זה גיל כזה.
בקשר לשיחות-
אפשר להציע לה שהיא תתקשר בעצמה, כשאני הייתי חולה ולא התקשרו אלי, אז אני התקשרתי ומפה לשם הייתה שיחה מאוד נחמדה.
בקשר לאין לי כח-
להתחיל לעשות דברים בכח ועם הזמן זה כבר יהפוך להרגל והיא תתמלא בכח.
קודם כל- היא ישנה מספיק? שמונה שעות? יש לה סמארט?( אם כן הייתי ממליצה לקחת אותו בלילה ככה ישנים יותר טוב מנסיון). אם ישנים טוב יש אחרי זה יותר כח.
הייתי ממליצה לפתח איתה תחביבים נגיד לאפות ביחד, ללכת לספרייה, לצאת לרכב על אופניים, סניף. אחרי שיהיה לה דברים לעשות היא תתמלא כח(כמובן בעזרת האימא שעוזרת למוטיבציה).
לגבי המצב החברתי בכיתה-
תנסי לפרק את הסיפורים שלה ולהבין למה קרה כך? אולי היא מתנהגת בצורה מוזרה והיא רק צריכה הכוונה כדי לחזור לתלם? אולי היא תלותית וצריך לתת לה להבין שהיא טובה בשל עצמה?
לאחותי הקטנה( גם כן בכיתה ז ) היה את אותו מצב שהיא הייתה מסוכסכת עם בנות והייתה חוזרת בוכה הביתה, אז ישבתי איתה והיא סיפרה לי את כל מה שקרה לה מההתחלה. ולאט לאט פירקנו את הסיפור לחלקים קטנים והיא הבינה שהרבה היא בעצמה יכולה לשנות. ומה שלא ישתנה היא יכולה להתעלם ממנו כי היא יודעת מה היא שווה בלי אנשים שיאשרו לה.
בקיצור לדבר לדבר ולדבר. לרוב זה נראה גדול אבל כשזה בחלקים קטנים יותר קל לעבוד עם זה.
אם כל זה לא עובד- דברי עם המחנכת.
וכל הכבוד לך שאת ככה שמה לב ואכפת לך! זה הכי חשוב! בהצלחה.
