כי לעולם חסדו
כי לעולם חסדוואם אמא שלי תקבל את זה בהבנה- לא אגיע אליה.
היא מאד רוצה לעזור,
אבל אני אחת שצריכה את הפינה שלי.
להורים שלי יש עוד ילדים בבית,
בית תוסס ב"ה בכל שעה.
לקום בלילה ממילא קמים אם מניקים,
בעלי יודע לעשות הכל
(אני לימדתי אותו, מבחינתי גבר בוגר לא יכול להיות תלוי באשתו, גם אם בפועל אני עושה יותר ממנו בבית)
והוא יעזור.
אני רוצה שקט.
מקלחת פרטית, שרותים פרטיים.
להסתובב איך שאני רוצה...
בהתחלה נראה לי נורא קשה להיות צנועה באופן סביר לבית ההורים שלי
(יש לי אחים גדולים בבית)
לא יודעת מה יהיה,
קחי בחשבון שיש לי די בטחון לגבי טיפול בתינוקות גם זערוריים- יש כאלה שנורא מפחדות...
וד' יעזור לי.
אני אמא של התינוק הזה,
בעלי אבא שלו.
ד' ייתן לנו כוחות להתמודד איתו.
אבל בואי- רב האמהות היום עובדות(ואמא שלי בינהן)
ובעלי תלמיד ישיבה, נכון הלימוד שלו חשוב והכל
אבל זה יותר החלטה שלנו.. מאשר בוס שיושב על הראש.
מאמינה שהוא יצא אחרי כמה ימים, לחצי יום, ואם ממש ארגיש לא יכולה להשאר לבד- אחפש חברה שתבוא להיות איתי.
הכל תוכניות באויר כי עוד אף פעם לא ילדתי.
ואם אני אאבד מלא דם?
ואם יהיה לי ברזל 7?
לא יודעת, זה מה שאני רוצה וחושבת ישהיה לי נכון.
פעם האמהות היו בבית,
הבתים היו יותר שקטים (נראה לי)
היה מתאים.
היום אני לא ממש מבינה איך אחותי 'נחה' אחרי לידה בבית של ההורים שלי.
יתכן שתהיה קלה וכיפית
יתכן (בע"ה ולא) שיהיו הרבה תפרים, יש לידות שמסתיימות בניתוח וכו. במצב כזה ממש לא מומלץ לחזור אחרי יומיים הביתה וכדאי מאד לברר על אופציות של מלונית (אני ממליצה על המלונית בעין כרם) לפחות שבמקרה שכן תצטרכי תדעי לאן את רוצה ללכת
בהנחה של לידה רגילה, אם הכנת אוכל מראש, לימדת את בעלך איך לעשות דברים כמו שצריך (אם הוא עוד לא יודע) ואמא או אחות יכולה לבוא בהתחלה לעזור באמבטיות לתינוק ומדי פעם לשמור עליו שתוכלי לישון, אז זה אפשרי. אולי לא הכיכיף, אבל אפשרי לחלוטין.
מה שחשוב שתזכרי זה את כלל הזהב- כשהתינוק ישן- את ישנה.
לא מסדרת, לא "רק שמה כביסה" לא "רק מסדרת" לא כלום. ישנה.
אם תקפידי על זה בחודש הראשון הכל יהיה בסדר. שינה זה הכי הכי הכי חשוב. לאכול אפשר תוך כדי שמחזיקים תינוק.
מתקלחים כשהבעל מחזיק אותו (תתפלאי אבל אפשר ללמוד למבחנים מצוין גם כשמנדנדים עגלת תינוק או מחזיקים אותו)
אבל לישון זה תמיד הבעיה ותמיד מה שמפיל נשים וגורם לבכי, הרגשה דיכאונית וקויש גדול. אז לישון כשהוא ישן
לא להסתכל על הבית, בעלך יעשה הכל בערב כשהוא יחזור (אם יש נשים שמצליחות ללמוד ולהוציא תואר תוך כדי לידות והריונות אז גברים יכולים תוך כדי כביסות וכלים)
תקני\תקבלי אוכל
תשני כשהתינוק ישן
ואחרי כמה שבועות הכל יהיה יותר קל
בהצלחה!!
. זה לא חובה אבל אפשרימיואשת******אם את יולדת בעין כרם נותנים לך שם לילה חינם למלונית.
אני נרשמתי מראש כי ידעתי שאלך ואז הם מחויבים לשמור לך מקום, אבל הרב לא נרשמות מראש ולא ראיתי שיש בעיות.
מצד שני ידוע לי שבטלזסטון למשל כמעט אף פעם אין מקום וצריך לחכות שבוע כזה.
יש כמובן עוד בתי החלמה, וזה גם תלוי אופי, אם את אוהבת חברה או שקט. המלונית בעין כרם מאד מאד שקטה ואני מאד אהבתי את זה.
עם הקנה מסביב לשעון, הורמונים,
זה טוב קצת לראות אנשים, ולדבר עם אנשים, ולראות מעבר להנקה הבאה ולפליטה.
בשבוע הראשון לא סביר שיהיה לך רצון וכח לצאת , אחר כך זה נורא אינבידואלי. לטייל ברחוב ליד הבית ולשבת קצת על ספסל בשמש כן, ללכת לקניות שעתיים לא.
אחרי 3-4 שבועות אפשר בכיף לצאת ולהנות כמובן בגבולות הסבירות ויכולותייך הפיזיות ולא להשתגע.
כמובן כל זה לגבייך, תיהוק קטן בשבוע הראשון ממש לא מומלץ להוציא ועד גיל חודשיים אני אישית לא לקחת למקומות הומי אדם וגם אחר כך בזהירות רבה מהשמש, אנשים, ילדים אחרים וכו.
כי לעולם חסדוכיתת פעוטות במעון.
מובילה שפורשת כי קשה לה, צוות לא וואוו.
שבוע הסתגלות של המון בכי ובלגן מוגזם.
מחר צוות חדש למעט אחת מוכרת.
הילד זוחל וכל השאר כבר הולכים
כנראה שגם מחר יהיה קרייסס עד שהמטפלות יבינו מי נגד מי והמנהלת תחליט מי יוביל את הכיתה.
שולחות את הילד כל יום אפילו עד הצהריים
או שמחכות לאחרי החגים בתקווה שהעניינים יתייצבו ?
אם מחכות- לא יהיה קשה לילד ההפסקה הזו? שהוא התחיל, עוד לא הסתגל וכבר יצא לחופש ארוך
לק"י
וגם ככה הוא יצטרך להסתגל למטפלת חדשה, אז נראה לי שלהתחיל כשהעניינים מתייצבים זה רעיון טוב.
קשה כל הבלגן הזה....
כשהוא הלך קצת ואז שוב
לק"י
אם היית אומרת שהוא מתחיל להסתגל, אז אולי באמת חבל להפסיק לגמרי לשלוח.
אבל אם את מרגישה שהוא עוד לא הסתגל לכלום, אז לא חושבת שזה משנה אם יישאר עכשיו או יתחיל מחדש אחרי החגים.
ילדים צריכים דמות בטוחה להיקשר אליה.
כל עוד זה לא המצב אין עניין שיתרגל ללכת לשם יום יום ולחוות חוסר ביטחון.
שהוא מכיר את המקום?
נניח היום הייתי איתו שם 20 דק וכשהוא היה רגוע השארתי אותו ליד אחת המטפלות והלכתי
מידי יום, אפילו לימים קצרים יותר
ושולחת כשיש צוות קבוע ויש סדר
גם ככה בחגים הוא יצא משגרה ויצטרך הסתגלות מחודשת
יש אפשרות אבל זה קצת מורכב, לקחת אותו לעבודה איתי וכו
בנתיים כל אמא שיכולה מגיעה באמצע היום להציץ ולראות מה קורה
ואני שולחת ומחזירה עדיין אחרי שעתיים
מעניין שכולכן אמרתן להשאיר בבית
לק"י
אם היית אומרת שזה בעייתי לך, לא הייתי ממליצה להשאיר.
ואני יכולה לנסות לאלתר
אם זה אומר לקחת ךעבודה זה אחרת
.אלא אם הןא זורם איתך שם..
ויפה שיש אפשרות כזאת בכלל
אז לשים לזמן קצר זה גם עדיף מיום שלם במצב הזה
אני לוקחת לכל המאוחר ב11:30
ליד העבודה שלי מ9 עד 1, ואז הוא ישן בעגלה לידי עוד שעתיים, ראיתי שהבלאגן במעון עשה לו ממש רע.
(בסוף בכלל הוצאתי אותו באמצע שנה והעברתי למשפחתון פרטי)
מעל הבית שלי
כי היכ נראלי שמעון מתאים
אני מתחרטת ברמות קשות זה ממש מצער אותי.
