יום המודעות להיפראמזיס גברדרום, משתפת מה 3> שלי...ניק חדשה

אז היינו יחד,

ושבועיים אחרי זה אני מתחילה להרגיש מוזר, בחילה דקה שאיתך כל הזמן. תולה את זה במצב לחץ בעבודה ושסוף הסטאז' מתקרב, יום אחר כך מקיאה את נשמתי בבוקר, בטח סתם ווירוס. האיש שלי אומר לעשות בדיקה, שום דבר, אני לא בהריון בכלל, וחוצמזה שעדיין לא הגיע האיחור. הולכת לסופרפארם, קונה את הבדיקה הכי אמינה, שמגלה ארבעה ימים לפני האיחור. 

מגיעה הבוקר, עושה בדיקה, מכינה אוכל, הוא מגיע ומחבק חזק חזק, אבל אני רצתי להקיא, הריח שלו נורא.

ידעתי שאני בהריון עוד לפני הבדיקה.

ככה התחיל ההריון שלנו.

אין דרך להסביר את הדבר הזה, היו ימים שהייתי מקיאה 32 פעמים ביום, ביקור בטרמ בצהריים בעקבות דם בהקאות, בערב ובלילה נסענו לעיר אחרת כי זה רק המוקד שהיה פתוח, לילות שלמים שהיינו מבלים מחוברים לנוזלים ולתרופות שנותנים לחולי סרטן. חצי ישנים חצי ערים. 

והזוגיות...

בהתחלה, היה המון כעס, חוסר הבנה, והחמות... שהיתה אומרת משפטים כמו 'תחשבי טוב זה נפשי', פסיכולוג, טיפול במוח אחד, רפלקסולוגיה, דיקור סיני, מחשבה חיובית, הכל! 'את מתכחשת להריון'..

אצלו במשפחה כולן היו מרגישות טוב, אפחת לא ידעה בחילה אחת, ומגיעה הכלה ועושה בעיות לבן המוצלח ועדין הנפש שלהם...

מספרים לאחים בשבוע 9 כי אינסיכוי להסתיר. כולם רואים, שומעים, מעדכנים שהם שומעים...

חמישה חודשים לא עשינו שבת אחת בבית.

לכל דבר יש ריח, לכל דבר!

למים, לבית, לאיש שלי, לי, לאמבטיה, לאריחים של האבטיה! לא משתמשים בבושם, קונים דאודורנט טבעי בלי ריח, בלי מרכך כביסה, כשמבשלים אני רצה לשירותים, ובורחת החוצה. 

חלישות אדירה, עייפות, בחילות בחילות בחילות בחילות בחילות בחילות. כל היום, כל הלילה, כל דקה. נסיעות סיוט, בית סיוט, זוגיות סיוט, אני סיוט, עבודה סיוט. כולם במשרד ידעו שאני מקיאה בשירותים. לא היה דרך להסתיר, ומי רצה בכלל להסתיר..

עזבתי את העבודה, בין טרמ אחד לשני ניסינו לחיות חיים נורמלים של זוג צעיר.

ניסינו. לא הלך.

ההקאות הפכו בלתי נסבלות, משבוע 18 שמירת הריון בעקבות צירים מוקדמים בגלל איבוד נוזלים. האחיות והרופאים היו החברים הכי טובים שלי.

נלחמנו בשיניים. 

זה הקאות שלא עוברות עם לימון וג'ינג'ר, זה רק עושה הקאה בטעם מגעיל. 

זה הקאות שגורמות לך לאבד את מי שאתה, את הזוגיות שנדחקת לפינה, את הבעל.. ומי חושב עליו בכלל...

מסכן שלי.

כל ההריון זה נמשך, לא נעצר לרגע.

לרגע. לא היה יום שלא הקאתי, לא היה! 

בימים של 2-3 פעמים ביום זה היה נחשב יום טוב.

עד ללידה הקאתי. וגם בלידה.

והמיילדת אומרת שזה סימן טוב כי הלידה מתקרבת... 

ויום אחרי הלידה קמתי, ואין כלום. \

חזרתי למי שאני.

 

והיום אני לא מסוגלת ללבוש את הבגדים של אז, ושום אוכל של אז, והבושם שלי ושלו והמרכך של אז מזכירים לי בחילות נוראיות אז אין סיכוי.

והכי קשה שזה נהיה שיקול בילדים הבאים שלנו, כמה, מתי, ואיך.

 

רק אל תגידו לנו שזה פסיכולוגי, ויש נשים שסובלות יותר, ותתעניינו, ותדאגו גם לאיש שלנו, אנחנו לא שם כדי לעשות את זה.

והעיקר, 

אל  תשימו בושם, זה עושה לנו בחילות

כתוב כל כך מדויק ! תודה לךמצפה לישועות
וואו ושוב וואו. מדהימה. כתיבה מעולה. ❤️מיואשת******
וואו, אין מיליםמק"ר

נגעת עמוק, כל כך!

אפשר לשאול אם עברת עוד הריון אחרי זה המתואר?

לא. מקווה שיהיה אחר... וזה גם שיקול...ניק חדשה
בעז"ה וברור שזה שיקול, זה טלטלה אדירה לביתמק"ר

ממני שלא סובלת כל ההריון ברמה הזאת, אבל בהחלט מושבתת ל-4 חודשים לפחות וקיוותי שההריון השני יהיה יותר קל, והוא לא...

