אני יודעת מה הפצלש שלך אבל לא חשבתי לרגע שאת זוכרת מי אני

והאמת שדווקא היום לא הייתי שם.

 

למה? כאילו, את יודעת איך אני נראית? (והיי, זה גמור בסדר גם להגיד שכן.)

ממ בעיקרון אנשים שהם בגבול שבין הזמן שהייתי לזמן שלא,

אני אף פעם לא יודעת אם אני זוכרת אותם מפעם או מעכשיו..אז אין לי מושג

 

סתם ראיתי מישהי שהייתה דומה לך

וכן|קופשלהווצאפ|

מזהה בקלות. 

בעיקרון ראיתי אותך יום כלשהו לפני כמה שנים טובות. ואת זה לדוגמא, את בטח לא יודעת

 

 

חח מעניין. חבדית?

 @מחכה. 

והתיוג הזה כנראה סתם תיוג רנדומלי בלי שום סיבה ומטרה

זה באמת היה מיותר לחלוטין..

יו! בהחלט לא ידעתי את זה.

מתי זה היה ואיך את יודעת מי אני בכלל

 

ככל הנראה

 

קופשלי היא

בלי שום סיבה תהיי בטוחה(;

אבל זה גם כן קשה. יש בזה...

אין סיבה שתזכרי. ביום ההזוי ההוא של פסיפס בחופש לפני שנתיים. ואני לא זוכרת בגרם איך את מתקרבת ללהיראות.

 

 

מעניין. הכפילה שלי לעת עתה שאני מודעת אליה לא הייתה אתמול בעיר הקודש, אז מי יודע... אולי יש לי כמה כפילות.

 

כן, כן! ברור, מה. מי חושד בכלל?!

אה אה

מכחישים את זה שהייתי שם בכלל

 

ראיתי אותה מהזווית ממש אז סביר שלא הייתן דומות

 

חח כפרעליה

לא לדבר עם אנש זה הדבר הכי קשה שיש!

סתם... כן, זה בהחלט קשה. 

והנוכחות כאן זה כי יש אנ"שים 

אז..

אבוד בקיצור

ואתה משוחרר בהודעות ואנונימי

 

 

היי היי רגע! בוא ננצלש!

כבר הספקת לראות את האח האבוד שלך שטרחנו אתמול לצלם?

 

 

 

מה? איזה אח? מתי צילמתם אותו?

תחשבי שוב, ילדה. 

אאוצצ

כי כנראה אין לי אייקיו אחד בודד לזיהוי פצלשים

ואני רוצה לדעת מי את

שמישו יגלה לך בפרטי

להגיד לבד זה לכפור בעקרונות שלי(;

כבר אכתוב לך

יאא.

שאמור להיות כשחוצים נשמה לשניים

לפעמים זה כן, אבל לרוב זה רק משדרג את הקושי.

יש עבודה בעולם הזה. לא מתחמקים ממנה.

כי רוצים כבר להיות שלמים.

מישו שהוא את ואת זה הוא..

עובדה שיש אנשים שחיים לבד ולא ממש חסר להם

בס"ד

אבולוציונית אנחנו מתוכנתים להביא ילדים ככה שאצל דתיים גם הממד הזה קיים. זה לא הממד הכי חשוב כי עובדה שגם חילונים רוצים להתחתן, אבל בעיניי זה בהחלט ממד משמעותי.
למה אנשים רוצים להתחתן מעבר לזה? כי יש בנישואין משהו שהוא מאד יציב. יכולה לספר לך שעד שהתחתנתי עברתי חמש מערכות יחסים שנעו בין חודשיים לשנה וארבעה חודשים. המצב הזה של להישאר בחוסר ודאות כי זה הרבה יותר פשוט להיפרד מאשר להתגרש הוא מצב נורא. זאת גם לא הסיבה היחידה אבל היא בהחלט תורמת.
גם חילונים שגרים יחד עדיין לדעתי מרגישים את החוסר ודאות הזה. יש שמרגישים אותו גם אחרי הנישואין, דתיים וחילוניים, אבל זה כבר עצוב.
בכל מקרה אני חושבת שבתוך תוכנו רובנו שואפים לחיות עם מישהו ביציבות ובידיעה שהוא אוהב אותנו, אנחנו אותו ושבע"ה זה לא יתפרק, שתמיד יהיה מישהו לצידנו. סוגשל ניסיון להפיג את הלבד הזה שקיים בכל אחד מאיתנו או לפחות הפחד ממנו.

