פעם כולם היו ככה, עשו הכל עם תפילין.

מה הקשר.

להיות עם תפילין כל היום זה המצב הרצוי מבחינה הלכתית. בעוונותינו, היום זה לא אפשרי.

היום זה לא רצוי לדבר בטלפון ולשלוח הקלטות בווצאפ בשמן שאתה עם טלית ותפילין.


גם אם ככה זה מצוי.

אני לא חושב שאמורים להתייחס לדת ולחיים כדברים נפרדים.

שזה אמור להיות בטבע לזלזל הקודש.

מה?

https://www.inn.co.il/News/News.aspx/392966

שם מדובר על לעבוד תוך כדי התפילה, לא להניח תפילין בזמן העבודה.

בלבישת התפילין כל היום וזה גם לא נראה כיוהרה, ואתה זוכר שאתה לובש תפילין, ואתה נקי, ולפי חלק מהדעות, אתה גם לא חושב מחשבות אסורות.

אם התנאים האלו לא מתקיימים אז עדיף להניח רק בשעת התפילה,  ולא לעבור על מצוות בשביל הידור בלבד.

אבל אם כל התנאים האלו מתקיימים, אז זה הידור גדול . וזה בכלל לא ביזוי התפילין, אלא עשיית תפקידם.

ובאותה המידה אפשר לכעוס על אלו שמברכים ואז אוכלים. תחליטו, אתם עם אלוקים או עם האוכל?

 

בשניהם זה התעסקות בחיי שעה תוך כדי עבודת ה'.

זו לא תמימות.

תפילין הן לא חפץ עזר לתפילה כמו סידור או גרטל. תפילין הן חלק מהלבוש היהודי, וכמו שלא לובשים ציצית רק בזמן התפילה, גם כשעובדים, כך גם תפילין.

שתפילין הרבה יותר קדוש מציצית ויש עליו הרבה יותר זהירות. (כמו שאסור לחשוב איתו מחשבות אסורות. כמו שזה בעיא שזה נופל. כמו שאסור להכנס איתו לשירותים.ועוד.


אין קשר בכדי להשוות בית תפילין לציצית או תפילין לברכה לפני האוכל

את צודקת, לכן רוב האנשים לא מניחים כל היום.

אבל למה להניח שהאדם ההוא עשה אחד מהדברים האלה? ואם לא, זה לא דבר שלילי להניח תפילין לא רק בזמן התפילה.

אני נתתי דוגמא שמראה שהדרך של היהדות זה שהתורה היא תורת חיים, ואת ה' צריך לעבוד לא רק בזמן המיועד, אלא בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך. גם תוך כדי אכילה עובדים אותו, וזה שזה משולב בחיים זה לא ביזוי הקודש.

את אומרת שאני משחק את עצמי תמים. זאת לא בדיוק תשובה לטיעוני.

פשוט כי לא מחפשים אותה.

מי לא מחפש אותה? למה זאת סיבה לא לתת לי תשובה?

 אולי נפלה לך המילה "אתם", ואת מתכוונת שאחנו לא מחפשים אותה?

אבל אני עדיין לא מבין, כמובן שאני לא מחפש איפה אני טועה, כי אני לא חושב שאני טועה. את חושבת שאני טועה, ולכן את צריכה לחפש את הטעות שלי. 

את אומרת שאני באתי להטריל? לא נכון, אני באתי כי אני חושב שצ'יאל צודק ואת טועה בפעם הזאת. זה שונה מלהטריל, אם תראי לי ששאני טועה אני אקבל את זה, בעבר הודתי בטעויות שלי. אם תביאי לי טיעון, ואני לא אמצע תשובה נגדית,  אני אכתוב שכנראה את הצודקת.

 

אין שום קשר בין ברכה לפני האוכל לבין טלפון בזמן התפילה. אתה יודע את זה.

 

ומה שהיא תיארה - בהחלט לא רצוי.

למה?
אולי פעם היו קצת יותר בקדושה?

אני הבנתי שהיא מדברת על זמן התפילה (ממה שהיא כתבה "השלט אין לדבר בשעת התפילה נראה כמו המלצה חביבה").

וזה בעייתי. פשוט מאוד. זה דבר ראשון.

 

דבר שני, אפילו בדיון ההיפוטתי של אדם שלא מדבר בשעת התפילה, זה עדיין בעייתי. כמו שאתם עצמכם כתבתם: יש בזה בעיה של יוהרה. בעיה שאנחנו לא נקיים מספיק. בעיה של הסחת דעת מן התפלין.

