פשוט מזעזע.

לגבי השיר הקודם שלו "מה אתה רוצה ממני" אני מסכים (כתבתי על זה אז כאן - בעייתי מאוד), אבל אני חושב שבשיר הזה הוא דווקא מציג את הבעייתיות שבגישה הזו, סוג של חוזר בתשובה על הדברים שאמר בשיר הקודם. לפחות ככה אני הבנתי. 

הרי הבעייתיות היא הבוטות, הזלזול הזריקה והשבירה של עולם האמונה 'הישן'.

וזה נכון שהוא לא שולל שכלית (לאו דווקא שההו''א לא נכונה חלקית מבחינה שכלית), ובכל זאת הוא מבין שהיא בעייתית.

בדיוק ראיתי דברים שהוא כתב על השיר (אגב, שמעתי אותו רק בעקבות השרשור שלך) :

אחר כך באו שנים של חיפוש ושאלות, פתאום סבא והתהילים שלו הרגישו לי כמו הדבר הכי מיושן ורדוד בעולם. 
חשבתי שהאלוהים שאני גיליתי מורכב ועמוק יותר, שהאהבה שלי חדשה ואמיתית יותר. 
**
בשנה האחרונה נופלים לי אסימונים. תקראו לזה משבר גיל 30, תקראו לזה חזרה בתשובה. 
אני מוצא את עצמי מתגעגע לפשטות שלו, לתהילים שלו, לברכה שלו.

פחות חסיד של  חנן בן ארי, אבל לבוא ולצעוק זה וריאציה של להאמין. למי שלא מאמין אין שאלות.

יש אנשים שבטוחים שזמרים דתיים חייבים לשיר שירים קיצ'יים עד אימה של פסוקים נבחרים מתהילים בארבע אקורדים בסיסיים ובלופים מוזרים, ככה שהכל חייב להית דביק מאוד והעיקר עבודת השם ולעצום עיניים ולהרים גבות בדבקות.

יש אנשים שלא חושבים ככה.

חנן בן ארי כנראה שייך לקבוצה השניה, עכשיו האם בגלל הקבוצה הראשונה, חנן בן ארי צריך להוריד את הכיפה שלו? לדעתי לא, מה שכן אפשרי ועדיף היא שהקבוצה הראשונה פשוט תתעלם מהשירים שלו גם אם זה נוגע בהם בנקודה אמיתית.

עכשיו מגיעה קבוצה מפגרת דוגמת דודו כהן וחבריו ומשוכנעים שאם יש לזמר כיפה על הראש אז הוא מייצג את הארגון שהם מנהלים, הלוגיקה כאן לוקה בחסר אבל לוגיקה זה לא הצד החזק אצלו כנראה, אז אני שואל אותך, אלעזר שטרן, אריה דרעי, משה גפני, משה פייגלין, והרב שי פירון, כל אלה חובשים כיפה באופן קבוע, האם כולם מייצגים אותך? לא? אבל הם חובשים כיפה!!!!

אז אם השיר לא מוצא חן בעיניך ואתה גם משווה לפורנוגרפיה- פשוט אל תקשיב לשיר, איש לא מחייב אותך (אם כי חבל, הוא נוגע בנקודה אמיתית).

(אגב חיבבתי את השיר אבל לא מהשירים היותר טובים שלו לדעתי).

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל