לא נראה לי שהבנת את השאלה שלי.

השאלה היתה איך המשפחה ובית הספר הגיבו לכך.

סליחה ותודה.

אשמח שעוד אנשים יענו.

אצל סבא וסבתא שלי לבד,

אוכלים אצל הדודה בערב ונוסעים לדוד בצהריים לעשות מנגל.

אחים שלי וההורים שלי לא חוגגים.. כי הם חרדים..

גם המוסד הלימודי לא, אבל רוב הבנות כן, כי הם אומרים שאם אנחנו חוגגים אז זה אומר שאנחנו מסכימים עם מה שהיא עושה.

אני לא חושבת ככה.

יש הרבה דברים שהמדינה עושה ואני לא מסכימה אותם, אבל למה לא להודות על החצי הכוס המלאה?

חוץ מזה שהמשפחה שלי לא חרדית וחגגנו!!

המשפחה חוגגת 

האולפנה גם כמובן.

אני לא.

במשפחה חלק כן חלק לא..

מוסד לימודים- כן..

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....