זה מובא בקשר לזה שנשים לא יכולות למסור עדות בבית דין ומדוע??

מביוון שדעתן קלה [לא זוכרת תמקור]

זו אמירה שמיוחסת למין הנשי כולו, לא לכל אישה באופן יחידני.

משהו שאפשר לראות כשמסתכלים על המכלול של כל הנשים ומשווים את ההתנהגות

הכוללת שלהם להתנהגות הגברית.

רוב הנשים לא ירגישו כאלה, יתנהגו ככאלה או יגדירו את עצמם ככאלה.

זה לא שאני חשה על בשרי ביום יום את היתרונות והחסרונות של התכונות הנשיות שלי

וצריכה להתמודד איתם. כל אישה היא שונה מאד בנושאים האלו, ורק כשאוספים את

כל ההתנהגויות של כל הנשים ביחד יכולים לראות את זה כמכנה משותף.

לכן יהיה לך מאד קשה לקבל תשובה.

עצם זה שאמרת שזה משהו שאתה יכול לומר מתוך הסתכלות על כל הנשים ביחד,

אבל זה לא לגמרי מאפיין כל אישה שפגשת.

על גברים למשל אומרים שהם מתקשים לשים לב לפרטים קטנים,

אבל אני מניחה שלמרות שאתה גבר זה לא משהו שמטריד אותך או

מעסיק אותך ביום יום, או שאתה מגדיר את עצמך ככזה.

זו תכונה ששייכת למין הגברי ככלל, אבל לא בהכרח לכל גבר, ולא

לכל אחד באותה צורה.

ככל הנראה לא הרגישה שהיא מתנהגת ככה בגלל שהיא אישה,

או בגלל שדעתה קלה. זו פשוט היתה התגובה שלה.

לכן כששאלת איך העובדה ש"נשים דעתן קלה" משפיע על החיים שלכם,

אמרתי שנורא קשה לענות על זה,

כי זה לא משהו שמרגישים על החיים הפרטיים שלך.

לא יודע איך אתה מגדיר קלות דעת, ואני מניח שהרבה פה בשרשור הגדירו אחרת ממך ואחד/ת מהשני/ה אבל:

א. אני לא בטוח שכולם כאן כיוונו להגדרת חז''ל במימרא הנ''ל (אגב, הניסוח המקורי הוא 'דעתן קלה עליהן'. וזה גם נאמר על מלך).

ב. לענ''ד מדובר בתיאור של מצב נפשי ולא בתכונה עצמית, ככה שגם אם בזמנם זו הייתה תכונה נשית רווחת (בדומה להכללת הרמב''ם "אינן אלא מן הסכלים ומחסרי הדעת ובכלל הנשים והקטנים שאין דעתן שלימה") אבל לאו דווקא שהיא נכונה גם לנשים היום.

יש התייחסות למושג קלות דעת אצל אשה בכמה מובנים:

1. נוחה להתפתות (קידושין ברש''י). וברוריא אמרה דעתי לא קלה! ובסוף ר' מאיר שלח תלמיד לפתות אותה כדי להראות לה שהיא טועה והתלמיד הצליח.

2. נותנת לרגשות לשלוט עליה ופחות לשכל. אברהם דאג ששרה תמנע אותו מלהקריב את יצחק ולכן לא אמר לה את האמת לאמיתה (תנחומא).

3. נכנעות ללחצים ואיומים. רשב''י חשש שאשתו תישבר מלחץ היוונים ותחשוף איפה הוא מתחבא. היא שופטת יותר על פי הרגש ופחות ע"פ השכל. ולכן אם 'לוחצים' עליה על הרגש קצת, היא מועדת לשנות דעתה.

4. מתגאות בקלות. (החינוך קסו)

5. לא חכמות (רמב"ם. 'מוציאות דברי תורה לדברי הבאי') בזמנו מה לעשות זה היה נכון.

ראיתי בספר אמרי יחזקאל עוד שני פירושים:

6. שלאשה קשה לקבל החלטות, קשה לה להעלות מסקנה ברורה מהבינה היתירה שלה.

7. דואגות יותר מדי, מדמיינות יותר מדי.

ברשי בקהלת ז,כח מבואר שזה חסרון

אבל שלא יובן מדבריי שאיני מעריך נשים... ההיפך... טוב נראה שאני צריך לפצות על ההודעה הזו בהקמת שרשור שבח

והאזכור בגמרא מתייחס למשהו אחר.

מאמר של ר' איתם הנקין הי"ד, מופיע באתר שלו.

בכך שנתחייבתי במצוות שנה מאוחר.

לבינתיים ,מקווה שלתמיד

אגב,אני רואה שהרבה מהשאלות שלך הן על השוני בין גברים לנשים.מה גורםלך להתעניין בזה?

לפעמים יוצא לי לומר לבעלי שכששנינו יוצאים לרחוב בבוקר.זה בעצם אותו רחוב אבל שנינו רואים אותו שונה לגמרי.סתם זה מעניין

לא מכירה גבר שמסתכל על זוגיות בצורה כזו,לפני שהוא נכנס אליה.או שהם לא מדברים על זה?!