 

מזדהה מאוד גם בקטע שכתבת על המשפחה של בעלך, גם אצלנו כולם במשפחה שלו עברו ועוברים הריונות בקלילות מדהימה, רק אני הכלה שמיד יודע מה עוד מעוללת לבעלה.. :-/

(ובמשפחה שלי גם אני הראשונה שבכלל סובלת מאיזשהו תסמין הריון, אף אחד לא פצה פה, רק עזרו בצורה מדהימה,  מלבד אחות אחת שלקחה אותי לשיחה וניסתה להגיד לי שאולי זה פסיכולוגי וכו', העמדתי אותה במקום באותו רגע, ומאז היא רק עוזרת..  חמודה כזאת אבל אולי ההבדל נעוץ בזה שהמשפחה שלי מכירה אותי, יודעים מי אני וכמה לא מפונקת אני ביום יום, והמשפחה של בעלי פחות מכירים אותי..)

אמאלהאמא ל6 מקסימים
איך עושים את זה?
רק לא הבנתי, זה נגמר עם תינוק בריא?
וכן, אני ממש מבינה, למרות שאצלי ב"ה זה לא ככה. ומאוד מוזר לי שאנשים חושבים שאת מדמיינת ושזה פסיכולוגי...
מזדהההריון ולידה2
רק כותבת שמזדהה מאוד.. גם אני היפראמסטית לצערי וממש הוצאת לי את המילים מהפה. בעיקר הטראומה שאחרי, זה פשוט נורא איך כל דבר מזכיר לי... והשיקול לילדים.. מי היה מאמין שאני, שתמיד אמרתי שלא אמנע ומה שהיה ייתן... והלוואי שייתן כמה שיותר.. עכשיו רצה לרבנים להתייעץ על מניעה
אמאלה ככה היו לי 2 היריונות מתוך 4ראשית אמונה
2 אחרות גם נורא.. אבל ברמה פסיכית כמו שתיארת הראשונה והואחרונה.. אני קיבלתי עירוי דם שהעבירו לי בתשיעי לפחות את הבחילות..בחיים לא סבלתי ככה פיזית..וכולם ידעו כבר בשבוע 6 שאני בהיריון... ביקשתי למות מרוב סבל... בעלי בכה מרוב שהיה לו צער עלי בחיים לא בוכה לידי גבר כזה... ועכשיו אחרי שעברתי כלכך סיוטים...הפלתי פעמיים.. והייתי עם בחילות נוראיות בהיריונןת שהעובר מת אבל לא עם הפסיכיות של אותם היריונות. ואמרתי לקב"ה שאני מצטערת על איך שדיברתי בהיריונות הקודמים. אבל זה היה כל כך מצער והסבל... הגעתי למסקנה שאני לא אשמה... זה התיקון שלי. לגיסות שלי ואחיותי עובר מעליהן.. מי בכלל יודע עד חודש חמישי שהן בהיריון? אבל אז יוצאים לי ילדים מדהימים. נשמות כל כך גבוהות. ואני מבינה למה סבלתי ככה. פעם אחרונה כולם טענו שבגלל הסבל הזה בטוח אני בהיריון עם המשיח.. חחחח בסוף יצא בת כל כך מעלפת מכל הבחינות... כל אחת ותיקונה. גם אותי שפטו. הרגשתי רע עם עצמי כאילו אני אשמה ולא מספיק עושה. למדץי לא לספור אנשים... מי מתייחס היום? שיקפצו. חחח. התבגרתי כנראה.
ואז באה איזה מישהישירקי
עם המשפט ״הריון זה לא מחלה״ ובא לך להעיף אותה מהחלון...

ואחרי הלידה המשפחה של הבעל ״עולה על הגל״ שאת סובלת ומתחילה להכנס לורידים בנושא של כמה ילדים להביא בטענה של : מסכנה את סובלת בהריונות....( כן ממש אכפת לכם!!)

( כי גם ככה הם לא רוצים שנביא הרבה כי זה הוצאות וכסף ואין רמת חיים כי כל אחד צריך סוויטה ובריכה פרטית אז שניים בחדר זה כבר מוגזם הבנת?! כאילו מישהו ביקש מהם משו...)

שימי פס ענק ואדום על כל אלו שאומרים שזה פסיכולוגי..( איך מגיעים למסקנה שזה פסיכולוגי בכלל?!?!).

והלוואי שהריון הבא ילך לך יותר בקלות

מהצד השנילמה לא123

רק בהריון האחרון היו לי מעט בחילות, את ענקית

לא הייתי שורדת את זה.אני מעולם לא הקאתי בהריון,אולי פעם אחת. ותמיד לא הבנתי איך אתן עושות את זה. ממש מעריצה אתכן,זה נראה בלתי אפשרי

לפחות מקבלים מתנה טובה בסוף

מאחלת לך הריונות קלים

ואו ואו ואופעם ראשונה

איזה סבל!!!

 

שמעתי שעין כרם היחידים שמתיחסים ללבעיה כבעיה ולא מנפנפים את האישה כמפונקת עלי אדמות.

