אולי אוטיזם ברמה חמורה.

א. הוא לא בעל כוחות להוציא אל הפועל.

ב. נגיד שהמשחפה מסביבו  שטופת אמונות טפלות וחושבת שזאת קללה מהאלים, ומעוניינת להיפטר ממנו.

גם אין לו מנעד רגשות גדול במיוחד.

האם חייו של כלב עדיפים על חיי האדם הזה?

פשע בסתר, כך שאף אחד לא ידע שהוא נעשה. וממילא הוא לא ישפיע על אלו שלממטה, לא עכשיו ולא בעתיד. ולא יגרום להם לשנות את דרכם.

האם זה יהיה מוסרי לעשות את זה?

לא מכיר. מה זה עיקרון הזכויות הטבעיות?

זה לא שמישהו החליט ככה, ככה המציאות.

אין בעיה. אם הוא שכלי, תסבירי לי אותו.

כן, אני רוצה שתסבירי לי באופן שכלי למה המוסר המערבי הגיוני.

אני לא. היו כאלה שיכלו.

בסופו של דבר מוסר הוא עניין אינטואטיבי

יש אינטואיציה כמעט זהה לרוב בני האדם, אבל עדיין בלתי אפשרי להסביר מוסר בשכל

עיין ערך הדיון של חוני ומקדוניה בשרשור הזה

משל: אין דרך להוכיח מוסר באופן מוחלט

המוסר של התורה אינו מוסר רגשי או אינטואיטיבי, הוא הדרך שבה העולם יגיע למטרה שלו.

אפשר. הדרך בה יש לפעול ע"מ שהעולם יגיע למטרה שקבע לו הקב"ה.

לא. זה לא חלק מהגדרת המוסר.

לא אמרתי שתרצי, אמרתי שמערכת המוסר הגיונית.

בניגוד למוסר המערבי.

מתיר עגונות.

בוודאי שהתופעה קיימת והיא לא נדירה, אבל אני לא חושב שהיא נפוצה מאוד. 

זה אולי עדיין קיים אבל פחות ופחות.

השאלה איפה הקושי מתבטא אצלך בדיוק ואיך אתה מתמודד איתו?

האם זה מקדם אותך או מרחיק אותך?

איך זה מסתדר עם הסביבה?

אם הוא קיים,

אולי הגיע הזמן שלך להשתחרר ממה שלימדו אותך ולברר את האמת באמת.

אתה חופשי.

למגזר שממנו הגיעו.

אני לא חושבת שנכון לקשר בין רמה אמונית ודתית לבין אסונות.

השנה לא (או עדיין לא) התמודדתי עם הרגשות האלה.

כנראה הזמן עושה את שלו, ויותר ויותר ברור לי שהסליחות הן לא כלפי ה' או ביחס למצוות.

אני גם לא מאמינה במצוות או שמישהו בודק אותן, וכל הצ'ק ליסט הזה לא בשבילי ומרגיש לי קטנוני .

אם כבר אווירת סליחה אז יותר ביני לבין עצמי והסובבים אותי, לא כלפי אלוקים.