בנות. ענו לי בבקשה על שאלה שמעניינת אותי.נאור97
נשים דעתן קלה (מניח שאתן יודעות לא פחות טוב ממני מה זה אומר ומה זה לא אומר..).

1. איפה התכונה הזו מפריעה לכן? אשמח גם לדוג'.
2. איפה אתן דווקא שמחות בתכונה הזו והיא עוזרת לכן? וכנ"ל.
3. שאלה מוזרה אולי- האם אתן מנסות להתגבר על התכונה הזו?
אולי כי אנחנו לא מכירות בניםאיכה
אז אנחנו לא כזה שמות לב לקלות דעת שבנו..
סתם.
בשלופ אין לי תשובות בשבילך, ואין לי כח לחשוב לעומק.
אבל בכל זאת, זה נראה לי אומר משהו שאין לי תשובה בשלופ בשבילך. אבל תמיד אפשר לטעון שאני יוצאת דופן..
(אם יהיה לי זמן מחר, אני ינסה לחשוב על תשובה יותר רצינית..)
זה מעניין, גם אני חשבתי על זהחיות צבעונית
יש לי מקרים שאני יכולה לפעול בהם בקלות דעת, אבל זה נראה לי יותר קשור לאופי שלי ופחות לעצם היותי בת.
מעניין מה בנות אחרות חושבות
אבל האופי שלנו עצמו נגזר הרבה מהמין שלנונאור97
פסיכולוגית ופיזיולוגית
כן אבל אני יכולה נגיד לחשוב על אחותיחיות צבעונית
ועל כמה מהחברות שלי שהן לא ממש כאלה, אז זה לא בהכרח תלוי מגדר
נכון. אני גם מכיר בנים כאלה אבל הרבה פחותנאור97
ובאופן כללי לפי מה שאני רואה בדור הזה התכונות הנשיות התחזקו אצל גברים והתכונות הגבריות התחזקו אצל נשים.
אממהשתדלות !
ראית את הדורות הקודמים שאתה עושה כזאת השוואה?
כן אני פשוט משווה לאנשים מבוגרים יותרנאור97
ולתקופה שהייתי נער
יש לך דוגמא שיכולה סטטיסטית להעיד על כך?השתדלות !
אני דווקא חושבת שנשאר אותו הדבר,
פשוט החריגות קפצה למודעות הציבורית.
לא עשיתי מחקר אבל 29 שנות חייםנאור97
והרבה התבוננות נותנים מבט די רחב..

אני לא מתכווין בהקשר שלילי (כמו חריגות מיניות). למרות שגם שם נראה לי זה גדל בהרבה.

פשוט רואים את זה. אני בטוח לדוג' שאחוזי המהנדסות היום גדל בהרבה יחסית ללפני חמש עשרה שנים.
אבל אני יותר מדבר בקטע של תכונות. פעם זה היה די קלאסי-גבר נותן אשה מקבלת, ומחזירה אח"כ. היום נשים רוצות יותר ליזום מעצמן לא כהכרת הטוב והחזרה.

אך לדעתי-השתדלות !
יוזמה זו לא תכונה שהתפתחה בשנים האחרונות, אלא זה משהו שתמיד היה קיים , והיום נותנים לו יותר מקום.
מה גם שאני לא כל כך מסכימה עם ההשוואה של אז והיום, זה היה קיים גם אז, פשוט לא נתנו ליוזמה הנשית כזה נפח כמו שנותנים לה היום (וגם היום זו יוזמה בדברים יותר גדולים וציבוריים, אך יוזמה תמיד הייתה).
זה גם וגם לדעתינאור97
בגלל שנשים מקבלות יותר אפשרויות ליזום התכונה הזו מתפתחת אצלן ונטבעת בתוכן.

לא אמרתי שפעם זה לא היה קיים. אלא שזה היה בנפח קטן יותר כמו שכתבת.
כן זה נכוןחיות צבעונית
יצאתי למסע ציד על מקק, זה אומר שהצד הזכרי שלי הופעל? 😜
ברמה מסויימת כןנאור97
את לא שמה לב שגברים היום יותר רגישים ורגשניים? לטוב ולרע.

ואם כבר, גברים נוהגים לומר ג'וק..
לא את המילה הפרווה שאמרת..
פרווה?חיות צבעונית
רק אומרים את המילה מקק יש לי צמרמורת בכל הגוף.
וכשזה נעשה נכון יש בזה משהו יפה בעיניי. כי נכון שגבר זה זעיר אנפין ואישה זה נוקבא, אבל מול הקב''ה הגבר הוא גם בבחינת מלכות, ולכם הוא צריך לפתח גם את הצד הזה בו. ומנגד נשים, שיוצאות היום לעבוד בדברים שהן נעשות בעצמן משפיעות, מתפתח אצלם הצד הזכרי
צריך רק לשים לב שבמערכת הזוגית חוזרים לפעול הטבעים הנכונים (שהגבר משפיע והאישה מקבלת)
איזה יופינאור97
אבל למה שבמערכת הזוגית זה לא יבוא גם לידי ביטוי? רק במינון נכון כמובן.
המבנה הרוחני של גבר ואישהחיות צבעונית
זה מודל קטן לשכינה וקודשה בריך הוא.
אפשר לדבר שובניזם/פמיניזם, אבל תכלס זה מערכת רוחנית מובנית.
כדי שאישה תוכל להעניק היא צריכה לקבל מהבעל.. זה ממש ירח וחמה
את ממש מרגישה את זה ככה?נאור97
עכשיו הרי את לא נשואה אבל כן מעניקה אני מניח.
יותר מזה, מנסה להיות שםחיות צבעונית
דווקא בגלל שאני רווקה עכשיו ובעבודה שלי אני במקום מאד משפיע, וגם עם כל האהבה ללימוד יש בזה משהו קצת מסוכן אני אקרא לזה מול בחורים, לכן אני דווקא מנסה להזכיר לעצמי מה אני מולם.
היום נשים צריכות לזכור שהן אמורות לקבל..
אם הבנתי לעומק אז לא כ"כ מסכים.נאור97
אשה צריכה לבחור מישהו שאובייקטיבית הוא יותר ממנה ולכן היא מקבלת ממנו. לא בגלל שהוא גבר והיא אשה.
במילים אחרות: האור- לקבל מהבעל. הכלי-שיהיה באמת יותר ממנה (במובן הזה).
זה נכוןחיות צבעונית
אבל אם לומר את האמת (וזאת התחושה שלי לפחות), יש משהו בנו שצריך לבוא קצת בענווה מול הבעל. בגלל שאנחנו מתמלאות ומשפיעות היום בחוץ, אנחנו באות מלאות, ובתחושה שלי יש משהו שצריך קצת לפנות מקום
נכון. זה איך שאמרת לפנינאור97
לשים את הצד הזכרי שלכן בצד.

אבל אם הרי אשה תמצא מישהו שהוא יותר ממנה (והיא קשובה ולא דעתנית מדי ולכן תוכל לשים לב לזה כמובן) זה יקרה אוטומטית, לא?
וזאת העבודהחיות צבעונית
להיות קשובות ולמנן את הדעתנות.. כדי לאפשר לו באמת להאיר
אם עושים את זה נכון אז מעבר לזה שהיא באמת מקבלת ממנו, יש אפילו מקום לה להאיר מולו
לא אומרת שאישה מחליפה חברותא, אבל היום נשים יכולות בכייף להיות עוד סוג של חברותא לגבר
שוב אנחנונאור97
מגלים שבסוף אין בינינו מחלוקת בכלל..

ואשה שהיא גם מעין חברותא זה ממש מגניב.

רק נקודה אחרונה שלא בטוח שהבנתי- אפשר לקבל מכל אחד/אחת. אבל תמיד יש צד אחד שנותן יותר בהקשר שדיברנו עליו. האם לקבל יותר מאשר לתת זה לא משמעותי לנשים?
חח נכוןחיות צבעונית
שמחה שאתה חושב ככה, יש כאלה שלא אוהבים את הרעיון.
לגבי מה ששאלת לדעתי הקטנה זה רק מול הבעל, מול השאר האישה היא בנתינה וזה מה שנותן לה סיפוק
בגדול (אם חוזרים לדיונים הקודמים) הנתינה נותנת סיפוק לכולם, מעצם היותנו חלק אלוק ממעל
באמת התכוונתי רק מול הבעלנאור97
ודעתך לא קטנה...

תודה רבה
תודה. עברת בתשובה שלך פעמיים מצד לצדנאור97
אז נראה לי זה אומר משהו..

אשמח לתשובה.

בהערת אגב- קלות דעת באשה במינון נכון זו תכונה טובה וחשובה ויפה בעיניי.
אני מידי עייפה בשביל להיות מרוכזת..איכה
מאיזה צד לאיזה צד עברתי?
לא שמות לב-נאור97
אולי יש בזה משהו אבל אין לי כח עכשיו לחשוב לעומק-נראה לי אומר משהו שאין לי תשובה בשלוף-מחר אחשוב רציני יותר אם יהיה לי זמן.

ושוב, המעברים הללו-כאילו זו זרימה של המחשבות הטבעיות, יפים בעיניי. מעידים על חיות שניכרת אפילו בכתיבה.
טוב, סליחה שאני עונה רק עכשיו..איכה
כל פעם שנכנסתי ראיתי שנוספו עוד מיליון תגובות ולא היה לי כח להתרכז בשביל זה (גם עכשיו לא קראתי הכל..)
אז ככה - אני מניחה שכששואלים אותי שאלה רצינית מצפים לתשובה רצינית, גם אם השאלה עוסקת בכך שדעתנו קלה.
אבל בכל זאת אם עניתי תשובה מהירה היתה בה גם איזושהי אמת.. כמו שבכל ציניות או סטיגמה יש איזשהו מובן של אמת.

מקווה שעניתי לך.. כי אני ממש לא מרוכזת. יש משהו שמסיח את דעתי הקלה מידי חזק בשביל שאני יצליח לרכז אותה
ובאמת, בד''כ אני נחשבת מאחת הבנות שממש מפעילות מחשבה לפני מעשה.
ובאמת שאני לא מכירה מספיק בנים בשביל לדעת על הבדל כזה של זרימה עם המחשבות..
זה בדיוק היופי.. לדעת לחשוב מחד ולזרום מאידךנאור97
חוכמה וקלות דעת..

תודה
שיותר קל לנו לזרום?השתדלות !
נשמח (כי נראה לי שלא רק אני זקוקה להסבר) אם תדייק בשאלתך.
הבהרה לשאלהנאור97
לנשים בד"כ יש רגשות חזקים שגורמים להם להתחבר חזק לדברים. אבל מצד שני כשעוזבים את הדברים הללו גם קל להן להתנתק מהם מהר אם יש חיבור למשהו חדש (אלו שני הצדדים של דעתן קלה-חיבור חזק בקלות אבל גם התנתקות יחסית בקלות).

הרגש החזק גורם גם לתכונה של קופצנות מדבר לדבר וחוסר רוגע לפעמים (ככה ראיתי).
וחוץ מזה, עצם הרצון לחוש רגש כל הזמן מקשה על התרכזות במשהו שהוא פחות רגשי או במשהו משעמם.

מצד שני, הרגש שמתעורר בקלות בעקבות חיבור למשהו נותן כייף בחיים.
אמממול שקיעה
מאיפה הבאת את זה שזה הפירוש ל"נשים דעתן קלה"???
אתה סגור על זה?
אחי, אני חייב לציין שעד שלא התעורר בי חשדנאור97
ובדקתי וראיתי שאתה בן קצת נלחצתי אם העולם עד כדי כך השתנה...

פשוט רואים את זה אצל נשים. תסתכל ותבדוק.
זה הפשט של חז"ל. דעת=חיבור. קל=כפשוטו. מצד אחד קל להתחבר. מצד שני קל במשמעות חלש ובר שינוי אם תהיה סיבה טובה לשנות (עקרון שמתבטא גם ב"טלטולי דגברא קשי מדאיתתא").
אין לי מושג מאיפה הבאת את זה אחימול שקיעה
בחיים לא נתקלתי במקור שמפרש כמוך...
אשמח אם תאיר את עיני
לא זוכר איפה ראיתי. אנסה לחפש.נאור97
המובן הפשוט בגמ' הוא שדעתן-שיקול דעתן הוא קל להשתנות.

מה שהסברתי זה מה שעומד מאחורי הפשט הפשוט לדעתי. מבוסס על הפירוש שידיעה=חיבור.
תשובהיאהלי

זה מובא בקשר לזה שנשים לא יכולות למסור עדות בבית דין ומדוע??

מביוון שדעתן קלה [לא זוכרת תמקור]

זה מוזכראילת השחר
בספר בית נאמן בישראל של הרב מרדכי שטרנברג בעמוד 73.
לא יודעת אם משם זכרת את העניין, אך משם אני זכרתי את העניין, והלכתי לבדוק.
יישר כח ותודהנאור97
לא מכיר את הספר.
ראיתי את זה בטח באיזה ספר חסידות או ברב גינזבורג או ששמעתי ממישהו
בשמחהאילת השחר
והגיוני שנכתב בעוד ספרים, בזה ידעתי איפה לחפש.
הרב שטרנברג כותב שםנאור97
את שני הצדדים של "קלה" נכון?

ונשמח לתגובתך על ההודעה הפותחת..
אבדוק בהמשךאילת השחר
ואעלה כאן את ציטוט הדברים עצמם,
וגם תגובה לשאלה בפתיח (ויש לי עוד חוב מאתמול...).
...אילת השחר
כמה עמודים לפני כן כתוב שתכונת האיש היא אחריות על הופעת האמת בעולם ואחריות האישה היא על הופעת החיים בו. על כן האיש עסוק בבירור האמת בכדי לתקן עולם ולהעלותו, וזה נעשה מתוך עמל תורה וזיכוך מתמיד של עולם הדעת. אין זה אומר שהרגש לא פועל באיש, אך העבודה שלו גורמת להקהיית עולם הרגש והתחושות הבריאות והטבעיות של הרגשת המציאות כפי שהיא, כדי שלא דרכן ישפוט את המציאות. העניין של האיש להתעלות מעל הרגש ולפעול על פי השכל. האישה פוגשת את העולם והחיים דרך הרגשה טבעית ומחוברת, דרך הרגש והדמיון.

"המהר''ל מבאר (נצח ישראל פרק נג) כי מסירת עדות פירושה הבאת המציאות כפי שהיא במלוא דיוקה לפני בית הדין. כמובן האישה אינה פחות ישירה מהאיש, ולא מחמת חוסר ישרותה פסולה היא להעיד. "נשים דעתן קלה" - העמדת הדעת בתור גורם המכריע במפגש במפגש עם המציאות יוצר הכבדה על החיים. הכבדה כזו אינה מצויה אצל האישה, לכן "דעתה קלה", ועם זה בינתה יתרה, בקליטה הרגשית, הטבעית המלאה והבריאה של המציאות. היא קולטת את המציאות לא באופן מושכל, אשר יש בו מן הקור והזרות. עדות מתקבלת בבית הדין דווקא כשהיא באה מתוך כובד הדעת. תכונה זו מאפשרת לעדות למסור מהי המציאות במלוא הדיוק, בלא הרשמים הנפשיים המתלווים למפגש עימה. רשמים אלו נדרשים לצורך החיים, אך לא מתוכם מתבררת המציאות כפי שבית הדין נדרש לברר אותה. לעומת זאת, כאשר אישה מעידה - עולם הרגש מדבר, על כן אין היא נאמנת לעדות, אף על פי שוודאי אינה משקרת".

(נכתב שמותר להעתיק שלא לצורך מסחרי,לכן הרשיתי לעצמי להעתיק חלק ארוך יחסית)
לגבי השאלות:
2. הייתי מתחילה בטוב, אז ברשותך הופכת את הסדר(: שמחה בה בכל מפגש עם הקב"ה ועם המציאות. זו תכונה שמאפשרת המון גמישות מחשבתית ונפשית, יכולת חיבור לאנשים ומצבים ופשוט חיבור עמוק לחיים על כל הרבדים שלהם.
1. מתי מפריעה? כשיש צורך להתנתק מהסערות הפנימיות ולהחליט החלטות מושכלות, בלי לעבור ברגש את כל מה שאני מדמה בנפשי שההחלטה הזו תביא אחריה. זה יכול לשגע אנשים שאישה מתקשה להחליט, הם לא תמיד מבינים שהיא רואה משהו בתלת מימד (אם לא ביותר מכך) באותו רגע, והיא לא יכולה 'פשוט להחליט, מה כל כך מסובך?'.
3. אממ. אני חושבת שכשנמצאים במקום המחובר הזה, שיש בו הרבה צדדים מדהימים ומרגשים, ולא מנסים להילחם בו כי זה הטבע שלי, יגיע הצד המאזן המדוייק והמדייק לי. ומתישהו במהלך החיים זה יתאזן אצל שנינו.
בינתיים צריכה ללמוד לאזן את עצמי...
יישר כח גדול על ההעתקה ותודה.נאור97
תשובות יפות. מה שחיפשתי ורציתי לשמוע..
כלומר היכולת לחיות את קלות הדעת מחד אבל גם להבין שהיא תכונה ולהשקיף עליה מלמעלה מאידך.
וההבנה והקבלה של זה שצריך מישהו שיעזור באיזון הן פתח לחיים זוגיים טובים עם פחות חיכוכים (נכון כמובן גם לגבי גברים בתחומים שהם חלשים בהם).

תודה
כתבת מקסים..חיות צבעונית
ממש התחברתי
נפלא, תודהואני הקטנה
זה לא משהו שבא לידי ביטוי אצל כל אישה פרטיתkk

זו אמירה שמיוחסת למין הנשי כולו, לא לכל אישה באופן יחידני.

משהו שאפשר לראות כשמסתכלים על המכלול של כל הנשים ומשווים את ההתנהגות

הכוללת שלהם להתנהגות הגברית.

 

רוב הנשים לא ירגישו כאלה, יתנהגו ככאלה או יגדירו את עצמם ככאלה.

זה לא שאני חשה על בשרי ביום יום את היתרונות והחסרונות של התכונות הנשיות שלי

וצריכה להתמודד איתם. כל אישה היא שונה מאד בנושאים האלו, ורק כשאוספים את

כל ההתנהגויות של כל הנשים ביחד יכולים לראות את זה כמכנה משותף.

 

לכן יהיה לך מאד קשה לקבל תשובה.

מעניין. כי הנשים שראיתינאור97
העקרונות שכתבתי די נמצאו אצל כולן, אם כי באופן קצת שונה (לחץ מוגזם, דביקות חזקה במטרה כלשהי, התלהבות מופרזת לפעמים).
זה מה שהתכוונת?
זה רק מחזק את זהkk

עצם זה שאמרת שזה משהו שאתה יכול לומר מתוך הסתכלות על כל הנשים ביחד,

אבל זה לא לגמרי מאפיין כל אישה שפגשת.

 

על גברים למשל אומרים שהם מתקשים לשים לב לפרטים קטנים,

אבל אני מניחה שלמרות שאתה גבר זה לא משהו שמטריד אותך או

מעסיק אותך ביום יום, או שאתה מגדיר את עצמך ככזה.

זו תכונה ששייכת למין הגברי ככלל, אבל לא בהכרח לכל גבר, ולא

לכל אחד באותה צורה.