 

רק לומרהריון ולידה2

אני הגבתי בשרשור כהימפרסטית.. רק לומר שילדתי בשערי צדק, וברגע שראו שאני עם עבר כזה הציעו לי בלידה תרופות לוריד, ככה שזה לא מדוייק, זה יכול להיות תלוי במיילדת  

חיבוק חזק חזק! את לביאה♡♡כי לעולם חסדו
את גיבורה!!אמא ל
שיו מעריצה אותך.. ואת כל מי שחווה הריון זוועתיאורוש3
הלוואי שיהיה יותר קל בהמשך
וואי, תודה ששיתפת...פיג'מה
מנסה גם לשתף קצת... מהלב באמת...
חודש אחרי החתונה. אנחנו מאושרים, כיף לנו וטוב... עוברים שבועיים מהמחזור האחרון, ופתאום יש לי טיפה דם על הנייר (מאז למדתי לספור, לא להסתכל וכו'). אני מתקשרת לנשמת, בעלי מתקשר גם לרב. שניהם אומרים - כנראה דימום השתרשות. מההה? לזה לא ציפינו... קונה בדיקה בדרך ללימודים, מחליטה שאני בודקת רק בבית... כל היום במתח, ובבית, 5 דק' לפני שבעלי חוזר מהתפילה (בכוונה... רציתי שנראה יחד) אני עושה את הבדיקה. מגיע, מתרגש, מסתכלים, 2פסים!! זה אמיתי!! וואו!!! לא ציפינו לזה כ''כ מהר... מתרגשים בטירוף, חולמים חלומות... תוך שבוע-שבועיים זה התחיל. בלי שום הכנה מוקדמת, וללא קשר גנטי... הקאות ובחילות עד בלי די... לא יכולה להריח אוכל, תנור דולק, סיר עם פסטה על הגז, לאכול בשרי היה מעל ומעבר, ובכל פעם שניסיתי בכל זאת לבשל בשרי - הקאתי את חיי... הריח של בעלי הטרי והיקר היה מעל ומעבר, וכל מגע הכי קטן עם כל אדם בעולם,. ובטח שעם בעלי, היה מעלה לי תוך רגע מלא קיא... אפילו אם זה לתת יד. אפילו אם זו חברה שחיבקה אותי או שמה יד על הכתף... אפילו כיפ מהתלמידים שלי... הכל הכל... ובאוטובוס, אנשים מריחים כ''כ, שלא תדעו... וזה לפני שהם פותחים את הבמבה או הפלאפל הריחני שלהם.. כל שבוע קראהו באינטרנט על התפתחות העובר ועל השינויים אצלי. היה כתוב שם שבחילות והקאות זה דבר שבשגרה בהתחלה. טוב,. אם ככה, מה נעשה? נחכה שתעבור ההתחלה... וואי, כמה שחיכיתי וחיכינו... 10 חודשים מאז שהכרנו ועד לחתונה, זוג דוס שממש הקפיד לשמור נגיעה, ופתאום, חודש וקצת אחרי החתונה - כל מגע הכי קטן והכי פשוט מקפיץ אותי לאסלה או הכיור הקרובים.. וככה עוברים להם הימים, השבועות לאט לאט מתקדמים לעבר סוף השליש הראשון, החודשים מתקדמים, והנה - הגענו!!! לא עבר. כלום. די החמיר האמת. והרופא אומר - עוד שבוע אולי, ניתן עוד שבועיים... כלום. נאדה.. ואני אומרת לעצמי, די, כולן עוברות את זה, גם את יכולה, זה עוד יום-יומיים נגמר ואז אפשר יהיה להתחיל לחיות, ביחד, ולהנות מהיצירה המושלמת שבתוכי... מתישהו החלטתי שאני רוצה לנסות טיפול תרופתי... ניסיתי פראמין, לא השפיע בעליל .. (דיקלקטין לא ניסיתי בשל עניין ביוקרטי לחלוטין, לא רוצה להיכנס לזה.) הסמסטר מתחיל בלימודים, יש לי חןבת נוכחות בקורסים.. אין ברירה! קמה שעה לפני שצריכה לצאת. צריך לרוץ להקיא. לשטוף פנים, לשבת לנוח. להתלבש, להקיא, לנוח. לצחצח שיניים היה החלק הכי קשה בבוקר. כשמצחצחים שיניים רפלקס ההקאה עובד נהדר... ואיזה באסה זה שאחרי הקאה מה שהכי רוצים זה פה נקי - אבל היי, צחצוח שיניים מעורר הקאה... (טיפ משיננית - אחרי הקאה לשטוף במים. רק כעבור שעה מותר לצחצח שיניים. זה כדי להגן על השיניים מהחומציות של הקיבה.) באוטובוס הייתי יושבת ליד הפח האחורי. מקיאה לי את חיי (היו סיבובים קבועים להקאות) לתוך שקית, טישו-שניים, ולפח. וחוזר חלילה.. ללימודים הייתי מגיעה מרוקנת מכוח (הידעתן שלהקיא זה מעייף כ''כ??), צריכה ללמוד, לתפקד, לסכם... חוזרת הביתה, הנסיעה חזור לא משו. מה עושה אישה סטודנטית כשחוזרת הביתה? יש הרבה משימות, גם לימודיות, גם בבית, גם להשקיע בזוגיות, להתקלח... נראלכן שיש לי כוח או מסןגלות לרבע מזה? אבל מה נעשה? החיים ממשיכים, צריך לעמוד בקצב... מזל שבעלי היה בישיבה, וקיבל ארוחה חמה, מבושלת עם חלבונים... אני לא הייתי מסוגלת להגיע לרף כזה או נמוך ממנו... בחודש שישי הרופא החליט שהגעתי למצב שמצריך זופרן. כן כן, תרופה של מטופלי כימו, שעולה הון... הייתי לוקחת את הכדור מיד שקמה (,טוב, אחרי ההקאה של הבוקר), ואז מחכה שעה שבה אסור לי להקיא, כי אז זה מסובך לקחת שוב את הכדור... שעה של סבל, של נשיכת שפתיים ואצבעות, של ניסיונות מתמידים להירגע ולהעביר את הזמן איכשהו... מסכן מי שהיה לידי באותה השעה... אמא שלי לא הייתה מסוגלת לראות אותי ככה.. כמה כוחות נפש בעלי היה צריך.... אחרי השעה - כמו קסם, אין הקאות (לרוב). כן יש בחילות, אבל ברמה הגיונית, שיותר מאפשרת תפקוד... ב''ה שמצאתי את התרופה הזו (וב''ה שלא ידעתי כמה היא יכולה להיות מסוכנת לעובר, כי אז לא הייתי מסכימה לקחת אותה ..)
ללידה הגעתי מצויידת עם שקיות, והקאתי כ''כ במיומנות, שאפילו המיילדצ שהייתה בסביבה לא שמה לב שהקאתי... התרגלתי לעשות את זה נקי (אחרי שמקיאים ברכבת, באוטובוס, ברחוב, בטרמפ וכו' כבר אין ברירה אלא להתרגל).. הפלא ופלא, נולדה לי נסיכה מהממת ו- זהו!!! הפסקת אש!!! נגמר, פשוט נעלם כלא היה...

