היי, אני נשוי שנה וחודשיים ולפני כשלושה חודשים נולד בני בכורי. היחסים ביני לבין אשתי לא טובים עוד לפני שנכנסה להריון ויש לי סיבות טובות מאוד להתגרש (גם משפחתי וקרוביי מסכימים עמי) אך אני מתלבט אם עכשיו או לחכות קצת בשביל הילד מכיוון שגרושתי אדם לא עצמאי, הוריה מבוגרים ומחברותיה היא מאוד מרוחקת (אף אחד לא ביקרה אותה כשילדה). כמה זה לא טוב לילד כשהוריו מתגרשים בגיל כזה? האם יש איזה שהוא מצב בזוגיות שיותר קל להתגרש עבור הילדים?
אוסיף על עצמי שאני עובד במקצוע בעל הכנסה גבוהה ואני גבר נאה יחסית, מלומד, רגוע, עצמאי, סקרן, מסורתי, אוהב מפגשים עם חברים, קריאה, סרטים וטיולים, מיני ושומר על הגזרה. כמה זה נורא עבורי להיות גרוש כשיש ילד בן פחות משנה? איך בנות (שלא פוסלות גרושים על הסף) מסתכלות על זה? האם העובדה שאשתי נושאת ברוב רובה של האחריות לכישלון הקשר משפיעה עליכן לטובה? האם זה שחיכיתי ולא ניגשתי לרבנות מהרגע הראשון בו הרחתי משהו מסריח תשפיע על דעתכן?
שבוע טוב!