משחרר כדור במטווח...
אני לא חושב לפני רוב הפעולות שלי אם כי רובן מתוכננות בצורה זו או אחרת.
כלומר יש כיוון כללי

זה רמת ההיכרות שלך עם הפעולות האלו?

אם נניח יבקשו ממך ללכת למכולת שלא הכרת בכלל ולקנות בה בקבוק מים, כמה תשומת לב זה ייקח לך ביחס לדברים זניחים שאתה כן רגיל בהם?

משתדל על כל דבר שיש בו משמעות, לא רואה עניין להשקיע בדברים יומיומיים בגלל שיש כלכך הרבה דברים לחשוב עליהם גם כככה וזה צורך נפח כונן...

אבל בעקרון ביחס לדברים האחרים שעל הפרק

יוצא שאם יש לך משהו ממש חשוב על הראש לא תתכנן דבר שבזמן רגוע יותר כן היית חושב עליו? או שאתה פשוט נמנע מלעשות אותו?

דוקא בזמן עומס התכנון מצריך יותר מחשבה ולכן בזמן עומס אני לא אחשוב על בעיות מהותיות כלליות אלא אתמקד בבעיה הקרבה, ולכן אם יש לי בעיה של זמן לדוג' שיעור נהיגה עוד חצי שעה אני אתכנן את הזמן לפרטי פרטים אבל אני לא אשקיע בלחשוב על המבחן שבוע הבא למרות שהוא יותר משמעותי מהשיעור נהיגה עוד חצי שעה

 

כלומר אני אשקיע בדברים המשמעותיים כרגע ולכן אשקיע פחות תשומת לב לדברים שאולי הייתי חושב עליהם במצב רגיל.

 

 

 

 

כל מה שאמרתי הוא במצב אידאלי אבל כולנו בני אדם ומושפעים מרגשות וכו'...

שכשהייתי בכיתה ט' נראה לי באחד משיעורי חינוך שהיו על ניהול נכון של זמן המורה אמרה לנו לחלק את המשימות שלנו למשימות חשובות ודחופות, משימות לא חשובות ודחופות, משימות חשובות ולא דחופות ומשימות לא חשובות ולא דחופות, ולפי זה להחליט מה לעשות מתי.
אולי זו יכולה להיות התחלה לתכנון של כמה תשומת לב אני צריכה לתת לכל דבר. כלומר, לא הגיוני שאני אהיה חייבת לתכנן מקלחת חמש שעות מראש (מה זה לתכנן? להחליט מתי ולהיאבק בדחף לא לעשות את זה), אבל אני אחתום על חוזה של הוצאת ספר לאור תוך שבועיים מרגע שסיימתי לכתוב אותו, חצי שעה אחרי שאמרו לי שמעוניינים להוציא אותו לאור. זה מהלך שדורש תכנון וחשיבה כי מעורבים בו סכומי כסף גבוהים.
השאלה היא מה צריך לקרות כדי שהמוח שלי יוכל להפריד בין דברים זניחים לדברים חשובים. איפה עובר הגבול.
ואולי בכלל השאלה היא איך הופכים את הדברים שאמורים להיות זניחים אבל לוקחים לי הרבה כוחות, לדברים זניחים. אולי אני נותנת משמעות במקומות שאין בה צורך.
ואז נשאלת השאלה למה אני לא נותנת משמעות לדברים שכן אמורה להיות להם משמעות?
וזו כבר שאלה מסובכת יותר.

בקשר לזה, אם את אוהבת ספרים ורוצה לקרוא איזה ספר שממחיש מאוד טוב את הקטע הזה תקראי את הארי פוטר והשיטה הרציונלית פה:רציונליות ישראל (בהנחה שלא קראת)..

אולי אעבור לעברית באמת.

בגלל שהוא תורגם בצורת תרגום המוני וזה...

 

זה דבר שאני בוחנת לאחרונה, לכן שאלתי. שמתי לב שיש לי נטיה לפעול לפי דחפים בדברים שדורשים תכנון ומחשבה (כמו הוצאה של כמעט 2,000 שקלים על חפץ, כשאין ולא יהיה לי עוד כסף בזמן שאחר כך) ולתכנן היטב דברים שאני אמורה לעשות באופן טבעי, בלי לחשוב יותר מדי (כמו להתקלח או ללכת לספריה).

מה איתך?

ב"ה. מתחילים שגרה

יותר מידי לא חושבת. בדכ רק לפני צעדים משמעותיים אני חושבת.

עדיין פה?

 

 

 

 

 

וסליחה על הניצלו"ש @ריעות.

לא איזה. הספקתי לעבור נסיעה של שעתיים מאז.

כמו כל דבר בחיים, אין תשובה חד משמעית

.