מכתב מעניין שנשלח לרב אלייקים לבנון.yehciel666
מכתב שנכתב ע"י כמה בנות בנושא הרגישות של בנים בפגישות.
 
זה במיוחד עבור הבנים שביננו, אבל גם בנות יכולות לקרוא ולצחוק (או להיפך...)
 
זה קצת התבלבל, צריך לקרוא קודם את הדף שני (שמתחיל ב"לכבוד הרב שליט"א), ואח"כ את הראשון.
 
בהצלחה! וסליחה על האיכות הגרועה.


 
וואי! האיכות הטכנית באמת גרועה!!מאמע צאדיקה
אין סיכוי שנצליח לקרוא את זה.. [סקרנית] [נורא סקרנית]
מישו יכול להושיע????? 
אחלה מכתב, אבל,מסכת יומה
דווקא לא קרה לי שום דבר מהמתואר לעיל'!
יש לי תלונות כמעט בדיוק על ההיפך.
      אווווף!!!!
גם כשמישהו כבר שואל שאלות טובות, כמו שצריך,
- אני בצד הלא נכון! 
 
חוצמזה שאין כאן תגובה.
מענייןברוךש
אני לא מכיר את התופעה כנורמה, ועודי נשאר תמים לחשוב שזה אינדוודאולי ומשתנה מאדם לאדם.
כמובן שאני מסכים אם רוב הדברים הנאמרים שם, ולא יזיק לעורר ולהזכיר את הדבר.
וכמובן שאני בטוח שמכתבים דומים יכלו להישלח גם אל עבר מוסדות החינוך של הבנות.... ואם כבר.. היום ראיתי מישהו גונב שתייה שלא בדיוק הייתה מיועדת בשבילו, ולכן יש צורך לשלוח מכתבים וספרים לכל 127  מדינה ומדינה כלשונה, לתקן את המידות, ולהיות אנשים כשרים וטובים יותר.
 
תכל'ס, אני חושב שהייתי רוצה לראות את תשובתו של הרב. 
שלום!!שלומית12345
אני חדשה פה... במקרה עברתי וראיתי מכתב מאוד מוכר (יותר מידי...)
חברה טובה שלי שלחה אותו לרב לבנון (ולרבנים נוספים) בעקבות בקשה שביקש ממנה ר"מ של שיעור ה' מאחת הישיבות, ואני ערכתי אותו...
המכתב נכתב אחרי מקרים רבים מאוד שקרו בסביבה הקרובה שלנו- לחברות שלנו ולכותבת עצמה (ולי...). היא גם משדכת קצת ונתקלה במלא דברים כאלה. הדברים התגלגלו ואיכשהו המכתב נשלח לרב לבנון.
ממקורות יודעי דבר אני יודעת שהרב הקריא וחילק את המכתב לבחורים משיעור ד' ומעלה בישיבה, ואמר הוא מסכים כמעט עם כל מה שנכתב למעט דברים מסוימים...
 
וסתם מעניין- איך המכתב הגיע אליך???
אתה מאד צודק...עלות השחר
חוץ מבנקודה אחת קטנטנה...
זה ממש לא משנה עם זה קורה לבחורים או לעלמות... - זה מתסכל!
זה מעיד על חוסר בשלות לקשר במקרה הטוב או על אגו-צנטריות (אני מרכז העולם בלע"ז) במקרה היותר גרוע.
יש כאלו שנחבלים ונפגעים מהתנהגות שכזו כך שמדובר בשיעור מוסר חשוב...
 
נסיון לשכתוב לטובת הכלל...עב"מ
"
בס"ד
 
לכבוד הרב שליט"א
שלום רב.
 
אנחנו כותבות את המכתב מתוך כאב עמוק, מעומק הלב ומדברים שחווינו אנחנו בעצמנו.
למרות הקושי שלנו, אנחנו מאמינות שהדברים לא נובעים מרוע אלא מחוסר מודעות או חוסר יישום של הדברים, ולכן אנחנו פונות אל הרב.
 
