בס"ד

פולחן של כעס וספק
אבל שוב יורד הלילה ואני כל כך רעב
אני כותב על הקירות
על השולחנות ועל הכיסאות ועל כף היד

בחושך הצר הזה

תן לי מחסה מהקור

(כי כשקיץ כשקיץ
כשקיץ מופיע השמש רוקדת במרום הרקיע
וחופש גדול צוחק ומריע
בואו נעשה חיים)

(כמו כן
הופעה ומדרכה וחושך וריקוד מטורף וחיוך עצום ואהבה
ויאו
השיר הזה פותח בי כל כך הרבה)

בס"ד

למה אתה זקוק?
פקח את עיניך
אתה בוער ולא כלה
פקח את עיניך
מתי שרק תרצה
וסע הביתה
כבר כמעט מחשיך

(זה כמו מועדון גברים סגור
עם עשן סיגריות פוקר עם ג'טונים וריח של פשע מאורגן)

בס"ד

(גם כשאני במצב רוח טוב אני עגומה
זה סתם שקר

אמרתי היום לאורית שהיא לא מכירה את הצד הכיפי שלי
אני מתחילה לתהות אם יש לי צד כזה בכלל)

בס"ד

למה העגל רץ אל הלהב?
למה השמש עליזה?
אין עננים והפרחים פורחים

דם דובדבן ושרף אורנים
אמא

(שבוע שעבר סיפרתי למישי מהאוני שאני פגומה
היא נראתה פתאום כמו רכלנית הכפר
איך הגעתי למצב שאני מגדירה כחברה מישי כזאת?
זה רק מראה כמה חברות על בסיס מפגש קבוע יכולה להיות חזקה למרות חוסר נורא בעולם תוכן משותף)

בס"ד

אבל הם יקחו אותנו לאותו מקום

(יש לי זמנים טובים
אני לא ככה לנצח

לא הכרחתי אף אחד לאהוב אותי
לא משלמים לאף אחד כדי שיהיה איתי
כנראה שיש מה לאהוב בי)


(כנראה)

בס"ד

ישנה מתחת לגשר
מטיילת בחצרות
וכשהיא מנגנת אז אפשר פתאום לנשום
ולשמוע ולראות

עוזב את העיר בלי להיפרד
אתה ממלא עוד תחזור

(מזכיר לי את האביב השני
היה משפט על אדם מכור לעצב
אף אחד לא מכור לרע
אבל הרבה אנשים מפחדים מהטוב פשוט כי הוא שינוי)

בס"ד

וכמו נפש שחוזרת
אל הגוף
את תשובי
אליי

מכאיב ובלתי נשכח
יקח כמה שיקח
יום אחד אני אכבוש
את כל אלף הלבבות
שלך

(תמיד יש עוד
תמיד יש)

בס"ד

אתה בטח כבר עייף
איש זאב
אתה נועץ שיני חלב במשהו חולף
במשהו עובר

רק עוד קצת כאבי גדילה

(ולפעמים אני אומרת לעצמי לעצור ולסתום
אבל כרגע אני חושבת שפשוט אמשוך בכתפי ואברבר)