אז לכתוב על ההיריון הנוכחי עוד קצת קשה לי, אני עדיין בתוך החוויה הזו, הלא פשוטה, אבל הפעם נכנסתי לזה בידיעה. במודעות. עם בעל שמבין מה הולך לקרות לאשתו, ומוכן לעזור בכל רגע (כמו בהיריון הקודם). נכנסתי מודעת לתרופות, לזה שלא לא בדימיון שלי, שזה לא כמו רוב הנשים, שאני לא מפונקת או רוצה למשוך צומי. לא. יש לי היפרמאזיס גרבידרום (הקאות יתר בהיריון) עם כל הנלווה לזה.

ואם את, ששרדת עד לפה מרגישה ככה, או מכירה מישהי שמרגישה ככה, אז שתדעי - יש לזה שם, יש לזה טיפול שיכול לעזור, יש הכוונה, יש תמיכה. והכי חשוב - זה לקבל תמיכה, הבנה והכלה מהמשפחה והסביבה הקרובה ולמצוא רופא שלא מתכחש לתופעה..
(ובלי לחץ, כן? זה קורה רק ל2% מהנשים, ולרוב זה גנטי...)
היו לילמה לא123

ממש דמעות כשקראתי אותך

הריון קל קל וידיים מלאות

גיבורה אחת, אין לי איך להגדיר את זה אחרתמק"ר
איך למען ה' המשכת ללכת ללימודים ולתפקד כאילו כרגיל?
זה הקטע, שזה רק כאילו...פיג'מה
בלימודים זה המון עזרה ותמיכה מחברות (שעד היום מפחדות להיות בהיריון בגללי...) ובבית זה בזכות בעלי היקר והמדהים... שזה נפל עליו בדיוק כמו שזה נפל עלי..
לגמרי, תודי לה' כל יום שאת בסביבה תומכתמק"ר
תכלס כשאני חושבת על זה, לא מובן מאליו בכלל איך שבעלי רגיש ותומך בצורה מעוררת התפעלות. כי כל הרקע והידע שלו על הריונות מסתכמים בזה שיש בטן ואז יולדים
כל מי שראה סביבו עברה את ההריונות שלה בקלות ממש... ואז הגעתי אני והוא לא פקפק לרגע.
וגם אנחנו היינו דקה וחצי אחרי החתונה (הקלטתי מיד להריון שנפל בחודש שני שגם בו מהרגע שלפני הראשון הייתי עם בחילות והקאות וכל הטוב הזה ואחכ עוד שלושה חודשים ואז שוב הריון ב'ה)
לגמרי לגמרי לגמריפיג'מה
ומודה לה' על הבעל המדהים שלי שמדוייק כ''כ בשבילי... ובאמת שבהיריון הראשון היה לנו תהליך שעברנו, זה לא היה כזה חלק כמו אצלכם... אבל ב''ה עברנו תהליך טוב ובריא..
וואו ממש צמרמורת משתיכן...אמאשוני
מדהימות. פשוט מדהימות איזה מסירות!!

לגבי זופרן- התייעצת עם רופא בכיר? אני שואלת כי יש לי חברה שגם לה חלק מהרופאים אמרו שזה מסוכן לעובר, אבל אח"כ גם שני רופאים בכירים על סמך הנתונים שלה קבעו שזה בסדר גמור לקחת וזה שאומרים שזה לא טוב זה תלוי בנתונים של כל אשה.