נציין רק לפני, שאין לנו כל מטרה להשמיץ נפש כלשהי מישראל, לפגוע או לקטרג ח"ו, המכתב נכתב בהכללה שאולי לא תמיד במקומה, אבל התחושה שלנו היא שיש נורמה שרווחת ונותנת לגיטימציה לדברים מסויימים, גם אם בפועל הם לא נעשים ע"י כולם (וברוך ה' שלא...)
השתדלנו להתמקד- וגם לפרט כדי שמכתב באמת יהיה לתועלת.
אנחנו יוצאות לפגישות- דייטים.
נפגשות עם בחורים מדהימים ומקסימים, יראי שמיים, אמיתיים, טובי לב ורציניים...
ועם הכל, לפעמים כשזה מגיע לענייני יסוד בסיסיים של תקשורת בינאישית
(או תקשורת בייני"שית כמו שאנחנו כבר אומרות לעצמנו בציניות) ורגישות בסיסית, הדברים מתפספסים והדרך ארץ נעלמת לפעמים כלא הייתה...
זה מתבטא לכל אורך הדרך, החל מהבירורים, הטלפונים, הפגישות... כל מבנה הקשר תלוי בבנים.
הם מחליטים מתי להתקשר, הם אלה ש"קובעים את הלו"ז", עונים את התשובה אחרי הפגישה וכו'.
אנחנו הבנות מרגישות שלפעמים זה שהבנים מובילים את הקשר (שכנגד זה אין לנו שום דבר) בחוסר מודעות במקרה הטוב וחוסר רגישות במקרה הפחות טוב, גורם לנו לתסכול מאד גדול.
ונציין מס' נקודות:
בירורים:
אם בחור יודע באופן חותך וברור שיש דברים שהם עקרוניים בשבילו ושעליהם יקום (או במקרה שלנו יפול) דבר, שיברר את אותם דברים עוד בטרם הפגישה הראשונה במקום להגיע לפגישה ולגלות אותם תוך כדי שיחה וישר אח"כ לחתוך. ניתן לחסוך כ"כ הרבה משני הצדדים.
(בוודאי שפעמים רבות עם כל הבירורים זה פשוט לא מתאים,- לא על כך מדובר אלא באמת על הדברים שניתן פחות או יותר להצביע ולדעת דוגמת טלוויזיה בבית וכדו'...)
הטלפונים:
כבר בטלפון הראשון יכולות לעבור שעות לא מעטות עד שהבחור מתקשר.
כדרגן של בנות, עוד לפני שאומרות כן להצעה כבר מחכות שהבחור יתקשר.
כאלה אנחנו, מתרגשות וכבר מתכננות מה נלבש בפגישה, לאן נלך ומתי... כל טלפון מקפיץ, ויש המתנה דרוכה שלפעמים יכולה להיערך זמן רב מידי.
קצת מחשבה על הצד השני בקשר יכולה לחסוך הרבה עוגמת נפש מהבת שמחכה ומחכה ומחכה...
ואף אחרי הפגישה-
אריכות משך הזמן עד מתן תשובת הבנים לפעמים בלתי מתקבלת על הדעת!
חוסר הוודאות של הבת הוא במשך כל היום. ממשיכים או לא ממשיכים?
יצאת עם מישהי? אין שום סיבה שתחכה עד 11 בלילה ביום שלמחרת בשביל לסגור מה הלאה.
תמצא זמן להתקשר... אתה בצבא? עסוק? לומד תורה? מתלבט מה לענות? אדרבה, תשלח הודעה, התלות הזו באוויר קשה ממש ולא נחוצה...
(שלא לדבר על בחורים שבכלל לא מתקשרים אחרי פגישה ראשונה ונעלמים מהאופק
"חשבתי שכבר בפגישה הבנת שזה לא זה...")
חוסר התחשבות בזמנים:
שעות מאוחרות בלילה או לסירוגין בחור שמתקשר לסיים קשר בערב חג זה לא ראוי ולא לעניין בכלל. ויהיה הקשר ביניהם קצר ככל שיהיה, רק המחשבה על ששוב צריך להתחיל הכל מהתחלה מעציבה ומחלישה, ולא במקומה בערב חג. (אתה יודע שאתה רוצה לחתוך? או שתחתוך יום קודם או שתחכה לאחרי החג. אין שום סיבה שבעולם שתחכה עד לשניה לפני כניסת החג בשביל לחתוך.)
הפגישה הראשונה-
יש פעמים שאנחנו מרגישות בחקירה צולבת, או בוחן פתע.
אולי צריך להגדיר ולחדד את מטרת הפגישה- כמובן שגם אנחנו רוצות להגיע לעומק, אבל יש בנו תחושה ש.."כן, אני רוצה שקודם תכיר אותי, מי אני, ורק אחר כך תדבר איתי על לאן אני אשלח את הילדים ומה אני חושבת על חברה מעורבת..." יש כ"כ התעסקות בשאלות הגדולות, עד שלפעמים שוכחים מה מהות הפגישה - שהיא להכיר קודם כל, ברמה הכי פשוטה.
ההרגשה היא שלפעמים בלי שמכירים כבר יש שפיטה חיצונית והעברת ביקורת.
בחורים יכולים לומר משפטים שיפוטיים ולא במקום וחסרי רגישות ברמה הכי מרגיזה ופוגעת שיש.
לפעמים מתוך רצון לראות אם זה מתאים או לא, יש תחושה שלא באים כדי להיפגש עם מישהי- במקום זה ישנן אי אלו העברות ביקורת סמויות (או לא) על דרך חיינו (מקום לימודים למשל..)
בשום אופן בשלב ראשונה של קשר אין לאף אחד זכות להגיד שמו"סים בכל ענין שהוא ובוודאי כאשר הנושאים לא קשורים למפגשים ולהיכרות, אלא באמת לדרך החיים ולחייהם האישיים של הנפגשים.
פגישה ראשונה נעשית על מנת לבחון (במובן השלילי), הרבה פעמים אין הרגשה שנפגשים כדי להכיר באמת לעומק, אלא הדברים נעשים באופן יותר טכני- במקום הקשבה אמיתית מנסים לסמן 'וי' (או איקס) בלי לנסות להכיר באמת. כל הפגישה לחשוב מתאים או לא מתאים...
החלטתם לצאת איתי? תנו לי את הצ'אנס... התחושה היא שבמקום להיפגש איתי בחורים באים לפגוש את עצמם, ואיך אני מסתדרת או לא מסתדרת במארג חייהם..
הקשבה והחלטה-
בכל החינוך שקיבלנו במשך כל השנים לגבי פגישות וחתונה, דיברו איתנו על עבודת המידות שלנו, על הצורך להכיל, לנסות להכיר עוד ועוד, לא לפסול ישר, לתת עוד הזדמנויות
(כלל שלמדנו- לא פוסלים אחרי פגישה אחת).
חונכנו שלכל אחד (ואחת) יש חסרונות, ואנחנו משתדלות להגיע מתוך עמדה נפשית כזאת לפגישות.
מנגד, הרבה פעמים יש תחושה שאנחנו היחידות שבאות בגישה הזאת, ושבאים אלינו עם חוסר סבלנות. פגישה אחת אין ניצוצות באויר, אין 'וואו' אז חותכים.
(נכון שגם לבנות יש את היומרה לפסול אחרי פגישה אחת... אז אנחנו לא אומרות, כמובן שאם זה ממש לא קשור ויש רצון רק לסיים ותחושה מעיקה רק מעצם המחשבה של פגישה נוספת, אז כמובן שאין עניין להמשיך ומן הראוי לחתוך- ויפה שעה אחד קודם.. אבל כאשר 2 הצדדים ביררו על 2 הצדדים, (ע"ע הסעיף על בירורים) והם פחות או יותר באותה השקפה- אז זה בהחלט מתסכל שחותכים אחרי פגישה אחת.
יש פגישות שיוצאים מהן ומרגישים שהתחלנו לקלוט את הבנאדם שמולנו- יש אנשים שנפתחים וזורמים במהירות ובקלילות.. אבל יש גם פגישות שיוצאים מהן ומרגישים שעוד לא הכרנו כלום - בטח לא ברמה של לפסול.. כי יש אנשים שלוקח להם זמן להפתח ולהכיר עם קצת סבלנות, אורך רוח ויכולת להכלת תהליכים, אפשר לגלות עולמות אדירים שעוברים ממש לידכם- ולעמים לא משכילים לראות אותם!
 
מן רצון ל"כאן ועכשיו", לא התלהבתי- NEXT לבחורה הבאה...
הרי ביררת עלי, שמעת עלי דברים כך וכך... תן לי את היכולת להוכיח את עצמי! הרבה פעמים אחרי פגישה אחת כשעוד לא מספיקים לקלוט במי ובמה מדובר כבר זה נגמר. ושוב הכל מההתחלה...
בעצם זה מיותר. אפשר, צריך ומן הראוי "לתת זמן"... לא בהינף SMS כבר לעבור הלאה.
פגישה ראשונה היא כ"כ התחלתית ומביכה- שהמעט שמתבקש הוא לא לחתוך מיד אחריה- צאו לפגישה שניה!
הרצינות והחשיבות שבקשר-
ישנם בחורים, בעיקר כאלה שבצבא, שבמקום להקל על הבנות שאיתן הם יוצאים- הם רק מתסכלים אותם עוד יותר.
לבת כאמור יש ציפיה שהבחור יתקשר. הוא ממלא את ראשה רוב היום ואילו היא מצטמצמת אצלו ל10 דקות של השעת ט"ש... אפילו אם זה מבחירה לצאת עם בחורים שבצבא, התחושה צריכה להיות מתוך מקום של שיתוף ונטילה באחריות באשר לפגישות.
לא יתכן שבחור שמשתחרר פעם בשבועיים לא ימצא זמן להיפגש עם הבחורה איתה התחיל בקשר.
אנחנו מלמדות זכות (או משתדלות לפחות) ויודעות ששום דבר לא מגיע מרצון להרע ח"ו, אבל לפעמים חוסר המחשבה על הצד שמנגד מתסכל ופשוט לא במקום.
 
לסיום כבוד הרב
אנחנו מודעות לכך שאיננו מושלמות ושהדרך לחופה רצופה כוונות טובות שמתפספסות לפעמים ומחטיאות את מטרתן ובהחלט עם יד על הלב, עוד נכונה לנו עבודת מידות רבה ב"ה, ועם זאת, עם כל הקשור לעבודת המידות בתחום הזה הרגשתנו היא שיש פה עבודת מידות שמספיקה לשניים...
בקשתנו מהרב להעלות את הנושאים הללו על סדר יומם ומחשבתם של הבחורים
והיה ורק העלנו למודעות את הנושא יצאנו ושכרנו בידנו... שהרי מודעות בד"כ מביאה לשינוי (ולו הקטן ביותר)...
יהי רצון שנזכה כמאמר דוד המלך ע"ה
"לב טהור ברא לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי"
אמן ואמן.
תודה גדולה לכבוד הרב.
"
 
 
** שיניתי רק בתיקון של עיוות פסוק **
קודם כל יישר כוחגון דו
או כפי שאומרים הספרדים חזק וברוך על העלאת הנקודות.
כמו שכתוב בראשית המכתב סליחה על ההכללה אז באמת ההכללה
כאן, מנסיוני האישי לא רק שאינה נכונה אלא אפילו הפוכה.
להלן פירוט:
 
בירורים:. כמעט אף פעם לא קרה לי שלא ביררתי דברים כאלו שניתן לברר לפני.
טלפונים: מעולם לא עשיתי את זה.
הבעייה אם כבר היתה הפוכה.
פגישה ראשונה: פה אם כבר נגעת בנקודה. יש ביינישים(ומדובר בזן הכבד במיוחד)
שאצלם פגישה היא חקירה צולבת. אבל רוב האנשים הם לא כאלו, באמת.
לגבי שאלת ה"נסיון איך להשתלב במאגר חייך" זו באמת נקודה שהרבה אנשים
צריכים להשתפר בה(כולל אני) אבל זה לא ממקום של חקירת שב"כ. ברוב המקרים לפחות.
הקשבה והחלטה: כמעט מעולם לא "חתכתי, אחרי פגישה ראשונה.
הצד השני לעומת זאת....
הרצינות והחשיבות שבקשר:
חוץ אולי מפעם אחת, אני חושב שתמיד השקעתי בקשר, יותר מהצד השני.
 
כלומר, ניתן להגיע לשתי מסקנות מכאן:
1. אני קרוב לשלמות, בחור נדיר שיש כמוהו אחד בדור.
2. המסקנה היתר הגיונית: ישנם המון בחורים שהם בסדר גמור,
ויש מספיק ביינישים שהם בני אדם, ודי להכללות חד כיווניות,
שמניחות מראש שאם יש בעייה בקשר זה רק בגלל
ש:"הבנים לא מבינים את הבנות" כאילו לא צריך שניים לטנגו
וגם הבנות(כן,כן אתן) לא ממש מבינות את הבנים(גם אם זה מצדדים אחרים). כשאני מנסה לחשוב
על החברים שלי, אין כמעט סיכוי שייעשו הרבה מהדברים המתוארים
פה. וגם אם כן זה ייקרה פעם אחת, יילמדו להבא וייתקנו.
הניסיון להציג את כלל הבנים כ"מאותגרים רגשית" גם אם יש בו משהו
(כן אתן יותר מפותחות רגשית בדרך כלל, כך נבראתן וכך גם מעודדת אתכן החברה
והחינוך בו גדלתן) אומר דרשני: דווקא משום שבנים יותר מועדים לטעויות
כאלו, משום שהחינוך הרגשי של בנים באשר הם(אגב לאוו דווקא דתיים)
לוקה בחסר, צריכה להיות כאן הבנה והתחשבות.
באמת שאם תדברו עם אנשים ותגידו להם: להבא בבקשה אל תחכה
חמש שעות עד שאתה מתקשר(אף שכאמור אני לא עשיתי את זה
אבל אני מניח שיש כאלו כדברי הכותבת) אז זה יעזור.
לא את הכול "הרבנים" יכולים לתקן, לכול היותר הם יכולים לתקן
את התלמידים שלהם.
 