זה מצוין להיכנס לזוגיות ככה,יהיה לכם קל יותר

וליישם את זה בפועל

כולם מבינים שאישה וגבר לא דומים,אבל קשה להם כשהם בתוך הזוגיות להכיל את זה

אבל כשזה מחלחל הכל מסתדר

והכוונה היא בדעת...

גם גבר אפשר לפתות למעשה כלשהו, אבל לשנות את דעתו לגבי אותו דבר יהיה הרבה יותר קשה.

היא תוכל לראות אותו רק בריקודים לחופה ולחדר ייחוד, ובמעגל שעושים באמצע סבב ראשון.

ואם הוא יבוא להגיד שלום או משהו כזה…

אבל כן, נשמע שבאירוע כזה מגיעים רק לחופה.

תכלס אפילו בכסא כלה הוא לא ישתתף בטח כי זה רק של בנות…

אני נגיד במקומו לא הייתי מגיעה בכלל. יפה שהוא חושב על ללכת 

ובלי שנשארו משקעים של עוגמת נפש - מבחינתה  הקשר הסתיים בצורה בוגרת, והיא מרגישה כלפיך הערכה הדדית.

לפעמים הראש אומר "סיימנו יפה", אבל לראות את האקסית בלבן תחת חופה זה אירוע עם מטען רגשי שלא תמיד צופים מראש. אם אתה מרגיש שלם לחלוטין ואין לך צביטה בלב מהמחשבה עליה עם מישהו אחר, אני הייתי הולך. 👰‍♂️

ונקודה נוספת בשיקולים: מעבר לחופה האם יהיו שם עוד אנשים שאתה מכיר? יהיה לך עם מי לדבר ולשבת?

אם לא, הייתי מגיע רק לחופה, שם מתנה קטנה, ועוזב בסיום החופה.  

גם אני הייתי מגיע רק לחופה והולך. או דומה לזה.

ואלו היו אנשים שנפגשנו בדייט/ שיחות יותר עמוקות

לראות אנשים שאתה אוהב זה נעים.

אם ההזמנה לחתונה הזאת מגיעה ממקום טוב ושלם

ואם הרצון ללכת לחתונה כמוזמן מגיע ממקום טוב ושלם

למה לא?

בברכת

"ובשמחתך

ישמח לבנו גם אנו"

המערכת. 

אלא אם כן, אתם ממש באותו מעגל חברים שבו המשכתם להיות גם אחרי שבחלטתם שנישואין זה לא משהו שמתאים בין שניכם.

אבל - כשאתה קורא לה "חילזונית" אז ניכר שיש לך עדיין רגשות כלפיה, ובמצב כזה בוודאי לא הייתי ממליץ ללכת. 

וגם אז- רק להגיד מזל טוב 

רק רוצה לציין שהציבור החרדי הולך ונפתח במובנים האלו [לא מדבר על הקבוצות הסגורות...], ואשמח לשמוע את דעתכן על השינוי הזה האם הוא מבורך או לא...

אם אתה מרגיש שאתה רוצה להתחתן כדי לתת ולהוסיף טוב, או כדי לקבל

מרגישים את זה שונה

גם לרצות לתת שאין לך למי זה כמו צמא, אבל אחר

מצטרפת להרמוניה בשאלתה כדי להבין יותר.

ורק אומר שעלתה לי מול זה זו המחשבה שאנחנו לא פועלים רק עם מידה אחת במערכות במציאות, ובפרט במערכות יחסים, אלא עם מכלול שילובי המידות (מה שאנחנו פוגשים לאורך ספירת העומר).

ובהקשר הספציפי של נתינה, חלק מהעניין הוא הלמידה להשפיע על האחר גם מתוך הקשבה ליכולת ההכלה שלו ולכלים שלו. ואפילו יותר מזה, להקשיב לרצון שעולה ממנו כדי להיות מדוייקים יותר.

צריך שם יכולת התגמשות ותנועה דרך מכלול המידות המתגלות במציאות באופנים שונים.

מכיוון שזכיתי שגמלו איתי חסד התחדד לי ההבדל.

נראה לי שניתן להבין את הרעיון מהמקור המפורסם בנושא בדברי הרב דסלר:

"הורגלנו לחשוב כי הנתינה לתולדת האהבה, כי לאשר יאהב האדם- ייטיב לו. אבל הסברה השניה היא, כי יאהב האדם את פרי מעשיו, בהרגישו אשר חלק מן עצמיותו בהם הוא- אם בן יהיה, אשר ילד או אימן, או חיה אשר גידל, ואם צמח אשר נטע, או אם גם מן הדומם, כמו בית אשר בנה- הנהו דבוק למעשי ידיו באהבה, כי את עצמו ימצא בהם… כי כך שנינו במסכת דרך ארץ זוטא (פ"ב) 'אם חפץ אתה להידבק באהבת חברך, הוי נושא ונותן בטובתו"

כלומר על ידי הנתינה וההשקעה באחר האדם מרגיש שהשני חלק ממנו ולכן אוהב את עצמו בזולת. העניין הזה מצוי הרבה בקשר של הורים וילדים ובפרט ההתבטאות השלילית של תוצאות הנתינה.

