מילים, מילים, מילים.
כל היום אתם מדברים, ושוכחים שהדיבור הוא כמו סכין שבה פוצעים ואפילו הורגים.

אתם חושבים שמילים הן משהו שנשכח ואיננו, אבל אתם טועים. טועים ככ.

מילים הן כמו מאכלת אש שנצרבת בנפש. לעולם.

מילים.

.. - גרעין דביר

כן, כנראה שעשיתי שטות.

כן, זה היה מעשה של ילד בכיתה ח' שלא מבין דבר וחצי מהחיים שלו.

זו לגמרי הייתה בריחה.

אבל זו לגמרי טעות שהייתי צריך לעשות ועזרה לי להתגבר על כמה דברים.

ומי יודע, אולי אפילו יצא מזה משהו

החיים כרגע הולכים למקום מאוד מוזר לי, במיוחד מבחינה הזאת.

המון זמן לא הייתי לא מאוהב.. עכשיו זה מרגיש לי מאוד משונה לא לחשוב עליה סתם ככה באמצע היום, אבל מצד שני זה עדיין מאוד חסר לי בלי קשר דווקא אליה. אוף, למה זה חייב להיות כל כך מסובך, 4 שנים זה המון המון זמן, אולי אפילו יותר מדי..

זה מפחיד לפעמים, לדמיין את העתיד בלי להצליח לדמיין אותו ככה.

ומה אם עשיתי שטות?

מה אם זה היה מעשה של ילד בכיתה ח שלא מבין דבר וחצי מהחיים שלו?

מה אם זו הייתה בריחה? 

בריחה נחוצה, אבל לכיוון אחר לגמרי מהמקום אליו הייתי אמור לברוח?