 
אני חושבתשלומית12345
שאתה צודק בדברים שלך.... ובאמת המכתב לא נכתב בהאשמה של צדדים... המכתב נכתב כדי לעורר מודעות לדבר שההרגשה היתה שלא מודעים אליו.... וב"ה שהאנשים פה לא יודעים על מה מדובר, אבל אני הייתי עדה לעשות מקרים של בנות "מדוכאות ומיואשות" שבעקבותם נכתב המכתב... הוא לא בא לתקוף אף אחד ח"ו, אלא בא להציג מצב שקורה לפעמים...
ונכון שגם בהנות צריכות להתחזק באותה מידה...
אז בעז"ה שנתחזק כולנו
מכתב הפוךגון דו
הרמת כפפה.
לכבוד הרב שליט"א.
בעקבות בעיות רבות אצל בנים רבים שנפגשו עם בנות
רציתי לעורר את הנקודות הבאות:
חפירות רגשיות- באמת שאנחנו לא, באמת שלא
שוקלים כל מילה שאנחנו אומרים. ואם כתבנו באס אם אס
"נדבר מחר" או " נדבר מחר..." אין לזה שום השלכה כלשהי.
חבל על המאמץ. אנחנו לא שמים לב כמוכן לפרטים הקטנים האלו
והם לא באמת חשובים. אנחנו גם לא מנסים לרמוז לכן כלום!
ע"י אמירה או מעשה כלשהו.אם יש לנו משהו להגיד, אנחנו פשוט
אומרים אותו. בצורה ברורה, חדה שלא משתמעת לשתי פנים. אי לכך
ובהתאם לזאת, אין צורך לנתח כל אמירה או מעשה, מחווה, מבט, הורדת יד,
גירוד באף והרמת גבה. באמת שאין.
 
דיוני צניעות- כששואלים מישהי האם חברה שלה היא צנועה,
באמת שאין לנו כוונה להיכנס לסוגייה המרתקת של מכנסי שלושת רבעי מתחת לחצאית
שמונה חלקי אחת עשרה. צניעות היא דבר גדול הרבה מעבר לבגדים
היא  מתבטאת גם בבגדים. לכן אמרו נא האם היא מתלבשת לפי ההלכה,
אך גם האם היא מבליטה את עצמה, האם היא מתנהגת בקלות ראש ליד בנים
האם היא גאוותנית וכו'. זה לא פחות חשוב. ואפילו יותר.
 
ווכחנות- ביינישים מתווכחים לפרנסתם. קשה לקרוא לזה "פרנסה"
כשאתה משלם לישיבה, וגם אחרי החתונה מדובר ביותר מלגה מאשר
משכורת אמיתית. כך או כך זה מה שאנחנו עושים. אם נקלענו אתך לוויכוחים
ארוכים, זה לא בהכרח בגלל שיש לנו משהו נגדך, זה לא אומר שיש בעיה בקשר,
זה לא מצריך שיחת וועידה בשיתוף אמא, האחיות ושתי החברות הכי טובות(ע"ע חפירות רגשיות)
זה פשוט מה שאנחנו עושים. עבור בייניש להתווכח זה דבר טבעי כמו אכילה או שתייה.
אז נכון שחלקכן(חוץ מהמדרשיסטיות) לא מורגלות בזה, אנא קבלו זאת בהבנה.
 
השקעה בקשר- אז נכון ש"דרך בעל האבידה לחזר אחרי אבידתו" אבל העולם קצת
השתנה מאז ובדורות של גאולה:"נקבה תסובב גבר"(אולי אני אכתוב על זה בבלוג פעם בע"ה)
כך או אחרת, מותר לכן לפנות אל מישהו שמוצא חן בעיניכן, ומותר לכן גם רחמנא ליצלן
להתקשר, לשלוח הודעה, לגרום לצד השני להרגיש שגם אתן משקיעות בקשר.
גם אם אכפת לכן, ואתן רק חושבות שזה לא ראוי לעשות את זה, זה בסדר זה ראוי.
 
לחתוך אחרי פגישה אחת: גם אתן עושות את זה(ע"ע התגובה הקודמת)
 
כשאתן נותנות מספר טלפון ואומרות שאפשר להתקשר עכשיו,
אנא היו זמינות, כדי שכשהבחור מתקשר הוא אכן יוכל לדבר אתכן(ע"ע המכתב הקודם)
כשהכוונה אליכן ממש, לא אל התא קולי שאומר:"שלום כאן רוחמה (שם בדוי)אנא השאירו הודעה
ואחזור  אליכם בהקדם"
 
יש עוד הרבה להגיד....זה בינתיים.
כל הדברים נכתבו רק על דעתי והם לא בהכרח מייצגים את כלל הבנים באשר
הם. לילה טוב
 
 
 
 
פשש. יפה ונכון מ-א-ו-ד!!!shuki
כל השערות הלבנות שלי זה מבנות כאלו

(ולא, אין לי שערות לבנות ב"ה. זה היה סתם בשביל המטאפורה)
יש גם בנים כאלה, ולא כאלה!...מסכת יומה
אוקיי...אנונימי (פותח)
תודה לך. עכשיו, כשזה ברור, אני יכולה להגיב.
 
מה?
עם איזה סוג של בנים אני נפגשת?
מצטערת (בעצם, לא כ"כ מצטערת..), אני לא ממש מכירה את הסוג הנ"ל.
 
א. בירורים - נכון שמבררים לפני, משני הצדדים, אבל עדיין קורה שפרט כלשהו נשמט או שאפילו ישנם דברים שלא שייך לברר 'מאחורי הגב' של הבחורה, ועדיף לבוא להיפגש פנים אל פנים ולבדוק בכוחות עצמי את מי שמולי.
 