נכון. זה משהו כללי יותר.נאור97
אבל בהרבה מקרים שראיתי זה היה פשוט פר סיטואציה או אורח חיים. נגיד אשה שיש לה בעיות ונלחצת הרבה כי אלו חייה. אם היו לה חיים טובים הייתה קופצנית ושמחה תמיד.
אבל האישה באותה סיאוטציהkk

ככל הנראה לא הרגישה שהיא מתנהגת ככה בגלל שהיא אישה,

או בגלל שדעתה קלה. זו פשוט היתה התגובה שלה.

 

לכן כששאלת איך העובדה ש"נשים דעתן קלה" משפיע על החיים שלכם,

אמרתי שנורא קשה לענות על זה,

כי זה לא משהו שמרגישים על החיים הפרטיים שלך.

אהה נכון. אבל אפשר פשוט לנתח אחרי מעשהנאור97
למי שרגיל להתבונן
תשובה מאוד חכמה ויפהעברי אנכי


מנסה לענות...אמיץ(ה)

אם התכוונת מקומות בהם רגש חזק משפיע על שיקולים שכליים .. אז זה בהחלט מפריע כשצריך להיות אובייקטיביים לגביי סיטואציה. קשה להפריד. אבל עושים את זה.
בלימודים הכי הרבה, כשאין חיבור לחומר אין רוגע וקשה לשבת עליו.

באופן כללי שמחה בתכונה שהרגשתי חזק, ב"ה כשנמצאים במקום טוב רגשית אז הכל הרבה יותר טוב, הראייה על הכל טובה יותר.

להתגבר על התכונה? במצבים בהם זה עלול ליצור דאון או דחינות(לימודית בעיקר) אז זה זמן לחשבון נפש למה כמה ואיך יוצאים מזה.

מקווה שהבנתי את כוונתך.



הבנת בדיוק. תודה.נאור97
ברוך שכיוונתי ;)אמיץ(ה)
אם כבר אני כיוונתי להבין את דעתכן ב"ה...נאור97
סתכל על השרשורמול שקיעה
שעכשיו @soon פתחה, ואז נראה אם אתה עדיין חושב אותו דבר;-D
ראיתי. תודה.נאור97
נראה לי כאב זה משהו יוצא דופן כי נשים למדו לחיות איתו בעקבות זה שסובלות אותו הרבה (פיזיולוגית. ובשביל יופי גם) או בשביל המטרה שלו.
ואילו גברים שונאים כאב פיזי בלי מטרה "גברית" (מלחמה או נערים שהולכים מכות נגיד).
תודה לכל המגיבות (וגם המגיב כמובן) החכמותנאור97
באמת עזרתן לי להבין יותר כמה דברים
בלת''ק, רק הערהימ''ל

לא יודע איך אתה מגדיר קלות דעת, ואני מניח שהרבה פה בשרשור הגדירו אחרת ממך ואחד/ת מהשני/ה אבל:

 

א. אני לא בטוח שכולם כאן כיוונו להגדרת חז''ל במימרא הנ''ל (אגב, הניסוח המקורי הוא 'דעתן קלה עליהן'. וזה גם נאמר על מלך).

 

ב. לענ''ד מדובר בתיאור של מצב נפשי ולא בתכונה עצמית, ככה שגם אם בזמנם זו הייתה תכונה נשית רווחת (בדומה להכללת הרמב''ם "אינן אלא מן הסכלים ומחסרי הדעת ובכלל הנשים והקטנים שאין דעתן שלימה") אבל לאו דווקא שהיא נכונה גם לנשים היום.

לגבי א- אתה צודק. הגדרתי את מה שנראהנאור97
לי בתגובה פה שכותרתה- הבהרה לשאלה.
אוסיף על זה- דעתן קרי שיקול דעתן, גמישה (כמו לגבי מלך ומלכה שהכוונה בגמרא שתלויים בעבדיהם ולכן לא מקפידים על אם גדי או אם טלה).

לגבי ב- אולי המינון קטן מבעבר, אבל לדעתי היא קיימת גם היום. זה שונה מהדוג' שהבאת שם הסיבה לסכלות הייתה פשוט שהן לא למדו ולא כתכונה.
דעתי קלה? במה זה מתבטא?פה לקצת
עייני בתגובתי "הבהרה לשאלה"נאור97
קראתי ועדיין לא הבנתי מה אתה רוצהפה לקצת
אולי אני עייפה עדיין
בכל אופן, ראיתי שכבר נחה דעתך אז לא נורא שלא הבנתי ולא אתרום מדעתי החכמה והקלה
אולי איזה כוס נס תעזור...נאור97
כוונתך שאת לא מסכימה למה שכתבתי או לא מבינה מה התכוונתי?
לא יודעת פה לקצת
על זה נאמרמול שקיעה
נשים דעתן קלה
כמובןמול שקיעה
שצחקתי...
איך שכולם נבהליםהשתדלות !
🤔פסידונית
אני אחת האנשים הרציניים ביותר שאני מכירה 🤷
אין הכוונה לחוסר רצינותנאור97
אלא לשיקול דעת שקל יותר לשנותו יחסית לגבר ברוב המקרים. ויש מקרים שזה אכן הפוך, שנשים יותר עומדות על החלטתן ושיקול דעתן.

אבל לגבי הפירוש העמוק יותר של המימרא (אם את רוצה תראי בתגובה שלי שכותרתה-הבהרה לשאלה) אני חושב שזה ממש נכון.
תגדיר דעת.והוא ישמיענו
זה נראה לי הבסיס כאן
אולי זה ההבדל בין דעת לבינה
(לא לגמרי ביררתי לעצמי.. צריך לחשוב)
הגדרתי לעילנאור97
דעת-שיקול דעת.
ובעומק של זה-חיבור.
חיבור למה?והוא ישמיענו
לפי עניות דעתי חיבור למציאות זה דווקא על ידי בינה
בינה זה פירוט של החוכמה. וגם התבוננות.נאור97
דעת זה התוצאה של הבינה-התבוננות. החיבור.

דעת זה חיבור למשהו בכללי כמו והאדם ידע את חווה אשתו.
כן.. בקיצור צריך לעיין ⁦⁩והוא ישמיענו
תורת היחסות ... הכל יחסי בחיים...האמרה שנשים דעתן קלה, נאמרהקרן-הפוך
בתקופה אחרת לגמרי מאשר אנו חיים היום, ואי אפשר להשליך ולפרש בצורה ישירה ופשוטה אמרה מתקופה עתיקה, למציאות של ימינו.


נשים פסולות לעדות במציאות של התורה וחז״ל, נשים לא ידעו קרוא וכתוב בעולם העתיק - לעומת גברים שכן ידעו, נשים לא עמדו ברשות עצמן - היו ברשות האב עד לנישואים ואחרי הנישואים הן ברשות הבעל (עוד מושג מהעולם העתיק: בעלות).


ישנן מאפיינים והבדלים רגשיים, שכליים, התנהגותיים בין גברים ונשים.

אך את האמרה ״נשים דעתן קלה״, אני לא מוכנה לקבל.
אני חושב שיש עוד סיבות שהן פסולות לעדותוהוא ישמיענו
אני לא רואה את זה כדבר שלילי.
למשל ההסתכלות על המציאות של הגברים היא יותר אובייקטיבית, על כל חסרונותיה ויתרונותיה. יותר שכל קר, פחות רגשי. אצל נשים- אני מניח שהרגש החזק עלול להשפיע על הנטיה שלהם לצד אחד. לעדות זה לא טוב, אבל זו תכונה מעולה שפחות נמצאת אצל גברים.
זאת גם הסיבה שאב לא יכול להעיד על בן ולהיפך ועוד דוגמאות כאלה שנמצאות בחז''ל (למשל אנשים שאינם עוסקים ביישובו של עולם ורואים את המציאות אחרת אינם ראויים לעדות. ולא בכל המצבים מדובר על אנשים שעושים מעשים פסולים- כגון משחק בקוביה. מדובר גם על אנשים כמו רועי צאן שלא נמצאים הרבה במקום יישוב)

רק נותן כיוון..
לפי הקו הזה - הנשים בעולם המשפט, עורכות דין, שופטות, טוענותקרן-הפוך
בבית דין רבני - נחותות מגברים?
ממש לא. אבל תסכימי איתי שבד"כנאור97
הנשים שבוחרות במקצועות הללו הן נשים שבהשוואה לאחרות התכונה הזו פחות דומיננטית אצלן (או נשים שעבדו על התכונה הזו).
שוב. אין קשר בין נחיתות לחוסר התאמהוהוא ישמיענו
ואני לא ראוי להיות עורך דין אלא מחנך (נניח).
אני נחות? כי אני אקבל פחות בפסיכומטרי נניח? ממש לא. פשוט לא מתאים מצד הנפש

מודע לזה שהמשל שכתבתי עכשיו לא זהה לנמשל בנידון כאן. ולא התכוונתי שהוא יהיה כזה

לכן הדגשתי את החסרונות שבהסתכלות של הגברים.. כי זה לא מראה על נחיתות אלא על התאמה לדברים מסויימים שנשים פחות מתאימים להן. וכתבתי שאני לא רואה את זה כדבר שלילי
להיפך - הדומיננטיות של הנשים בעולם החינוך מבטא את עוצמתןקרן-הפוך
מישהי שדעתה קלה יכולה להיות מודל חינוך, לבנות את הדורות הבאים?
אוף... בשביל זה כתבתי שאין שום קשר בין המשל לנמשל!והוא ישמיענו
אני יודע ולא מזלזל בכלל בחינוך
זה היה דוגמא מעולם אחר כדי להמחיש את הכוונה
מתנצלת שלא הבנתי אותך!קרן-הפוך
סבבה. בסדר גמורוהוא ישמיענו
לא. אבל זה אותו שורש של דעתן קלה-נאור97
להבנתי דעתן קלה בגלל הרגש החזק שלהן שמטה אותן מצד לצד.
כדי לחנך טוב צריך להטמיע בתלמידים בנוסף לחוכמה גם רגש ונשים טובות בזה.

דעת קלה היא קודם כל דעת. אחרי זה היא גם קלה.
יפה. זה בדיוק הכוונה של דעתן קלה- מושפעת מרגשותנאור97
והיום זה באמת השתנה ברמה זו או אחרת.
אבל עדיין יש הבדל לא קטן בין המינים לפי מה שאני רואה.
נכון. אבל הרבה מהדוגמאות שהבאת הן פשוטנאור97
כתוצאה משתלטנות גברית או מאורח חיים אחר ולא ממשהו עצמי (כגון זה שלא ידעו לקרוא).

לגבי דעתן קלה לדעתי זו פשוט תכונה (כתבתי נגזרות שלה בתגובה להודעה הראשית-"הבהרה לשאלה").
נכון שהתכונה פחות בולטת והיא כיום גם אצל לא מעט גברים. אבל אני עדיין חושב שיש הבדל לא קטן.

דעתן קלה=שיקול דעתן קל יותר להשתנות (לא שהן פחות חכמות או משכילות. אלא הרגש החזק שלהן גורם לזה).
יש בזה גם הרבה ברכה לדעתי.


את האמרה על בינה יתירה בנשים את מוכנה לקבל ?בן מערבא


לא יודעת מה היא אבל אני את שתיהן לא אקבל כאמת אבסולוטית.ענבל
בס"ד

יש נשים נבונות ויש שפחות (לא משנה איך תפרש את המילה בינה).
יש נשים שדעתן קלה ויש שפחות.
אפשר אולי להגיד שיחסית לרוב הגברים רוב הנשים יותר רגישות או וואטאבר, אבל גם לנשים יש סקאלה ובצד אחד של הסקאלה הן כנראה קרובות יותר לגברים.
בקיצור, אני נגד הכללות שכאלה.
את צודקת. האמירה נאמרה באופן כללי, בממוצענאור97
ויש גם נשים בסקאלה שעוברות את הגברים בחוסר הרגישות..

כשחז"ל דנים משהו או באים ללמד משהו הם הולכים לפי הרוב, זה ההיגיון הפשוט שבגללו עושים הכללות.

ונכון שהיום יש הרבה יותר דמיון הין גברים לנשים. בבינה היתירה ובדעת הקלה. אבל עדיין בוודאי שיש שוני.
מה זה אומר באמת?חופשיה לנפשי
כי לפי מה שאני מבינה, אני דווקא ההפך-ראש בקיר.
ורוב הנשים שאת מכירה כמוך?נאור97
ולפעמים בגלל שלנשים יש רגש חזק אז הן הולכות עד הסוף עם העניין.
זה נגזרת של אותו דבר- רגש חזק יכול לגרום לחיבור חזק ומהיר למשהו או לניתוק ממנו כשיש משהו חדש שמושך כמו אידיאל חדש.

הגדרתי למעלה- "הבהרה לשאלה".
קראתיחופשיה לנפשי
אני לא אחת שמתחברת בקלות או משחררת בקלות.
אני גם אף פעם לא מבינה למה ההבדלים האלה חשובים, תמיד ידעתי שמשהו הפוך במשפחה שלנו, חייבים להיות מיוחדים.
זה באמת לא כזה חשוב לדעתינאור97
אבל מה שכן חשוב מאוד זה שאישה תדע להביע רגשות (ולא רק להרגיש אותם בלב). אם לא זה מתכון לילדים עם בעיות. וגם לבעל עם בעיות.
עם זה אני לא מתווכחת, אני כן חושבת שזה חשוב לכולםחופשיה לנפשי
וכן, יש אנשים שאני מסוגלת להביע רגשות בפניהם ויש שפחות, דרך אגב-אני ממש גרועה בהבעה מילולית, זה אומר שאין לי דרך להביע רגשות בצורה הגיונית או בוגרת.
הדרך העיקרית והחשובה להביע רגשות לדעתינאור97
היא בצורה ובמילים פשוטות מהלב (חוץ מהעניין של מגע כמובן). גם כלפי בעל. זה מראה לו שאשתו צריכה אותו ברובד הכי "טבעי" שלה.
ואת זה אין ליחופשיה לנפשי
או שזה כל כך לוקה בחסר שאני בטוחה שאין לי את זה.
אם מותר לי לייעץ..נאור97
את רוצה שכלפייך כן יביעו רגשות (לפחות הבעל)?
אם כן אז יש לך בסה"כ חסימה שאת יכולה לעבוד עליה.
ויש פער גדול כמובן בין לא להביע רגשות לבעל ולילדים לבין לא להביע רגשות לאנשים קרובים אחרים. הרבה אנשים יביעו רגשות רק כלפי מישהו שהם ממש סומכים עליו, קשורים אליו או תלויים בו. הגיוני וטבעי מאוד לדעתי.
זה לא שאני לא מביעה רגשות בכלל, פשוט:חופשיה לנפשי
א. מעטים מאוד האנשים שזוכים(בעיקר ילדים ואנשים שאצלם הכל יותר פשוט)
ב. בעיקר במגע, מילים זה לא בשבילי.
כל עוד יש הבעת רגשות כלשהינאור97
ורק הסגנון קצת שונה לענ"ד זה די בסדר.
והמצב ההפוך- מילים ולא מגע בעייתי יותר בעיניי.

חשוב שבעיקר מי שתלוי באשה (כלומר בעלה וילדיה) יקבל ממנה רגש. כל האחרים לדעתי זה סוג של "מותרות"(תלמידים של מורה וכדו' מן הסתם גם חשוב שיקבלו ממנה רגש ברמה מסויימת).
כרגע אין לא בעל ולא ילדים(גם לא בפוטנציאל)חופשיה לנפשי
ולא תמיד רגש בלי מילים זה טוב, לדוגמא כשאני מתעצבנת.
בע"ה..נאור97
ונכון. דברתי בהקשר של רגש שאנשים צריכים לקבל מאישה.
רוצה להעיר משהו חשוב.נאור97
דעתן קלה זה לא בהכרח רע. זה כמו כל תכונה שיש בה צדדים לכאן ולכאן. אדישות יכולה להיות טובה וגם רעה.

בחז"ל המימרא נשים דעתן קלה עליהן פשוט מובאת בהקשר למשהו רע. זה ממש לא אומר שזה רע לגמרי.
בשיקול דעת גמיש יש צדדים חיוביים אם זה באיזון. לפעמים בנים סתם מתעקשים על דברים יותר מדי.

ובנוסף לזה, דעתן קלה אומר שמתחברות לדברים בקלות בגלל הרגש שלהן. משהו שמסמל חיות והנאה.

אנחנו חיים בעולם די מאצ'ואיסטי-גברי (תגובת נגד שלו היא פמיניזם רדיקלי שרוצה להפוך נשים לגברים או להיפך-לצייר גברים כחצי מפלצות).
בעיניי- זה עולם שיש בו הרבה טיפשות. עולם של גאווה גברית ומלחמות כבוד מיותרות (כמו שאמרה יפעת ארליך- אם תוך יומיים הם לא סוגרים עניין אני ואורית סטרוק ניכנס לחדר ותוך חמש דקות יצא הסכם).
עולם של רדיפה אחרי עוד ועוד כסף כדי להרגיש עוצמה במקום פשוט לחיות וליהנות מהכסף.
עולם שמדגיש את השכל על חשבון הרגש-הנאה יותר מדי.
בעיניי מאוד יפה השילוב בין חוכמה מחד לעיסוק במקצועות שדורשים גם רגש מאידך (וכן מקצועות של יצירה). מה שבעיקר קיים אצל נשים. לא פחות טוב מד"ר לביולוגיה או מהנדסת מחשבים (מה שכן זה יוצר לפעמים יותר תחומי עניין משותפים).

כבעל בימינו תצטרך להתמודד יותר עם ה'קול' והדעה שלהן, מאשרחסדי הים
ה'קלות' דעת שלהן.
גברים כאלה מסכניםחיות צבעונית
מאז ועד היום
"ויאמר אלהים אל אברהם... כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה"חסדי הים
אבל בדיוק בגלל זה שזה לא טבעי להקשיבנאור97
לה, היה צריך אמירה מאלהים על זה..

ודרך אגב גם מה שתיארת בהודעה הראשונה וגם קלות הדעת נובעים מאותו מקום- חיבור חזק לרגשות ול"אני". ההבדל הוא האם החיבור הרגשי הוא לרגש טבעי כלשהו או לאידיאל כלשהו.
נכון מאדחיות צבעונית
פשוט הצגת את זה בצורה של 'צריכים להתמודד'
ניסוח קצר ויפה כרגיל... וזה מצויין מבחינתי..נאור97
בתנאי שלא תהיה אובר דעתנית ולא קרה רגשית.

זוגיות כמו שתיארת היא בעיניי הזוגיות האידיאלית. וזה גם המודל שהוא רצון ה'-המטרה, לדעתי.
לפעמים לנשים קשה להסתכל על עצמן מבחוץ... הנה מה שחז"ל הגדירואש לבנה

יש התייחסות למושג קלות דעת אצל אשה בכמה מובנים:

1. נוחה להתפתות (קידושין ברש''י). וברוריא אמרה דעתי לא קלה! ובסוף ר' מאיר שלח תלמיד לפתות אותה כדי להראות לה שהיא טועה והתלמיד הצליח.

 

2. נותנת לרגשות לשלוט עליה ופחות לשכל. אברהם דאג ששרה תמנע אותו מלהקריב את יצחק ולכן לא אמר לה את האמת לאמיתה (תנחומא).

 

3. נכנעות ללחצים ואיומים. רשב''י חשש שאשתו תישבר מלחץ היוונים ותחשוף איפה הוא מתחבא. היא שופטת יותר על פי הרגש ופחות ע"פ השכל. ולכן אם 'לוחצים' עליה על הרגש קצת, היא מועדת לשנות דעתה.