יורד לי 4,000 שח על המעון
שימושיתאוף, אבל זה גם מה'
מקווה שזה יסתדר מהר ויהיה לו שנה נפלאה במעון
אני ממש משתדלת להתחזק באמונה
כי זה משפחתון שממש מתאים לי מכל הבחינות
ואמרתי לה לא תודה הוא כבר רשום למעון 🤦🏻♀️🤦🏻♀️🤦🏻♀️🤦🏻♀️🤦🏻♀️
אם כן הייתי מעבירה אליה
למרות הכסף שיירד על החודש הזה, כפרת עוונות.
אפשר לבטל רישום למעון
לק"י
שהיו במעון או במשפחתון.
כל עוד מקבלים מענה מתאים לגיל.
לא פנוי
והיה נראה רגוע ובשליטה ממש
אשאיר אותו שם שעתיים בערך
בע"ה עוד כמה חודשים תהיה לנו ברית ראשונה אחרי כמה בנות,
כבר יודעת שיהיה קיסרי,אשמח לכל עצה וטיפ איך מתארגנים לברית,
מה כדאי שיהיה "סגור" מראש, על מה צריך להחליט וכולי.
תרשי לעצמך לשבת בברית כמה שאפשר, ואל תרגישי צורך לארח אף אחד. אולי אפילו מיד אחרי הברית תמצאי חדר פרטי שבו את יכולה להיות לבד עם התינוק, ומקסימום עם חברה טובה או אמא שיתמכו בך.
בשעה טובה ובקלות!
למה להיות לבד?
הזמנו משפחה קרובה (וגם בגלל הזמן יצא מצומצם יחסית) ואוהבת ומעט חברים הכי קרובים.
היה מאוד משמח להרגיש את ההתרגשות ואהבה. זה לא אירוע ארוך. כמובן לא צריך לרוץ בין האנשים או לעמוד שעות. באו אלי, בברית עצמה כן עמדתי אבל כמובן אפשר לשבת אם צריך.
לקחת כדור משכך כאבים לפני ולהיות בקשב לגוף.
למזלי לא חוויתי ברית שבוע אחרי קיסרי, אבל יכולה לדמיין איך זה...
מהותית מאשר אחרי לידה רגילה. ב''ה אחרי שבוע כבר אפשר לזוז ברמה מספקת לברית אם אין סיבוכים, עם קשב לכוחות שאין מהם הרבה, ועם משככים כשצריך.
יש את הנשים ששבוע אחרי לידה מדלגות להן. אבל הרוב עדיין בכל מקרה לא במצב. לא חושבת שמישהו מצפה מיולדת, רגילה או קיסרית, להתרוצץ בברית.
ומצד שני, לא נראה לי נכון לתכנן מראש להתבודד...
לתאומים הברית נדחתה?
אז הרגשתי כבר הרבה יותר טוב...
וטוב, אוחי אני כותבת מהחוויה שלי לבד, שאחרי לידות אבל בעיקר אחרי קיסרי רציתי שייתנו לי כמה שיותר מנוחה ושקט, ובטח שלא להתלבש יפה עכשיו ולהתחיל להסתובב...
אולי באמת אחרות חוות את זה אחרת.
אז לוקחת את המילים שלי בחזרה
(תשובה גם ל @יעל מהדרום )
לק"י
שפותחת השרשור תחשוב מה מתאים לה.
אני דוקא נהניתי בברית לפגוש אנשים..
העניין האישי שלך ופחות הקיסרי.
כמובן לא השתוקקתי אחרי הקיסרי לצאת בכל יום. אבל לגמרי הייתי במקום של לגייס כוחות לברית עצמה וגם לראות את האנשים שבאו לשמוח ולהודות איתי על הלידה והתינוק, ואח''כ לחזור לנוח.
ולא ילדתי רגיל אף פעם אבל נראה לי שזה אירוע שכן מאתגר פיזית ורגשית כל יולדת...
וכמובן לא להתרוצץ זו המלצה מעולה
לק"י
לשבת כדאי בכל מקרה.
ולגבי חדר לבד, ממליצה שיהיה מקום נוח להאכיל בשקט אם צריך. מעבר לזה, לא רואה סיבה להתבודד.
(למה בעצם זה נראה לך נצרך?)