ב. טלפונים, לו"ז ושות' - קשה להאמין, בנות, אבל לבנים יש באמת המון עיסוקים במשך היום. ולא, הם לא כל היום רק חושבים על איך היה ומה היה ואיך יהיה... הם גם 'מדחיקים' הצידה מחשבות שמציקות בזמן שהם עושים משהו אחר.
(זו הסיבה שהבנות גם מסוגלות לבצע מס' פעולות במקביל..
אז נכון שאת מתוחה, לחוצה ומתרגשת ממה שהוא יאמר לכשימצא זמן להתקשר, אבל היי! צאי מהסרט! זה שהוא דיבר איתך אתמול שעתיים וחצי על הספסל בפארק עדיין לא הופך אותך לציר המרכזי בחייו.
לחוצה? תירגעי... (מתח לא עושה טוב לעור הפנים.)
 
 
זה בגדול.
פשוט ממש הרגיז אותי לקרוא את המכתב הזה משום שהוא כ"כ חד-צדדי, מגמתי וגם יש בו מקצת 'הסרת אחריות'.
לא יודעת.. אולי סתם הנימה המתבכיינת היתה לא לרוחי.
בכל אופן, נדמה לי שאין בחור שיש בו את מכלול התופעות שתוארו (בקיצוניות מה, יש לציין) במכתב שבראש בשרשור.
ואם אי-אלי מם התופעות מתגלמות בבחור כלשהו- זכותו. זה מה שהוא רגיל ועניין שלו אם לעבוד על עצמו או שלא.
לא טוב לך- תתגברי.
 
 
 
או שתחתכי. D:
צודקקתחשבשבת
שונאת אנשים שמראים את הפן השלילי בצד השני.........
 
אחרי הכל נצטרך לחיות איתם באיזשהו שלב.
 
ואז מה אם גמני נפגשתי עם מישו שלפי דעתי לא בא מוכן בכלל לפגישה עדיין אינני חושבת שהוא רע או שזה בגלל שהוא גבר אז זה ככהץ
 
וגון דו שיחקת אותה..............
חס וחלילהגון דו
אני לא שיחקתי, לא משחק ולא אשחק לעולם!
מתי המשחק?
אוווווווווווווחשבשבת
אל תיהיה רציני...................
קראתי את המכתב וכן את המכתב ההפוך של גון דומשה4
באמת העליתם נקודות חשובות שצריך לעורר עליהם את תשומת ליבם של הנפגשים והנפגשות.
 
יישר כח!!!
במקום להטיח אני חושבyaar
שפשוט צריך שירשור אחד ורציני מה הבנות רוצות ומצפות על מנת שאנו נוכל ללמוד ולהשתפר כי גם מי שהדריכו לפני וכו' זה לא אותו דבר
אחרי הכל זיגמונד פרויד אחרי 30 שנות מחקר על הנשים אמר שגם אחרי 30 שנה איני יודע מה הם רוצות,אז ודאי שאני הפשוט לא אדע רק אוכל לנחש..
מפה אני גם בא בקריאה לבנים ואני לא אומר שזה לא כך אבל צריך לשים על זה דגש ולבדוק את עצמינו בזה ישר והפוך תדיר לגבי הרגישות שלנו,זה קודם כל אומר להיות בן אדם בכלל ואחרי זה בן זוג טוב צריך פשוט לב בשר ולהתחיל להרגיש,העולם הטעה אותנו בטענה שעדינות זה לא תכונה גברית וההיפך הוא הנכון.
 
ואם יש בנות בפורום שרוצות ומעוניינות לשמוע דעתינו או מה אנחנו מצפים וכו' אז אנא הודיעונו על מנת שנוכל לכתוב ושפשוט כל העסק הזה יתייעל
ברכה והצלחה לכולם!
כל אדם צריך לעבוד על עצמו, צרה מיוחדת, לא נראה ליברוךש
הגבתי בתחילה, ונהנתי לראות איך שהתגובה נשארה לגיטימית לאורך השרשור (לדעתי...כמובן)
לדעתי הפשוטה, כל אדם צריך לעבוד על עצמו, ואין אדם מושלם. ויכולנו לתקוף כל תחום ועניין, ולתאר כל דבר המצריך עבודה... כמובן שבלי הכללה, ועצם ההדגשה של הדבר אומר: "זהירות הכללה לפניך", אבל נו ניחא, הסביבה לא תואמת את הציפיות שלי, אז יאללה להאשים את הסביבה שתתחיל לתקן את עצמה.
 
אולם כאשר הסביבה לא תואמת את הציפיות, לא תמיד מובן איזה צד הוא הגורם לדבר...
אומנם סקרים של מינה צמח לא עשיתי, ולכן אני יכול לדבר רק מנסיוני והכרותי, ואני יכול להגיד שראיתי כאלו וכאלו,לא בהכרח צד קריטי לכיוון אחד שמצביע על נורמה.
 
הדבר היחיד שאני כן מסכים לעצמי להתלונן עליו, וזה חוסר בגרות וילדותיות שראיתי בקרב בנות רבות. ומנסיוני ראיתי שבנים שלא הרגישו וחשבו שהם מוכנים, נמנעו מלהיפגש ולהיכנס לעניין. אולם לא היה כך עם הבנות. ואת זה ראיתי בצורה שדמתה לי כתופעה קיימת יותר מידי.
איך אוהבים לכנות את זה? בלחיו"ת?
 
רוב ההכללות הדוגמאטיות דמו יותר לסטיגמות של אנשים שלא מכירים, אבל מסתכלים על העולם ממשקפיים לא בוגרות במיוחד.  
 
 
וי, אתן הבנות ממש רגישות...אליק9194
 
ולכם, הבנים חסר מזה קצת...מסכת יומה
 
יש גם מקרים הפוכים. לבנים יש רגש ולבנות אפילו לא טshuki
יפה
אתה מדבר מנסיון?אנונימי (פותח)
הבנות יוצרות את המצב!!וופל אמריקאי
לפני שאפרט אני מוכרחה לומר:
1. אני בת
2. לא קראתי את כל תוכן המכתב
 
בכל זאת, מעיון כללי אני חושבת שהבנות הן אלו שיוצרות את המצב הנ"ל
הבנות נותנות לבנים את כל כח ההחלטה והניווט בדייט..
 