 

4. מתגאות בקלות. (החינוך קסו)

5. לא חכמות (רמב"ם. 'מוציאות דברי תורה לדברי הבאי') בזמנו מה לעשות זה היה נכון.

 

ראיתי בספר אמרי יחזקאל עוד שני פירושים:

6. שלאשה קשה לקבל החלטות, קשה לה להעלות מסקנה ברורה מהבינה היתירה שלה.

7. דואגות יותר מדי, מדמיינות יותר מדי.

 

ברשי בקהלת ז,כח מבואר שזה חסרון

 

אבל שלא יובן מדבריי שאיני מעריך נשים... ההיפך... טוב נראה שאני צריך לפצות על ההודעה הזו בהקמת שרשור שבח

יפה. שכוייח גדול על ההשקעהנאור97
כמעט כל ההסברים בנויים על זה שלנשים יש רגשות חזקים שהם אלו שגורמים לכל מיני דברים (גם לחיבור עצמי חזק). כולל מה שכתבת בכותרת.

ומסכים עם מה שכתבת בפסקה האחרונה..
אתחיל- רגשות חזקים גם נותנים חיות לחיים. מוציאים אותם מהבנאליות והמונוטוניות.
דמיין עולם רק של גברים.. הכל בצבעי שחור-אפור-לבן...

תפקיד הבעל לדעתי- לתת לאשה "מסגרת" נכונה והכלה מספקת כדי שתרגיש בנוח ותוכל לפרוח וממילא להפריח את הבית.
חזק וברוךאש לבנה


יש"כ. אני לא חושב שהרמב"ם חושב שהן פחות חכמות, אלאחסדי הים
הן מוציאות את הלימוד לעניינים דמיוניים שמתנגדים לשכל הישר הפשוט (כפי שמפרש המאירי שבד"כ עקבי עם הרמב"ם אלא אם כן הוא מציין אחרת).
דווקא בגלל חוזק הדמיון שלהן הן יותר ראויות לנבואה, כמו ש-ה' אמר לאברהם שנבואת שרה גדולה משלו.
דווקא בגלל חוזק הדמיון שלהן הן הרבה יותר יצירתיות מ-בנים.

לגבי גאווה- מופיעה המילה 'שחצניות' לגביהם בכמה מדרשים, וכמובן זה מובא הירושלמי בשבת להלכה שאסור לה לצאת עם תכשיטים מסוימים. זה עוד יותר מתעצם על רקע ישעיהו פרק ג.
אמנם אני חושב שזה גאווה מסוג מסוים, שזה בעצם היצר לספר ולהראות לאחרים על הצלחות והיופי שש לה, ושהם ישבחו אותה.
אצלנו הבנים היצר הוא יותר פנימי וקשה, כמו שאומרים אגו של גבר.
ברוריאשם במפרץ
רק אגיב על ההפניה על ברוריא, קראתי על הנושא פעם וכנראה שהסיפור הוא הערת שוליים שתלמיד הוסיף ובטעות זה נכנס לגמרא עצמה. מוכנה לחפש לך מאמר שעוסק בנושא אם תרצה (כמובן גם יכול לחפש בעצמך)
בלתק, כן, יש המון כאלה..מול שקיעה
מישהו כתב בגמרא בצד הערות שלו, התלמיד שלו הכניס את זה לתוך הגמרא בסוגריים, והבא בתור כבר הוריד את הסוגריים ושם את זה כחלק מהגמרא..
היופי הוא ללמוד את הגמרא יחד עם ההערות שנוספו ולא להסיר אותם, בידיעה שככה ה' הביא לי את הגמרא, משמע שככה הוא רוצה שאלמד אותה..
למיטב זכרוני מעשה דברוריא רק רמוז בגמ'נאור97
ומבואר בהרחבה רק ברשי
המאמר טוען שזו הוספה שהשתרבבה לרש"י..אדם כל שהוא

והאזכור בגמרא מתייחס למשהו אחר.

מאמר של ר' איתם הנקין הי"ד, מופיע באתר שלו.

תודהנאור97
כן כן זאת הייתה כוונתי, מחילהשם במפרץאחרונה
איפה אתה שם לב לבינה שמופחתת בך?לא לשכוח לשמוח
אתה שמח בזה?
אתה מנסה להתגבר על זה?
שאלה חכמה. אבל:נאור97
כללית-הבינה לא מופחתת בנו, היא יתירה בכן..
אישית- משום מה יש לי בינה מפותחת, שימת לב לפרטים וכו' (חוץ מדברים שלא מעניינים אותי).
מחילה. אבל אני פשוט נסיתי להסביר שעצם השאלה מרדדת את המהותלא לשכוח לשמוח
כשחכמינו הקדושים אומרים כי "עֲשָׂרָה קַבִּין יֹפִי יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלָה יְרוּשָׁלַיִם וְאֶחָד כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ".
מובן שהם מתכוונים למהות, משהו רוחני. הבדל מהותי ביופי של ירושלים לעולם כולו. שייתכן שזה מבטא גם בצד המעשי.
אתה יכול ללכת ולמדוד את היופי הפיזי של ירושלים, להשוות את זה לשבעת פלאי תבל, לעשות מחקר על איך אנשים רואים את היופי של ירושלים יחסית לעולם וכמה.
אבל זה פשוט מפספס את הנקודה המרכזית, בעיני.
לפי הבנתי בקטנותי אני חושבת שחז"ל רצו לבטא משהו עמוק.
להסביר את עצם מהות הביטוי של חבד (חכמה, בינה, ודעת), בעולם.

ולכן עצם הניסיון לכמת את זה באופן פיזי מעשי, והדיון על כך, יכול להיות נכון מאוד, אבל משכיח מאיתנו את המהות ומרחיק אותה.

זה בדיוק כמו שתעשה סקר האם ירושלים יפה בעיני העולם ב90%.

זו דעתי האישית וכך גם הבנתי את הרוח של רבנים שונים ששמעתי בנושא. וכמובן שאתה יכול לחלוק עלי.
ומשהו שלא קשור ככ סטיגמות בכללילא לשכוח לשמוח
זהו דבר שכולנו חוטאים בו, לי מטבע הדברים זה בולט יותר כשגברים אומרים לי אותם (ברצינות גמורה דרך אגב).

ככלל דעה קדומה יכול להיות דבר מועיל, אבל כל כך הרבה פעמים היא פשוט לא נכונה.

נשים לא רק מדברות כל היום, גברים לא לא מפחדים משום דבר, נשים לא רק רגשית ועוד כל מיני דברים שפשוט מצחיקים אפילו לייחס.

אז בואו ננסה להתקדם, בבקשה.

בוא בבקשה נשאיר דיונים כאלה, אך מתבטא הדעת הקלה של הנשים, למה ואיך היא יכול להשתחרר מזה, נשאיר לאמוראים.
ראיתי רק עכשיו את התגובה הזו שלךנאור97
עבר עריכה על ידי נאור97 בתאריך ב' באייר תשע"ט 09:00
לי אישית אין סטיגמות על נשים.
ואני לא חושב שבפורום רציני יש בעיה לדון בדברי חזל מתוך רצון להבין. זה שאנשים טועים ונותנים סטיגמות לא אמור למנוע אותנו מלעסוק בעניינים הללו.
ונראה לי שכל הבנות שהגיבו פה גם סוברות כך.

וחוץ מזה, דעת קלה היא ממש לא רק חסרון. יש בה גם לא מעט יתרונות.

ולמרות זאת, סליחה על שנפגעת מהדברים. מבין למה נפגעת. הייתי צריך להתנסח עוד יותר בזהירות.

תסתכלי גם פה- אחת מתגובותיי בשרשור
רוצה להעיר משהו חשוב. - לקראת נישואין וזוגיות
סתם מבאס פשוטלא לשכוח לשמוח
ברור לי שאין פה שום דבר אישי ולכן לא נפגעתי זה בכלל לא בקטע הזה

סתם מבאס אותי האמת שיש סטיגמות.

זה בכלל לא בדיבור של האם דעה קלה היא חסרון או לא חסרון ואין מה לנחם אותנו

זה סתם ההסקות הכללית האלה על הנשים שפשוט לא נכונות או שפעם הם היו יותר נכונות והיום פחות. והם פשוט נובעות מחוסר ידיעה, וזה לגמרי הדדי לשתי הכיוונים. גם בנות צריכות לעבוד על זה אין ספק.
זה הכל.

יופי. ואת צודקת. אגיד אפילו יותר מזה-נאור97
הסטיגמות פוגעות קודם כל בבעל הסטיגמות כי הן חוסמות אותו מלקבל מהשני את הטוב שיש בו.

וזה לא שבאתי לנחם באתי לברר את העניין. וחלק מזה זה להציג אותו בשלימותו, כלומר גם את צדדיו החיוביים.
חז"ל אמרו נשים דעתן קלה בהקשר לדברים מעשייםנאור97
לא במובן המחשבתי העמוק (שודאי קיים גם. וניסיתי להסביר בכמה מתגובותיי פה גם את הצד החיובי והעמוק של דעתן קלה).
ע.י.צ'יאל

בכך שנתחייבתי במצוות שנה מאוחר.

למה לחפש פרובוקציה, לא חבל לשאול כאן שאלה כזאת?aviv6456
על מה אתה מדבר? זה יצר דיון מאוד ענייני כמו שרציתי ותיארתינאור97
לא הייתה אפילו תגובה אחת פרובוקטיבית.

הבנות פה בוגרות וחכמות מלהיפגע סתם מבלי לנסות להבין לעומק וכשצריך גם להודות בחסרון.
ויש לדעתן קלה גם אספקטים חיוביים כמו שכתבתי וכתבו פה בכמה תגובות.
לא מרגישה בכלללמה לא123
דווקא בעלי הרבה הרבה פחות שקול ממני. אני שוקלת כל דבר בכובד ראש. וזה לא שקשה לי להחליט. אבל גם לא ממהרת (אפשר לכתוב כאן? גם נשואים ?)
אדרבה. אנחנו שמחים ורוצים לשמוע גם נשואים.נאור97
יש לכם נקודות מבט שמטבע הדברים חסרות אצלנו.

האמת שגם אני מכיר לא מעט זוגות כמו שתיארת שאתם.

אבל באופן כללי (מאוד) את לא חושבת שבד"כ גברים שקולים יותר מנשים בגלל שלנשים יש רגשות חזקים וצריך להתרגל לא לתת לרגשות האלה להטות את החשיבה לצד מסויים?
יש שיקולים שבהם כמובן אין הבדל בין גברים לנשים כי לא מעורבים בהם מניעים רגשיים כ"כ.

אני באופן אישילמה לא123
גדלתי עם אמא שלא מראה רגשות ויודעת לשלוט בהם היטב. ולכן גם אני איכשהו כזו.
עוד דבר. בעבודה של בעלי למשל הוא מדבר על בן אדם ומתאר אותו אני ישר אומרת לו אם הוא רמאי או אמין (בכלל יש לי קטע עם אמינות של אנשים) וזה תמיד קולע. לו קשה לראות את זה ולכן מתייעץ איתי. אני מניחה שזה בגלל שאני מערבת גם קצת רגש פה ולכן קל לי לזהות אותם.
מצד שני הוא מתמודד עם לחצים ועוד דברים בעבודה. שבטוח לי שבגלל הרגשות שלי לא הייתי מצליחה להתמודד איתם בחיים
שילוב אידאלי. יש רגשות ולא קור אבל יש גם יכולת לאזןנאור97
ולגבי הקליטה של אנשים שכתבת, זה ידוע עוד מימי הגמ' שנשים טובות בזה..
ועד רמה שזה תמיד קולע? באמת מרשים..
תמיד קולעלמה לא123

לבינתיים ,מקווה שלתמיד

אגב,אני רואה שהרבה מהשאלות שלך הן על השוני בין גברים לנשים.מה גורםלך להתעניין בזה?

לפעמים יוצא לי לומר לבעלי שכששנינו יוצאים לרחוב בבוקר.זה בעצם אותו רחוב אבל שנינו רואים אותו שונה לגמרי.סתם זה מעניין

נגיד אם שם הרחוב זהנאור97
"הרב פלוני", הוא תמה לעצמו למה צריך לקרוא רחוב על שם רב ואילו את ישר נזכרת בסיפורים עליו ובדברי תורה שלו?...

סתם.. אני מבין את כוונתך.
גברים יותר מסתכלים על דברים בצורה תכליתית ואילו נשים יותר חוות את הדברים לכשעצמם.

זה מתקשר לשאלתך- זה מעניין אותי כי אני רוצה ללמוד יותר לחוות את החיים.
אבל יותר מזה- כדי להתאהב (חזק) במישהי אני צריך יותר נקודת חיבור ודמיון איתה.
כלומר להכיר את העולם השונה של הנשים (מבחינת רגשות, חוויתייות, אסתטיקה, יצירתיות במגוון תחומים, מקצועות הומניים) וללמוד להעריך אותו. פעם הייתי יותר כזה. היום (עם הגיל) נהייתי די שכלתן ותכליתי אז לצערי אני באופן טבעי די מתייחס לדברים האלה כלא מהותיים. ואני יודע בשכל שאני טועה אבל אני מחפש גם להרגיש את זה.

אם אצליח, אוכל לבנות משהו גדול. כי זה יצטרף לזה שנשים היום חכמות ובעלות ידע (תחום "גברי" במקורו) ובזה כבר יש נקודת חיבור גדולה בינינו.

מישהו תיאר את ההרגשה הזו פה היום בצורה מדהימה.
(@חסדי הים ברשותך..)

לא להיבהל מהכותרת. בסוף הכל יובן..
"כיון שנבראת אשה נברא השטן עמה" (כמה מדרשים שגם מובאים - לקראת נישואין וזוגיות
וואו,הרצון שלך הוא מדהים.למה לא123

לא מכירה גבר שמסתכל על זוגיות בצורה כזו,לפני שהוא נכנס אליה.או שהם לא מדברים על זה?!

זה מצוין להיכנס לזוגיות ככה,יהיה לכם קל יותר

דווקא מהרושם שלי מחברי הפורום הרווקים פהנאור97
יש הרבה שהם כבר במקום שאני רוצה להגיע אליו.

לגבי חברים אחרים שלי אני חושב באמת שרובם לא כאלה. מניח שזה תלוי גם בחינוך ואורח חיים. ועד כמה היה קשר כלשהו עם בנות לפני (בני עקיבא נגיד. כמובן שיש בזה גם חסרונות) חוץ מבפגישות שבטבען הן יותר ענייניות.

נראה לי שזה גם עניין של מי שרגיל לחשיבה והתבוננות. כי הרי הסיבה בכללי שגברים נמשכים לנשים היא בגלל הרגשיות והחיות שלהן, זה בדיוק אותו דבר (גם המשיכה ליופי היא בשורשה בגלל שיופי מסמל תכונות פנימיות כמו טוב לב הכלה ונתינה). רק שלפעמים הרגש בא בהגזמה ואז נרתעים ממנו (וזה גם טוב כי ככה האישה לומדת מהגבר לאזן את עצמה).
יש הבדלבין לדעתולהבין אישהלמה לא123

וליישם את זה בפועל

כולם מבינים שאישה וגבר לא דומים,אבל קשה להם כשהם בתוך הזוגיות להכיל את זה

אבל כשזה מחלחל הכל מסתדר

כן. והחוכמה היא לא רקנאור97
ליישם מהסיבה שיש שוני וצריך להסתדר איתו אלא לראות מההתחלה את הברכה והתועלת שבשוני ואז הרבה יותר קל ליישם.

כ"א עם המסלול שלו והקושי שלו. יש כאלה שלומדים ביחד. ויש כאלה שבגלל רווקות מאוחרת שגורמת יותר לחשוב מבינים את הדברים האלה עוד לפני שמתחתנים.
ואם זאת שתהיה איתהחיות צבעונית
תהיה פחות הומנית ויוצרת? או שאלה אחרת, למה לנסות להכיר את העולם שלה לפני שאתה מכיר אותה? (אם הבנתי נכון את הכוונה שלך) למה לא להכיר את העולם וההסתכלות הנשית יחד איתה?
הומנית ויוצרת היה בעיקר כדוג' כלליתנאור97
לתחום הזה דווקא אני כמעט לא מתחבר בכלל (פיסול לדוג').
העיקר זה ללמוד לחוות את העולם, לחזור שוב להתרגש מדברים (חגים, נוף יפה).
לא שאני דכאוני. ממש ממש לא. להיפך. אני יותר חי וצוחק מרוב האנשים שאני מכיר.
אני פשוט לא מתרגש כמעט מכלום (ויש בזה גם תועלת. אני כמעט אף פעם לא עצוב..).
לגבי השאלה האחרונה- נכון. אני פשוט צריך להיפתח פסיכולוגית ונפשית לזה לפני. כי בשכל אני מאוד מבין את הצורך והחשיבות שבזה אבל ברגש לא מחובר לזה כמעט בכלל. פחות נהניתי ובעיקר סבלתי מאוד מרגשות בעשר שנים אחרונות (לא רק בהקשר של להיות לבד) אז למדתי להדחיק אותם. והגיע הזמן להרגיל את עצמי לחזור אליהם לפחות קצת. וכשיהיה בסיס רגשי מינימלי-סביר, אז איתה הוא יוכל להתפתח (זה לא שלא הרווחתי מהתהליך שעברתי. הכל משמיים. התרגלתי בגללו לחשוב על דברים בשיקול שכלי קר לגמרי ולהצליח לפעול ולחיות לפי המסקנות בקלות).

וואו, ממש נפתחתי עכשיו.. (בדיוק בגלל מה שכתבתי לא כ"כ מפריע לי להיפתח ולספר על עצמי פה בחופשיות..).
אה חשבתי שאתה מדבר על הומניחיות צבעונית
דווקא מהפן החווייתי. הבנתי
וואו, תודה על הפירוט והצצה פנימה.
אגב יכול להיות גם שזה שהרגשת בנוח לדבר על זה, זה כי אתה נמצא במקום הרבה יותר שלם מול זה..
וכל הכבוד לך, זה נשמע תהליך מדהים ולא פשוט.. וזה ממש מיוחד לראות (כמו שכבר כתבו לך פה) כמה ברצינות, אפילו הייתי אומרת ביראת קודש, אתה לוקח את כל עניין הזוגיות וההכנה אליו
לגבי ההרגשה בנוח- נכוןנאור97
לגבי ההומניות- גם בפאן החוויתי קשה לי להאמין שזה ירגש אותי או יגרום לי להתחבר לתחושות. זה כבר אופי שלי בלי קשר לרגש.

לגבי ההמשך- זה לא שיש לי כזה ברירה... רק ככה יש מצב שאפתח שוב להתאהב באמת ולא רק בקטנה.

