לק"י.
רציתי לשמוע את התייחסותכם בנוגע למקרה שהייתי נוכחת בו.
חניכי היקרים [לשעבר] -שבט הגבורה [מסיימי כיתה ט'], החליטו לארגן בסניף "יום בישול" – בין היתר הם הזמינו גם חבר'ה מסניף אחר בעיר.
ומה שקרה שם התרחש כך: נער משבט מעליהם-שבט דביר, הביא נרגילה לסניף [דבר שהוא עושה כמעט תמיד], הוא ישב מחוץ לסניף וארגן שם פינה קטנה בשבילו. אחד החבר'ה [שם בדוי ג'] שהוא לא מהסניף שלנו-התיישב לידו ועישן יחד איתו. לפתע בא אדם מבוגר ומתחיל לצעוק קללות, היינו בטוחים שהוא סתם אדם מסומם ו/או שיכור ולכן לא ממש התייחסנו אליו. הוא התקרב ל"פינת הנרגילה" והעיף את הנרגילה על מי שישב שם, הוא המשיך לקלל ולצעוק "זה מה שאתה עושה כאן? ". כשהוא חוזר על המשפט והקללות הוא לקח מקל של מטאטא שהיה בסביבה ושבר אותו והניף אותו לכיוון הנער ג'. החבר'ה שהיו המומים התחילו להתעשת, והמדריך שהיה שם, התקרב לעברם ואמר לאיש להירגע, ואז הוא צעק לו "אתה לא תגיד לי מה לעשות עם הבן שלי!!!"בשלב הזה כולנו היינו המומים ונבוכים, הנער ג' היה נבוך יותר מכולנו ולא דיבר במשך כל הסיטואציה. האב המשך לצעוק על זה שהבן הורס את כל מה שהם השקיעו בו, וכמה שהוא "נוול! רמאי! שקרן! מסומם!" וכיוב', תוך כדי איום אלים על הנער-בנו.
בסופו של עניין שניהם התרחקו והלכו לביתם.
ברצוני לשמוע את חוות דעתם על התנהגות האב, הנער, ואולי גם על איך אנחנו צריכים להתייחס לאותו נער, או בכלל.
תודה.