א  - בחורה לא אמורה להיות לחוצה מתשובת הבחור, ולא לעצור את כל חיי היומיום בגללו.. מי אמר שכך זה צריך להיות?
 זה סתם כלל שבנות קבעו לעצמן, ואפשר לבטל אותו!!
ב - אם הוא מתקשר בשעה לא סבירה - אל תעני, כך הוא יידע להתקשר בשעה סבירה, ברגע שאת עונה ומתמרמרת זו בעיה שלך וכך הוא לא יידע מה את רוצה.
    כך גם לגבי אלו שאין להם זמן, כשהוא יראה שאת גם לא תמיד זמינה.. הוא ימצא לו זמן!! תאמיני לי..
    או שהוא ממש יתנצל ואת יכולה לדעת אם התנצלותו אמיתית ואם הקשר חשוב לו.
ג - כשאת רואה שאת לא מספיק מכירה את הבחור בגלל שהנושאים שהעליתם לא גרמו לך להכיר אותו,
    יופי זה הזמן להרים את הכפפה (ולתת לו כאפה.. סתם סתם.. אלימות לא בבית ספרנו..)
    תשאלי שאלות, הציעי נושאי שיחה דובבי אותו כך שתוכלי להכיר אותו. תכווני את הדייט לאן שאת רוצה!!
 
אלו הגיגיי לבינתיים!!
רק אושר!!
 
 
ווופל, את מדברת מניסיון? הנסיון הצליח?מעשיה נאה
או שזה תיאוריה בלבד.
וופל את פשוט מותק !~א.ל
מצטרפת לליטל ב ^^^^שתי צמות
למרות שאת (וופל) לא ממש אוהבת את הביטוי.....
 
גמאני באתי על החתוםחשבשבת
וופל אין עלייך.........
 
נאום חשבשבת בת אמשלה
מבכים עם כל מילה!!אנונימי (פותח)
מסכים...אנונימי (פותח)
אנשי הסטיגמה... אנשי הסטיגמה...ברוךש
אנשי הסטיגמה אנשי הסטיגמה
איש לא ראה איש לא שמע
איש לא הבחין בקולות מלחמה
האם היו פה אנשי הסטיגמה
וופל אמריקאי זה מאוד מתוק, כמויות של סוכר.מעשיה נאה
ולא בריא?ברוךש
זה בריא במינון.מעשיה נאה
הכל בריא יותר במינון....שתי צמות
גם מעשיות נאות.....
 
לפחות על דבר אחד הגיעו להסכמה בפורום (ולא להאמין שכך!!!!) :
"וופל אהודת הניקים"
 
פששש......וופל אמריקאי
אני שמחה שאני מקור השראה להסכמה בפורום..
יש עכשיו סעיף אחד ב"הסכם השלום"..
 
כבוד!!!!!!!!!
וופל באמת הולך טוב עם נקניקים.מעשיה נאה
התפוח מאוד מאוד קרוב לעץ... (אתה מבין?..).וופל אמריקאי
????  ^^^שתי צמותאחרונה
הסבר לפשוטי העם ובוריו, פליז.
 
(אם זה אפשרי כמובן......)
הדבר הכי קשה בעולםהפי

סתם הגזמתי, זה לא הדבר הכי קשה בעולם... אבל כן יש בזה מן התסכול

לסיים קשר רציני עם בחור שהוא באמת זהב טהור, ואז למצוא את עצמך שוב בעולם של הרווקים והרווקות... איך עושים את זה בכלל??

פתאום מרגיש לי שכל הגברים לא ברמה שלו.

לא באופי לא בנראות לא באצילות

יש בזה משהו שקצת מלחיץ אותי.

לא יודעת אם זה תקין, אבל יש בי קצת געגוע אליו, למרות שבתוך הלב אני כבר מרגישה שזה היה או חתונה או ביי וטוב שזה ביי

וזה הופך את זה ליותר מסובך שהוא עדיין רוצה

באמת שלא סתם צחקו אשכרה קריעת ים סוף

דמט אני לא בנויה לשטויות האלה

כאילו מציעים לי ובראש שלי עובר.. למה לנסות בכלל

הכי תקין בעולם!!advfb

סימן שהלב פועם ומרגיש,

גם זה בסדר אם יש געגעוע, השאלה האם זה מנהל אותך

דהיינו - שאתה מקבל הצעה והמחשבה "וואו זה לא יהיה כמוהו" עוברת בראש זה סבבה, השאלה עד כמה את מאמינה לאותה מחשבה ועד כמה היא תופסת מקום בלב שלך. אם זה רק עובר אבל את יודעת שאת רוצה להתקדם וזה, אז הכל טוב.

אם את רוצה שכרגע זה תופס מקום בלב, גם הכל טוב, תחכי קצת זמן ותראי אם זה נרגע..

בירור בצניעותחצלה

היי אשמח ממש לשמוע מנסיונכם מה הייתם עושים.

ביררתי הצעה ממש מעולה, נשמע שבחורה תורנית מבית תורני, החברה בטלפון אמרה לי כן היא דוסה, צנועה וכו וכו.

אני מגיע לדייט וקולט שהיא עם שרוול מעל המרפק, לא קצר קיצוני אבל מעל. לא שופט ולא שום דבר, מדבר רק מהנקודה שלי.

חשוב לי שאישתי תהיה צנועה עפ ההלכה, בזה אני בטוח. ואני לא יודע כל כך מה לעשות עם המצב עכשיו. לדבר איתה על זה ולהגיד שזה מפריע לי ? נראלי יכול לפגוע בה.לפסול על זה בלי להבין מה עומד מאחורי זה? נראלי חבל.

מה אתם הייתם עושים?

בנות - זה בסדר שידברו איתכן על זה? ואם כן, איך?

מן הצניעות לנצחיותNachman Wilhelm

אדריכלות של נצח: צניעות, גבורה וקדושה בעידן החומר 

בעולם המודרני, "עבודת האלילים" כבר לא עשויה מאבן – היא לבשה צורה חדשה של פולחן הגוף, דחפים רגעיים ומיניות מוחצנת. המציאות הזו מעמידה אותנו בכל יום מול ברירה חריפה: האם להיסחף אחר הזמני והחולף, או לבנות חיים עם איכות של נצח?