וחוץ מזה, זה גם מסקרן אותי. ההבדלים שנשארו קיימים בין המינים למרות שכולם חיים באותה תרבות ומקבלים את אותו חינוך.
זה לא כ״כ נכון שאנו באותה תרבות ואותו חינוךקרן-הפוך
החינוך מתחיל בבית, אורח החיים מושפע ביותר מהבית, מההורים, מהסביבה בה גדלים ומתבגרים, מבתי הספר בהם לומדים (בפרט בחינוך הדתי תורני בשנות התיכון).
זה נכוןחיות צבעונית
הגדילה במוסדות נפרדים דווקא מחדדת את ההבדלים
נכון. אבל עדיין באופן כללינאור97
נראה לי שיש הרבה מן המשותף. הרי בסופו של דבר כולנו מתחנכים לאותם ערכים (אולי רק עם דגשים שונים).
רוב הנוער הדתי צורך את אותה תרבות מערב ואת אותם עלוני שבת.
וגם הגיל של רוב החבר'ה פה זה כבר גיל שיצאו לעולם ברמה מסויימת ונחשפו יותר.
אפילו מאותה משפחה- יוצאים אחים עם אופי שונה,קרן-הפוך
ולא תאומים סיאמיים, וכל בן או בת עם יחודיות משלהם - ואחרי שמתחתנים כל תא משפחתי מקבל יחודיות משלו, ושני אחים נשואים יבנו משפחות לגמרי שונות במהלך השנים.
נכון אבל זה כבר תלוי אופי יותר ולא מגדר, לא?נאור97
כמו בת אחת שתאהב מתמטיקה ואחרת שתאהב ציור.

התכוונתי להבדלים השורשיים יותר בין המינים שעדיין די נשארים. פרקטיקה לעומת חוויתיות לדוג'.
לך תלמד פסיכולוגיה ... אתה חופר יותר מידי ...קרן-הפוך
עקרונית נכון. אבל יש בזה שתי בעיותנאור97
ואפילו שלוש:
1. לא מאמין שבלימודי פסיכולוגיה רגילים אקבל תשובות שיניחו את דעתי.
2. לפני פסיכולוגיה הרבה יותר מעניין אותי ללמוד באונ' פיזיקה מחשבים מתמטיקה כימיה ועוד.
3. הבעיה הכי חמורה- אתם משתפים איתי פעולה (את מהמשת"פ הכי גדולות) וגורמים לי להיות חופר מומחה יותר..

זהו את לא יכולה לערוך עכשיו

יכול להיות שבאופי שלך אתהחיות צבעונית
פחות מתחבר לאומנות, אבל בעיקרון זה כמו שריר. זה משהו שמתפתח ומעמיק ככל שמתחככים עם זה יותר ויותר.
אני חושבת שאנשים מנסים להתרגש או לחוש במקום פשוט להיות בחוויה ולתת לה להגיע אלי.
גם במצב של ניתוק רגשי או הדחקה, זה יכול לפתוח כי הנושא הוא חיצוני ולא 'אני' כביכול. (זה חלקיק קטן מתוך עולם התרפיות למיניהן)
כמובן שזה יכול להיות כל דבר, אבל יש משהו באומנות המופשטת לפחות, שמגיע המון פעמים דרך ערוצים אחרים שעוד לא חסמנו.
וואי גלשתי לי לגמרי לנושא אחר😅
ושוב, כל הכבוד לך על המודעות והרצון להתפתח
מעניין.נאור97
אני בור בעניין הזה לגמרי.

אני מדמיין את עצמי עכשיו מפסל איזה קוף מחימר וזה קורע אותי מצחוק..
סביר להניח שלא יבקשוחיות צבעונית
ממך לפסל קוף;)
חוצמזה שזה לאו דווקא באומנות פלסטית, (ציור, פיסול וכו)
יש היום שלל תחומים, ולרוב זה מה שהמטופל נוטה אליו יותר. למרות שלא צריך ידע קודם
דוגמא מאד נפוצה זה בע"ח, כמו למשל רכיבה טיפולית או עבודה עם בע"ח
למה לא קוף?נאור97
עדיף כד?
את יודעת איזו הרגשת סיפוק זה נותן לפסל משהו חי? איך אתה חולם בלילה שאולי קופך יקום בבוקר כשנפש חיה ננפחה בקרבו?..

לא מזלזל ח"ו כמובן.. רק צוחק.

נראה לי זה עוזר יותר לילדים ולאנשים שצריכים לעבוד איתם בעיקר דרך הרגש.
חחחחחיות צבעונית
אתה רוצה קוף תפסל קוף.. האמת כל מטפל ניגש לזה בצורה אחרת, יש שיגידו שתעשה מה שבא לך ואחרים יבקשו משהו ספציפי.
בוודאי שזה דרך הרגש, כי השכל מגונן (מדחיק, מתעלם וכו)
למרות שהמטופל בוגר כבר, לאחר האבחון יכולה להיות שיחה שגם עוברת דרך הערוצים של השכל. כמובן שזה תלוי גיל ותלוי מקרה
ויש מקרים אבודים גם..נאור97
אצלי הכל כמעט עובר דרך השכל. גם מה שלא עובר בדרך השכלית הרגילה עובר בצורה שכלית אחרת- דמיון.
לא ידח ממנו נידחחיות צבעונית
אין מקרה אבוד;)
אבל יכול להיות שבאמת לך מתאים יותר משהו דרך השכל..
בכנות, אני לא מצליחה להבין איך אפשר לשאוף להתחתן ככהשאלהשאלה
עם כל כך הרבה דעות קדומות טיפשיות בראש. עם ציפיות ככ נמוכות מהמין השני.
נשים הן בני אדם, מגוונות ושונות ובעלות צירופי תכונות אינסופיים שהופכים כל אחת מהן ליחידה ומיוחדת ממש כמו גברים.
נשים היום מפרנסות ומחזיקות משפחות ורופאות ושוםטות ועובדות בהייטק ושרות.
צר עולמך כעולם נמלה
חבל שלא קראת עוד ואז היית מבינה שאני מעריך נשיםנאור97
עבר עריכה על ידי נאור97 בתאריך ד' באייר תשע"ט 09:46
עבר עריכה על ידי נאור97 בתאריך ד' באייר תשע"ט 09:44
לא פחות ממך. וגם לדעתן קלה עצמו יש הרבה יתרונות. כנראה את לא יודעת מה זה אומר דעתן קלה ומה זה לא אומר. וכנראה את גם מתכחשת לעצמך.

כתבו פה בנות מדהימות וחכמות ומוכשרות לא פחות ממך ומודעות לעצמן דברים אמיתיים. תראי נגיד מה שכתבה איילת השחר ... - לקראת נישואין וזוגיות

חבל שיש לך בראש דעות קדומות על כל הגברים ועל חז"ל שאת מגיבה אימפולסיבית בלי לנסות בכלל להבין לעומק. ההפסד רק שלך. עובדה שמלא בנות פה נכנסו לדיון ותרמו לו וגם יצאו נשכרות ממנו.
והנה תראי
https://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t1088871#11667467
מתכחשת לעצמי?!?שאלהשאלה
וואו
כן מתכחשת לעצמך. בדיוק כמו שגבר שיחשובנאור97
שהוא צדיק גדול ונמחקה ממנו התאווה מתכחש לעצמו, ככה אשה שחושבת שעם כל החוכמה שלה והעבודה המצליחה שהיא עובדת בה אין לה עדיין את הפאן של דעתן קלה ברמה כלשהי מתכחשת לעצמה. ואני לא מדבר מתיאוריה אלא מדברים שראיתי שמעתי וקראתי.

ואת מוזמנת להגדיר מה זה דעתן קלה. אני הגדרתי כמה אספקטים של זה פה בשרשור כמה פעמים וכנראה שלא קראת. אם היית קוראת היית מתחברת אולי.
תראה. אני מניחה שאתה רווקשאלהשאלה
אני מציעה לך בחום להשתחרר מהשטויות האלה כשאתה מחפש לך בת זוג.
חפש בת אדם. תהיה מוכן להפתעות. צא מכל מיני קבעונות של אולפנא.
בהצלחה
נראה שאת פשוט נעולה ולא מוכנה לקרוא, אה?נאור97
סתם שתדעי שכל הבנות שנפגשתי איתן העריכו. מסיבות שונות לא הסתדר. והן היו בנות מדהימות, מהנדסות מצטיינות מורות איכותיות ועוד.

מדהים איך בימינו יש עדיין נשים שנעולות על החשיבה שלהן ולא מוכנות לקרוא דברים שונים ולחשוב שאולי יש בהם אמת. הגיע הזמן שתצאי מכל מיני קבעונות של מירב מיכאלי ושות'.

חבל שבמקום לדון עניינית את לוקחת את זה למקומות לא טובים.
אני לא לוקחת את זה, זה פשוט לא טוב.שאלהשאלה
מעבר לעובדה שזה פשוט שטויות (אתה יודע כמה זוגות יש סביבנו (כולל אותנו לעיתים) שהאישה מחזיקה את כל הצד המעשי של החיים על ראשה והבעל איש החלומות והרגש? זה ככ נפוץ. פעם אמרו חז״ל ״נשים דעתן קלה״. והיום רווק צעיר אחד מקבל את האמירה כאקסיומה ומנסה לברר איך התכונה הזו באה לידי ביטוי בנשים בשר ודם. עצתי קודם תכיר אישה. תאהב אותה, תכיר אותה טוב יותר. השאלות יענו על עצמן. בהצלחה
מכיר לא מעט נשיםנאור97
ואת עצמך מדברת בלי להכיר אותי רק על סמך זה שאני "רווק צעיר" (שאגב גדול ממך).
קשוט עצמך.

לא קיבלתי את זה כאקסיומה. בכלל לא. ביררתי וחשבתי והתבוננתי במציאות. ומבטיח לך שאני מבין נשים לא פחות טוב מהרבה גברים נשואים (עובדה שכמה מהם מתייעצים איתי ורואים ברכה..).

ולגבי ההוכחה שלך-כנראה לא עסקת בהבנת דברי חזל. בחרת צד מיד על סמך סטיגמות.
דעתן קלה לא אומר שאשה לא יכולה להחזיק את הצד המעשי של החיים (מי שמחזיקה אצלנו את הבית זה אמא שלי. ואבא שלי שמח בזה כי היא עושה את זה מצויין וזה מוריד לו מהראש טרדות).
זה אומר שהרגשות החזקים של אשה יכולים להטות את שיקול דעתה יותר מאשר את של גבר בעניינים שקשורים לרגש (בניגוד ללנהל בנק לדוג' או להיות מהנדסת שם השיקול הרגשי קטן או לא קיים בכלל). וברור שיש יוצאי ויוצאות דופן. בפרט בימינו. הכוונה לממוצע הגברי והממוצע הנשי.
בלתק. תהיה לגבי הסוגריים שרשמתאורות הכתובה
לפי ה'מניח ש...'
נשמע שיש לך תפיסה מסויימת ודי ברורה מבחינתך מה הביטוי הזה אומר, וכן שאתה חושב שגם נשים מבינות אותו על פי רוב, הן לגבי מה הוא אומר, והן לגבי מה הוא לא אומר

ואני תוהה מנין הביטחון שלך בדבר, הן לגביך והן לגבי אחרות (מעבר לביטחון הרגיל והכללי בצור ישראל וגואלו)
שכן אני לא מבין בכלל מה הוא אומר לנו וכיצד שייך היום, ואני לא חושב שאני טיפש/לא מודע מעבר לממוצע, והיכרותי עם המין השני איננה מתחת לממוצע המגזרי, באופן משפחתי וחברתי
אסביר:נאור97
המניח ש... נבע מזה שדברי חז"ל הללו נשמעים בעייתיים ולכן הייתי בטוח שלבנות היה חשוב לברר אותם והן מבינות את כוונתם לא פחות טוב ממני שגם התבונן ועסק בעניין.

אבל טעיתי. הרבה לא עסקו בזה. היו פה כמה בנות שכן עסקו והן באמת ענו על השאלה ישר (נגיד אילת השחר).

הביטחון שלי אישית נבע מזה שאחרי שעסקתי בעניין הסתכלתי על המציאות הרבה מאוד וראיתי שכמעט תמיד זה נכון, גם אם ברמה שונה מבעבר.
ואם תקרא תגובות שלי פה (יש הרבה אז יקח זמן..) תראה שהסברתי יותר עומק בעניין ואת הצד הטוב והנחוץ של דעתן קלה.

ותכלס זה לא כזה פייר. נוצר רושם יחסי לא כ"כ טוב כי עסקתי בדעתן קלה שזה נחשב יחסית לחסרון.
אבל ודאי שזה לא חזות הכל.
באותה מידה הייתי יכול לעסוק בבינה יתירה ניתנה לנשים והיה נוצר רושם הפוך.
ראה תשובתו של הרב יעקב אריאלאמת1
שציטוטים אלה כבר אינם רלוונטים למציאות כיום שנשים הם בעלות השכלה כמו גברים
וכן ציטוטים כגון צנועה שבנשים בעלת כשפים.
דעתן לא קשור בהכרח רק להשכלהנאור97
עבר עריכה על ידי נאור97 בתאריך ד' באייר תשע"ט 21:27
צריך להבין את כוונת חזל בדיוק.
מסכים שדברים השתנו כמובן והתאזנו יותר, אבל עדיין לפי מה שאני רואה יש די הבדל בין המינים.
ולא קראתי, אבל די ברור לי שהרב אריאל לא מציג את זה שחור ולבן כמו שאמרת. וברור שזה דונה לגמרי מהדוג' השניה.

מעתיק גם לך משהו שכתבתי עכשיו בתגובה פה-
דעתן קלה לא אומר שאשה לא יכולה להחזיק את הצד המעשי של החיים (מי שמחזיקה אצלנו את הבית זה אמא שלי. ואבא שלי שמח בזה כי היא עושה את זה מצויין וזה מוריד לו מהראש טרדות).
זה אומר שהרגשות החזקים של אשה יכולים להטות את שיקול דעתה יותר מאשר את של גבר בעניינים שקשורים לרגש (בניגוד ללנהל בנק לדוג' או להיות מהנדסת שם השיקול הרגשי קטן או לא קיים בכלל). וברור שיש יוצאי ויוצאות דופן. בפרט בימינו. הכוונה לממוצע הגברי והממוצע הנשי.
פשוט מאד- קלות יותר לשכנוע ופיתוי. לטוב ולרעמבקש אמונה

והכוונה היא בדעת...

 

גם גבר אפשר לפתות למעשה כלשהו, אבל לשנות את דעתו לגבי אותו דבר יהיה הרבה יותר קשה.

דייט בטרמפיאדה לגיטימי?נתקה

ככה...

השבוע נתקעתי עם מישהי דוסה באיזה טרמפיאדת חור

בצפון השומרון.. אני חושב חיכינו שם איזה 20 דקות

והיא הייתה שם עוד לפני

עכשיו הייתי מאוד עייף.. מאוד..

מה שקצט מנע ממני לפעול..

כלאחר מעשה..

לגיטימי לדעתכם לדבר עם בחורה בטרמפיאדה

ולהחליף אח"כ מספר או פרטים וכו, אם..

ממה שהיא משדרת היא מעוניינת לדבר איתך?

כ"כ.. בהנחה והתשובה היא כן..

האם לדעתכם שיחה כזו יכולה להלחיץ?

מה הדרך הנכונה חפתוח שיחה כזו?

האם זה אומר עליה שאולי היא מתלבשת כמו דוסה אבל היא לא דוסה באמת?

האם בכלל כל התפיסה הזו זה חוסר אמונה בה' שיישלח לך עד אליך את המיועדת?

על המשפט האחרוןעיונית

הוא שלח עד אליך את המיועדת ותקע אתכם חצי שעה בטרמפיאדה שוממת, מה אתה עוד צריך? שהיא תכרע ברך בפניך?

הכוונה, לא מחייב שזו באמת היא, אבל אתה לא יודע איך או מתי כלתך תופיע, והרבה שליחים למקום...

אז את חושבת שמותר לפרוץ את מחסום הבושה גם אםנתקה

לא נעים או מביך..

וכן ברור שזה מרגיש פיספוס נדיר..

אבל מאמין בקב"ה שלא מקפח שכר כל בריה..

אם היא רוצה להקים בית נאמן בישראל היא לא דוסית?חושבת בקופסא

יש בנות שמתאים להם שמתחילים איתן ברחוב ומביעות עניין ויש כאלו שזה לא מתאים להן. יש מתאם מסויים ביחס לציבור שאליו היא משתייכת ועד כמה דברים כאלו מקובלים והיא רגילה אליהם, אבל זה לא אומר שום דבר על יראת השמיים לכאן או לכאן.

אבל למרות שיש הבדל בין שיוך לנורמות חברתיות מסוימות ליראת שמיים, עוד לא פגשתי מישהי שלובשת חצאית ארוכה עד הרצפה, חולצת בסיס חנוקה סביב כל פינה בצוואר, ושיער אסוף בקפידה בצמה (אחרי החתונה- מגדל בבל ענק על הראש) שהיא לא קווניקית/ גבעוניסטית/ איפשהו בטווח בין לבין.

יעני, מה שרוב האנשים יגדירו דוסית או דוסית טרור. (יש עוד דרכים להתלבש צנוע, אבל הסגנון הזה מאפיין את הציבורים האלו).

שוב, לא בטוח שסגנון היכרות כזה יתאים לבחורה כזו, אבל אנשים הם לא תבנית מדויקת של הנורמות החברתיות שלהם. עדיין סביר שבחורה כזו תעדיף היכרות דרך צד שלישי כלשהו. אבל היא זורמת שניכם הרווחתם.

בהצלחה.

תודה חחנתקה

הגזמת זה נפוץ מכירה הרבההפי

שהכירו ככה

אין ספק שלא כל מי שהולכת עם חצאית ארוכה דתייה אבל הגיוני מאוד שהרוב כן

זה לגיטמי וכל השאר סרטיםadvfb

באמת שמתחילים עם בחורה לא יודעים איך היא תקבל את זה. נכון, זה חלק מהפורמט.

בכל זאת- כל עוד זה בטקט וברגישות - מותר ואולי אף מצווה להתחיל עם בחורה אם ראית לנכון

הוא שלח אותה עד אליךנפשי תערוג

לאיפה את רוצה שהוא עוד יביא אותה?

דרך אגב.

אני ואישתי הכרנו בדרך די דומה

לא טרמפידה. יותר הזוי

אבל גם מפגש מקרי

לא יהיה לך ולה מה לענות ביום הדין.אדם פרו+

הוא שלח אותך עד אליה

ולא עשית דבר.

עייף גם עשיו היה עייף

זה לא מנע ממנו לבקש אוכל

עייף זה לא תירוץ קביל בשמיים.

אתה סתם מקשקשקעלעברימבאראחרונה

מותר לדבר עם מישהי אם זה לצורך שידוך

בן עשרים ומשו+ יצא לי להימשך באמת רק לשלושה בחורותכְּקֶדֶם

אחת מהן היא ניקית כאן מי שיודעת יודעת

השניה זו האקסית של פעם

וההכי הכי זו האקסית האחרונה

היו לי הרבה יותר ידידות טובות מאשר חברים

והרבה מהקשרים שהייתי הכנסתי את רובן לפרנדזון

כל בחורה שאני מכיר אנחנו הופכים להיות חברים טובים וזהו

וזה כיף אבל מתסכל. מה יהיה טעטע

שלוש בחורים, שלושה בחורותטאבי

מה לדעתך בעצם גורם זה?

האופי שליכְּקֶדֶם

מה בו?טאבי

בכל־מקרה, על־סמך הכתוב בשרשור זה, התחושה שלי היא שיש לך מנגנון שתפקידו לעצור את המשיכה מלהתפתח בתוך קשר של ידידות. אולי זה עניין דתי (צניעות?) או פסיכולוגי (לא לחרבש את החברוּת?) ש"מכבה" משהו שהוא לא יכול להכיל כרגע, וממילא זה לא מתפתח.

אנימה

ואם לא היית הופך את הקשרים לידידוּת יכול להיות שזה היה אחרת?

זה בעל כרחי זורם לשםכְּקֶדֶם

היי מה קורה?הרמוניה

תשמע... בעיניי, הפיתרון הוא לשמור מרחק מבנות.

