כן, בהחלט יש מצב שמשהו בנקודת המבט שלך ישתנה. 

אם להעיר לו, ולבקש ממנו שינוי- חושבת שעדיף שלא. זה עלול לפגוע [גם בו, כמובן. ובקשר] לחכות אולי לשלב מתקדם יותר 

אני לא מסכימה. עניין המראה לא תופס חלק גדול בהמשך החיים ולא משפיע על שמחה בקשר הזוגי היום יומי או האינטימי.

חשוב מאוד שלא יהיה דחיה מהמראה של השני ושיהיה משיכה בסיסית, אך הרבה פעמים ככל שמכירים את הבן אדם יותר לעומק פתאום גם החיצוניות שלו נראה אחרת ויש יותר מציאת חן. תאמינו לי, במרוץ השנים וההתמודדויות שעוברים יחד כזוג/משפחה ויחידים(שאת רובם אי אפשר כלל  לדמיין כרווקים), המראה ממש לא תופס אלא החברות ושותפות העמוקה, האהבה והתמיכה ההדדית. בעלי יועץ נישואין , והוא אומר שאף זוג לא מתגרש בגלל היופי וכולם בגלל האופי...

אחרי 1-2 שנות נישואין הריגוש החזק שקיים בגלל החידוש של כל החיים השלמים ביחד, מתחיל  לפוג וכעת חומר הבערה של הקשר יהיה מבוסס על השקעה וטיפוח של הקשר הזוגי עצמו, וזה לא קשור למראה.  אני מסכימה שיש עניין להיראות טוב/מכובד עבור בן/בת הזוג , אך זה כדי לחזק את הנעימות של הקשר שלנו ואת המחויבות שלנו אחד לשני למצוא את כל האושר, שמחה וסיפוק מתוך הקשר ולא חלילה מחוצה לו.  לא לשכוח שהמראה הולך להשתנות עם השנים ואם עשינו עבודה נכונה בקשר הזוגי, זה לא יפחית כלום מהאהבה העמוקה..  

ורק בשלב מתקדם מאוד.

כמו ששואלים "לאיזה בית ספר היית שולח את ילדיך, לממ"ד או לממ"ד תורני?" באותה מידה אפשר לבדוק אם הוא מוכן לעשות את השינוי במראה החיצוני.

מאידך אם מפריע לך משהו שאינו בר שינוי, אל תגידי. את זה את צריכה להחליט בינך לבין עצמך.
החלטה שלך האם לחכות ולהמשיך, או להחליט שזה עניין שאת אינך יכולה להתגבר עליו.

בס"ד

שקר החן והבל היופי

האם המראה החיצוני של בן או בת הזוג חשוב בקשר הזוגי? בהחלט שכן! הרי חז"ל אמרו ש'אסור לאדם לשאת אישה עד שיראנה' (מסכת קידושין דף מ"א.). וחובה לוודא שישנה מציאת חן הדדית ואין שום דבר שיוכל להפריע לאהבה העמוקה שהולכת להבנות ביניהם.

מאידך, צריך מאד להיזהר שהמראה החיצוני לא יהיה הסיבה העיקרית לבניית הקשר הזוגי. או לחילופין, לא להגיע למצב של התמכרות כלפיו והתניה שרק בקיומו תשרור האהבה והחיבה.

וזאת מארבע סיבות:

ראשית, אף על פי שהרבה אנשים מחפשים להתחתן על בסיס היופי, אך כל המתגרשים התגרשו בגלל האופי!  עוד לא היה מקרה שזוג פתח תיק גירושין ברבנות בגלל הכרס של הבעל והקרחת שלראשו, או בגלל הקמטים בתווי הפנים של האישה. אלא רק בגלל חוסר התאמה של יכולתם לחיות יחד ולהתנהל כזוג זה עם זה. כנראה, שזה רכיב פחות משמעותי להצלחת הקשר בין בני הזוג.

