בלי קשר להיום...

מה פירוש אין איסור גורף?
אם תבוא לרב ותגיד לו האם אפשר לשמוע שירים הוא יגיד לך תקשיב תכלס אפשר כי אין איסור גורף?

את צודקת.

מקור?

עוד הביא הגאון הרב שלזינגר מהגר"ש דיכובסקי, חבר בית הדין הגדול, שכתב כמה עניינים:

 

א. בשו"ע אין רמז לאסור מוזיקה דוקא בימים אלה, אלא אסר כל השנה ובימינו התירו זאת.

 

ב. המג"א אסר ריקודין ומחולות (מי"ז בתמוז ואילך) ולא דיבר על מוזיקה כלל.

 

ג. הראיה לאסור שהביא במנחת יצחק (א, קיא) היא מהפמ"ג שכתב שמותר לישראל להתפרנס מכלי זמר, ומהר"ם שיק (יו"ד שס"ח) שדן באבל האם מותר לשמוע מוזיקה. וע"ז כתב הגר"ש דיכובסקי שאין ראיה מהפמ"ג לאסור, כי לא ציין שיש כאן דין מחודש, וכל כוונתו שאמנם המנהג לאסור ריקודים ומחולות, אבל המנגן לצורך ריקודים ומחולות לפרנסתו, מותר. ומנין לאסור מוזיקה שלא נועדה לריקודים, כמו אחד הנכנס לרכבו ומדליק מוזיקה כדי להנעים את זמנו? גם תשובת מהר"ם שיק מדברת על אבילות יחיד שהיא יותר חמורה מאבילות של רבים.

 

לכן הסיק הגר"ש דיכובסקי שאדם שעבורו מוזיקה היא צורך חיוני למנוחת הנפש (הרמב"ם בשמונה פרקים: "מי שהתעורר במרה שחורה, יסירנה בשמיעת הניגונים") אין לזה שום קשר לריקודים ומחולות שנאסרו בימי בין המיצרים לפי המג"א, והיא מותרת.

 

הגאון רבי זלמן נחמיה גולדברג שליט"א, חבר בית הדין הרבני העליון וחתן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, בשו"ת "בנין אריאל" חלק אורח חיים, התיר שמיעת מוזיקה מרדיו או דיסק וכיו"ב:

 

"לצורך מנוחת הנפש מותר תמיד לשמוע מוזיקה. יש אנשים ששמיעת מוזיקה עבורם היא דבר חיוני לצורך מנוחת הנפש, כדברי הרמב"ם בשמונה פרקים (פרק חמישי) כו' מוזיקה זו שהיא חיונית לנפש אין לה כל קשר לריקודים ומחולות שנאסרו בימי בין המצרים, לפי המגן אברהם, והיא אינה אסורה בימים אלו".

 

הרב דב אהרון בריזמן בשו"ת שלמי חובה, חלק אורח חיים סימן עח, התיר שמיעת מוזיקה מרדיו או דיסק וכיו"ב:

 

"ונראה לעניות דעתי, שכשם שידוע שלקשיים כלכליים יש השלכות על שלום בית ושלום החברה (השווה: "אמר רבי יהודה לעולם יהא אדם זהיר בתבואה בתוך ביתו, שאין מריבה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא על עסקי תבואה". ילקוט שמעוני תהילים רמז תתפח. וכן כתובות [נט ב] 'הבטלה מביאה' כו'), כך ידוע כיום בעוסקים בתורת הנפש כי לשמיעת מוזיקה יש השלכה חיובית על מידת הרוגע של האדם ונוחיותו לבריות באופן תת-מודע, כך שדווקא בימים אלו של ספירת העומר וימי בין המצרים שיש להרבות אהבה ואחווה וריעות, איסור שמיעת מוזיקה אפילו מ'כלי שני' כדיסק או רדיו וכדומה עלול להביא באופן תת-מודע לתוצאה ההפוכה, ברמות מסוימות... המוזיקה, שנפוצה וזמינה כל כך בימינו לכל דורש ומבקש, שלא כמו בזמנים עברו, כבר לא מרגשת את האדם ומשמחת אותו כפעם, והחוש יעיד על כך".

 

"ואחר כך מצאתי שכן כתב הרב אליעזר מלמד (מאמר על מנהגי שלושת השבועות): "ואמנם, כשהחלו לייצר את מכשירי הרדיו והטייפ הראשונים, הייתה שמחה בשמיעת הניגונים דרכם, אולם כיום שהכול רגילים לשומעם, אין בזה כל שמחה, וממילא אין איסור לשומעם בשלושת השבועות".