תפנה אליהן ביראת כבוד. תראה שתוכל להימשך להרבה בנות.

אני שומרת עיניים יחסית (וצניעות) וגבר זה דבר מיוחד בשבילי... לא בקטע שאני אתרגש מכל גבר שאני רואה, אבל יש לי יראת כבוד למין השני כי הוא רחוק, שונה, לא רגיל.

זה הכיף בצניעות, זה התוצאה שזוכים לה כשהולכים עם מצוות ה' עד הסוף.

(*אני כן רואה הרבה בנים בעבודה אבל לא שמה לב לזה כי זה במקום הענייני ופחות האישי כמו "עסוק במלאכתו")

דעתי האישית- מה שאתה מתאר הוא סימפטום ולא הבעיה ולכן לא כדאי להתמקד בו.

חושבת שכדאי לך לשאוף למחויבות ורצינות בחיים, לקחת את עצמך בידיים כזה והכל יתיישר לאט לאט בעז"ה.

אתה צודק שעיקר הקשר הוא באמת החברות, ואין סיבה שהדברים לא יבואו ביחד... אני חושבת שהנקודה היא המחוייבות שברגע שתשדר רצינות הקשרים גם יראו ככה, ויהיו יותר ממוקדים.

הכל בשמחה כמובן, בך אני לא חושדת שתהיה כבד...חח

הרבה בהצלחה ובאמונה בע"ה🙏

אני שומרכְּקֶדֶם

אופ כולכם כאן חןשבים שאני פלרטטן ויצא לי שם של לא רציני . אני פשוט חמוד ורוב הזמן אני שקט בחיים האמיתיים

כמו שאני מכיר חברים אני מכיר גם חברות בישבילי אין ככ הבדל (אני יודע זה נשמע דפוק) אבל פשוט מי שמתחבר אליי מתחבר ועם בנות כמו עם בנים יש לי שילוב של שטוטניקיות ועןמק

ברוא שמלכתחילה יש לי משיכה מסוימת לבנות אבל המחשבות שלי הן שונות

ומעניין, לאיזה סימפתום את מתכוונת?

..הרמוניהאחרונה

כתבתי משהו אבל במחשבה שניה... יכול להיות שפשוט אתה כל כך משתדל להתייחס למהות של הבן אדם שנעלמה לך המשמעות של הגוף? כי נשמע שאתה לא מתייחס לקיומו כל כך מול אנשים.

יכול להיות שמרוב שאתה לא רוצה להיות מוסח מהחיצוניות ביטלת אותה לגמרי? (אם כן זה ממש חמוד)

הסימפטום זה חוסר המשיכה אבל אם רוצים לשנות אותו עדיף לשנות את ההבנה וההתנהגות. ובאופן טבעי גם זה ישתנה. לדעתי.

ומאד מתחברת לדברים של @עלמה בשרשור

איזה כיף לקרוא הודעה כזו 🙂בחור עצוב

תתחיל להתפקסהפי

ואגב אם זה מנחם אותך גם אני לא נמשכתי לחלק מהגברים שיצאתי איתם..

אולי שווה לך לבחון איזו דינמיקה אתה מייצר עם נשים.

אצלי שמתי לב למשל שקשה להימשך לגבר שמתנהג כמו נסיכה. זה לוקח את הקשר למקום ידידותי ולא רומנטי ושם אותי במקום הגברי בקשר.

ואני בן גרוע ביותר 😂

בכל מקרה אני משתדלת לא להסתכל לגברים בעיניים .. קשה לי לשמור על מבט לאורך זמן נראה לי לא מתאים .. אולי אם תשמור על זה ה' ישמור עליך.

זהו זה הענייןכְּקֶדֶם

הדינמיקה.

בדרכ בנות שאני אוהב אני אוהב אותן כמו אחיות שלי וגם אני כמו אח שהן הכי יכולות לסמוך עליו בעולם. ורק עם 2 הדינימיקה הייתה שונה בתכלית.

מעניין הקטע שהזכרת עם העיניים. באמת עם כל האלה שהיו כמו ידידות בישבילי לא היה לי בעיה להסתכל להן עמוק בתוך העיניים, ודווקא אלו שכן היה משהו שונה אז היה לי הרבה יותר קשה להסתכל

יופי עכשיו תעבוד על דנמיקה אחרתהפי

תוכלי להרחיב בזה?ישי2

לדעת

וואלה לא לימדו אותי את זה..

מה תפקיד בלהסתכל תוך כדי דייט ומה לא

אשמח ממש להרחבה בנושא

בהצלחה רבה!advfb

אם אתה בוחר להכיר רק בצורה "טבעית" זה הגיוני

תודה שמרגיע אחכְּקֶדֶם

אבל תתפלא אחת מהשלושה הנ"ל הכרתי דרך שידוך אאאאאר

אין מטרה להרגיע דווקא, אלא גם שתרגיש טוב וגם תפעלadvfb

אבל זה הגינוי אם אתה לא פונה לשדכנים מיזמים ודברים כאלה

גם הצעות מזדמנות זה משהו שהגיונית הוא לאו דווקא מביא דייטים רבים.

לדעתי כדאי להוריד את המיקודעַלְמָה

בחיפושים מ "בחורה שאני נמשך אליה"

ל "בחורה שאני רוצה לבנות איתה בית"

ואל תדאג כשתסיר את המיקוד מהבדיקה האינטנסיבית אם יש משיכה - היא תתעצם

מבין מאת אומרת אבלכְּקֶדֶם

היה לי קשר אחד של חצי שנה והבחורה כבר רצתה לסגור וזה.. ומבחינתי על הנייר הכל טוב. בחורה נאה טובה רגישה חכמה, רצינית תורנית יש דיבור והכל. אבלל משיכה לא הייתה לי כמעט בכלל היא הייתה כבר עמוק בפרנדזון אצלי וכעסתי עלעצמי..

בכולופן היום ב"ה היא כבר נשואה והכל

ברור שזה לא מחייב שתתפתח משיכהעַלְמָה

אבל אם יש בסיס של משיכה

זה יאפשר לה לצמוח טוב יותר אם תתמקד בלברר את שאר הדברים שחשובים לך

את אומרת לו את זה בתור בחורה ..הפי

אנחנו לא חושבות על זה כמו שהם ..

זה לא נכון לגבי גברים אם אתה לא נמשך אתה גם לא תימשך בדייט מאה

אצל נשים זה שונה מאוד

לא נכון מניסיוןטאבי

וגם לגבי נשים מהיכרות עם נשים יש ויש

תראה אם הוא ראה אותההפי

פעמיים שלוש ולא התחבר זה בעייתי

יש בזה משהו אבל במקרהטאבי

שלו נראה לי זה יותר פסיכולוגי

התכוונתי לכתוב את זהעַלְמָה

ספציפית לכקדם ולא לכל גברי העולם

וגם לו, לא אמרתי להתעלם לגמרי מהמשיכה, רק להוריד משקל

כללי, ספציפיטאבי

מחשבה שעלתה לי בעקבות שרשור שהיה כאן.

מה דעתכם על התמקדות, כלומר לחפש מישהו/י "מדויק/ת", שתתאים לא' ב' ג', עונה על קריטריונים מסוימים כו', או לאו דווקא ברמת האדם עצמו, אלא ברמת מה שמחפשים בקשר, שייראה כך ולא אחרת וכן הלאה,

לעומת לא להציב (כמעט) שום פילטרים מההתחלה, ולתת לדברים לזרום ולראות מה הולך?

חושבני שככל שה"אני", עולם הרגש והמציאות נתפשים כיותר מוצקים ומוגדרים, ממילא הצורך שדברים לא יבלטו מבעד למסגרתם.

אבל ככל שאני חושב על זה, הרי אין לנו שום מושג לאן הזוגיות תתפתח, איך אנחנו והמציאות ישתנו, ואם לצאת מנקודת ההנחה האחרונה, הרי שאין שום משמעות לחיפוש דברים ספציפיים.

שאלו אותי פעם "מה אני מחפש" או "איזה סגנון אתה מחפש", well, מאיפה אני, או מישהו בכלל, אמורים לדעת? התחברתי לאנשים שקטים להפליא ורועשים להפליא, עדינים ורגישים וגם מחוספסים ועוצמתיים, אנשי רוח ואנשי חומר, פדנטיים ומבולגנים, וחוץ מזה, מאיפה אני יודע מה אני צריך?

בסך הכולל נראה שאנשים מחפשים או משהו נורא, נורא מדויק וספציפי, או "מחפשים" משהו כל־כך כללי ובנאלי שבזבוז זמן בכלל לבטא אותו ("מחפשת בחור דתי נחמד ששואף להקים בית נחמד". "שלום שדכן, אני במקרה גם מחפש בחורה נחמדה להקים בית נחמד." "ביררתי עם הצד השני, אבל זה לא נראה להם מתאים. אין לי כרגע רעיונות נוספים." ...........................), או שאין להם מושג.

מה אתם חושבים? דונו ונמקו את דעתכם.

לדעתי מאוד תלוי גיל - ככל שמצליחים להכיר ולמצואפ.א.

זוגיות ולהתחתן מאוד צעירים, ככל שיש פחות "כוויות" ואכזבות מניסיונות חיים "שמשאירים סימנים" - כך יש פחות דרישות והגדרות ורשימת מאפיינים שהצד השני צריך להתאים אליהם, והרבה יותר פשוט וקל להכיל, לקבל שונות, להתחבר לאופי שונה …

קודם כלפצל"פ

יש עניין של התאמה כלשהי בערכים ובכיוון של הבית שרוצים לבנות

אחרי זה, זה באמת מאוד תלוי אדם נראלי

אתה אדם שנצליח להתחבר להרבה סוגים

יש אנשים שלא יצליחו להתחבר לסוג מסוים של אנשים או לאנשים עם תכונה מסוימת

לא חושב שזה צורך בהתאמה מדויקת כמו גם ניסיון חיים ההיכרות עם עצמך

ברו יודע אנגליתכְּקֶדֶם

ברוטאבי

דברים שלדעתי חשוביםמילה בסלע

גיל

רמה דתית באיזור טווח רחב, לדוגמא אני לא אחפש לצאת עם מסורתית כי זה ממש עולם אחר.

יש עוד כמה דברים שכדאי לדעת לפני שנפגשים כמו תמונה (אף בחורה לא מגיע לה להרגיש בדייט ראשון עם מישהו שאיך שהוא ראה אותה הוא נכבה)

אבל בגדול צריך לבוא פתוח ואני מסכים עם בסיס הדברים.

יש דברים שמאוד חשובים אבל אי אפשר לדעת עד שבאמת מכירים.

לי למשל חשוב כנות, יושרה ואחריות אבל זה משהו שצריך להכיר כדי לדעת.

"מחפש בחורה עם כנות, יושרה ואחריות"טאבי

"אה, בעצם אני קלפטומנית שקרנית פתולוגית שאוהבת להמציא גוזמאות לרוב, נראה לי שפחות יתאים"

כאילו...

התכוונתי שזה בהכרות לעומק...מילה בסלע

בגדול מסכים איתךadvfbאחרונה

ובכל זאת, יש פעמים שדברים מסויימים מושכים לבנאדם את העין, או עוזרים לו לממש את עולם הערכים שלו ולכן בנאדם בוחר בהם. זה הגיוני לגמרי.

יוצא לכם להרגיש גזענות בשידוכים?פתית שלג

ישהפי

לי בעצמי יצא לשדך מישהי.. הבחור מאוד רצה אותה התלהב מהפרטים מהתמונה גם בחורה יפיפיה .. באמת זכיה בפיס.

הבחורה גם אמרה כן ..

אחרי שעה רושם לי רגע שכחתי לשאול היא אשכנזיה?

אמרתי לו האמת שלא יודעת מה העדה ..אבל אם התלהבת מהפרטים והיופי שלה מזה משנה?

אבל אבדוק בקיצור אמרה לי שהיא לא .. ואז הוא רשם שהוא מחפש רק אשכנזיה.

כל-כך כעסתי עליו שהוא לא אמר לפני ..

התקשרתי בדמעות לבחורה שבסוף הוא לא רוצה באמת חורבן בית מבחינתי .

לבחור אמרתי אתה ומשפחה שלא יתקשרו אלי יותר בחיים חתיכת גזענים .

ואם אתה קורא פה אתה חתיכת עלוב

( כן נתקלתי שבחורים אמרו מעדיף ככה וככה אבל לא יפסלו .. או מאוד חשוב לי מישהי שמתפללת עדות המזרח .. אבל לא להגיד מראש כאילו זה משהו כל-כך בסיסי .. ולהתנהג ככה גועל פשוט איכס)

יש בהחלט עוד מקרים כאלה

אבל איך אני אומרת ככל שהמשפחה יותר סטיגמטית וגזענית ככה היא גם יותר מסכנה)

האמת ורק האמת גם אם היא כואבתשנונימי

ערב השואה אחוז היהודים האשכנזים היה 92% (ורבים מהם היגרו לאמריקה לפני המלחמה),

לעומת 8% מזרחים (כמיליון 1 במספר סה"כ וחצי מהם מרוקאים).

האשכנזים היוו את המרכז הרוחני בתקופה זו ואירופה מאוד הושפעה מכך.

(שווה מאוד להסתכל על התפתחות אוכלוסיית מדינות ערב מאז שהוקמה מדינת ישראל בהשוואה לאירופה).

מסיבה זו התגלות ה' הייתה דווקא שם, ב"ברב עם הדרת מלך" והבעל שם טוב עשה מופתים רבים,

ולאחר מכן גם תורתו תלמידיו וזרעו הוא רבי נחמן מברסלב.

בכלליות האשכנזים זכו יותר, יותר תורה, ספרים, צדיקים ויותר חכמה ולב.

אך, על הבעש"ט ועל רבי נחמן הייתה התנגדות קשה מאוד, ונגרמה לנו גם השואה הנוראה.

כשאנחנו מסתכלים בכלליות אכן לספרדים יש חיסרון.

אך לפרט אנו רואים הרבה בני עדות המזרח שזכו להתקרב לה' ולתורה באמת,

ולעומתם גם בני עדות אשכנז שלא זכו ואפילו נפלו לטעויות גדולות רחמנא ליצלן.

ובנוסף לכך עדויות רבות מספרי חסידים משנת 1700 ואילך,

רבים מחסידי הבעל שם טוב נשאו נשים ספרדיות, ולהפך.

ולרוב חצי חצי תמיד נמשכו אחרי הצד האשכנזי כי הוא הרוב המכריע.

בתקופת הראשונים זה הפוך - עיקר המרכז בספרד ולאקעלעברימבאר

באשכנז (וגם פרובנס יותר קשורה לספרד מאשכנז). ועובדהש כל אשכנזי לומר קודם את השו"ע ורק אחר כך את המפה של הרמ"א.

נכון שבתקופת האחרונים עיקר מרכז העם היהודי נדד מספרד לאשכנזים, אבל עדיין הספרדים יותר שימרו את הארצישראליות, ולא במקרה בארץ ישראל כיום (איפה שכלל ישראל האמיתי נספר כי יהודים בחו"ל לא קובעים את כלל ישראל) זה חצי על חצי וייתכן רוב לספרדים.

אצל הספרדים לא היה צריך תנועת חסידות כי הקבלה היתה נוכחת בחיים והת"חים לא היו מנותקים מהעם , בעיות שהחסידות התמודדה איתם. מצד שני זה גרם לכך שהספרדים לא זכו לייתרונות של החסידות. כך שכל עדה והייתרונות שלה.

ערב השואה לא מייצג דבר, כי מאה שנה לפני השואה מספר האשכנזים והספרדים היה שווה, פשוט באירופה היה יותר רפואה ופחות תמותת תינוקות אז הם התרבו תוך 100 שנה פי 5, בעוד שבארצות המזרח לא היתה מערכת בריאות. אם שיעור ההתבוללות כיום ימשיך בארהב - תוך 100 שנה יהודי העולם יהיו חצי ספרדים חצי אשכנזים.

אומרים שכשהבעשט הגיע לאיסטנבול הוא אמר שראה אצל היהודים הספרדים שם נשמות של תנאים

מי שפוסל רק על פי צבע שיער או דעות קדומותשנונימי

זה הפסד שלו.

ואם אין שכל לחפש מעבר לזה...

אז שה' יתן שכל - וגם לנו.

לא בא להצדיק את ההתנהלות שלורודף מצוות
עבר עריכה על ידי רודף מצוות בתאריך ו' בכסלו תשפ"ז 19:36

אך באופן כללי זה שאדם שכח לברר מראש לגבי פרט שחשוב לו מאד, זה דבר שיכול לקרות. ואם זה תנאי סף מבחינתו, עדיף שלא יתחיל לצאת איתה מאשר שיצא לפגישה אחת ויחתוך.

ממש לא מתרגש מזהבחור עצוב

אגב, יותר נתקל בזה אצל בנות מבנים. בד"כ כי לא רוצות לשנות את המנהגים שלהן יותר מדי.

אריק מהדרום

העונש של הגזענים שמניחים להם לנפשם, שיתמודדו.

לשמחתי לא מצד העדהאביעד מילוא

אבל כן סוג של "גזענות" או יותר נכון יחס קצת צונן על רקע היותי דוס.

יש הבדל בין העדפה אישית לעדה מסויימת ובין גזענותרודף מצוות

לגיטימי לחלוטין להעדיף בן/ בת זוג מעדה מסויימת. או להחליט שלא לצאת עם בני עדה מסויימת.

פערים עדתיים קיימים גם היום, ובהצטרף לכל מיני פערים אחרים שמתגלים בתחילת קשר או בתחילת הנישואין - הם יכולים להוביל לקשיים משמעותיים.

אני אישית יצאתי רק עם בנות שהן לא מהעדה שלי, ואף התחתנתי עם אחת מהן. אך חששתי מאד מהעניין ובצדק. והיו לי גם הצעות שסירבתי להן בעיקר על הרקע העדתי.

גזענות בין יהודים לעומת זאת, אינה לגיטימית, אך בדרך כלל לא נוגעת לענייני שידוכים.

מנטליות אשכנזית/ספרדיתadvfb

מאוד תופסת מקום בעיני,

גזע, למי אכפת?

לא הייתי קורא לזה גזענות.קעלעברימבאר

יש אנשים מחפשים מישהו גבוה, יש כאלה מחפשים מישהו רק עם אופי ספציפי, ויש כאלה שמחפשים מישה מעדה מסויימת.

זכותם אם זה מה שעושה להם טוב. רק הפסד שלהם אם זה גורם להם לצמצם את האפשרויות. כמובן לעיתים יש דפוסים טבועים בנפש שקשה לשנות ולא תמיד חכם להלחם בהם אבל שווה לנסות. אדם בכל מקרה לא צריך להרגיש רגשי אשמה שנרתע מהצעה מעדה מסוימת

מה?הפי

יש הבדל בין העדפה אישית לבין דעה קדומה.

בחור נמשך לבחורה, מתלהב ממנה ומאוד רוצה להכיר אותה. ברגע ששומע מה העדה שלה, הכול השתנה. מה בדיוק השתנה בה? הרי היא נשארה אותה בחורה.

הוא לא פסל אותה בגלל חוסר משיכה או חוסר התאמה, אלא בגלל המוצא שלה. וזו בדיוק מהותה של דעה קדומה

אף אחד לא חייב לצאת עם אף אחת, אבל העובדה שדפוסים מסוימים טבועים בנו לא הופכת אותם ללגיטימיים.

