ולא סמעק

תשחררי אחותי.. 

אני מזדהה איתך לחלוטין. גם אני הרבה פעמים שונאת את עצמי ואת ההתנהגות שלי ואת העובדה שהמון תכונות חסרות בי (לדעתי..) אבל בסוף אני תמיד מגיעה למסקנה שאם זאת אני, כנראה שכך צריך היה להיות וזו המציאות האולטימטיבית עבורי.

להתאבד

(יש כאלה שניסו וזה עבד להם..)

למגזר שממנו הגיעו.

אני לא חושבת שנכון לקשר בין רמה אמונית ודתית לבין אסונות.

השנה לא (או עדיין לא) התמודדתי עם הרגשות האלה.

כנראה הזמן עושה את שלו, ויותר ויותר ברור לי שהסליחות הן לא כלפי ה' או ביחס למצוות.

אני גם לא מאמינה במצוות או שמישהו בודק אותן, וכל הצ'ק ליסט הזה לא בשבילי ומרגיש לי קטנוני .

אם כבר אווירת סליחה אז יותר ביני לבין עצמי והסובבים אותי, לא כלפי אלוקים.

תודה לאל שיש את מי לארח.

לעשות רק יום טוב אחד?

אתם ישראלים לא?

תאמת אני ניסיתי לקחת בכיף את ליל הסדר והכנתי להם קסמים על עשר המכות אז היה ממש כייף ומצחיק

אפשר גם להגיד לבעלך להריץ קצת להבא שיעבור יותר מהר ובשמחה