אז אולי שווה להתייעץ עם רופא בכיר (אפילו פרטי) לברר אם את כן יכולה לקחת...
בהיריון הזהפיג'מה
כשחזרתי לרופא עם ההקאות והבחילות שהדילקלטין לא עוזר ולא משפיע, אלא רק יש לי תופעות לוואי ממנו, הוא הציע לי זופרן. אמרתי לו שאני מפחדת מזה, לא רוצה ח''ו לגרום נזק לעובר שלי, והוא בעצמו שיכנע אותי שממש לא כדאי... אז הוא אמר לי שזו לגמרי החלטה שלי, ושיש לו 2 נכדים מתוקים שהאמא שלהם לקחה חצי היריון זופרן... הוא אמר שאין מספיק מחקר על התרופה הזו על נשים בהיריון, ושהרבה בגלל זה, ןגם בגלל מחקרים לא כ'כ חיוביים, מפחדים ממנו..
לגבי זופרן,אין הוכחה מדעית לכאן או לכאן, וזה שווה נסיוןניק חדשה
כי הקאות מרובות בהכרח מסוכנות מאשר זופרן שבספק
וואו! איזה מטורף.. את גיבורה אמיתיתאמון מחדש
מסוג הסיפורים שנותנים לי לראות את היתרון
בזה שלקח לי זמן להיקלט מהחתונה 😯
ממש קשה לבנות זוגיות כשאת לא את, כל כך שמחתי לקרוא שעברתם את זה ונשמע שיש לכם זוגיות טובה
מדהימה.לפניו ברננה!
מעריצה אותך!!
גיבורה אמיתית.
מאחלת לך שההריון הזה יהיה בבריאות, ולכולכן שימצאו פתרון שיציל את המצב...

כתבת בצורה כל כך ממחישה. כמה כוחות יש לך!!אמון מחדש
איזו גיבורה!!לפניו ברננה!
כתבת נוגע ללב ותיארת באופן מעורר הזדהות...
היו לי דמעות בעיניים כשקראתי.

ואו, כמה שהחברה ובמיוחד המשפחה צריכה להיזהר מלשפוט...
לעניין השפיטהלמה לא123

אנחנו באמת ממהרים לשפוט כל מצב

פשוט צריך להעלות את הנושא למודעות

זו מטרת היום הזה, וזו המטרה של הכתיבה שליפיג'מה
אם הייתי יודעת שיש דבר כזה בתחילת ההיריון הראשון, נראלי שההיריון שלי והחוויה ממנו היו אחרים לגמרי.. רק עכשיו חמי מתחיל להשתכנע שזה אמיתי, ולאט לאט אמא שלי גם מבינה ומפנימה...
תראילמה לא123

פה בפורום קראתי על זה מעט

התכוונתי מודעות במרחב הציבורי

בעיתונות וכאלה

דווקא היתה על זה כתבה ב"בתוך המשפחה" לפני כמה חודשים.

גם הנסיכה מאנגליה העלתה את זה לסדר היום

למיטב הבנתי בזכות הנסיכה מאנגליהחדשה ישנה
ההיפראמזיס קיבל' אישור' שיש דבר כזה.
כלומר, עד אז התייחסו לנשים כאלו כאל מפונקות, ואז כשזה קרה לנסיכה התחילו לחקור את העניין יותר ברצינות וגילו שזה אכן קושי אמיתי ולא פסיכולוגי/ פינוק יתר...
בהחלט ככהפיג'מה
היום ניסו להפיץ את זה בכל מיני מדיות שונות...פיג'מה
תודה ששיתפת.הנורמלית האחרונה
וואאאייייי אני בהלם שעברת את זהליאן
פעם ראשונה ששומעת על זה.... חיבוק ענק!
אין לי כוחות לפרט על עצמיטארקו
רק מספרת שאני מזדהה מאוד.

ושכ"כ חשוב לשים את זה במודעות!!!!
גיבורות ואלופות כל מי שעברה את זה!!מאמינה ומחכה
אין לי מילים להביע את הערכתי לבנות שעברו הריון עם היפרמזיס.. ישלי חברה מאד מאד טובה שזה היה לה והייתי בערך החברה היחידה שהיא שיתפה אותה קצת.. באמת ניסיון מטורף..
מעריצה אתכן, אתן גיבורות. פעם אחת בשבוע 10 שקלו לתת לי אבחנה של היפרמזיס וחשבתי שהשמיים נופלים עלי בערך..
חיבוק ענקקק
והיתה נקודת אור משמחת, לא עליתי במשקל רק ירדתי...ניק חדשהאחרונה
ובברית לבשתי בגד של השבע ברכות
התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורףאחרונה

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

מציעה לך להתייעץ עם רופאאביול

יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...

רופא נשים כמובןאביול

תודה על החיבוקאביול

וכן לאמר...

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אמן. תודה. נשמע כיוון טובקנמון

וואו איזה כאב לברק לרגע9

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

מנסיון דלקת באגן לא מחייב עליה במדדי דלקתפרח חדש

טוב לדעתרק לרגע9

אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה

אשמח להמלצה.קנמון

רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.

יותר בתחום של ספורט קיצבי.

כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.

אבל מוכנה לנסות.

אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..

ותודה!

