המסתכלים הפנימיים אינם מתפעלים מכל הקלקולים שבדורות המאוחרים, לפי שהם יודעים מחצב הדורות, שורש נשמתם, ומה פעלו אלו הנשמות בימי קדם.
ואדרבה, הם שמחים לראות תקוני עולם, איך שאלו הנשמות שהיו רחוקים מכל היושר והתום מתקרבים ובאים אל הקודש.
והם יודעים להבחין בעל דור את התוכן המבוקש שבא לתקן. כי שונה ונבדל הוא כל דור מחבירו, שלא מה שמתקן דור זה מתקן דור השני. אע"פ שנמצאים עוד טשטושים בכמה הריסות מדברי תורה, אינם מסמנים קלקול הדורות, כי לעומת מה שהיו מקודם כבר נתעלו במה שמתקנים עכ"פ התוכן המבוקש שהוא העיקרי ביצירתם בדור ההוא, וכלפי הירידה שהיו קודם הכל בכל העליה ולפעמים גם בטיסה גדולה.
וחלישות לב הוא לבקש יותר גדולות מנשמות מקולקלות שהיו מקודם כרותות מכל שרשם הנצחי. מבוקש זה יוכל להצטייר רק באנשים שטחיים שרואים רק את החיצוניות, אבל לא כן הבנת האנשים הפנימיים הרואים פנים פנימיותם.
ואין לך יום וכל שכן דור שלם שאינו פועל ומתקן איזה מידה, שסוף סוף נצטרף הוא אל הקומה השלימה של הקדושה.
(רזי לי שפב)
@ארץ השוקולד @איש רגיל @בא לי בירה @והוא ישמיענו@ע מ@לעבדך באמת! @פרח-אש@בת מלך!!!! @חן, @חיפושית~@בתוך בני ישראל@תופסת אומץ
