חלמתי שאני מתה וריחפתי בין כוכבים
הסתכלתי עלינו מלמעלה וצחקתי
אלוהים, כמה אנחנו קטנים

אני זוכרת את הפעם ההיא,
חלמתי שהתאבדתי וניסיתי להגיע למלאכים,
רציתי שכמו שהבטיחו לי,
משפט מול אלוהים

רציתי לצעוק עליו שהוא לא הוגן
רציתי לצעוק עליו שלֶמה הוא חיכה
למה הוא נתן לי להרוג את עצמי
למה הוא לא הראה שגם לי מגיעה אהבה

רציתי להשתיק את הקול הזה שבתוכי
שאומר לי שאין אלוהים
אני רוצה את אלוהים, נשבעת שרוצה
אני רוצה מישהו שמשגיח עלי
אני רוצה חיבוק ונשיקה ואמונה תמימה

אז מרוב שרציתי, חלמתי שעשיתי את זה ויריתי בעצמי
ובין שלוליות של דם ניסיתי, לקבל את המשפט שמגיע לי
משפט של מלאכים, משפט מול אלוהים, משפט שיגיד לי
שיש סיבה לכל החיים, השקרים ומה שקורה ככה סתם בימים

אבל מתתי סתם ולא היתה סיבה
ריחפתי כמה דקות מעל האדמה
ובום. נעלמתי

ונזכרתי שוב בפעם ההיא
שחלמתי שאני מתה (ככה מוות סתמי)
כשטיילתי בין כוכבים וראיתי אותנו קטנים
ועדיין לא הצלחתי להבין
למה גם אז-
לא ראיתי את אלוהים

(לא משנה מה, אני תמיד באופן מסויים אמשיך לחשוב שיש אלוהים. אני חושבת שהאמונה הזאת מגיעה מהמקום הכי פשוט, הרצון שיהיה מישהו ששומר עלי, שיהיה לי את מי להאשים בכל השיט הזה.
וגם, כדי שתהיה לי סיבה לא פשוט לקחת אקדח ולמרות בעצמי יום אחד. להאמין במשמעות כלשהי.
יש לי חלק שממשיך להחזיק באלוהים קיים לא משנה מה)

סניף מעלה אדומים