לפעמים אדם צריך לבחון את הדעות הקדומות שלו במקום להצדיק

אותן..

צודקת.קעלעברימבאר

דיברתי יותר על פסילה על מראה ממשי או על מנטליות ממשית.

פסילה רק על עצם העדה זה שטות גמורה

למה שטות גמורה?רודף מצוות
עבר עריכה על ידי רודף מצוות בתאריך ח' בכסלו תשפ"ז 9:33

אם מדובר בבחור שמגלה כעבור חצי שנה שהבחורה איתה יוצא היא אשכנזייה - זו שטות לחתוך.

אך לפסול בשלב ראשוני כשמגלים שהעדה היא לא כמו ההנחה הראשוית - זה הגיוני, (אם כי עלול מאד להיות לא יפה או מנומס).

זה לרוב נובע מחשש אמיתי מאתגרים משמעותיים על רקע פערים עדתיים:

בראש ובראשונה מנטליות שונה (שזה עיקר העניין),

אך גם פערים בנושאים אחרים:

  • ציפיות שונות ביחס לתפקידי הבעל והאשה,

  • נורמות והתנהלויות של ההורים והמשפחה,

  • עניינים שקשורים ליהדות - כמו מנהגים, הלכה, דפוסים שקשורים לעבודת ה', ואפילו הגייה.

  • אפילו פערים קולינריים יכולים לתפוס מקום אצל חלק מהאנשים.

נ.ב. אני ממש לא קורא להימנע מנישואין בין עדות, אני דווקא רואה בכך ערך חשוב, ונשוי בעצמי לאשה שאין לי איתה שום חפיפה עדתית. אך זה לא מתאים לכולם.

חשש בדברים שכתבת, לא ביחס לעדה עצמהadvfb

גם לפי דבריך,

העדה היא סימן - לא סיבה!

סימן שאולי יש מה לחשוש, וסיבה לפערים אפשרייםרודף מצוות

לפחות בחלק מהמקרים העדה היא הסיבה לפערים, אם לפעמים גם שמתגלים פערים העדה היא סימן ולא סיבה.

לא לאadvfb

אתה צודק בזה:

גם אם היסטורית זה שאנשים שונים נולדו להורים ממוצא מסויים

אתה עדיין לא יכול לומר שהסיבה לשלול היא העדה. העדה עצמה לא משנה בשום דבר.

לפעמים שלא מכירים יש חשש.

לכן עדה בתור סיבה, לא בתור חשש - זאת שטות.

לא הבנתי, אתה טוען שאין קשר סיבתירודף מצוות

בין העדה שלי ובין צבע העור שלי, למשל?

או בין העדה שלי ובין הנורמות הנימוסיות של המשפחה שלי?

בוודאי שיש!

זה נכון שלא מדובר בתכונות עצמיות פנים פנימיות שנוגעות לשורש הנשמה, 😅

אך קשר סיבתי כלשהו בוודאי ישנו.

אולי אתה נתפס למשמעות המצומצמת של 'עדה', בתור שאלה היסטורית גרידא שנוגעת למיקום הגיאוגרפי של הסבתא או הסבא רבא רבא, אך רלוונטי הרבה יותר לדבר על 'עדה 'במשמעות הרחבה יותר, של זהויות וקשר למסורות שמשליכים לרוב גם על תכונות מסויימות, של האדם וגם של משפחתו.

טוב, לאחר שקראתי שוב וניסיתי לעמוד על דעתךרודף מצוות

אני לא חושב שיש מחלוקת ביננו. תקן אותי אם אתה חושב שאני טועה.

בסוף שלילת עדה מסויימת נובעת מפעלים יוצאים של ההשתייכות העדתית, ואם היא על בסיס עצם העדה בלבד - היא אכן שטות.

כך או כך, היכרות ראשונית עם בן/בת של עדה אחרת לא בהכרח מפיגה חששות רלוונטיים. אני מעריך שרוב הפערים העדתיים דווקא מתחדדים אחרי החתונה.

בנימה אישית, אני דווקא ציפיתי לאתגרים משמעותיים בנושא אחרי החתונה, אך בפועל ב"ה חששותיי התנדפו, ואני באופן אירוני משוכנע שדווקא היה לי ולאשתי פחות קל לוּ היינו שנינו מאותהּ העדה.

אך אני מעריך שהמקרה שלי לא מייצג מאד, ויודע על זוגות שאצלם ההתמודדות לא היתה פשוטה.

נכון אין מחלוקת בינינוadvfb

חשוב לי היה לנסח שהעדה היא לא סיבה אלא סימן לחשש.

אני מבין עכשיו שכוונתך היא ככל הנראה לטעוןרודף מצוות

שההבדל בין גזענות - שהיא לא לגיטימית ובין

העדפה אישית/ חשש מפערים על רקע עדתי - שזה לגיטימי, הוא שבגזענות העדה היא סיבה ל'התנגדות' אך גשמדובר בהעדפה לגיטימית של עדה מסויימת, העדה היא רק סימן.

לדעתי, העיסוק בשאלה של סימן מול סיבה אינו מאד רלוונטי.

הרי אני מנחש שאם נתחקר אנשים (דתיים לפחות) שאשכרה מחזיקים בדעות גזעניות דוחות ולא לגיטימות כלפי עדות אחרות בעם ישראל, הם ינסו להצדיק את עמדתם על בסיס נימוקיים שלא נוגעים לסיבה.

הם לא יטענו שאתיופים הם נחותים אשכנזים כי הם אתיופים, אלא כי הם פרימיטיביים.

גזענים יטענו שייקים הם חסרי רגישות, או שמרוקאים הם חסרי אינטלגנציה, שפולנים הם אליטיסטים, שמרוקאים הם עצבניים, שכורדים הם חסרי אינטלגנציה, שתימנים הם חסרי תרבות או פקפקו ביהדותם של רוסים רק על בסיס המבטא.

בכל המקרים האלה ושכמותם העמדה הגזענית (הפנים-יהודית) אינה טוענת לנחיתותם העצמית של בני עדה כזו או אחרת, (=סיבה) אלא מייחסים באופן כללי חבני עדות מסויימות תכונות שליליות על בסיס דעות קדומות מקוממות ובזויות (=סימן).

איך שלא יהיה, גזענות כזאת אינה לגיטימית,

אך העדפת עדה מסויימת כשזה מגיע לזוגיות ' בהחלט יכולה להיות לגיטימית.

יכולה להיות לגיטימיתadvfb

שמדובר בחשש לגיטימי ;)

מפה, שכל אחד יקח את זה לעולם הערכים שלו.

הניסוח של סיבה וסימן בעיני משמעותי גם אם גזעניים לא יודו בזה שהמוצא אצלם היא סיבה. סוף סוף, זה הדבר הרע שבגללו הם גזענים.

כן,טאביאחרונה

אני חושב שזה חלק מרעיון חיפוש על כמה שיותר התאמה בפרטים "שטחיים" וקלים להגדרה.

ייתכן שיש אנשים שמוצפים במיליון הצעות וכדי "להתמקד" אז חותכים על דברים שאפשר לדעת עוד לפני שנצרכים להשקעה רגשית כלשהי, גם כשזה לא בהכרח הגיוני או אומר משהו.

ואז הבנתי שהוא נגדי. 😵נגמרו לי השמות

הוא בעצם נגדי ולא בעדי כמו שחשבתי כל הזמן.

הוא מציג מצג שווא, תרתי משמע.

מציג ש"אני כאן בשביל להועיל, בשביל לעשות לך את החיים יותר טובים ומאושרים וקלים"

אבל הוא רוב הזמן משקר.

ואז אמרתי לעצמי רק להתבונן

להתבונן בו, ובי, ובהאם הוא באמת בעדי? האם הוא באמת גורם ליותר אושר?

והתחלתי רק להביט.

פעם אחת הבטתי וראיתי שבאמצע שיחה מאוד משמעותית עם הילד הוא הפריע לי. ותפס את מקומו של הילד. ובעצם בא על חשבונו. ועל חשבוני. ועל חשבון הערך שלי באימהות.

המשכתי להביט, מה היה לו כ"כ דחוף להפריע לי כך לקשר עם הילד? אז הוא ענה: "אה בטח שזה חשוב. הרי שמעת "ביפ!" של הודעה, או צילצול, או אפילו לא שמעת כלום רק ראית אותי - את הריבוע השחור הזה שאני."

הטלפון שלך.

המסך.

המסיח.

שכל הזמן גורם לי להיסח.

באמת כששמו כן הוא אמרתי לו: "אתה מסיח. ואתה ממסך. אתה מסיח אותי מהחיים האמיתיים שלי. ואתה ממסך את כל מה שבאמת חשוב.

אתה הטלפון שלי.

אבל אני הבנתי אותך, אתה רק מתחפש שאתה בעדי בעוד רוב הזמן אתה ממש נגדי.

ונכון שיש לך גם בני משפחה אחרים בדמות מסכים אחרים, אבל אתה הראש. אתה הכי.

וכולכם באתם אליי לשם מה? 

איך אני אזכור איתך מה עיקר ומה תפל?

אני רוצה לזכור שקודם העיקר.

ורק אח"כ התפל, כשיש פנאי.

אבל אתה? אתה כל הזמן משקר לי אחרת.

פעם אתה אומר לי שהודעה באיזו קבוצה נידחת יותר חשובה מההתלהבות של אחותי כשמספרת לי משהו, ואני מקשיבה לך, והולכת אליך, ולא אליה. גם אם עצרת אותי באמצע. אני הולכת שבי אחריך.

אתה באמת שובה, אבל במובן הרע של המילה, אתה לוקח בשבי את הערכים ואת האידיאלים ואת מה שעיקר ואת המהות ואת מה שחשוב לי!"

ופעם אחרת אני מדברת עם חברה פנים מול פנים ואז אתה שוב עושה את זה. הפעם אצלה. והיא עונה או מתעסקת וגוללת עוד ועוד, ופעם אני, ואיפה השיחה פנים מול פנים שלנו נעלמה? למה אתה תמיד מקום ראשון בעצם? למה אתה תמיד בא על חשבון ההווה שלי והחיים האמיתיים שלי?

וכשאני ממשיכה להביט אני רואה שפעם אחרת אתה פשוט גונב לי את הזמן. כן. אתה לא רק מסיח ולא רק ממסך אתה גם גנב.

פעם רציתי לכתוב עליך פתק "גזלן זמן" וככה להשאיר אותך בצד, בפינה. עם השלט שראוי לך.

אתה יודע כמה זמן גזלת לי בחיים?

למשל יום שישי, שהוא כ"כ קצר, ומה אני צריכה את כל הגלילה האינסופית הזו בך ואז להגיע עם לשון בחוץ ולחץ אטומי לשבת?

ומוצאי שבת, ורק יצאה השבת וכבר אתה אומר לי: "הו תראי כל מה שהפסדת! מהר מהר תתעדכני ותמשכי ותגללי עד לפנות בוקר כי הרי יש כ"כ כ"כ הרבה מה..."

ואתה גוזל לי זמן עם המשפחה שלי. וזמן לעצמי. וזמן למחשבות. וזמן לעשייה.

כן, אתה גורם לי בעצם להיות צרכנית בלבד

ולא יצרנית

מי אתה? אתה באיזו תחבולה לעשות את כולנו צרכנים?

ואיפה כל היצרנים שבנו?

אנחנו כבר פחות ופחות יוצרים. מעצמנו. ורק צורכים. אותך. וממך.

נהיית המורה שלנו, הרב שלנו, המנהיג שלנו. אתה מחליט הכל, ואנחנו אחריך, כן, שבי אחריך...

אתה חושב שזה כל מה שראיתי בהתבוננות עליך? לא. מסתבר שיש לך עוד הרבה רע בשרוול, במסך. כזה ריבוע קטן אתה וכ"כ מזיק?

אתה יודע למה עוד אתה גורם לי?

אתה גורם לי לחיות במקטעים. הכל מקטעים ולא מסודר.

אתה משליך את הסדר והבהירות לפח וכל הזמן מורה לי לעבוד במקטעים.

"אוקיי אז תבשלי, בסדר, אני לא מונע ממך, בבקשה - תבשלי".

ואז אני מבשלת. אבל אז - אתה שם. על השולחן, או קרוב, ומצפצף, וגם שאתה על שקט אתה עדיין שם קורא לאצבעות ללחוץ עליך ולראות "מה פיספסתי בזמן שהכנתי את התבשיל הזה?"

ואז ככה במקטעים במקום לבשל רצוף - אני אומנם מבשלת - אבל כפול 2 מהזמן וכפול 10 בחוסר ריכוז ובחוסר פניות, והכל בגללך.

המקטעים הבלתי פוסקים האלה, בכל נושא שהוא ולא רק בבישול, כשאני באמצע עשייה אתה מגיע וקוטע.

והמקטעים האלה הם כ"כ מבלבלים

אין ריכוז

אין בהירות

אין פניות

אין צלילות הדעת

אין ישוב הדעת

יש הסחה

יש בילבול

יש מיסוך

מקטעים מקטעים כאלה שגם מבלבלים 

וגם מסיחים מהחיים עצמם

וגם טורדים כשכבר כן עושים משהו אחר

כי "מה עכשיו אני מפספסת"? 

אז תמיד יהיה הלחץ הזה להספיק ולא לפספס במסך שום דבר, בשום תחום

כאשר במהות בעצם מפוספסים החיים עצמם.

אז נכון, רציתי לכתוב עליך "גזלן זמן"

כי הבנתי והבנת גם אתה כבר שלא רק זמן אתה גוזל

אלא גם ריכוז, גם חיים, גם מהות, גם חשיבה, גם יצרנות ולא רק צרכנות, גם החלק הגבוה באדם, אדמה לאלוק, הרי כמה יצרתיות ועוצמות יש בנו כבני אדם!

אבל אתה כמו במזימה כלל עולמית לנתק אותנו בני האדם מעצמנו בכוח.

אבל בכוח מפתה שמתחפש לטוב.

ממש כמו עשיו אתה בפרשת השבוע. רק מתחפש לטוב. אבל אתה רע.

אז אולי עד שבאמת אכתוב עליך איזו מדבקה כזו של גזלן זמן (ואולי לא מדבקה אבל לפחות בראש שלי?), לא משנה, בינתיים החלטתי להתחיל בפועל:

קודם כל לזהות שאתה נגדי. רוב הזמן. ולא בעדי. ואתה לא תעבוד עליי יותר!

ואז כל יום לראות: מה יש לי להספיק היום?

ומה חשוב לי שאעשה ושיקרה היום?

ורק אחרי בירור כל הרצון

ורק אחרי בירור כל המהות של החיים עצמם

ורק אחרי כל ההספקים גם שכל מה שיש לי להספיק טכנית -

רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה.

אז לפחות להיום, אנסה את זה.

כי זה חשוב.

כי אני רוצה בעצם להיות בעדי

ולא נגדי.

כהתחלהנגמרו לי השמות

לקחתי לי 3 תחנות קטנות ביום.

א. לקחתי לי את ברכת המזון.

ממש לשים אותך בחדר אחר בזמן הזה, או מינימום לכסות אותך במגבת שלא אראה אותך - ולברך.

ב. לפחות בשיחה אחת שלי במהלך היום אני משוחחת רק עם מי שמולי - ואתה או בחדר אחר או מכוסה במגבת. שלא רואים ולא שומעים אותך.

ג. בבוקר או לפני השינה להביט החוצה לשמים ופשוט לנשום את האוויר, להביט, ולהינות מיופי הבריאה, אפילו דקה אחת כזו. כשאתה לא נמצא ולא נוכח ולא בהישג יד ועין ואוזן בכלל.

ורחוק מהעין ורחוק מהאוזן ורחוק מהיד - רחוק מהלב.

כצעדים ראשונים זה עולם ומלואו לברך בפניות הזו, לדבר בפניות הזו, לנשום בפניות הזו, חיים!

איזה כיף לחיות באמת

את החיים עצמם 😊

אשרייך על מה שכתבתאביעד מילוא

האמת שזו די הרמה להנחתה לכנס של ארגון "לעורר ליבי"

תודה,נגמרו לי השמות

לא הכרתי את הכנס הזה, רוצה לספר עליו קצת?

אנסה להסביראביעד מילוא

הכנס של לעורר ליבי בא לחזק את מי ששם סינון והגנה על הטלפון או עבר למכשיר כשר. זה כנס שבא לחזק ולעורר מודעות לסכנות שבמכשיר. הכנס מיועד לדתיים לאומיים. והוא מתקיים בשני אירועים שונים (אחד לגברים ואחד לנשים)

ואפשר גםנגמרו לי השמות

לזכור בתוך סימן היכר עם הומור:

"צדיק, כבר הנחת?" (תפילין)

"צדיקה, כבר הנחת?" (את הטלפון בצד)

וככה נזכור בכל יום האם כבר "הנחנו"

יישר כח יפה מאודצמר-ארד

וואוו זה באמת יפה מאוד !!!

בהתחלה לא הבנתי למי זה מופנה

יישר כח

יש כמה צדדים למסךמשה

עוצמת ההתמכרות שלו היא בעיקר בגלל היכולת המטורפת שלו והעוצמה שלו. והתועלת שבו.

רק שעכשיו אני עושה משהו אחר.....

בדיוק כתבתי לך בפורום נשו"טנגמרו לי השמות

ורואה שכתבת גם כאן אז אעתיק גם לכאן את התשובה

נכון,

כמו בהרבה דברים שיש להם פוטנציאל טוב גדול וגם פוטנציאל רע/פגיעה גדול ותלוי בנו בעצם לאן ניקח את זה.

ניסיתי להתייחס לנקודה הזו בפסקה שכתבתי בסוף: "ורק אחרי כל ההספקים... - רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה."

כלומר התייחסתי כאן לעצם הגזילה של הזמן שבאה על חשבון דברים אחרים וחשובים לנו, ערכים שחשובים לנו, מהות ומטרות והחיים עצמם, שהרבה פעמים המסך (ובעיקר הטלפון במקרה שעליו כתבתי אישית) פשוט שואב ושובה וגוזל את הזמן שלנו לחיים עצמם.

וברור שכשכן מקדישים זמן למסך (לטלפון במקרה הספציפי הזה) יש בו פוטנציאל טוב ופוטנציאל פחות טוב והכל תלוי בנו מה ואיך נשתמש בו ולא רק כמה.

כלומר אחרי הכמה שלא יבוא על חשבון החיים עצמם, אתקדם גם לאיך ולמה בתקווה ובהשתדלות שגם המה וגם האיך יהיו תמיד ממוקדים רק לטובה ב"ה.

(כמו בעצם הכתיבה כאן של הפוסט הזה שבו השתמשתי במסך, ובתקווה שלטובה, והמיקוד שלי מול עצמי שזה יהיה במקומות כאלה שהם לטובה ועם תועלת ולא במקומות חסרי טעם וחסרי תועלת של גלילה אינסופית במשהו לא מקדם ולא תורם או חלילה במקרים יותר גרועים של שימוש במרחב הזה לרעה חלילה או כל תחום אחר שבו ניתן להשתמש באותו טלפון או באותו מסך גם לטובה וגם לרעה חלילה).

כאשר המטרה המרכזית שהייתה לי בהתבוננות הזו היא ליצור מציאות שבה אני האדם שולט ומנהל את המסך (הטלפון כאן) ולא הוא מנהל אותי ולא הוא שולט בי ובזמן שלי.