לברר מראש על מוהל,
אבל לסגור איתו כמה שיותר מהר אחרי הלידה.
אפשר לעשות סיכום של מספר מוזמנים ולהתארגן בהתאם לגבי אולם ןקייטרינג וגםלגבי אולם וקייטרינג חלופיים למקרה שתפוס.
בגדים לבנות,
מזכרות לאורחים אין צורך אבל זה משהו שכן אפשר לארגן חודשים מראש.
אישית סגרתי מראש מוהל קייטרינג ואולם.
אבל זה היה גם בזמן מעניין מבחינת לוח השנה אז אולי סתם ברגיל פחות לחוץ. כי זה כן הרגיש מעט מוזר, אבל העדפתי כמו בכל ההכנות וקניות ללידות להתמקד באמונה שבע''ה יהיה בסדר וחלילה חלילה אם צריך אז מבטלים.
אותי זה מאוד הרגיע. וחלק מהיתרונות שזכותנו הקיסרית להנות מהם...
לא זוכרת לומר לך מתי בדיוק, זה כן היה לקראת הסוף ולא חודשים מראש...
בנוסף, שזה לא שונה מאשר אם זו לידה רגילה, התארגנתי מראש על בגדים, חד''פ (תלוי בקייטרינג מה צריך), מפות אלבד, בנות משפחה דאגו לבלונים לשולחנות.
איזה אופי אירוע הוא רוצה לעשות
האם באולם בי"כ או אולם ממש עם קייטרינג.
האם רוצים נגן/ צלם
האם רוצים עמדת צילום ועיצוב
כל זה זה עלויות.
תתכננו מה עושים אם ברית בשישי (אולי תעדיפו קונספט אחר)
ומה אם ברית בשבת.
תכתבו על דף את ההעדפות שלכם, בחודש תשיעי כדאי לקבל הצעות מחיר ולשריין ספקים. (כדאי להכין חלופות בראש עם מספרי טלפון)
אחרי הלידה כשיש כיוון ליום לברית סוגרים עם מי שרציתם. מי שמתנגש לו, פונים לחלופה הבאה.
אצלנו עשינו בבי"כ, הזמנו קייטרינג. המתאמת אירועים ישבה איתנו על הרכבת התפריט והמליצה על כמויות.
הייתה הצעה כתובה מסודרת, אחרי שסגרנו הרבה פינות (משלוח כלי הגשה)
ואחרי הלידה בעלי התקשר לסגור.
בגדים לבעל, לתינוק ולאחיות. יש דברים שאפשר מגמחים וכדאי להכיר לפני (בגדים לתינוק, כרית, לוודא שיש כסא אליהו)
לחשוב על כיוונים לשם 😃
כדאי לדסקס על סנדק, יש משפחות שזה רגיש אצלם ולא כדאי לריב עם הבעל או ההורים שלכם אחרי הלידה.
מוהל אני רציתי לדעת מראש על מי אנחנו חושבים כדי לברר לפני, ב"ה שאכן היה פנוי.
בגדים בשבילך זה טריקי כי אחרי כל לידה הגוף מתנהג אחרת,
אבל יש בגדים יפים שיכולים להתאים למגוון צורות וגדלים של הגוף. לא לשכוח שיתאים להנקה גם.
אני קניתי שתי שמלות לסוף ההריון, אחת התאימה לברית. היה ממש כיף להסתובב עם בגד חגיגי ומחמיא יחסית.
אם את בקטע של איפור/ לק גל אז לבקש הצעות מחיר ופרטים מראש.
אם מביאים אוכל ללא כלים וכלי הגשה אז אפשר לקנות את כל החד"פ וכלי ההגשה מראש.
אבל אהבתי את הפירוט לפרטים עד הכרית והכיבודים. זה נכון...
לפני הברית זה היה נראה לי הר בלתי עביר, רציתי לא להגיע לברית.
במיוחד שזו גם היתה לידה ראשונה עם כל הטלטלות שלה והסיבוכים של ההנקה וכו' וכו'.
בסוף הגעתי לברית כמו גדולה,
התאפרתי מהמם התלבשתי יפה וזה עשה לי ממש ממש טוב.
מהברית היה שיפור סופר משמעותי בהחלמה שלי.
המלצות שלי ליום של הברית:
להתחיל להתארגן כמה שיותר מוקדם.
אם יש מישהי שיכולה לבוא לעזור לך לארגן את הילדות ואת התינוק זה מעולה.