ממליצה על לאה יוגהרק לרגע9אחרונה

תכתבי 'לאה יוגה' ביו טיוב.יש לה ערוץ עם המון שיעורים בכל מיני אורכים, שמתאימים לכל מיני מקומות בגוף. נגיד שיעור לגב תחתון וכו'. אני לפעמים מחפשת נגיד שיעור של רבע שעה אם אין לי זמן, יש לה גם קצרים, גם ארוכים בכל מיני רמות. תעשי קודם למתחילים.

מציעה רעיוןבארץ אהבתי

מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.

ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.

אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).

גם כיוון מעניין..קנמון

אשמח להמלצה בפרטי.

אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.

תודה!

תודה לכל הנשים היקרות על העצות הטובותקנמון

ועל התמיכה.

זה נותן כח..

שהשם יברך אתכן בטוב!

כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

זוג+2 באזור ה400 מפרטתפיצישלי

ליל שבת

סלטים כ10 סוגים חלק קנויים באזור ה70 שח

דגים -50 שח

מרק קובות ביתי 30 שח

שבת בבוקר

בשר 80 שח

ממולאים או אורז עם עוף 50 שח

סעודה שלישית סלטים

מלבד זאת חלות 50 שח

עוגות ופיצוחים וחטיפים 80

כאבי גב תחתון בשבוע 38ילד בכור

התחילו לי בימים האחרונים

זה לא מרגיש צירים

לאורך היום פשוט כואב ממש

מה זה? מרגישה כמו לפני מחזור

נשמע שזה התחלה של ציריםהשקט הזה

אולי עוד לא כאלה שממש מובילים ללידה

אבל הרחם מתחיל לפעול

זה לא מרגיש כמו הצירים שהיו לי בלידות הקודמותילד בכור

אבל אולי הפעם זה מרגיש אחרת?

כאילו זה לא ברור כמו ציר- התחלה אמצע סוף..

השאלה אם זה יכול לקחת גם שבוע עד שיתפתח משהו

כי ממש מתלבטת על שבת בקצב הזה

אולי התבססות באגן?הרמה

מענייןילד בכור

זה לפחות סימן טוב? אם זה מה שיעזור לו להתבסס אז באהבה

גם לי נשמע כמו ציריםכל הישועות

לא יןדעת באיזה רמה וכמה רציניים..

תשתי הרבה ותהיי במנוחה..

זה פשוט נשמע שאת בשבוע 38 😌באתי מפעםאחרונה

הכל נורא כואב, מתרחב, העובר מתבסס באגן , אם זה לא בא בגלים אלא כאב רציף נראה לי קלאסי למצבך. את ממש קרובה לסוףףף

בדיקת דם לגילוי הריוןאנונימית בהו"ל

עשיתי הבוקר בדיקת דם ועדיין אין תוצאות

אוףף

דרך כללית

תכנסי באפליקציה לתוצאות. תוצאות מתאריך עד תאריך..רק לרגע 1

זה לא מופיע בראשי

אם לא מופיע תתקשרי מחר למרפאה

זאת התוצאה, מה המשמעות?אנונימית בהו"ל

פעם ראשונה שאני בודקת בבדיקת דם

זה אומר שאת בהריוןהשם שלי

יאאא איזה כיף!אנונימית בהו"ל

תודה על התשובה, לא מבינה במספרים האלה

בשמחההשם שלי

בעיקרון תוצאה מעל 5 זה חיובי.

את יודעת מה לעשות הלאה?

כן, אני קבעתי תור לרופאאנונימית בהו"ל

מעל 25 זה חיובי. בין 5 ל25 זה גבוליאמהלהאחרונה

או שזה הריון צעיר מאד או הריון כימי.

ולפותחת- זו תוצאה נהדרת ב"ה, שיהיה בשעה טובה!!! בבריאות, בשמחה ובידיים מלאות

כמה זמן את אחרי איחור?

מה אתן מכינות לשבת בצהריים?רינת 24

לילדים שלי נמאס מעוף…

מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).

חוץ משניצל וחמין 🙏

קציצותכורסא ירוקה.

אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם

פאי רועיםמישהי מאיפשהו

או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).

אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז

טורטיות\ בורקס בשרשנהב

טורטיות יותר טעים

יכולה לפרט על הטורטיות?כורסא ירוקה.

..שנהב

מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים

מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.

כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח

מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים

אפשר קבבוניםהשקט הזה

חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה

פרגיות/ חזה עוף. אולי לחמם על תבנית ולזמן קצריעל מהדרום

לזניה בשריתכתבתנו

קציצות מטוגנות מפשירות ממש יפה על הפלטהחושבת לעצמיאחרונה

ואם את שמה בתערובת גם קצת ירקות היא נשארת עסיסית

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

מצטרפתשמ"פ

לי תוך כמה חודשיים בערך המאגרים בערך אזלו

המוגלובין היה סביר ( 11 בערך ) אבל פרטין 2

הייתי סמרטוט, מסוחררת על הזמן

הרגשתי על סף עילפון רב היום

אחרי העירויים ב"ה זה השתפר מאוד

הבנתי שגם בי12 נמוך יכול גם לגרום לזה

כמה אחוזי מניעה יש לדיאפרגמה? חייבת למנוע בגללדיאפרגמה

סיבה רפואית ואין אופציות כמעט, חושבת בלית ברירה לעבור לזה למרות שהבנתי שפחות אחוזי מניעה, יש כאן מישהי שנכנסה להריון עם דיאפרגמה?

