אני אוהב אנשים טיפשים שחושבים שהם טיפשים
אני אוהב אנשים חכמים שחושבים שהם טיפשים
אני אוהב אנשים חכמים שחושבים שהם חכמים
אני שונא מאד אנשים טיפשים שחושבים שהם חכמים
אני אוהב אנשים טיפשים שחושבים שהם טיפשים
אני אוהב אנשים חכמים שחושבים שהם טיפשים
אני אוהב אנשים חכמים שחושבים שהם חכמים
אני שונא מאד אנשים טיפשים שחושבים שהם חכמים
נחל אלכסנדר שמתחבר לים זה מקום יפה
יש עדיין אנשים אמיתיים בעולם
נראלי אמא שלי רוצה שאני אתחתן
ישיבה
אני לבד פה
כתבתי שאני אוהב אנשים חכמים שחושבים שהם חכמים
גם לא משנה אם אתה חושב שאתה חכם או אם אתה חושב שאתה טיפש, העיקר שאתה חכם.
גם זה מסקנה
2 המסקנות האלו עולות מדבריי, שאני אוהב אנשים חכמים ושאני אוהב אנשים שחושבים שהם טיפשים, משום מה נתפסת על אחד ועכשיו אמרת שיש איזשהו הבדל ביניהם שלא הבנתי.
אבל לא משנה.
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)