וזה כמובן נכון גם למה ולאיך - כל עוד אני מנהלת ושולטת במה ובאיך והמה והאיך לא מנהלים אותי - מצוין.

פשוט לצערנו הרבה פעמים המסך, הטלפון, שואב גם זמן, גם מה וגם איך והוא בעצם מנהל אותנו ולא אנחנו אותו (בתחפושת כמובן שאנחנו כן, אבל זה רק מצג שווא כאמור כמו שניסיתי להעביר בכתיבה).

עכשיו הגבתי לך גם שם משה

אבל הנושא שם אחר מפה.

הטלפון הוא משאבה מטורפת של זמן בין השאר בגלל שיש ממנה תועלת. כל הקבוצות החופרות האיומות זה מקור מידע קריטי כשצריך אותו. אם מוותרים עליהן (ואפשר!) אז שולחים ילד לגן ביום שאין גננת....

אז מה את רוצה?shindov

מכל הרשימה הזו לא ברור מה את רוצה, ולמה צריך כזו רשימה ארוכה.

אני רוצה בעיקר מעצמינגמרו לי השמות

לא מאף אחד אחר - להצליח לנהל את הזמן שלי לפי הערכים שלי ולפי מה שחשוב לי באמת בחיים. ובתוך זה לזכור שהטלפון הוא גזלן זמן והרבה פעמים מתעתע. והרבה פעמים גורם לפיספוס החיים עצמם.

זו הייתה כתיבה אישית עם התבוננות על הנושא הזה כרגע, שרציתי להניח גם במרחב הזה, וכל אחד יכול לקחת או לא מתוך הדברים מה ששייך אליו.

ואפשר גם לא למי שזה לא שייך אליו, פשוט לדלג הלאה ואז לא צריך לסבול קריאה של "כזו רשימה ארוכה"

מותר לך לקבל גם ביקורת את יודעתהפי
עבר עריכה על ידי הפי בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 15:25

בגדול כיף לקרוא הודעות שלך לכן מרשה לעצמי אם לא תדלגי ותתעלמי

ועוד ביקורת קטנה, אם הלב שלך פתוח לקבל אותה אם את רוצה שרווקים יקראו את הפוסט שלך, עדיף שלא תפתחי אותו בסיפור על הילד שלך. כדאי להתאים את הפתיחה לקהל שאליו את פונה.

אתחיל מהתייחסות דווקא לסוף דברייךנגמרו לי השמות

כי בעיניי זה הדבר הכי חשוב: קודם כל אני מתנצלת אם פגעתי או נקטתי בחוסר רגישות במרחב הזה.

האמת שכאשר כתבתי את ההודעה הפותחת בפורום הזה (כי כתבתי אותה גם בפורום הו"ל וגם בפורום נשו"ט) הדבר הראשון שעשיתי היה לערוך בעיקר מהסוף באמת את ההתייחסות לזוגיות וילדים וכו' (אם תקראי בפורומים הללו את ההודעה תראי בעיקר בסוף הפוסט שינויים שבפורום הזה שיניתי בדיוק בשביל הסיבה הזו, של לא להכאיב חלילה או לכתוב בפורום זה משהו שלא מותאם ואף יכול לצער חלילה).

והקטע הוא שגם את השורה הזו שעליה דיברת בהתחלה מחקתי וניסיתי לערוך כך שידובר למשל בשיחה עם אח או חברה, אבל אז דווקא דיון עם רווקה שאמרה שאותה זה דווקא מעצבן שלא מתייחסים וכאילו "נזהרים מדי" לידה לא לדבר או לא לכתוב על הילד היא זו שפוגעת בה יותר ואז עדיף פשוט לכתוב ככה. אז הדיון הזה היה לי בראש (הוא לא היה אתמול אלא דיון שהלך איתי מהעבר), ובתוספת לזה שחשבתי שאולי אני מכוונת כאן על הילד של כל אחד וכל אחת גם מכאן גם בעתיד, וגם בכיוון על הילד שבנו, בכל אחד ואחת מאיתנו מול ההורה שלו והמסכים, וגם באופן של העברת העיקרון - אז בסופו של דבר בחרתי את המקטע הזה כן להשאיר כך.

ועכשיו כשכתבת הבנתי שכנראה טעיתי. ואולי באמת הייתי צריכה למחוק ולערוך גם אותו. כדי לא להכאיב חלילה.

אז באמת על הדבר הזה אני מצטערת. ובעזרת ה' שזה יהיה רלוונטי ונכון במהרה לכל אחד ואחת כאן בישועה שלמה ובמתיקות ב"ה 🙏

זה לגבי העניין הזה.

ולגבי הכותרת שכתבת "מותר גם לך לקבל ביקורת את יודעת" - כמה דברים:

א. לא ראיתי דווקא ביקורת בהודעה של shindov אליי אלא יותר הבעת תמיהה ושאלה. וגם אם כן הייתה ביקורת, כאן בכנות אני לא רואה סיבה לביקורת כיוון שכל "חטאי" היה לכתוב משהו ארוך מכדי שירצה לקרוא (או אחרים) או משהו שלא מבינים מה רציתי, וכאשר גם הבהרתי מה רציתי להעביר, גם מיקדתי זאת בהתבוננות שלי עצמי, גם הסברתי בנחת הכל וגם בהומור שבאמת לא חייב לקרוא את ההודעות שלי בכלל ואת הארוכות שבהן בפרט אם זה לא שייך ולא מדבר, הכל בסדר גמור.

אבל מעשה פסול בכתיבת ההודעה עצמה לא היה כאן לכן אין שום הצדקה לביקורת על עצם פתיחת השרשור והמסר שרציתי להעביר.

ב. בכללי מתן ביקורת בעיניי לא מקדם ודי סוגר את הצד השני. ודווקא דרך של הבעת מה זה עשה לי (כל אחד עם עצמו) ולהניח רגע את הלב ואת מה שזה עשה לי לקרוא, יכולה יותר לקדם וגם לרתום להבנה ומוטיבציה גם לשינוי בצד השני.

זה בכללי ולא רק על ההודעות האלה כאן.

וכאן דווקא כשכתבת את הסוף שלך (שאליו התייחסתי בהחלה מפאת חשיבותו) זה גרם לי לחשוב שאכן המילים הללו אולי פגעו או הכאיבו למי שעדיין אין לו ילד, ואת צודקת לגמרי בנקודה הזו, וכאן דווקא הלהבין מה השני מרגיש יותר מקדם כאן מאשר ביקורת. כי ביקורת לכל אדם כמעט תחווה בצורה שלילית ולא נעימה, ואף לא תקדם את מה שרצה מעביר הביקורת להשיג בד"כ, אלא להיפך. וכן הנכחת הלב ואיפה זה פגש אותי וכדומה יכולה הרבה יותר לפתוח לבבות ולהביא גם לתוצאה הרצויה של מי שאומר זאת.

ג. ואחרי סעיף ב בוחרת לנסות לומר זאת גם לכותרת שכתבת - המילים "את יודעת" בעיקר, אבל גם כל השורה "מותר לך לקבל ביקורת את יודעת" נחוו אצלי בצורה לא כ"כ נעימה. זה עשה לי להרגיש כיווץ כזה בבטן בהתחלה, כמו מילים שבאו אולי לנגוח או להאשים יותר או לתת הרגשה קצת שלילית. לא אומרת שהתכוונת לכך, אבל המילים ודרך ההתבטאות הספציפית הזו יצרו את ההרגשה הזו אצלי.

את לא חייבת כמובן לעשות עם המידע הזה כלום, ואף אני אישית עברתי דרך ההרגשה הזו וניסיתי אחרי שחוויתי אותה להביט קצת מעבר ואף להגיע לכל ההודעה הארוכה הזו שכתבתי לך בעצם... אז הכל ממש בסדר. באמת 🙏

וגם כן להגיד לך תודה כאן על השורה שכתבת "בגדול כיף לקרוא הודעות שלך לכן מרשה לעצמי אם לא תדלגי ותתעלמי"

כי זה באמת עזר לי להביט בצורה כוללת יותר ולהבין את המאקרו ומה שניסית בעצם להעביר לי (ולפחות מקווה שהבנתי נכון).

ד. אחרי כל האמור, אם את ועוד גולשים נוספים תרצו שאערוך כאן את השורה הזו שמדברת על הילד - אני פתוחה לשמוע. ושוב לא הייתה שום כוונה חלילה להכאיב, וסליחה אם כן, אלא להיפך כמו שפירטתי ברישא הדברים.

זה בדיוק הקטע ..הפי
עבר עריכה על ידי הפי בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 23:20

אני מעריכה שהתנצלת,באמת אבל הרגשתי שההתנצלות קצת הלכה לאיבוד בתוך כל ההסברים שבאו אחריה.

לא אמרתי שלא תדברי על הילד שלך, אלא שיש משמעות לבחירת הפתיח. בדיוק כמו שלא הייתי פותחת שרשור בפורום של נשים שמתקשות להרות בסיפור על תינוק מתוק

לי אישית זה לא הכאיב, פשוט ההקשר היה מוזר

צר לי שסגנון הכתיבה שלי לא היה לך נעים, אבל אל תצפי ממני להתנסח ברגישות יתרה כשאני מגיבה למשהו שבעיניי היה לא רגיש מלכתחילה...

ולעתיד, אפשר לבקש סליחה מבלי לסייג אותה עד שהיא מאבדת ממשמעותה.

בכל מקרה שתביני הייתי כותבת את אותה ההודעה גם לאחותי האהובה.לדעתי יש מקום גם לדעה שלי וגם לדעה שלך, ולא חייבות להסכים על הכול כדי להעריך אחת את

השנייה.

זה יותר עניין של דיוק

רק להבהירנגמרו לי השמותאחרונה

לא הייתה שום הסתייגות בבקשה הסליחה.

הסליחה הייתה שלמה ובאה בראש ובראשונה ובשלמות וללא הסתייגות וללא עוררין על כך שאם טעיתי להזכיר את הילד בבמה זו ושזה יכול חלילה להכאיב למישהי/ו אז על זה אני מבקשת סליחה ומצטערת באמת.

שאר ההתייחסויות היו לדברים נוספים ולרבדים נוספים שעלו ולא כתלות או כמחיקה או כהסתייגות לסליחה, אלא עמדו בפני עצמם, בנוסף.

הקשר בין התמונה ששמו בראשי לבין התוכן לא קיים 😅נגמרו לי השמות

אפשר להשתמש בתמונה הזו שיותר קשורה (יצרתי אותה כמובן בעזרת AI):

@משה

אני לא בטוח שעט וניר הוא המתחרה של המכשיר הזהמשה

אבל בסדר

(יש הוראה לא להשתמש בAI לחלק מהדברים).

נכון, הבינה תמיד מציעה משום מה מחברת כברירת מחדלנגמרו לי השמות

אז אמרתי טוב נו יאללה נשתמש בזה... לא שזה בא לבטא תחרות הוגנת בין השניים, אבל אולי כן לבטא את הפניות והשליטה על הזמן שלנו לפחות בנקודה הזו?

(וברור שאם ההוראה לא להשתמש אז לא, רק שמה ששמו בראשי פשוט לא קשור, אבל הכל בסדר)

מרווח ותקשורת בין הדייטים-ראיתי שדשו בכך בעבר,ובכלמחדש נעוריי

זאת, קבלו את התנצלותי

אני די "ירוק" בתחום הדייטים (ומקווה שלא אצטרך להשתפשף מדי).

כעת בקשר נחמד בשלבים התחלתיים יחסית.

נראה ששנינו נהנים מהקשר עצמו ב"ה, אבל מרגיש שההנאה והזרימה הם בעיקר בדייטים עצמם.

יש כמה ימים בין דייט לדייט.

וביניהם, לא סגור על נושא הודעות הווסטאפ /שיחות טלפון, מרגיש שהיא פחות בעניין ושאולי מלחיץ אותה אם שולח לה משהו והיא "צריכה" לקרוא ולהגיב.

אמרה מראש שקצת ביישנית ולוקח לה זמן, אז אולי רק דייטים זה הדרך (לפחות בשלב זה).

מצד שני, אולי בסתר לבבה כן מצפה שאחזר בין לבין...

השאלות הן:

  1. האם פער של 4/5 ימים בין דייט לדייט, זה בסדר בדרך כלל, או שזאת הפסקה גדולה מדי?

  2. מה באמת מצופה בדרך כלל בין דייט לדייט בתקשורת? לשלוח הודעות התעניינות ושיתוף בין לבין כדי "להשאיר את האש דלוקה", או שלא קריטי?

    ניסיתי קצת לשלוח, נראה שכן נענתה והגיבה, אבל לא ברור לי אם נהנית מזה, אולי כדאי לשחרר ולחכות ליוזמה שלה.

אם זה מעבר ל3/4 דייטים, כדאי להתחיל לדבר בטלפון.יהודי שואף לטוב

אפשר גם להגביר את קצב הפגישות אם זה מתאפשר. פעמיים בשבוע נגיד.

אבל שיחת טלפון זה באמת חשוב. להתחיל לא רק להיפגש, אלא לחיות יחד על אש קטנה, שזה יהיה קשר ולא רק פגישות מנותקות מהחיים. מה נשמע? איך היה לך היום? איך היה לך במבחן (לא להמציא. היא סיפרה לך אתמול שיש מבחן). הרגשת מרוצה? אוי, התאכזבת? למה? קשוח. ממש השקעת לקראתו. ומה הלאה? את רוצה לגשת במועד ב' או שתסתדרי עם הציוןמהזה? הבנתי. את שואפת למצויינות ולא מתפשרת. את יודעת, היה לי היום כך וכך, וואלה זה הזכיר לי מה שדיברנו. חשבתי עליך פה/שם. (הכל לפי שלב הקשר). חשבתי שXYZ, מה את חושבת על זה? רגע, עכשיו כבר הגעת הביתה או שאת עוד בדרך? הא, סיימת היום מוקדם, איזה כיף. אז היה גם זמן עם החברות וגם לעבוד קצת על הסמינריונית, וגם עבודה קטנה להכניס כמה שקלים. יפה. יום עמוס, הספקת הרבה. איך את מרגישה עם העומס הזה? מרוצה מההספקים? איזה כיף. בשיחה כזו בבית את סוגרת את עצמך בחדר שהאחיות לא תשמענה? (אפשר להגיד גם 'ישמעו, עילג אבל לא מפלסטיק) יש לך עוד תכניות להיום או שאת הולכת לישון? ומה הלו"ז שלך מחר? זה יכול להיות 5 דקות, ואתה יכול גם לגלות אחרי שעה וחצי שכבר מאוחר ואתה חייב לסיים (רק תהיה רגיש לרמזים מצידה אם היא צריכה לסיים. כמו בפגישה).

לא לצטט את כל זה כמו תוכי. פשוט לדבר. להתחיל להיות בקשר ולא רק להיפגש.

אפשר גם להתקדם מתישהו לשיחת וידאו.

בהצלחה!

למה לשאול אותנו ולא אותה?פצל"פ

כדאי לשלוח הודעותארץ השוקולד

ואולי אפילו שיחה מדי כמה ימים.

ניתן לשאול אותה בשיח באחד הדייטים כיצד תרצו לנהל קשר בין לבין

אני חושבת שזה ממש נושא שאפשר לפתוח מולה ישירותקל"ת

כי אין פה קווים ברורים וזה משתנה בין בחורה לבחורה וגם בין קשר לקשר.

אני יכולה להגיד לך שהיו בחורים שיצאתי איתם שלא היו שולחים לי הודעות או מתקשרים איזה 3-4 אחרי שדיברנו וזה היה לי חסר. ולעומת זאת בחור אחר(שכיום הוא בעלי היה שולח לי הודעה כל יום אם לא יותר וזה היה לי כבר יותר מידי ופתחתי את זה מולו.

עד היום הוא זוכר לי את זה והוא אמר שאני הבחורה הראשונה שמבקשת להמעיט ובזמנו חשב שאני הזויה😅

קיצור יש ויש;)

נחמד, מזכיר ליחושבת בקופסא

איפשהו בין דייט שלישי לרביעי הבחור שלח לי הודעה שהוא נמצא ממש ברחוב ליד הבית שלי בניחום אבלים באזור, וכדאי שנתאם משהו למקרה שמישהו יראה אותנו.

לא הבנתי מה הוא רוצה. להיפגש מיד עכשיו? הוא עד כדי כך נלהב? אחר כך הוא הסביר שהוא התכוון שאם ניפגש במקרה, אז שנמציא משהו כדי שלא ידעו שאנחנו יוצאים. התפדח מאוד כשהבין איך זה היה יכול להישמע, וכמובן לא התכוון ללחוץ עליי, וכו' וכו'. מזל שלא לקחתי את זה יותר מידי קשה, כי היום הוא בעלי.

לפותח- הכי טוב לשאול אותה, אבל בעיקרון תקשורת של שיחות/ הודעות בין הדייטים עוזרת לשמור על הרצף ולא ליצור תחושה של "היעלמות". כמובן שככל שהקשר יותר מתקדמת התדירות הולכת ונהיית יותר אינטנסיבית...

תודה לכל המגיבים, אני מנסה בהודעותמחדש נעוריי

והיא מגיבה אבל לפעמים אחרי הרבה שעות (יש לה עומס), ואף פעם היא לא יוזמת בעצמה (מעבר לשעה לפני הפגישה לוודא שאני מגיע, אז כן לומד שלפחות לפני הפגישה כדאי לבשל קצת...).

אפתח את זה מולה בפגישה הבאה באמת.

בהצלחה רבהארץ השוקולד

אחד הדברים שלמדתי בדרך היא שהצלחה בקשר אפשרית רק אם לוקחים סיכון שהתקדמנו צעד לא מתאים, צריך לנסות לקחת צעדים בזמן שנראה להבנתנו נכון לשני הצדדים ובתקווה יצליח.

זה שהיא לא יוזמת בעצמה - לא אומר כלוםadvfb

בדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.

יותר הייתי מתייחס לאיך שהיא מגיבה. מה התוכן של ההודעה.

המטרה הכללית זה לא לכוון במדוייק מה היא רוצה, כי אתה לא קורא מחשבות. כמובן, צריך לחשוב איך על זה בקטע מתחשב, אבל תאפשר לעצמך גם להביא את עצמך לידי ביטוי כפי שאתה מרגיש טוב. וכמובן אתה רואה מתי היא זורמת ומתי היא לא, אבל זה גם ואולי בעיקר איך שמרגיש לך טוב. כאשר אחד מהצדדים של הקשר מביא את עצמו בצורה אותנטית אז השני לפעמים ממילא מצטרף אליו.

כמו שאמרו, אחרי פגישה 3-4 אפשר כבר לתאם ציפיות בצורה יותר גלויה. אולי גם לפני. מכיר חבר שעשה זאת וסיפר שהלך לו טוב.

וחשוב בין לבין לתקשר, בין אם זה הודעות בין זה וואטסאפ, כדי לשמור על רצף. חלק מבנייה של קשר הוא לא רק החוויות המשותפות בדייטים אלא גם הרצף.

ושתי טיפים -

א' - לזכור אירועים שנמצאים לה בלוז ולשאול ולהתעניין לגביהם. מראה לה שאתה חושב עליה בכך שאתה גם זוכר וגם מתעניין.

