עכשיו בעזרתו יתברך הוא יגיע

אין לנו משיח?

וכך הגאולה השלמה

אז מה?זה לא אומר שזה נכון.

זה לא הופך את זה למציאות.

אני לא יודע אם את יודעת אבל יש עוד הוגי דעות יהודים.

א.בספר העיקרים לרבי יוסף אלבו כתוב-

"ביאת המשיח  ותחיית המתים - כולם נכנסים באמונת השכר והעונש על הדרך שראוי שיאמינהו כל בעל תורת משה."

לפי לשונו נראה שאני לא מחוייב להאמין במשיח (במשנה כתוב שמי שאומר שאין תחיית המתים הוא כופר אבל על משיח לא כתוב) ולא כופר אם אני לא מאמין בו.(רק "ראוי"...)

ב.פילון כותב רק חמישה,והוא לא מצין את שתיהם.

ג.רסג כותב 10 עיקרים ולא כולל בהם את משיח.

ד.הרב אברהם אבן דאוד לא מונה את משיח.

ה.רח"ק (😍)  סובר שבעוד שהאמונה בביאת המשיח היא אמונה נאה וטובה, לא ניתן למנותה כעיקר ביהדות. 

כך שגם אם אני לא מאמין במשיח אני לא כופר.

זה בכלל לא קשור למה שדובר...

סתם התחשק לי להוכיח שאני לא חייב להאמין במשיח.

סתם כי לא מוצא סיבה לא להאמין...

סתם כי זה נחמד לנפץ מיתוסים...

בכל זאת..

אבל קצת מוזרה הטענה שלך

כמו שאני לא מאמינה נגיד  בכיבוד הורים, זה הרי לא חלק מהעיקרים.. אז אני לא כופרת

והרי -  בא חבקוק והעמידן על אחת: "וצדיק באמונתו יחיה"

בעניני עיקרי הדת לא פוסקים...

וגם אם כן,אז רוב הוגי הדת לא הכניסו את משיח לעיקרי הדת.

זו מצוות עשה מפורשת.ומשיח זו לא מצווה.והקשר איפה...?רק אלוהים יודע...

ורק הרמבם הוא צדיק רח"ק ורס"ג לא?

ניסיתי להציג את האבסורד 

בכל זאת אם הרמב"ם הכניס אותו כאחד העיקרים,

תכבד, 

חוץ מזה שהעיקרים שלו כיום התקבלו על רוב חלקי העם,

שזה אומר משהו.

יש עוד הוגי דעות יהודים פילוספים חוץ מהרמבם.

רח"ק סובר שבעוד שהאמונה בביאת המשיח היא אמונה נאה וטובה, לא ניתן למנותה כעיקר ביהדות.

אני מאמין במשיח...פשוט כי אין לי סיבה לא להאמין...

אז מה?

בדיוק אתמול מישהי כתבה שאיך זה שכולם מכירים את הרמבם ואת רחק ורסג לא?

זה מעיד על משהו...

אז לא,הדבר היחיד שזה אומר שיש אנשים שחושבים שרק הרמבם קובע את עיקרי הדת... 

"ח] אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. 
שֶׁכָּל הַתּוֹרָה הַמְּצוּיָה עַתָּה בְיָדֵינוּ 
הִיא הַנְּתוּנָה לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם:"

 

את לא מאמינה בכיבוד הורים? 

ניסיתי להקצין בשביל להסביר את עמדתי..

ממש סליחה.

מנצלשת בחזרה

(מילא השרשור כבר מנוצלש

נעלמת לישיבה? איך היה?

עוד יש מה לסדר שם

כמו חדר למשל

אבל בגדול כן. טוב. ב"ה.

לא כופר, סתם טועה.

מתישהו. לא צריך להאמין שהוא יגיע ברגע הבא, או בקרוב.

בעזרתו יתברך הוא יבוא...

ב-2,000 שנים האחרונים זה לא כל כך עבד.

בסופו של דבר ה' יתברך הוא זה שקובע מתי זה הכי נכון וטוב להביא אותו אבל אנחנו את שלנו צריכים לעשות...

חוץ מזה, אולי ב 2000 השנים האחרונות הוא לא הגיע כי לא מספיק האמינו?

ממתי להאמין שמשהו יקרה זאת לדאוג לזה שהוא יקרה? מתי אי פעם זה עבד?

לא להאמין שזה יקרה עוד רגע.

אני די בטוח שזאת מחשבה שגויה.

יש לזה תוקף הילכתי?

נפסק להלכה איפשהו?

גם לפי הרמב"ם, צריך רק להאמין הוא יגיע - נסיונות פעילים