בכל מקרה, אני ממליצה על נישואין. לא יכולה לומר שזה לא עבודה קשה אבל היא משתלמת מאד. רק דבר אחד- בחייאת תתבגרו לפני כן. בגיל 16 אני ממש לא ממליצה להתחתן או לחשוב על חתונה. יכולה להבין למה המחשבות האלה עולות, גם לי הן עלו, אבל הן לא מובילות לדברים טובים ולרוב הן מובילות להחלטות מוטעות מאד. תתעסקו בדברים של בני 16 כמיטב יכולתכם, זה חשוב, יש משמעות לשלבים בחיים וגיל ההתבגרות לא נועד לחתונה. בגיל הבחרות תוכלו לבחור, בגיל ההתבגרות פשוט תתבגרו, לטובת כולנו (כן יש יוצאי דופן שיכולים להתחתן בגיל 18 אבל הם יוצאי דופן. כן, אני יודעת מה כתוב בגמרא ואני יודעת את כל מה שתרצו לענות לי אבל אתם צריכים להתמודד עם המציאות הקשה שזאת המאה ה21 ואתם לא מחונכים כמו לפני 200 שנה)

על מה שאמרת לגיל 16.

 

אני לא חושב דווקא על חתונה, אלא על כלל מכלולי החיים.

קצת בחרתי  וקצת בחרו בשבילי (כידוע פה להרבה מהמשתמשים) במסלול לא סטנדרטי בכלל עבור הגילאים האלה. היה לזה ייתרונות ענק (מקצוע) אבל גם השלכות צד אחרות.

 

לפעמים מה שצריך לעשות זה  את הדברים האלה.

בס"ד

 

מה לעשות שרוב בני הנוער הם נורמלים?

לעשות מסלול לא נורמלי זה לא דבר שממליצים לנורמה, מכאן נובעת המילה נורמה. 

בכל מקרה, דובר פה על חתונה, מוזמן לפתוח דיון על דברים אחרים [גם לגביהם אני לא אסכים איתך כפי שפתחתי, יש מצב נורמלי לגיל ויש מצב שהוא לא נורמלי לגיל. יש כאלה שיתאים להם הלא נורמלי ולרוב תתאים הנורמה. המלצה על יציאה מהנורמה צריכה להיות אישית ולא גורפת].

אבל כנראה שאני באמת זקן מדי מכדי להגיד להם מה נכון ומה לא.

בס"ד

 

אם כי אני לא בטוחה שיש יותר גיוון, אני חושבת שפשוט התרבות היום היא יותר אינדיבידואלית מפעם. המודעות לאינדיבידואליות היא בהחלט גבוהה יותר היום. בכל מקרה המסלול שלך מתאים לחלק מהאנשים אבל לא לרובם ובטח שלא לכולם. 

 

[כנק' למחשבה- מה שאתה עושה זה משהו שממש לא מתאים לרוב בני האדם לעשות. אין הרבה מקצועות שמתאימים לרוב בני האדם ויכולים להילמד בגיל הבגרות. חוצמזה שהבסיס חשוב ויכולת הבחירה בגיל הזה היא לא מבוססת דיה. גם בגיל 20 אגב היא לא מבוססת דיה אבל לפחות יותר מגיל הבגרות. בכל מקרה, בסיס לימודי צריך להיות אא"כ זה מישהו יחיד סגולה כמוך שאפשר לראות שזה המקצוע שלו וזהו]

אני חושב שזה מתאים לגמרי לרוב בני האדם.

אני ל מדבר על "ללמוד מקצוע", אלא על לטעום תחומים בחיים האלה ולהכיר אותם. אולי גם יהיה מקצוע כתוצר לוואי.

בס"ד

 

אא"כ אתה מדבר על בתי ספר מקצועיים ואז אני לא חושבת שזה מתאים לכולם, בטח לא אם זה מכוון למקצוע ופחות ללימודים רחבים.

בגדול, לטעום מהעולם הזה זה מועיל.

(לאו דווקא ללמוד - גם להתנסות או לשחק עם משהו,  או לעבוד בתחום כשוליה אפילו באופן זמני).

 

זה לא קשור דווקא לעבודה. 

אני אגרום לדוסים לעלות עליי - אבל יש כאלה שצריכים חברה בגיל 16.  למה? כי יש להם שיעור ללמוד והם זקוקים לה.