ב' - כשקובעים פגישה אפשר לקבוע אותה בנגלות. לדוגמא, בשיחת טלפון עצמה לכוון פלוס מינוס לאיזה זמן ואם רוצה מקום סגור או פתוח, בהודעות יום אחרי יום לקבוע מיקום ויום אחרי שעה מדוייקת. לפעמים ככה זה יוצר שיש אינטרקציה כלשהי שכיבכול תחת מעטה ענייני אך לא רק ;)

נכוןהפי

תודה, כנציגת הנשים כאן,אולי תעזרי לי לקבל בהירותמחדש נעוריי

זה באמת הגיוני שבכל השלבים הראשונים רק הגבר יוזם?

מצד אחד, מבין שזה הטבע, מצד שני קשה להתנהל כשלא יודע מה הצד השני מרגיש ורוצה, מבחינת הקצב וכו'...

אבל זה מה שיש כנראה...

זה בדרך כלל מה שקורהחושבת בקופסא

אבל את מוזמנת לפעול בצורה שנוחה לך, תוך התחשבות כמובן ברצונות ובציפיות של הצד השני.

אני חושבת שרוב הגברים דווקא יעריכו פידבק והתעניינות מצד הבחורה, אבל כמובן כדאי לוודא ולתאם ציפיות.

אחלה דרך לפתוח שיחה על "מה אתה חושב על הבדלי גברים נשים" ולראות כמה הצד השני מקובע/ זורם ביחס למה שאת רוצה ומעוניינת בו.

תודה, אני גבר, אבל הרעיון יפהמחדש נעוריי

לשאלתך, היא די פמניסטית , אבל זה דווקא יושב על ביישנות כנראה שזה גם חינני בעיני...

מה הכוונה?הפי

מה אתה מרגיש שאתה לא יודע

( לא נציגה של אף אחת )

בעיקר, מה גורם לנשים לחכות שהגבר יקח על עצמומחדש נעוריי

את כל היזומה בשלבים הראשונים?

ככל שאכן זאת תופעה מקובלת...

הן לא מרגישות צורך בהדדיות? בלנקוט גם יוזמה כדי שהגבר לא ירגיש שהקשר מעניין בעיקר/רק אותו?

מה הכוונה הכל?הפי

אני לא מבינה

את אישרת את התוכן של advfb שאמרמחדש נעוריי

שבדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.

עניין אותי אם זה באמת נכון, כי לי זה לפעמים מרגיש חסר בהירות מדי וגם חושש להציף, אם את כל השלבים הראשונים אני עושה בעצמי, אבל אם זאת הציפייה אז הכול בסדר...

בדרך כלל זו הצפייהחושבת בקופסא

זה קשור לשילוב בין הנורמות מוכתבות מראש, לבין הבדלי האופי שגם ככה קיימים בדרך כלל בין רוב הגברים לרוב הנשים.

אני חושבת שתמיד כדאי לקחת את הנורמה בתור בסיס, ומשם לגשש עד כמה הצד השני מרגיש בנוח לשנות אותה או לא. בסוף לכל זוג יש את הדינמיקה שלו, במיוחד אחרי החתונה כשהקשר מבוסס.

בדרך כלל הנורמות האלו מבטאות צורך מסוים בקשר, שאפשר לבטא אותו ככה או אחרת.

למשל, רוב הבנות מחפשות בחור גבוה יותר מהן. זה שילוב של משיכה, או מה שהרבה בנות קוראות לו "תחושת ביטחון" או "גבריות". השאלה אם התחושה הזו יכולה להתבטא רק דרך הגובה של הבחור, או שהוא יכול להעניק אותה בדרכים אחרות. (וגם אז שאלה של כמה גובה מדובר, והאם הבחורה הזו מוכנה לצאת רק עם מישהו הוא 2 מטר לפחות, שזה קצת קיצוני).

אגב, גם לבנים יש העדפות או ציפיות מהבחורה שהם שילוב של הגורמים הנ"ל.

בסוף כל עוד הקשר מכבד וכל אחד מביא את עצמו לידי ביטוי (והכל לפי ההלכה כמובן), אין סיבה לדעתי לפעול דווקא לפי תכתיב מסוים או לפי ההפך המוחלט שלו.

אז אולי אני אהיה נציג הנשים ;)advfb

דווקא נראה לי ששייך לשאול גם גברים, כי בסוף אנחנו מתנהלים מול נשים ומקבלים פידבקים על ההתנהלות הזאת..

אתה יכול גם לשאול עוד חברים שיוצאים.

מסיבות כאלה חשוב למצוא חבר שתיים שאולי קצת יותר גדולים בגיל שאפשר לדבר איתם על זה.

חח התקבלתהפי

ישששadvfb

מרגיש כמעט כמו יו"ר הכנסת.

אני אפעל למען מי שבחר בי וגם מי שלא בחר בי.

תודה תודה.

הישיבה נעולה.

עונהקל"ת

כן זה נכון. לפעמים באמת כי הבחורה יותר מופנמת וקשה לה לעשות את הצעד ולעיתים פשוט כי מכתיבים לבנות שהגבר צריך ליזום בהתחלה, לתת לו לחזר אחרייך ולא את אחריו, גם אם הבחורה מאד מאד בעניין שלך ורוצה בך.

בקשר בריא כמובן זה יהיה רק בהתחלה ואחכ תראה גם פידבק והדדיות.

מעניין, תודהמחדש נעוריי

זאת בנורמה לרובדרייב

הבחורה יותר פסיבית בהתחלה, זה נובע כנראה מזה שהיא רוצה לראות את היוזמה וההובלה שלך כגבר. גם בהודעות זה קורה תדיר. הרבה פעמים הבחורה לא ממהרת להגיב, יש פה קצת תת מודע של לבדוק האם הבחור חפץ מדי ותלוי בתגובה שלי, או שהוא יודע לחזר אך לא תלותי. גם אם זה מציק ומשגע לא צריך להתרגש. זה תופעה שקורית מלא.

שים לב לנקודה חשובה:

נכון שגכגברים אנחנו היוזמים אבל צריך להיזהר לא לרוץ קדימה מדי, ולשדר התלהבות יתר.. זה עלול לפגוע בהערכה שלה כלפיך יוריד לה את החשק בקשר.

לכן צריך לשמור על המשחקיות, להתקרב אבל גם לא מדי. ואם היא מתרחקת מעט לא ישר לרדוף אחריה. לתת לה מעט זמן להתגעגע ולשדר שאתה מחזיק מעמד גם לבד ויש לך עוד עניינים בחיים. כמובן בצורה עדינה ומתונה, לא סתם לסנן.

דבר אחרון ובעיניי משמעותי, לא כדאי לפתוח בשיחות על למה את לא עונה וכמה את רוצה שאכתוב וכו'. תקשורת זה מאוד חשוב בזוגיות אבל אתם עדיין לא שם.. יש דינמיקות חברתיות שונות מאליהן, ודיבור עליהם רק מרדד ומקטין. מסר לא מילולי עובד הרבה יותר טוב מאשר מילולי. למשל אם אתה רואה שהיא לא יוזמת מעצמה אתה יכול טיפה להכניס אותה לעניין בצורה עקיפה, ע''י זה שתוריד מעט הילוך. או לרמוז בקטנה בצורה נסתרת. למשל: אני אביא לנו תה, את על העוגיות? פותח לה פתח להביא משהו משלה, ולא רק להסתמך עליך. כך גם תראה עד כמה היא משקיעה, במידה ואפילו עוגיות שהיא טרחה להכין, או שמעט מדי או מוגזם מדי (יכול להיות סוג של ריצוי ולא מתוך שקיפות אמיתית) זה יותר אפקטיבי מאשר לפתוח בשיחה כבדה לומר שרוצה לראות אותה יותר אקטיבית וכו'.

תודה לך ולכולם...מחדש נעוריי

בעיני, כהכללה הבחורות נותנותadvfb

ונותנות לגבר להחליט ולהוביל כי זאת גם העמדה היותר נוחה עבורן.

זה לא דרך שלהם לבחון את הגבר אם הוא גבר.

נוח לה שהוא ישלח הודעה ויקבע מקום, אם היא תעשה זאת בעצמה, לפחות בהתחלה, היא עשויה למצוא את עצמה בעמדה לא נוחה. לא נוחה ריגשית.

מעניין, למה לדעתך זה לא נוח להן?מחדש נעוריי

כי זה מפתח דינמיקה של קשר שהן פחות "נשיות" בה?

כנראה גםחושבת בקופסא

ובאופן כללי בני אדם אוהבים לא לחשוב ולא להתאמץ.

מה היית מעדיף, לקבוע עם חבר שנותן לך זמן ומקום ואתה צריך רק להגיע, או אחד שמפיל עלייך את התכנון?

לפני כל ה"נשיות- גבריות" כדאי לחשוב בסברה אנושית פשוטה מה נחמד וישמח את רוב האנשים. אחר כך תכניסו את כל הנורמות והציפיות האלו.

לקבוע בעצמי!!!!!הפי

ברור שונאת שחברה אומרת לי איפה סליחה?!

זה חייב לעבור בידוק שלי חח

וואלהחושבת בקופסא

אני כבר מזמן וותרתי על לנסות לארגן מפגשים גדולים של 5-6+ חברות באותה קבוצת ווצאפ.

לעלות סקרים של זמנים אפשריים, להציע כל הזמן הצעות שנדחות, ובסוף פונות אליי 1 או 2 בפרטי שכן מתאים להן וקובעות למשל בבית שלהן בלי להסתבך עם מלא התאמות שונות של לו"זים והעדפות שונות.

נראלי צריך פשוט כל דבר בפרופורציהקל"ת

לפעמים כן לתת לצד השני להחליט לפי רצונותיו כדי שירגיש שנותנים לו מקום, ומצד שני כן לפעמים להחליט בעצמך כדי לא ליצור הרושם של אדם שלא יודע לקבל החלטות.

אבל אני מניחה שכל אדם נוטה למזג יותר מסויים. ההחלטי מול הפאסיבי/זורם.

לדעתי אין פה מה ישמח את רוב האנשים. מה שעושה טוב לאחת לא בהכרח עושה טוב לאחרת.

פשוט תיהיה מי שאתה

נכוןהפי

אני ספציפית גם לא אוהבת שגברים אומרים לי איפה להיפגש אני מעדיפה שנדבר ביחד

לכן בדרך כלל הגבר מציע 2-3 מקומותadvfb

וגם מציע אם בא לך ללכת למקום אחר.

זה הכי טוב לא?

ככה הוא גם נותן מקום למחשבה וגם נותן לך להחליט.

כמובן שמדברים "מה בא לנו" וכו'

מסכן הבחורהפי

מזה זה סיוט

מה סיוט? זה כיףadvfbאחרונה

פעם דיברתי עם בחורה פעם ראשונהadvfb

ואיך שהוא יצא שהיא לקחה קצת על עצמה את האחריות של לקבוע איפה נפגשים. והיא נלחצה מזה פיצוצים.

מה זה לקבוע מקום? זה לקחת את האחריות, אם הוא יהיה מקום טוב או לא טוב, מה יקרה שנגיע.

בנות, בכללי, הרבה יותר רגישות לדינמיקה בין אישית ולכן הם מרגישות יותר חזק את מה שקורה בדינמיקה.

גבר, ככלל, פחות מרגיש את הדינמיקה, לפחות לא בצורה כל כך חזקה ולכן פחות דרסטי לו ההשלכות השונות.

הרגישות של דייט ראשון זה שעדיין לא מכירים וצריך לתת אמון בצד השני. אם יש לך רגישות גבוהה אז זה יכול טיפה קשה לנווט את הסיטואציה הזאת ולכן מי שמרגיש טיפה יותר בנוח יכול לעזור בזה וזה יקל על הצד השני.

בדרך כלל, בנות לא חושבות "זה נשי" או "זה לא נשי" שהן עושות או לא עושות משהו. הצורת מחשבה הבסיסית שלהן היא נשית. ברמה כזו או ברמה אחרת, בדרך כזו או בדרך אחרת.

איזה שטויות נוהפי

אם הוא בא לאזור שלו החובה שלה להציע מקום

יכול להיותadvfb

אבל עדיין זה יותר כיף שהגבר מוצא מקום

שבירת לב תגובתי ודברים שרוצה לשתף התלמיד העייף

אני רוצה להגיב כאן על פוסט שרשמתי לפני כן על אכילות לב

קודם כל תודה רבה כאן לכולם על התבונות ועל החוכמה ששיתפתם בהחלט הדברים עזרו.

אני רוצה אבל לשתף אתכם משהו שאני חושב שיכול לעזור במידה כזאת ואחרת.

בסופו של דבר כל דבר משמעותי שקרה לנו בחיים אנו לומדים ממנו לטוב ולרע, ובעיקר משברים, אנחנו מכירים את עצמנו טוב הרבה יותר לאחר משברים, ובמקרה שלי אחרי פרידה משמעותית, אתה לומד את הדברים שהיו ומה גרם לקשר הזה ליפול ובוחר להשתנות ולהתעלות, אז כן אחרי שקונים מדרגה חדשה באישיות כי למדנו והפקנו לקחים עצמים, מגיע של צער מסוים, שאומר אם אני הייתי אז במצבי כיום אולי הקשר היה אחר, הדברים היו אחרים, ופה צריך להביט למעלה לשמיים לה' יתברך, אנחנו אנשים מאמינים ויודעים שהכל בהשגחה מאת ה', והכל מאתו יתברך אין כאן מקום להאריך בבטחון בשידוכים וזה שה' בפרט בעניין הזה שם את השגחתו וניהולו בעניין עד שראיתי לרב שמואליביץ' בשיחות מוסר שמבאר על מעשה בר"י בר' חלפתא והמטרוניטא, שהיא שואלת את ר"י מה עוסק הקב"ה מאז ששת ימי בראשית היינו במה ה' מגלה את עצמו בעלמו מאז בריאת העולם? והוא עונה לה בשידוכים! לכן כל שידוך הוא פלאי כל חתונה היא גילוי של ה'.

אדבר עוד נקודה, הזכרונות הטובים החוויות הטובים שחווינו, אני חושב שיש להם מטרה טובה נכון בסוף הבחורה שהייתה בדייטים בחרה שלא להמשיך ושלא לחזור בהמשך, אז ככה שהזכרון עולה אז הוא מביא איתו איזה מפח נפש, אני חושב שבסופו של דבר אפשר להגיד שזה עולה וואלה באמת היה מצחיק באותו דייט ואני יודע שזה יבוא שוב בעז"ה זה לא נגמר, זה לא כאשר היא בחרה לחתוך אז השמחה הלכה איתה, צריך להמשיך ולשמוח בחיים, וכמה דנו רבותינו במעלת השמחה ואם זה מצד הייסורין כמה חשוב לשמוח בייסורין! ולשמוח בה' ולזכור שבסוף המצב איכשהו הוא האידאלי ביותר כי ה' הוא המנהל (אחרי כמובן ההשתדלות שעשינו כמצוות בוראנו)

אני משתף בעוד עניין שאחרי שכתבתי את זה כאן, היה לי מחשבות רבות אם לשלוח לה הודעה ולנסות שוב ולבקש ממנה לחזור, כי שוב האני היום אומר שאם הייתי אז הקשר היה אחרת, אז חשבתי לשלוח הודעה עם הכל ולהגיד לה אני רוצה לחזור, אבל אני הבנתי א. אני צריך לכבד את המילה שלה שהיא אמרה שהיא לא רוצה אז ולא לחזור אחרי כמה חודשים ולשלוח שוב ב. אם אני רוצה להיות שלם ובאמת לשמוח אני חושב שזה לא כדאי עבורי כי אני לא יודע מה הסיכויים שהיא תגיד כן אחרי שהיא כבר אמרה לא לפני כמה חודשים, ואני מרגיש שאם היא שוב תגיד לא לבקשת חזרה חוזרת זה יקשה עליי לשחרר ולהמשיך הלאה בחיים כמו שאומרים, ולכן אני בחרתי פשוט לשחרר להגיד תודה לה' ולה שזה קרה ולהמשיך הלאה בחיים, האם זה אומר בהכרח שאני סגרתי את הדלת לגמרי? לא ממש לא, אם היא תשוב ביום מן הימים ותגיד לי אני רוצה שנדבר על אפשרות לחזור, אני אשקול את זה בחיוב כי בסופו של דבר היא הייתה בחורה מדהימה שעשתה לי כל כך טוב בחיים, ולא הייתה בחורה כמוה, אבל איך אומרים אני לא בונה על זה כי זה לא שייך, אך בהחלט אם היא תבקש לחזור אני אשקול זאת בחיוב.

ובקיצור כמה נקודות שאני רוצה לכתוב כאן שלמדתי במהלך הזמן:

  לאוכלים את הלב, אחי שחרר, לא הכל תלוי בך.

    אל תפחדו להוביל בקשר, לאנשים בעלי בטחון עצמי נמוך אל תפחדו להוביל בקשר לשלוח הודעה וכו' זה בסדר, כמובן צריך להיות עם יד על הדופק ולראות מה שייך ולא שייך ואיזה שלב אתם בקשר ולראות שאתם לא במקומות שונים ואתה עושה משהו שלא מתאים כעת, אך לא לפחד להוביל!

לתת את הזמן יש בחורות ובחורים שלוקח להם יותר זמן להיפתח ולהיקשר אם אתה בחור שנקשר די מהר תיזהר מלבטא את זה בשלב מוקדם יש כאלה שנלחצים מזה וגם זה עלול לסנוור את ההחלטה הכל כך חשובה האם להתחתן איתה

   לזכור לקחת את הדברים הטובים ולהמשיך הלאה בחיים ולסמוך על ה' שבע"ה יהיה טוב ובסדר והכי מדוייק.

בהצלחה!ברוקולי

אמן לכל מילה שלךניצן*אחרונה

קראתי הכל

ומחזקת אותך על הדרך שאתה עובר על מנת להצליח להשתחרר

ה' איתך והוא יעזור לך גם לצאת מהלופ הזה שהוא מורכב, הייתי במשהו דומה בקטנה ממש ואני יודעת כמה זה מורכב. ולפעמים אנחנו גם עושים צעדים שאין להם השלכה על המציאות, להנכיח את הקול הפנימי , אבל יכולים לעזור להבין שהסיפור הזה סגור

מובן לה מאליו דברים שאני עושהחצלה

לא בטוח שהכותרת נכונה, אבל העניין הוא כזה

יוצא עם בחורה מדהימה, כיף לנו ביחד בגדול יש כימיה ומשיכה. ממש תחילת קשר, דייטים בודדים. העניין הוא שמאוד מפריע לי שאני מרגיש שהרבה דברים מובנים לה מאליהם. לצורך העניין אם קונים עכשיו משהו ואני בא לשלם, מאוד חשוב לי שהיא תגיד לי שאולי היא תשלם הפעם או משהו כזה, ואז אני כמובן אסרב ואשלם בעצמי, אבל חשוב לי לדעת שזה לא מובן מאליו. או שמתקפלים וצריך לסחוב דברים או לפנות את הזבל, שלא תחכה שאני אעשה את זה אלא גם תפעל מעצמה ותפנה או תרים, כמובן שביחד, אבל פשוט לא יכול עם התפיסה שאישה היא פרינססה והגבר צריך תמיד לפתוח לה את הדלת וכו. אנחנו רק בהתחלה.

מה עושים עם דבר כזה? זה מוריד לי בקשר קצת תאמת, וזה מבאס כי בלי זה הייתי נראלי בעננים. ומצד שני שייך לדבר איתה על זה? על שותפות כזו בדייטים, שכלום לא מובן מאליו ואנחנו ביחד? לא יודע

אשמח לשמוע מכן/מכם איך אתם רואים את הדברים. אם צריך אפרט יותר.