טוב שיהיה- בעיקרון מה שאני ארשום הוא רק על סמך הכרותי עם בת-דודתי שנהיתה חרדית עם כל המשתמע מכך, והכרות מעטה עם הסביבה שלה, ולכן אני אשתדל לא לכתוב באופן גורף, כי אני לא יודעת מה קורה עם כולם שם...אבל אם במקרה אני אכתוב- אל תתנפלו עלי...
יאללה די לברבר: בקיצר, לפי איך שאני מבינה מבת-דודה שלי, אז ממש לא בוער להם לעשות איזה שרות למען המדינה הזאת.. להיפך- למה מי הם שהם יעשו משו לטובתה?! היא אפילו מלגלגת עלי שאני הולכת לשרות לאומי.. היא אומרת שאני סתם פראיירית ושיקצה ושטויות חסרות שחר כאלה.. (טוב בהחלט יכולהיות שהכל זה בגלל האופי שלה.. אבל יצא לי לדבר גם עם חברות שלה וגיסות שלה שכולן חרדיות, וזו היתה הרוח שנשבה מדבריהן).
בכלל, המדינה ממש לא מזיזה להם, לא אכפת להם ממה שקורה (גם בעולם בכלל..נגיד בצונאמי שנה שעברה, הם ידעו עלזה בערך חודש אחרי שזה היה,ממש במקרה שהם עברו ליד טלוויזיה, כי בד"כ הם לא מאזינים לאף אמצעי תקשורת, ובעלה שבמקרה כן שמע במה מדובר, הסביר לה מה בדיוק קרה- היא הגיבה בצורה ממש מזוויעה- 'מגיע להם!!' 'מה אכפת לי בכלל, הם גויים.. זה עונשם!'...... אז תבינו באיזה חוסר אכפתיות הם חיים) ולכן הם לא חשים צורך כלשהו לתרום לה..... אולי אם יציעו להם את אותו רעיון רק במילים אחרות, אולי משהו כמו 'שנת חסד'- הם ישושו לעשות את זה, אבל רק בקרב הציבור שלהם...
טוב, הזהרתי מראש שזה יהיה בוטה, ואכן זה יצא כך.. אבל שוב, הכל נכתב פה על סמך מה שאני רואה אצל בת דודה שלי ובהחלט יש לקחת אותה בעירבון מוגבל כי כמה שהיא גדולה בגיל היא קטנה וקטנונית באופי (איזה השמצות אני עושה לה פה.. מזל שאני יודעת בוודאות שהיא לא נוגעת באינטרנט, אחרת....).
אני נחשפת לעולם החרדי גם באמצעות ספרים שלהם (חיים ולדר, א.מ.אמיץ וסיפורים עלילתיים) ובאמת ניכר מהם שחסד הוא עניין חשוב אצלם, והם יודעים לעשות זאת בצורה מדהימה! אבל (למרות שאני שונאת לכתוב 'אבל' כזה, כאילו זה בא להמעיט מהכל..) תלוי למה ייחסו את החסד הזה.. אם זה חסד שיהיה מעוגן כחוק חובה במדינה ישראל- אז הם מייד ירדו מהרעיון.. אבל אם בתור חסד לשם חסד- אז יכול להיות מזה מפעל ממש חשוב.