שחררי מעצמך את העול הזה.
כל העיסוקים הטכניים בברית לא קשור אלייך. למשל חד פעמי, אוכל, מפות, ערכה לברית.
כלום כלום לא קשור אלייך.
עדיף קיטרינג שיביא הכל מקצה לקצה.
מה שחסר שבעלך יטפל.
אפשר להתכונן לפני הלידה לעשות רשימה וכו', אחרי הלידה אל תתעסקי בזה, שאפילו לא יהיה לך עול, תגיעי לברית כמו אורחת.
יש למישהי המלצה לשידה כזו?
ראיתי באינטרנט בכל מיני חנויות שאני לא מכירה ומתלבטת אם להזמין משם.
שידה אחת רחבה ואחת צרה וארוכה.
עברו איתנו אלף דירות.
עכשיו כבר בסוף ימיהן אבל עדיין חלק מהמשפחה.
יש לנו שידת החתלה והמגירה נפלה ואי אפשר לחבר, אז רוצה משהו חזק ויציב.
אני לא צריכה שידת החתלה אלא רק שידה של מגירות ומעדיפה שאפשר לקנות דרך האינטרנט.
בפייסבוק? ראיתי שם שידות כאלו שחנויות מוכרות אבל לא מכירה את החנויות האלו..
זה אנשים שמוכרים שם דרך במרקט פלייס אבל זה חדש
ילד מדהים במסגרת, ילד טוב, מתנהג למופת ובבית מאכיל אותנו מרורים כבר תקופה ארוכה.
חושב שהוא מחליט, אומר המון "אתם לא מחליטים עלי", מגלה כוחנות, מאד רוצה להכתיב את הסדר יום. כשהוא רוצה לא שואל ולוקח ביסקוויט מהמגירה ומחפש ממתקים, לוקח לנו פלאפון בלי רשות. אוהב לראות סרטון דבילי של כדורים שאני לא אוהבת, אבל מאפשרת לו כמה דקות כל פעם שיירגע אם הוא כ"כ אוהב את זה.
אבל זה מרגיז בעיקר:
כשמוגשת ארוחת ערב הוא משחק, כשאני אומרת שא"א לשחק כבר 19 בערב ועכשיו אוכלים הוא לא מקשיב ולא מגיע, כשאני קוראת לו הרבה פעמים לא מתרגש וממשיך לשחק, וכשאני לוקחת את הצעצועים כי הם "הולכים לישון", כועס וקורא לי "אמא חצופה", "את לא מחליטה עלי" ואפילו מרביץ וזורק צעצועים עלי.
איך אני אמורה להגיב? נמאס לי מההתנהגות שלו שעוברת כל גבול. לא באמת טיפלנו בזה או הגבנו, ניסינו, כי אין לי מושג איך להגיב על זה או להעניש או לקחת ממנו משהו ומה בדיוק.
כשאני רגועה ומצליחה אני אומרת ברוגע שלא מרביצים אצלנו בבית ולא מרימים יד וזה בסדר לכעוס אבל לא מתנהגים ככה ולא בא לי להיות בקרבתו כשהוא מתנהג ככה.
לגבי עניין השליטה, ניסיתי לומר לו שיש מלא דברים שהוא יכול לבחור אבל כשיש ארוחת ערב-אוכלים, אין פה בחירה. יש דברים גדולים שבהם אנחנו ההורים מחליטים ובדברים אחרים הוא יכול.
אבל כשהוא מחרפן ורץ בכל הבית ולא מקשיב, אז אין לי סבלנות אליו והוא ממש מתנהג בחוצפה ומעצבן.
אוהב דברי מתיקה ועוגות או ממרח שוקולד אבל כשמגישים סלט או חביתה צריך "להכריח" אותו או "להאכיל אותו", הוא אוכל אבל לא מניע את עצמו כי זה פחות מדבר אליו אוכל בריא.
איך מתנהלים עם ילד כזה? מבאס שהוא נחשב ילד מדהים ורק אני לא מצליחה להסתדר איתו.
אנחנו מאיימים מלא "לא יהיה לך חוג", "לא תקבל ממתק" ובסוף ברור שכמו טטלה לא נפגע בו ונתן לו חוג.
אז אין לי מושג מה עושים עם ילד שלא מפחד מאיתנו, מחרפן אותנו ולא מתרגש וחושב שהוא מחליט.