 

הגאון רבי יוסף קאפח זצ"ל, חבר בית הדין הרבני העליון, בשאלה 47 מתוך שו"ת שפרסם הרב משה צוריאל, התיר שמיעת מוזיקה מרדיו או דיסק וכיו"ב:

 

שאלה - "האם מותר לשמוע מוזיקה ובפרט בספירת העומר?" תשובה - "מותר לשמוע מוזיקה מקלטת או מרדיו. דאינו כלי הניגון ממש. וכן מותר לשמוע שירי קודש. ובספירת העומר אין לחשוש כלל לשום דבר"
 
הגאון רבי יהושע אהרנברג זצ"ל, בשו"ת דבר יהושע חלק ג' סימן ס"ג, כתב להתיר שמיעת מוזיקה להנאה:

 

"וכן אומרים שגם בימי הספירה אין לשמוע כלי זמר, אבל יתכן שנשתררב מה שאסור לעמוד במקום מזמוטי חתן וכלה וכמ"ש לעיל דגם כלי זמר שמעודדין שמחה בכלל, אבל זמירות שאינם לשמחה אלא להנאה או לכבוד כנ"ל לא ידענא שום מקור לאיסור ועיין במגן אברהם סימן תצג שנהגו לאסור לעשוות ריקודין ומחולות של רשות בימי ספירת העומר, ואילו משמיעת כלי זמר לא הזכיר כלום".

 

הקלות נוספות:

 

הגר"מ מאזוז כתב שהמנהג שלא לשמוע מוזיקה בימי ספירת העומר הוא חומרא על חומרא ללא מקור וסמך, ולכן יש להקל בר"ח אייר, ובפסח שני, וביום שישי אחר חצות היום.

 

הרב יצחק יוסף כתב שלדעת אביו (הגר"ע) אין איסור כלל במוזיקה ווקאלית ואין שום מקום לחלק בין סוגי מוזיקה ווקאלית, גם אלה שנשמעים כמו מוזיקה אמיתית, שהרי עצם האיסור של מוזיקה בעומר הוא חידוש, ואין לו בו אלא חידושו, ומניין להוסיף גזירות חדשות. וכן כתב בשו"ת אגרות משה או"ח א' קס"ו: "וע"י הרדיא אם נשמע זמרא דפומא מותר ואם בכלי זמר אסור". וכתב בשו"ת שבט הלוי: "ולדעתי אפילו אם הטייפ נעשה משירה בפה נהפך לכלי שיר, אלא שכהיום מקילים אפילו מדקדקים בזה, ויש ללמד עליהם זכות".

 

 

הרב אליעזר מלמד פירט עוד. שירים שקטים מותר לשמוע, מנהג האיסור הוא על שירים שמחים, ונראה ששירים בינוניים שאין בהם עצב מיוחד אך גם לא שמחה, אם הוא נועדו להפיג מתח ושיעמום ולא לצורך שמחה, מותר לשמוע. 
 

הרב יעקב אריאל בתשובה תמציתית נתן כלל. רק שמיעת שירי ריקודים, כגון שירי חתונות אסורים, שירים אחרים מותרים. 

א. מי התיר בימינו?

פסקי תשובות, שבט הלוי, אגרות משה ועוד ועוד.

הרב דוב ליאור,הרב אליעזר מלמד,הרב יעקב אריאל.

זה לא 'בימינו התירו' אלא יש שהתירו. וגם הם, לא התירו באופן גורף.

נכון.

 

וכפי שראית מותר לשמוע שירים (לא שמחים במיוחד.) בספירת העומר.

תלוי לדעת מי.

אאלט אין פוסק שהתיר בכלי נגינה.

והרב מלמד.

 

אני זוכר שראיתי שכתוב שאין ממש הבדל בין ווקאלי לבין שירים עם כלים.אאלט.

בשמיעה מהקלטה. אני מתכוון למופע או שירה עם כלי נגינה.

לפי רוב הפוסקים, אין הבדל.

לרוב הפוסקים, אין נ"מ לזה שזה מוקלט.

לחלק מהפוסקים, גם שירה בפה אסורה.

ויש גם דעה, שהמכשיר בעצמו נקרא כלי נגינה.

א.הייתי מביא מקורות.אבל אין לי כוח.אולי מחר.

ב.מקור?

ג.מקור?

עיין מ"ב דרשו ופסקי תשובות.

אשכרה.