אם הם לא יעברו את השיעור הזה בגיל 16, הם יעברו את השיעור הזה כרווקים מתבגרים בגיל 26. זו דרך העולם.

ויש כאלה שקשר כזה יזיק להם.

 

 

בתי ספר מקצועיים זה דיון יותר מורכב. הוא בוודאי מתאים לאחוז מסויים מהאוכלוסיה.

עניין משפחתי אצלכם הגיל 18 הזה

בס"ד

 

דוד כבר אמר לך שהוא לא יבוא לחתונה אם תתחתני בגיל 18?

לא אמר אבל בואו נראה

בס"ד

 

ימים יגידו.

 

תגידי לו את דעתך או תתחילי לצאת מוקדם ותראי מה הוא מגיב. אם הוא אומר לך שהוא יבוא תגידי לי שאוכל לכעוס עליו, לחתונה שלי הוא לא הסכים

 

 

אני יודעת מה אמא שלי מגיבה וזה מספיק

בס"ד

 

אל תדאגי, בסוף כולנו נהיה שם, רק מקווים שההחלטות יתבררו כנכונות

 

 

נראלי יהיו עוד כמה הפתעות קטנות והיא תעמוד בכולם

 

לא דואגת

בס"ד

 

חלק מתהליך ההתבגרות יו נואו.

 

מקווה שההחלטות יבואו באמת מתוך האמת הפנימית שנכונה לך

זה לא עובד ככה עם השמות...

בס"ד

 

ההוא של גיל 18 פחות עבד

אני לא מדבר על עכשיו..

הראשונה שהתחתנה הייתה בסוף שמינית, לא?

בס"ד

 

אני דיברתי על אחי ואתה מדבר על בנדוד של @להיות בשמחה!!! =, אלו שני דוד שונים

היה לי חשד שקראתם לו דוד ולא דוידי

שמישהו יהיה מחוייב אלייך ואת אליו, לחוות איתו חוויות..
לי אישית אני רוצה ממש ממש חבר אבל אני רוצה קשר למטרות נישואין ואף אחד לא מבטיח לי שלא נפרד ושנחיה בשלום, לכן אני פשוט מחכה להתחתן..

אני חושבת שאפשר להסתדר לבד.ומה יקרה אם תתמודדי לבד והוא לא יעזור לך?לא ייחרב העולם..זה מוזר לי שאנשים תולים תקוות בבן אדם

אחותי כתבתי שאני רוצה לא שאני לא יכולה להסתדר לבד.
למה את מתכננת להתחתן? למה שלא תקחי תרומת זרע וזהו?

למה באמת?

כי הם רוצים שלמות
רוצים לאהוב ולהרגיש אהובים
רוצים פינה משלהם בעולם
רוצים להתקדם הלאה
כל אחד וסיבותיו שלו...

ומילים, תיאור שכזה יכול להיתפס בצורה חיצונית ולא נכונה כשלא מדובר שאדם שחי את המצב הזה...

האפשרות הכי טובה להבין את זה באמת היא כשזה מתעורר באדם, ויש דברים שעשויים להסתיר את הרצון הזה אבל הוא קיים אז פשוט צריך להיות מודעים ולטפל במה שמפריע...

שהגיוני שהם רואים אנשים שנשארו רווקים "לנצח" והם חוששים מזה 

ולהקים בית בישראל לכבוד ה' יתברך עם ילדים מתוקים שנחנך ללכת בדרך ה'

 

כדי להיטיב לעצמנו.. "לא טוב היות האדם לבדו".. לפני שהתארסתי לא הבנתי כמה הייתי לבד

יש דרגות שונות שמניעים אנשים להתחתן בדרכים שונות, זה תלוי לפי כל אחד ואחת...

אדם ששם בשבילי ואני בשבילו. כל חוויה, קושי, ניסיון ושאלה שיש לי או לו אפשר לשתף.

בפשטות, כדי לא להיות בודד.

להיות שניים זה עוצמה, זה יכולת להרים זה את זו ולהתרומם מעל לכל מכשול.
זה מישהו להחזיק לו את היד כשעומדים ליפול וכשרוצים לטפס.
זה מישהו לחבק. רק בשביל להרגיש קרוב.
זו שלווה של שלמות.

"לא טוב היות האדם לבדו"

אשכרה.