חייבת להגידציונה.

שעם כל סוג של אמצעי מניעה יש בנות שנכנסות להריון..

הדבר היחיד שהוא 100 אחוז זה להמנע, וזה לא אופציה.

אמצעי בטוח זה מעל 90 ומשהו אחוזים..

בהצלחה בהחלטה!

אני חששתי מאוד גםפרח חדש

עברתי לזה בלית ברירה

הלכתי למתאמת וקניתי את הגל גם ששמים

זה מונע מצויין ואני אחת שנקלטת ממש בקלות. חודש חודשיים הייתי לא רגועה כי חששתי עדיין אבל ראיתי שזה פשוט עובד ונרגעתי

זה אופציה די טובהשימושית

אבל תקפידי מאוד על ההנחיות (לא להזניח את ההתאמה, ולא כל כמה זמן שצריך+ אם יש שינוי חד במשקל)

ויכול להיות (לפי רמת הסיכון בכניסה להריון) שבימים המועדים ממש עדיף שלא תקיימו יחסים. אבל זה רק אם ממש אסור לך להיכנס להריון.

להימנע בימים מסויימים בעיני זה כבר ממשפרח חדש

להשתמש במניעה לשווא

כל המניעה שמשתמשים זה כדי למנוע הריון, גם אם האחוזים לא 100 אחוז

נכון שיש כמה ימים לפני וכמה אחרי שהחשש קיים אבל יותר קטן

אבל אין לזה סוף ככה

צריך להשתמש במניעה לפי הכללים ולחיות חיי אישות נורמליים (זה בהרגשה שלי אחרי אי אילו מחשבות ונסיונות לגבי זה)

בד"כ את צודקת, ועדיין אם הצורך הרפואי הוא מוחלטשימושית

ממש, רופאים ממליצים להשתמש במניעה כפולה בימים האלו (התקן או גלולות+ שקפים או נרות)

אז אם מונעים בדיאפגרמה ממליצה פשוט להימנע כי לא ישימו התקן או יקחו גלולות בשביל הימים הנ"ל...

אז לא צריך דיאפרגמה.. סתם מיותרפרח חדש

לא נכוןשימושית

יש 6 ימי פוריות, מתוכם 2 נחשבים לימים המועדים ממש.

אין הבדל כמעטפרח חדש

הזרע שורד מאוד טוב גם 3 ימים בתוך גוף האישה

כך שמדובר על הרבה יותר מיומיים

אם להימנע כי יש חשש

אז החשש צריך להתחיל כמה ימים קודם.

ואם לא חוששים 3 ימים קודם כי יש מניעה

אז גם ביום הביוץ לא אמורים לחשוש

אם להימנע באמת בגלל חשש שהמניעה לא מספיקה אז צריך טווח יותר ארוך ושאר הימים לא צריך בכלל מניעה.

לא יודעת, זה מה שהרופא אמר לי בפעם שהיה סיכון ממשישימושית

להיכנס להריון.

ואז שאלתי עוד שתי רופאים והם אמרו אותו דבר פלוס מינוס

זה מסוג הדברים שבעיני רופאים הם לא הכתובתפרח חדש

הם מתעלמים מהעובדות בשטח

ומתייחסים רק ליום הביוץ

כי הם למדו רפואה ואיך לעזור לנשים להיכנס להריון ולתזמן יחסים עם ביוץ

בעבר הייתי בטיפול כלשהו עם מעקבי זקיקים והתוכנית היתה לנסות להיכנס להריון מיחסים 4 ימים לפני ביוץ (ואז להימנע עד יומיים אחרי הביוץ).

ככה עשינו וישר נקלטתי אותו חודש. זאת פשוט עובדה שזרע חי כמה ימים בתוך גוף האישה

טובים מאוד מנסיוני, אם מקפידים להשתמשהמקורית

עם קוטל

אני איתה כבר כמה שנים ומאוד מרוצה. שום חלופה אחרת לא הייתה לי טובה כמו זו

עם כל אמצעי מניעה ניתן להיכנס להריון אגב. יש נשים שמכנסו עם התקן/ דיאפרגמה/ גלולות

בשונה מאמצעים האחרים השימוש וההצלחה בדיאפרגמה תלוי בך כמעט לגמרי (כמעט כי אם השם רוצה אז לא יעזור כלום ויהיה הריון) . אם את שמה. אם את משתמשת בקוטל. אם היא מונחת כמו שצריך. אם השארת אותה כמה שעות שצריך אחרי.