הייתי מתחילה מהתאוריה ואז עוברת לפרקטיקה.
את התיאוריה אפשר ללמוד:
פודקאסט של דני מקורי- על תקשורת מקרבת. שימי לב שזה לא פודקאסט שעוסק ביחסי הורים-ילדים, אבל אם יש לך סבלנות ללמוד ולשמוע לדעתי זה נהדר כדי להבין את התאוריה לעומק כדי שבהמשך היישום יהיה יותר מדוייק.
אח"כ הייתי מדייקת לכיוון הורות:
"מדברים מהלב" של הבית להורות מקרבת
יש את הפודקאסט של רותי דריאן (אני פחות התחברתי)
יש תכנים שיותר מכוונים פרקטיקה:
איך לדבר כך שהילדים יקשיבו
יש ספרונים שראיתי המלצה עליהם:
לגדל ילדים בחמלה- של מרשל רוזנברג
הורות מהלב- ענבל קשתן
ההמלצה להתחיל משלב מוקדם, היא שככל שמתחילים מוקדם, טרם משתרשים דפוסים מוטעים בתקשורת ויותר קל לשנות גישה, מאשר שתוך כדי ניהול משבר בפועל, צריך לעצור. להיות פתוחים לשמוע, לזהות איפה זה מפעיל אותי ולמה, ובנוסף להכל גם לקחת אחריות ולתקן.
כשמתרגלים כששהורות היא "רכה" יותר אז יותר זורם.
למשל אם התמודדת עם התנגדות מסויימת, והסיטואציה התישה אותך, אז כבר תזהי בהדרכה נקודת חיבור.
וגם אפשר ליישם את העקרונות גם בלי שיש איזה קרייסס. סתם תוך כדי קריאת ספרים- לשאול איך החתול הרגיש כשנשפכה לו קערת החלב? מה היה אפשר לעשות כדי שהקערה לא תישפך.
נניח לו לעבור לידה.
אבל הילד רוצה לעבור שם. לחדד את הקונפליקט, החיים לא כאלה פשוטים 😜
אז הוא יכול לעבור בזהירות בלי שהקערה תישפך.
הדגמנו יישום עיקרון של תקשורת מקרבת.
או למה הידיים של הילד בעמוד הזה גדולות יותר מהעמוד הקודם? אולי זה מרמז שהוא מרגיש משהו אחר? בואי נסתכל על הפה שלו. פה הוא מחייך ופה הוא לא.
לתרגל לזהות סימנים מהסביבה ומה זה אומר.
מהאיורים בספרי ילדים אפשר להוציא המון תובנות שבקריאה רגילה פחות שמים לב אליהם בכלל.
ואז בהמשך זה הרבה יותר טבעי גם בתוך קונפליקטים בבית עם האחים או מול ההורים או בינה לבין עצמה.
היום הילדה שלך בת שנתיים והכל טוב לך (שאפו!) אולי כי היא עוד לא דרכה לך על איפה שקשה לך,
אולי כי את יודעת לנהל את זה כך שהכל יזרום מתוך אינטואיציה.
אבל היא תגדל, ובע"ה יהיו עוד אחים. מתישהו זה אולי יהיה קשה. אולי האינטואציה תגיע לקצה שלה ומשם צריך יותר שיטה, דפוס, תהליך מובנה יותר. תובנות מחודדות יותר. וכשיש את הבסיס, לחזור לרענן ולתרגם ליישום כבר יהיה יותר קל, פחות חוסר אונים.
2 ילדי גנים בני חמש ושלוש מסיימים ב2 , תינוק פיצקי איתי בבית ובן שנתיים במעון. ממש קשה לי להביא את הילד מהמעון כי זה כולל העמסת כולם באוטו, הוצאה מהאוטו בשיא החום והחזרה מחדש וכמובן להוציא מהאוטו ולהכניס הביתה. חושבת על האופציות ותוהה אם יש משהו שהוא בטיחותי יחסית למשל-
להשאיר את הילדים באוטו מונע ממוזג ונעול מחוץ למעון בזמן שאני לוקחת את הילד. זה בגדול לא נראה לי ממש נורא אבל די חוששת ממראית עין , כי ילדים באוטו בקיץ זה קונוטציה שלילית מאוד
אפשרות שניה להשאיר את ילדי הגן בבית ל20 דקות עם איזו פעילות . בת ה5 סבבה לדעתי, בן ה3 טיפה שובב עדיין. אולי עם איזה מוניטור כדי שאוכל לתקשר איתם?