אני התייחסתי יותר בהיבט של הנותן, אפילו בלי להיכנס לצד המקבל כי זה אולי פחות רלוונטי לנושא מצד התוצאה, אבל ייתכן בהחלט שחוסר ההתאמה למקבל קשורה לגישת הנותן.

ואם כבר הזכרת את המידות של ספירת העומר, הקשר הזוגי עיקרו אינו החסד אלא הקו האמצעי…

אז כנראה שיש לך חלל כזה ורק אתה יכול למצוא אותו.

לדוגמה אני לא מרגיש שיש לי חלל כזה, לכן השאלה הזו לא מעסיקה אותי (בעבר זה כנראה יותר העסיק).

השאלה איפה החלל הזה פוגש אותך.

לק"י

איסוף/ פיזור מהמסגרות.

הרמת משקולות

וכו'

ייפגע בבריאות ובכושר?

יכול להיות חוסר טכני אבל מבפנים האדם שלם

קח לדוגמא אדם נכה, הוא יכול להגיד שיש לו חוסר ממשי, חוקי המשחק לא הוגנים עבורו. אבל הוא יכול גם להיות שלם עם ה"חוסר" הזה. להבין שהכל מכוון ויש סיבה ולחפש הזדמנויות לממש את הטוב שבמצב.

אף פעם אין מושלם במציאות שלנו... תמיד יש משהו שאנחנו צריכים להשלים אנחנו.

תנסה להגדיר את שני החללים האלה, מה כל אחד רוצה שימלאו בו. ואז נוכל לדבר מה אתה ממלא בעצמך ואז היא.

עקרונית, נראה שכל מה שקשור לעצמך לבדך צריך שאתה תמלא בעצמך וכל מה שלא תלוי בך כלל - שמישהי תבוא ותמלא אידך זיל גמור.

שרק אתה/את יכולים לדעת את זה. לשבת בשקט, לחשוב את זה

אולי לכתוב את זה. לשאול את עצמך שאלות. מה היית למשל

עונה לחבר שהיה מתלבט באותו נושא?

מה החבר היה עונה  לך?

אולי לנסות למצוא את החוסר האישי על ידי ניסוי של דברים

שאתה/את אוהבים, או להיפך, נדחים מזה?

מה היית רוצה לעשות שאינך עושה?

מה באמת באמת היית רוצה לקבל שאין לך?

לשבת בשקט בשקט עם עצמך ולהקשיב.

ואם מאוד קשה, אולי ללכת לברר עם מישהו

שיוכל לשקף לך את עצמך; רצונותיך, חסריך,

חששותיך וכו'.

אולי תדמיין את עצמך נשוי. יש לך אשה אוהבת

ואהובה, כל בוקר אתה מנפנף לה לשלום...

היא מכינה אוכל אהוב עליך וכו' וכו'....

זה היה מספק אותך?

ולבקש מהשם שידייק אצלך את הדברים

בחינת, "תעיתי כשה אובד, בקש עבדך".

עם סבלנות. לא להיבהל מהבלבול.

משמח מאוד!! בניין עדי עד הצלחה וכל הברכות!💓

שמע זה הדבר שהכי משמח אותי. כאילו המשיח הגיע!!!!!!!!!!!!!!

שפע ה' וחסד ה' בכל יום. תנצל א הטוב ואל תתעלם ממנו. זה לא ברור מאליו. גן עדן בעולם הזה

שתזכו לבניין עדי עד באהבה ובשמחת עולם ❤️

תלוי בך

השני שך ושהו. לא מסובך

העיקר זה להיות עם מישהי ולהגיע איתה למרחב אינטימי שתהיו בית אחד עבור השני.

אם הסנטר או האף שלי טיפה עקום או מה אבא שלה עושה זה פחות משנה ולכן לא משנה באמת איזו אופציה תבחר.

תדמיין מישהי שאתה רוצה לשבת איתה על כוס קפה בבוקר ביום שישי, זהו, לא צריך יותר מזה ;)

הכוונה היתה לומר שמה שלא צריך זה כל ההבדלים שיש ברמת הכרטיס.

שהיה לך כיף לשבת איתה ביום שישי בבוקר על כוס קפה. עם ש יחה נעימה, זורמת, טבעית....כיף. לא?

אתה יוצא עם 4 בחורות במקביל?

ממש בחודשים האחרונים התובנה הזאת נפלה לי, באמת שום דבר לא משנה בלי זה, יכול להיות לך הכל מהכל, אבל בעצם אין לך כלום, ומנגד יכול להיות בחור שאין לו רבע מהדברים שיש לך, ועדיין יש לו כל כך הרבה רק כי הוא נשוי.

תובנה כואבת שכזו