חז"ל לימדונו: "אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות".

הכניעה לפיתויים, למכשולי הראייה ולתאוות אינה אלא תעתוע רגעי של הדמיון, "רוח שטות" ילדותית שמפילה גם חכמים גדולים. הגיבור האמיתי הוא מי שעומד בחוסן מול הזרם, בדיוק בדרכו של יוסף הצדיק שהוכיח שמירת ברית וטהרה מהי.

התורה והמצוות הן "הקוד הגנטי של הנצח". הצניעות והקדושה אינן באות לצמצם אותנו – הן הדרך היחידה לתת ליופי הפנימי של הנשמה להאיר. בכל פעם שאתה בולם דחף, מנצח את רוח השטות ושומר על העיניים והמחשבה, אתה מתעלה ודבק בבורא.

העולם הזה הוא המעבדה שלנו, והגשר הוא הזמן. אל תיתן לימים לעבור ככמות כבויה – צבע את הרגעים שלך באיכות אינסופית. שמירת המרחק והאצילות מביאות איתן שלום בית, שלוות נפש וברכה בעולם הזה, ושכר נצחי ואין-סופי לעולם הבא. 

אל תבחר ברגע חולף, תבנה אדריכלות של נצח.

רווקות אם יכולתן לקבל דבר אחד בתקופה הזאת מה היה?ראומה1

בתקופת חיפוש הזוגיות.

קריזה לא?בנות רבות עלי

פניתי לרווקותראומה1

אהה חח... כן... סליחה. לא התכוונתי להפריע. כמובן.בנות רבות עלי

מקפיצה♡♥︎♡♥︎ראומה1

תשובת הצ'אט - רווקבחור עצוב

  • שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

  • חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

  • חכם, אבל שלא יתקן אותי.

  • עשיר, אבל שיהיה עניו.

  • תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

  • קליל, אבל רציני.

  • מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

  • רגיש, אבל גברי.

  • גברי, אבל מחובר לרגשות.

  • ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

  • כריזמטי, אבל צנוע.

  • מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

  • אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

  • ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

  • בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

  • חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

  • שיהיה לו תואר.

  • רצוי שניים.

  • ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

  • שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

  • אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

  • שיאהב ילדים.

  • אבל שלא ייתן להם מסכים.

  • שידע לבשל.

  • ושלא יעשה מזה עניין.

  • שיקום מוקדם לתפילה.

  • אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

  • שילמד דף יומי.

  • וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

  • שיהיה מחובר לרב.

  • אבל שיחשוב בעצמו.

  • שידע לרקוד.

  • אבל לא יותר טוב ממני.

  • שיאהב מוזיקה.

  • אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

  • שיהיה כריש במשא ומתן.

  • אבל עדין איתי.

  • שיזכור כל תאריך חשוב.

  • בלי שאני אזכיר.

  • שידע להחליף גלגל.

  • לתקן ברז.

  • להרכיב איקאה.

  • להבין במשכנתאות.

  • להשקיע בבורסה.

  • ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

  • שיהיה עמוק.

  • אבל גם זורם.

  • שידע להכיל.

  • אבל גם להציב גבולות.

  • שיכבד את ההורים שלי.

  • ויאהב את האחים שלי.

  • ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

  • שיהיה בן 29.

  • עם ניסיון החיים של בן 45.

  • והאנרגיות של בן 23.

  • בלי מטענים.

  • בלי אקסיות.

  • בלי דרמות.

  • ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

  • וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

עכשיו אותו דבר לגבריםחושבת בקופסא
עבר עריכה על ידי חושבת בקופסא בתאריך י"ד באב תשפ"ו 20:19

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

חחח שיתחתן עם עצמו או עם עץראומה1

ארץ השוקולד

יש שיר כזה

שיתקצר(:אני:)))))

אמונההפי

אגב זו תשובה לכל אתגר

חחחחחהפי

חתן מתוק מדבש*

היי אני עדיין צעירימח שם עראפת

כולנו צעיריםאביעד מילוא

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

לא אתה זקןימח שם עראפת

שיעור ד' זה לא צעיר

אם אני זקןאביעד מילוא

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

לכאורה כןימח שם עראפת

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

נע אני סך הכל בן 20.5אביעד מילוא

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

לתומי סברתי שאתה שיעור ד'ימח שם עראפת

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

היית קרובאביעד מילוא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

אכןאביעד מילואאחרונה

אני נאלץ לבשר משהו לא כ"כ טוב ( בקטע קליל כן ?)מוקי_2020

אם עכשיו קשה לכם והמון סימני שאלה וכל האונליין והוואצאפ והרשתות החברתיות

אז קחו בחשבון שעוד 30 שנה, לכל אחד יהיה חבר רובוט עם בינה מלאכותית, ששום בן או בת זוג בעולם יוכלו לנהל שיחה אפילו קצת קרובה לרמה שלו.

תחשבו על השיחה המושלמת. הכל מדוייק, גם האי דיוק יהיה מדוייק.

לדבר הזה יהיו השלכות עצומות על התא המשפחתי..

איך למה וכמה ? אין לי מושג.

אבל העוצמה תהיה גבוהה מאוד. השינוי יהיה גדול מאוד.

אני לא בטוח שאנשים מפנימים את השינויים שבדרך.

לכן....אההמ אההמ...

אני מבקש מכולם, להזדרז ולהקים תאים משפחתיים כמה שיותר מהר,

אני פונה בעיקר לנודניקים שיכולים להקים את זה כבר מחר בבוקר ואין להם שום מגבלות אמיתיות. כלום. הכל בראש אצלם.

מאלה אני הכי מאוכזב. לא רוצה להלחיץ אבל זה על גבול חיל_ _ ה _ _ . זה לא בסדר.

בכל מקרה ברגע שגברים (שהם למעשה ילדים) יתקלו ברובוטיות של 2035, המצב יהיה הרבה הרבה יותר מורכב.

תקימו כבר השבוע תא משפחתי. תגמרו עם זה וזהו. די. מספיק.