מה הייתן עושות?
שימושיתבא לי לעשות רוורס לכיוון המיטה ולבכות, אבל חייבת ללבוש מסיכה נחמדה ולעבוד.
בע"ה בקרוב תבשרי בשורות טובות
עשיתי בדיקת היריון 16 יום אחרי בדיקת ביוץ חיובית
נראה חיובי בעיניכן?
זו בדיקה של TopMed
מישהי יודעת כמה היא נחשבת אמינה?
בשעה טובה!
אם מישהי מזהה אשמח לדעת...
מתוקה שנכנסה למעון
בהתחלה (עוד בבית) הסכימה לשתות חלב מבקבוק של אוונט, קניתי עוד כמה בקבוקים כאלה ואז בבית היא הפסיקה לקחת
ניסיתי מאמ ולא הסכימה
ניסיתי כוס אימון והסכימה (בלי הסיליקון ששומר שלא ישפיע, החלב קצת נשפך כזה וצריך לתת בזהירות( ועכשיו שוב לא מסכימה
ניסיתי מים בכוס אימון של 360 שזה כמו כוס רגילה והיא כן מסכימה לפעמים
הבעיה שבמעון מרגיש לי שהן לא באמת מנסות לתת לה .. היא כן אוכלת כבר מוצקים אבל יוצא שלא מקבלת נוזלים במהלך הבוקר.. וזה גורם לה לעצירות
והן גם לא דוברות עברית אז ממש קשה לי לתקשר איתם ולהבין מה היה במהלך היום. המנהלת מעון מנסה לעזור אבל נראלי שיגעתי אותה כבר...
רעיונות? טיפים? חיבוקים?
לא כתבת בת כמה היא אבל אם היא אוכלת מוצקים מניחה שלפחות 4-5 חודשים ,
הייתי מלמדת לשתות מכוס רגילה או קש (אצלי לא שותים מבקבוק תינוק בכלל, בטח לא מים).
אם את צריכה טיפים איך ללמד תינוק לשתות מקש תבקשי
לא מוכנים מכוס רגילה..
את לוקחת קש, שואפת בו מים ואז מוציאה מהכוס וסותמת את הקצה השני עם האצבע.
עכשיו כשתהפכי את הקש המים לא ישפכו מהפתח בלל לחץ האויר,
את מכניסה את הקצה הפתוח לפה של התינוק ונותנת לו למצוץ, משחררת לו שיצאו מים
וככה הוא לומד שאפשר לשאוב מים מהקשית ועושה את זה גם בכוס רגילה.
ואם את הולכת על קשר (לגמרי אפשרי בגיל הזה)- תנסי לקחת קש רגיל (אפשר בהתחלה קש עבה כמו של שייקים, יותר קל ללמוד איתו, ואחר כך קש דק), לטבול אותו במים/חלב ולסתום עם האצבע בצד השני, ככה שהמים נשארים בתוכו. להכניס את הקש מהצד של המים לפה שלה ולשחרר לאט. תראי אם היא סוגרת את הפה ומתחילה למצוץ ותגיבי לפי התגובות שלה...
וחיבוק❤️ היינו שם... קשוח.
הייתי מתעקשת שיתנו לה מים לפחות בכפית אם היא לא מוכנה בקבוק
אפשר לנסות גם כוס אימון אצלנו היא לא הסכימה בקבוק אבל כןס אימון של נוק כן עבדה טוב.
אולי תיעזרי בהקלדה ותרגום כדי לתקשר עם המטפלות, זה קשוח שהן לא דוברות..
ההן שלי שנה שעברה היה סרבן בקבוקים בהתחלה, ועבר לו, למד לקחת בקבוק, מאז הוא כבר שתה בבקבוק גם עם בייביסיטר לא מוכרת בכלל, גם מחזיק בעצמו את הבקבוק ושותה בלי שאף אחד מאכיל אותו.
במסגרת הוא לא מוכן, ברור לי שזה נטו קושי של ההסתגלות ולא היכולת שלו, אבל המטפלת על סף יאוש וכבר איימה שהוא לא יוכל להמשיך אצלה וזה ממש עיצבן אותי, מרגיש לי שהיא לא ניסתה בכלל הרבה והוא בך הכל היה שם שלושה ימים, תני לו להסתגל!
זהו, סליחה שפרקתי על השרשור שלך
