(ציונים לא מגדירים אותך
מבינה? לא, לא ממש.
גם אנשים לא אמורים לגרום לי להרגיש כל כך רע, ובכל זאת זה קורה
הלב שלי מתנפץ.
שוב, ושוב
הבדידות הזאת עוד תהרוג אותנו.
ואחרי הכל, וגם לפני הכל.
זה הכל באשמתי.
באשמתי, ובאשמת החרדות שלי,
והצורך התמידי הזה להיות בשליטה)
מפרקי אצבעות לבנים מעצבים. וסימני ציפורניים בבפנים של היד מרוב שלחצתי אותם כשרציתי לבכות.
לבכות, לבכות.
(אנשים אוהבים אותך, את יודעת?
יודעת, כן.
מרגישה? כבר לא
תנסי להדחיק את זה לבפנים של הלב. יום אחד יהיה לך את האומץ להתמודד עם השדים של עצמך.
מחול שדים מתחולל בתוכך,
ואת רק רוצה לשבור הכל ולצאת לרקוד איתם.
בלילות שחורים
מכסימום יקרו כמה דברים רעים.
בכל מקרה אני לבד,
וגם אם אנשים שמים לב כבר, זה לא אכפת)
הוא אמר לי היום לשים פס על כולם,
שהם לא יודעים. הם לא יודעים אם יכולתי לעשות יותר. זה רק הלב שלי יודע.
( אבל הוא לא מבין.
הוא בכלל לא הבין.
גם אני מאוכזבת מעצמי.
וזה דפוק, זה באמת דפוק
כולם צחקו עלי שהם שמעו את זה,
בגלל זה אני לא אומרת ציונים.מבינים?
רק בגלל זה.
אף אחד לא יבין למה אני מאוכזבת שמגישים אותי על תשעים.
דפוק
דפוקה.)
תנו לי לישון
העולם הזה שוקע בתוך עצמו ואנחנו ביחד איתו.
עזבו אותי, בבקשה.
ואל תגידו לי שאתם אוהבים אותי, זה לא נכון.
וזה לא עוזר