המתאמת שלי ספרה שבמדינות עולם שלישיפרח חדש

מקובל שנשים הולכות עם זה קבוע כל היום

אבל הם לא מקפידות על הגל ולכן אחוזי המניעה יורדים ואולי בגלל זה גם החישוב הכללי של אחוזי המניעה יורדים כי מחשבים את השימוש שלהם

ממש מוכנות לכל תרחיש😅המקורית

האמת שמי שמזהה ביוץ לא צריכה כל יום

אני שבוע לפני פרישה לא שמה בכלל

אני מזהה ביוץ ונכנסתי להריון איתה עם הגל והכלהריון ולידה

לא הולכת לפרט פה מעבר אז לא לשאול אותי בבקשה עוד

אסכם שזה עדיין רגיש ושזה הבייבי הכי הכי שאני שמחה שקיים

אני בטוחה שזה קרה ויקרה לעודפרח חדש

וגם עם התקן זה קרה ויקרה

וכנל עם גלולות וטבעת

בקיצור

זה לא חידוש ולא מוריד מטיב המניעה ביחס למניעות אחרות

זה מה שהפותחת שאלההריון ולידה

והרגשתי צורך לאזן כשכולן כותבות שמי שנכנסה להריון זה כי לא שמרה וכו

צודקתפרח חדש

אני בטוחה שיש פה נשים שנקלטו גם עם סוגים אחרים.. רק שלא ישמע כאילו זאת הממניעה היחידה שלא 100%

אני לא כתבתי ככההמקורית

גם אניזריחה123

נכנסתי אתה

האמת בלי ג'ל

ואולי זה בגלל פערים במשקל.. לא יודעת

על כל השאר מאוד הקפדתי.

היה קשוח, אבל היום הילד גדול והוא מאתגר אבל מדהים וברור שאי אפשר בלעדיו.

עדיין אני בטוחה שאחזור עכשיו לדיאפרגמה (לפני הלידה הנוכחית היא מנעה יפה) כי שאר האמצעים פשוט לא באים בחשבון מבחינתי מניסיון העבר

האמת שבלי ג'ל זה מבחינתי שימוש לא נכון112233445566

והקודמת שאמרה שנכנסה אמרה שרגיש ולא מפרטת אז קשה לדעת מה זה שימוש נכון שהיא אמרה

אבל מבחינתי שימוש נכון זה מתאמת, גל, כל פעם כשאני מכניסה להרגיש שיושב טוב ומכסה את צוואר הרחם בוודאות.

מן הסתם בטוח יש גם כאלו שנכנסו בשימוש נכון פשוט על דיאפרגמה מתארים שימוש נכון ובסוף כשמפרטים רואים שלא אז זה בכלל מבלבל

לא רק מבחינתךפרח חדשאחרונה

אלו ההנחיות הרשמיות לשימוש בדיאפרגמה

האחוזים של מניעה עם דיאפרגמהoo

נגזרים גם מאלו ששכחו לשים/ שלא ידעו איך לשים/ שלא שמו קוטל/ שלא השאירו מספיק זמן אחרי ועוד

זה בעצם סיליקון שחוצץ וחוסם מעבר

והקוטל בא לשכבה נוספת של הגנה

זו הגנה גבוהה

אבל צריך להיות אחראיים לזכור/ לדעת לשים/ להשאיר

אני יכולה לנצלש לשאלה?אחת כמוני

דיאפרגמה יכולה להתאים אם יש חולשה משמעותית של שרירי רצפת האגן?

אני התאמתי את שלי אצל פזיוטרפיסטית רצפת אגןפרח חדש

אז היא בודקת גם את זה

שהדיאפרגה תתאים למצב השרירים שם

לי עובד נהדר112233445566

ואני אחת שנקלטתי תמיד בקלות

התאמתי אצל מתאמת ואני מקפידה תמיד כשאני שמה אותה (עם ג'ל כמובן) להרגיש שהיא יושבת טוב ושצוואר הרחם מכוסה כמו שצריך.

נראה לי ששימוש נכון מאד משפיע....

אז חשוב לשים לב אצל המטפלת להבין את העקרונות שהיא בודקת לך שתדעי גם לזהות על עצמך אם משו לא תקין

אני כבר עשור עם זה ומרוצה מאד!שאלתהריון

צריך להקפיד על ההנחיות. משתמשת עם קוטל ג'ל בנוסף. ולהיות מודעת. למשל שמתי לב שהיא מטיילת לי פתאום ובאמת הייתי צריכה להחליף מידה. אוהבת שיש מחזוריות כי ככה המערכת ההורמונאלית עובדת כמו שצריך. יש חשק מתי שצריך. עם אמצעים אחרים זה פגע לי מאד בחשק. וגם שרוצים היריון אז כל המערכת עובדת מסודר ופשוט לא שמים, אין צורך להוציא/לחכות שיהיה מאוזן.

מה שכן אני שנה אחרי לידה לא מקבלת מחזור (ועדין משתמשת ליתר ביטחון) שנכנסתי להיריון אחרי שנתיים וחצי זה היה לי אחלה שנה+ של מחזורים. אבל היתה תקופה שמנענו ליותר ואז זה כבר קצת התחיל להתיש אבל זה היה באמת כמה שנים שבדיעבד אוךי הייתי עושה משהו אחר. ואולי לא..אין לדעת ;)

בשימוש נכון ועם קוטל זרע עד 95 אחוזרק לרגע 1

כל אמצעי מניעה כשחושבים על הסטטיסטיקה כדאי לקחת בחשבון גם את הגורמים להפחתת יעילות

גלולות למשל 99 אחוז מאוד גבוה אבל אם שוכחים לקחת או לוקחים אנטיביוטיקה או מחלת מעיים היעילות כבר יורדת

התקן מותר לך? כדאי לדעת שזה מתאים גם לתקופה קצרה מה שפעם אמרו שלא