אני מבקש שתקחו את ההתראה ברצינות,

כמו התראה על טיל בליסטי איראני שבדרך אליכם ואתם באמצע שום מקום ואין לכם מה לעשות,אז אתה ממשיכים ללכת ולהאזין למוסיקה באייפון

כי אתם יודעים שהשם איתכם והוא ורק הוא מחליט מתי הסרט מסתיים וזה לא הגיוני שזה יהיה בגלל טיל בליסטי,

בטח כאשר אתם נותנים מעשר כל חודש לנזקקים באמת ולא מחליפים מעשרות בין חברים כדי לסמן וי.

תודה על תשומת הלב, למרות שאני מודה שהייתי עוצר כבר בכותרת ולא נכנס לתוכן,

אבל אתם עשיתם את זה. כל הכבוד.

לדעתי ברור שאדם עדיף על רובוטארץ השוקולד

לא הייתי חושש מזה לשניה

אני חוששת אפילו לתת לו משהו לעשותנחלתאחרונה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

לא מטריד אותי,חתול זמני

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

פלוטרכוסנקדימון

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

מסכימה.נחלת

כוחה של מילה טובהמוקי_2020

(מיועד לכל המינים, רשום מנקודת מבט זיכרית, כי אני זכר )

מה תעדיפו יותר מתוך 2 אפשרויות.

אפשרות 1 :

בת זוג שתעגל פינות כשהיא תביע את דעתה בחיוך ונועם לגבי דברים שהיא מספרת לך, כדי לא תפגע, לא תכעס או לא תתעצבן

( גם דברים שלא קשורים אלייך אלא גם אליה או לאחרים)

אפשרות 2 :

בת זוג שתגיד הכל דוגרי, אמת טהורה, בצורה הכי ישירה. בלי לעגל. בלי לטאטא. כשאתה הולך לישון אתה יודע בדיוק מה היא חושבת באמת.אין משחקים. אין הפתעות.

עכשיו אני כבר מכיר את המגיב בתגובה השלישית שירצה מישהי שהיא גם וגם

והיא תדע מתי להיות ככה ומתי להיות ככה כאילו היא AI מהלך עם הוראות הפעלה.

אז זהו שבשאלה הזו אין כזה פטנט.

לכן, צריך לבחור מבין 2 האפשרויות כדי להבין מה תעדיפו יותר 1 או 2 .

תדמיינו שתקבלו 100% כזו לכל החיים ואז תענו.

גן עדן רוחני עוד בחייכם, לעונים

לא הבנתי למה אי אפשר גם וגםהפי

ברור שאפשרות 1חושבת בקופסא

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

לכל דבר יש מחיר והשלכות (עונה לאלפי המגיבים)מוקי_2020

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

חושבת שישיר. זה מעורר אמון. הכן זה כן והלא זה לא.נחלתאחרונה

אני בחור. זה חשבון של אמא שלי. הצעות שהיו תפוסות -יעל11

האם שייך לגבי הצעות שאמרו לי שלא פנויות כרגע, או שבדיוק קיבלו הצעה אחרת, לשאול לאחר זמן מה את המשדך מה קורה ואם פנויה? או שלא שייך?

לענ"ד שייךאשר ברא

גם לדעתי שייךגב'

לברר אף פעם לא מזיקאביעד מילוא

אם אמרו שלא פנויות או קיבלו הצעה אחרתארץ השוקולד

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לאחר זמן כןברוקוליאחרונה

החברה של אחותי, הפספוס שלי, והלב שעדיין צובטיאיר45

הי, לא יודע אם מתאים לשתף כאן אבל בכל זאת...

אני גר בישוב מאוד קטן אי שם... היתה לאחותי חברה טובה שגדלה אצלנו ממש, ותמיד הדיבור היה היא לי ואני לה... [גם ממנה גם ממני]

בסופו של דבר כל אחד פנה לדרכו... ובאמת שכחתי ממנה עד שגענו לגיל היא לא הייתה הראשונה, אבל אני כן אגיד שלפני שנה ניסינו להציע אבל היא הייתה בוף תקופת מבחנים, מיד אח"F יצאה עם מישהו והתחתנה..

וואלה עבר לי יצאתי עם עוד, עדיין לא מצאתי...

אבל פתאום זה חזר לי בברומנג, לא יודע כל פעם שאני רואה אותה עם בעלה (נולד להם בן)... זה כן עושה משהו בלב...

ובשבוע האחרון פתאום יוצא לי לחושב עליה, ואני בלחץ מזה... מה הקשר שאני חושבב, זה כבר עבר לי.

וגם אני כאילו אומר מה אני ימצא...

בקיצור אני אוכל תסביכים...

אני חושבת שמה שאתה מרגיש הוא די אנושיהפי

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

ואוו נכון מאודיאיר45

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

בהצלחה(:הפי

צודקת לחלוטין.נחלתאחרונה

אישית, אני מעדיף קסם אישי על יופי.בנות רבות עלי

יש בנות שהן לא יפות, הן פשוט לא. אבל מהדרך שהן מתבטאות, וזה כולל את כל הדרכים האפשרויות (כן, התנא שנה דרך, מצחיק) במיוחד אלו שבטוחות בעצמן. או שאני בכלל מנסה להגדיר משהו שאני נמשך אליו ספציפית ולא יודע להגדיר אותו זו גם אפשרות. אולי, נראות צעירות לגילן אבל מתנהגות כבוגרות? אולי. למעשה אני די נוטה לחשוב שזה אכן זה.

נתקלתי במישהי כזו אתמול והיא עדין תקועה לי במחשבה וזה מוזר. אז בקיצור אם היית אתמול בפתח תקווה בהיפר מור תכתבי לי. סתם.

יפה. התבגרת, החכמת,למדת להסתכל לעומק ולא בחיצוניתפ.א.

ואי לגמרי אחי.בנות רבות עלי

עכשיו מה הקטע?בנות רבות עלי

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

אתם אומריםבנות רבות עלי

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

תלוי בהומור שלהארץ השוקולד

חד משמעיתהפי

יש מי שיתפסו דבר כזה כהטרדה, או בתחום האפורנקדימוןאחרונה

קשה לדעת.

אולי יעניין אותך