היה לי ויכוחים על זה עם חברותא שהניח תפלין בזמן הלימוד. לזכותו יאמר שזה היה בזמן לימוד תורה, שעוד אפשר להקל. אבל מכל מקום, אם הוא מדבר בווטצאפ/ בטלפון זה בעייתי. הוא מסיח דעתו מן התפלין. לא מסובך.

לפי הרבה פוסקים, אם האדם יודע לשמור על עצמו נקי, מותר ורצוי שיניח תפילין לא רק בזמן התפילין.

בזמן הלימוד, לא ראיתי פוסק שאוסר. וקשה לומר ששיחת טלפון נחשבת היסח הדעת (אאלט נפסק שרק שחוק וקלות ראש הם היסח הדעת), שהרי פעמים אנשים היו עם תפילין כל היום, גם בזמן העבודה.

פעם היהודים היו הרבה יותר צדיקים.


מזה משנה מה היה הפעם

מה הקשר?

 

נכון, אבל זה לא מה שאמת קודם. ומי אמר לך שהאדם ההוא לא שומר על גוף ומחשבה נקיים?

 

זה המצב האידיאלי. היהדות היא לא רק בבית הכנסת.

אבל שים לב שלא הגבתי לתגובה הפותחת, הגבתי לתגובה שלה, שאמרה שזה לא ראוי לשלוח הקלטות בווצאפ כשאתה עטור בטלית ובתפילין. ומכיוון שהיא הגיבה לתגובה של צ'יאל התייחסה להנחת תפילין כל היום, וחלקה עליה. סימן  שהיא לא התכוונה רק לזמן תפילה, בתגובה הפותחת היא כן, בתגובה שעליה אני הגבתי, היא לא.

 

נכון, אבל אלו בעיות טכניות, היא חלקה על העיקרון של הנחת תפילין תוך ביצוע מלאכות. היא תענה שזה דבר לא רצוי. היא טענה שזה ביזוי הקודש.

 אני חלקתי עליה, אני טענתי שעבודת ה' מעורבת בחיים. על זה חלקתי. וזה כן היה קשור לדבריה.

 

בעניין הסחת דעת, ציטוט מפניני הלכה, בנוגע לאיסור הסחת דעת:

ונחלקו הפוסקים בשאלה מהו היסח הדעת האסור בתפילין. לדעת רוב הפוסקים (רא"ש רבנו יונה), רק מי שחושב במחשבת עריות או ליצנות שאסורה, או שהוא טרוד כל כך במחשבות גופניות או בצערו עד שלבבו פונה לגמרי מענייני התורה, הרי הוא מסיח את דעתו מהתפילין. אבל מי שעוסק במלאכתו ואינו חושב על כך שהוא מניח תפילין, אינו נחשב כמסיח דעתו, שאין ניגוד בין הנחת התפילין ועיסוק ביישובו של עולם, ורק צריך למשמש בהן בכל שעה, כדי שלא ישכח שהן עליו ויסיח את דעתו לדברים בטלים (עיין שו"ע הרב כח, א).

 

נראה לי די ברור שגם ווצאפ זה בגדר ישובו של עולם, דרך כלל מדברים בווצאפ על סיכומים נצרכים, וקשה להסתדר בחיים בלי ווצאפ.

לדעת רוב הפוסקים (רא"ש רבנו יונה), רק מי שחושב במחשבת עריות או ליצנות שאסורה נחשבת הסחת דעת.

רק אפשר להקל?זהו?

התאכזבתי.

אני פשוט שונא אנשים שחושבים שהם יותר חכמים מכולם. אז נכנסתי בו קצת.

הארי של לא היה מדבר בבית כנסת בהכל,
אפילו לא היה מדבר שם מוסר.

אם אנשים היו יודעים לפני מי הם עומדים...
אבל צריך לדון אותם לכך זכות.

לא להתפלל בבית הכנסת.
להתפלל בלובי עם דלת פתוחה, או בחוץ ליד החלון.

אני עונה אמן ועומד בקדושה, אבל לא מעבר.

שאסור לדבר באמצע התפילה.
אם כי ברור שזה עדיף

ובטח שלא לקרוא עלונים בדממה.

 

יש בעיה בנפרד של קדושת בית הכנסת, ואת זה להתפלל בלובי פועל.

ומברכות קרי"ש עד 18.

 

זה די הרבה. ומכל מקום ברור שגם מתי שאפשר לדבר זה לא ראוי.

גם קריאת התורה היא אתגר למופרעי קשב וריכוז.

 

(או בשבת לרוב קורא עלונים)

 

לא צדיקות גדולה מדי, סתם מציאות של אנשים עם אתגרי קשב וריכוז.

וכן, אני עושה את זה מחוץ לבית הכנסת, במקום שיאפשר לי להיות "זמין" לתפילה אבל במרחק מה.

אשכרה.

קפוץ לי