#שיר_זיכרון - כותבים וזוכרים בפסיפס

פורום נסיונות פעילים

בהנהלת: ענבל

מכתב פתיחה

#שיר_זיכרון - כותבים וזוכרים בפסיפספסיפס

נר, זיכרון ואהבה.

מוזמנים לעקוב אחרי השרשור ולקרוא את השירים שנשלחו אלינו,

כל השירים מתפרסמים גם בדף הפייסבוק של פסיפס.

נזכור.

זיכרון \ אנה דורפסיפס

הם נופלים ממני
בעת צפירה קורעת את עור התוף
נושרים ומתמזגים באלפי הרוחות הנופלות מאנשים בודדים סביב.
כולם ב
יחד.

לבד עד כלות.

נופלים ממני כמו תפוחים רקובים על אדמה פוריה.
כאבים ישנים ומגלידים חבוקים באלו טריים ומדממים.
מפרים אותי,
אולי.

קמתי אני לפתוח לדודי
כי חשקתי אליו, וכאבי הרקיעו נפש עיפה
עד
לכת הנשימה.

ודודי חמק עבר.

כמו טיפות הם נופלים
כמו גשם.
כמו מבול.
חללים
חללים
וכל הביחד הלבדי מתרוקן עד אפס
באחדות הלבבות.

קישור לתגובות: https://www.inn.co.il/Mosaic/Read/34763

מתנה יתומה \ פיצוחיתפסיפס

היא ישבה שם
ילדה קטנה
ישבה והמתינה
לאבא.

ישבה על החומה
כשהגיעה השיחה.
זה היה אמא.
בוכה בדומיה.

איפה אבא?

אבא? אלוקים לקחו אליו.
שלח אותו למעלה

לאחר יריה מפלחת מרוצח ארור.

היא ישבה שם.
ילדה קטנה
על כיסא האבלים
נמוך וכואב

ישבה ולא הבינה
ישבה ולא קלטה.
שבמקום המתנה עם הברכה
שתכננה להביא לו
לאחר שיחזור מהמלחמה

היא תלך לשים אבן
על מצבה
שבתוכה קבור אביה.

קישור לתגובות: https://www.inn.co.il/Mosaic/Read/34765

איזהו גיבור \ ברוך השםפסיפס

גִּבּוֹר, אוֹתוֹ אָדָם נְטוּל פָּנִים.
גִּבּוֹר, שֶׁפַּעַם בְּשָׁנָה כֻּלָּם זוֹכְרִים.
גִּבּוֹר,שֶׁאֶת חֲלוֹם אֲבוֹתָיו הִגְשִׁים-
גִּבּוֹר, שֶׁבְּמוֹתוֹ צִוָּה לָנוּ חַיִּים.

גִּבּוֹר, תִּהְיֶה חָזָק וְאַל תִּשָּׁבֵר.
גִּבּוֹר, תִּהְיֶה אַתָּה וְלֹא אַחֵר.
גִּבּוֹר,אָל תִּפְחַד וְאָל תִּירָא.
גִּבּוֹר, אָסוּר לְךָ לְהִכָּנַע.

גִּבּוֹר, מֻתָּר לְךָ לִבְכּוֹת.
גִּבּוֹר, אַתָּה אַף פַּעַם לֹא פָּחוֹת.
גִּבּוֹר, לִהְיוֹת חַלָּשׁ זוֹ לֹא חֻלְשָׁה.
גִּבּוֹר,
מִי יַצִּילְךָ מִמְךָ?

גִּבּוֹר, שֶׁבּוֹחֵר לִחְיוֹת לַמְרוֹת הַכְּאֵב.
גִּבּוֹר, שֶׁלֹּא בּוֹרֵחַ בִּשְׂדֵה אוֹיֵב.
גִּבּוֹר, שֶׁאֶת כָּל רוֹאָיו הִקְסִים-
גִּבּוֹר, שֶׁבְּחַיָּיו צִוָּה לָנוּ חַיִּים.

קישור לתגובות: https://www.inn.co.il/Mosaic/Read/34766

זיכרון 2 \ אנה דורפסיפס

ומי ישיר "שלום עליכם מלאכי השרת מלאכי עליון"
מלאך עליון כעת
זהו אתה
עטוף וכרוך בטלית
בדגל
מדינת היהודים.

וילדך ימלמלו סביב שולחן השבת
צאתכם לשלום
ויעשו קרע
ואשה
קוברת בעל נעוריה.

במותך נתת
לעולם
את האהבה.

שלום כבר לא יהיה.
אחרי שאתה אינך

מה יועיל עלה קמל של זית
ויונה הרוגה.

האהבה, בליבנו היא.
למלאכי העליון הקטופים.

החזיקו חרב וחנית.
הגנו עלינו
מלמעלה.