בשולחן ערוך רשום שצריך לנטול ידיים אם נעורים בלילה.
במידה וחוזרים לישון - מברכים כאשר ישנו את מרבית השינה.
אחרת לא מברכים.
עם כל הרקטות: אם אני נעור נניח כל שעתים - אז כל שעתים עלי לנטול ידיים?
בשולחן ערוך רשום שצריך לנטול ידיים אם נעורים בלילה.
במידה וחוזרים לישון - מברכים כאשר ישנו את מרבית השינה.
אחרת לא מברכים.
עם כל הרקטות: אם אני נעור נניח כל שעתים - אז כל שעתים עלי לנטול ידיים?
לא צריך ליטול ידיים. אם אתה נשאר ער לכמה זמן - צריך.
את הברכה אומרים פעם אחת, בבוקר, בנטילה שסמוכה לתפילה.
בסוף נכנעתי.
למישהו יש את הסרט בדרייב לשלוח לי?
תוד!
לקראת פורים לקחנו כמה אגדות עם קלאסיות וגיירנו אותם לגירסה ביינישית-קומית,
מוזמנים להנות
https://a7.org/?file=20260224123426.pdf
ונצרכת לכלל ישראל
(ובוודאי שלפרט ישראל)
אם יש לך היילקס או דאצ'יה זה יפה אבל אתה לא יכול לשבת פה איתנו לקפה.
בניין זה עבודה לרציניים זה לא תחביב אולי תתחיל לבנות איזה מגדל בתל אביב.
#יש לי סילברדו#
אבל מה הסיפור???????????????????????????????????????
למה אין פה כלום?????????????????????????????????????????????????
למה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!