שנית, פעם אמר מישהו - נכון שהמראה החיצוני תופס אולי חמישה אחוז בקשר הזוגי, אך אלו החמישה אחוז הראשונים!  גם אם נניח שהוא צודק, האם הגיוני שחמישה אחוז אלו יחסמו אותנו מלפגוש עוד תשעים וחמישה אחוז אחרים שבהם היופי בטל ברוב מוחלט...? ובכלל אם תשאלו כל זוג נשוי שיש להם קשר יציב ועמוק, הם יגלו לכם שהקשר הפנימי משפיע על החיצוני, ועם השנים הם נראים יותר יפים אחד בעיני השני!

שלישית, מי שפוסל הרבה פעמים בגלל המראה החיצוני, פעמים רבות זהו 'תירוץ' שבא לחפות על קושי פנימי שיש לו ביכולת ליצור קשר או להתקדם לקראת החתונה. התירוץ הזה שהוא גם אובייקטבי וגם סובייקטיבי, מתקבל על ידי כולם, ומוציא אותו בשלום (גם בעיני עצמו)...

רביעית והיא העיקרית- למה אנשים כל כך מחפשים את היופי? מה הוא נותן להם?      היופי נותן ריגוש חזק בלב! הצורך להיות תמיד עם היופי פירושו להרגיש תמיד את הריגוש החזק בלב, ואת הנעימות העוצמתית, בלי שעבדתי קשה כדי להשיגה... ויש בזה אשליה וסכנה גדולה! כי החיים הנורמליים הם מלאים בהתמודדות וקשיים, ואי אפשר לחוש בהם תמיד נעימות וריגושים. ולכן הסכנה הגדולה של מי שבונה את חייו על ריגושים מעיין אלו, שהוא יחווה אכזבה וכישלון במפגש האמיתי עם המציאות בהעלם הריגושים שהוא כל כך התמכר אליהם!

וכבר למדנו ר' נחמן מברסלב (ליקוטי מוהר"ן תורה ס') – "שלשקר יש חן ולהבל יש יופי..." pnima1234@gmail.com

20190517130647.pdf

אסביר. המראה החיצוני והתחושות הפיזיות הרבה פעמים משקפים לנו דברים בתת מודע שלנו, יש איזה פחד או חסימה ממשהו, ובגלל שהוא קשה הקושי נתפס על עניין חיצוני.

פעם יצאתי עם מישהו ומשהו במראה שלו מאד הפריע לי, אחרי קצת זמן הבנתי שמה שהפריע לי היה זלזול שלו בדברים מאד חשובים עבורי.

כדאי לחשוב, ואולי גם להתייעץ עם מישהו מבחוץ שיכול לעזור להאיר את הדברים.

בשלבים ראשונים לא טוב ולא כדאי, גם לא "בעדינות". אם את לא מצליחה לצלוח תחילת קשר ככה אז אולי עדיף כבר בצער לוותר על זה. 

אגב זה מזכיר לי סיפור על אחד שלפני שהתחתן עם מישהי סיכם איתה שהיא תנתח את האף שלה כי הפריע לו מראה האף שלה. אז אחרי החתונה הם לא הספיקו לנתח כי נסעו לירח דבש אז אמרו שלא נורא, בהמשך, ואז הם בדיוק עברו דירה, ובדיוק התחילו עבודה חדשה ולא הסתדר, ובדיוק האישה בהריון וזה מסכן אז נדחה את זה קצת, ועוד קצת... מפה לשם, אחרי הילד השני וכמה שנות נישואין, האישה פונה לבעל ואומרת לו שהגיע הזמן שהיא תקיים את הבטחתה אליו ותעשה את הניתוח שרצה שתעשה. הבעל אמר לה שאין סיכוי שהיא עושה את הניתוח הזה, שהאף שלה הוא הכי יפה כמו שהוא. 

בכל אופן, ב"הצלחה!!!

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?