אי אפשר להמלט מהצרות והיגונות שבעקבתא דמשיחא זולת ע"י צפית הישועה.
וכדי שהצפיה תהיה נחקקת בעומק הנפש פנימה עד כדי שתתגשם בחיים ובמעשה לחיות עפ"י צפיה זו, יש צורך להתעמק בלימוד הישר בתוכנם של הגילויים העתידים להתגלות, ונעמי עלית ההויה והתרוממות כל הנמצא בה.
שכן ע"י העיון העמוק בענינים אלו וההתרוממות הרוחנית שעל ידם- כל האיברים מתחילים להתגעגע לטוב הצפון שבנוראות עלית העתיד המזהיר והמאיר, שלרגלי הארתו בכל העולם כולו ובכל המחשכים יעלו גם המה לתכונה בהירה ומזהירה, ומתוך זה מתרוממים הם למדרגת העתיד, ותכונת החיים בכל הפרטים ובכל הבחינות מתעלה ומתרוממת לחיים עליזים, חיים רוחניים, חיי עתיד נצחי, באופן שמרום מרומים ועד המדרגה היותר נמוכה נטוי קו אחד מהארת העתיד הנפלא והמזהיר, החובק בזרועו ישועת כל העולמים כולם.
צפית ישועה כזו, כאשר חיה וערה בלבבות נאמנים, מלבד מה שעל פי הטבע היא מפיחה רוח עז ועצמה באהבה את היסורים והיגונות- מאחר שיודעים ומאמינים כי לא לעולם יעמדו היסורים ועוד מעט יפטרו והעתיד המזהיר יזרח כצאת השמש בגבורתה, וכלא חשיבי היסורים הזמניים לעומת הנצחיות העתידה לבוא- לבד כל זה, הרי צפית ישועה זו, היא סגולה רוחנית ונפלאה להקל בכובד היסורים וגם למנוע אותם מלבוא, וככל מה שהאדם מתאמץ בצפית ישועה ביותר, כן מתבטלים ממנו כל מיני צער ויגון, והצפיה תלבישהו בעדי של יופי וגבורה ועוז והדר יקדמו את פניו בשמחה ואורה.
(ממעיני הישועה ח"ב פרק ל"ו)
@ארץ השוקולד @איש רגיל @בא לי בירה @והוא ישמיענו@ע מ@לעבדך באמת! @פרח-אש @בת מלך!!!! @חן, @חיפושית~@בתוך בני ישראל@תופסת אומץ
