בס"ד

נמאס לי

באמת שנמאס לי

אני אגיד את האמת

הרגשתי הקלה כשראיתי שהשיחה אישית נסגרה

דיכאון בפורום הזה זה כמו מגנט למטרידנים

ברגע שהם מריחים חולשה הם מגיעים אליך

יש את הדפוקים בראש שמתחילים ישר ב'אפשר תמונה שלך?' 

ויש את המתוחכמים יותר שבאים עם לב טוב לכאורה ועל הדרך מתחילים עם כל בחורה עם דמעות בעיניים

וזה לא נעים כי אני כאילו המבוגר האחראי (באיזה עולם?) וכאילו זקנת השבט

אבל אין לי כוחות לזה

באמת שאין לי

אני מחזיקה את עצמי חזק כדי לשמור את עצמי בחיים

כל יום אני מספרת לעצמי מחדש שאי אפשר להאמין לאנושות

וכל פעם אני עושה טעות ומאמינה בכל זאת

אז כשמישהו -- כל מישהו ניגש אלי ומציע עזרה אני לרוב אשמח על זה

וכשמישהו -- כל מישהו ימשיך מהעזרה למחוזות אחרים אני אבהה באוויר בבילבול

כנראה שאני אסגור את הש.א במהירות והלב שלי יפעם בטירוף

אחר כך יהיה לי לא נעים ואני אחזור אליו

אני אקרא שוב את הזליגה העדינה הזאת לתחום ש'בנות דוסות וטובות' לא אמורות להיות בו 

ואומר לעצמי שבטח לא הבנתי

שכן הבנתי?

ואני אענה ואמשיך הלאה כי הוא מקסים ורע לי כל כך

והזליגה הופכת לנזילה שמציפה אותי ואני לא יודעת מה לעשות

הוא כל כך עוזר לי אני לא יכולה להפסיק

וכאילו שכל מה שמתחולל בי לא מספיק

נוספת עכשיו החרדה הזאת איך לא מאבדים את האיש הזה?

איך לא מאבדים את הערכים שלי?

איך ממשיכים מכאן?

אז לא ממשיכים

חותכים לכמה שנים

בונים חיים אחרים

ואז חוזרים ומגלים שיותר אין שיחה אישית

ואי אפשר שלא לרעוד קצת בכיסא ולהודות לה' שזה נחסך ממני

(כי אם אני שוב בפורום ברור שזה לא כי אני במצב נהדר)

והיום אני נכנסת לפורום ומגלה ששוב יש שיחה אישית

וכל הזיכרונות חוזרים אלי

התחזקתי מהפעם האחרונה ואני מקווה להצליח להתמודד

אבל באמת שאין לי מושג

כל כך מפתה להאחז בכל יד שמושטת לעזרה

וכשאני במצב שביר כל כך אני לא יודעת אם אצליח להישמר

ומה יקרה עכשיו? כמה קשרים הרסניים עוד יתפתחו? 

(ואיך זה ימשיך עכשיו כשיש פלטפורמות אחרות להיות בהם?

אני לא אוכל להתנתק מהוואצאפ מפחד)

אני מתכוונת פשוט להגיד לא מנומס לכל ניק שיפנה אלי

מקווה שאני אצליח

אבל הלוואי שלא היו מעמידים אותי בנסיון

--

[חייבת לדעת

אני לבד בזה? אני משוגעת או משהו?

יש מישי שמבינה על מה אני מדברת? אני באמת נואשת בשלב הזה]

חוקים קרים חוקים חמים

קשים רכים

ישנים יותר וחדשים

הגיוניים ואידיוטיים לגמרי

לפעמים אין סבלנות

מענב יוצא יין זה חוק

מפחם יצא אש אם היא תנשוף מספיק חזק

מנשיקות יוצרים בניאדם

להישאר פגיע למרות המלחמות

להישאר אמיץ למרות הפחד

להישאר חזק גם כשהכל פורץ

להמשיך לרצות גם כשכולם כועסים

להפוך מים לדם

להפוך חושך לאור או הפוך

אלכסון לישר

חלום למציאות

אחים לאויבים

מתחיל מהיסוד מטפס ליצירה

מהילד למטה עד לזקן

https://music.youtube.com/watch?v=PAuGxT_cC6U

המילים כלכך מדויקות לי

הימים ארוכים

השמש לא הולכת לשום מקום

הכל חם ולוהט

חסר סבלנות

מעקצץ

עשיה התפתחות הכל נובט ובועט וצועק

העולם מקיא את כל החורף החוצה

אבל למה

למה מרגישה הכל יותר מדי

למה הכל כואב

למה הכל

למה

זה אשכרה העלה לי דמעות

לכתוב את כל זה

יצא ארוך

וזה אפילו לא כל מה שיש לי להגיד

ובאלי שהיא תבין

היא אמרה שהיא תגיב כשיהיה לה זמן

נראה מתי זה יהיה ומה היא תגיד

אבל פאק איך זה הגיע לזה בכלל

למה עלו לי דמעות

זה לא פייר. וזה לא כזה פשוט "לא להתייחס" ו"לשחרר" כמו שהיא אמרה

אופ

I don't know why I'm so scared about it

?It's gonna be okay, right

She said it's the first step

Kind of

And it is, but it's also not

I don't know how to explain this

Even to myself

I just want it to go well

After this I'm going to Jerus and I hope it will help

I'm so confused but also know what I want and it's scary like hell and I'm kinda freaking out

I have nothing to worry about

?Right

God

I know I'm mad at you

But please show me this is okay

That I'm loved

And I'm not something disgusting like I feel

I need to accept this and why this is so hard

Oh god

I hate this

Why am I so anxious about it

It's gonna be alright

?Right 

ככה

למה תמיד זו מיכל

מה יש שם שזה קורה