גם ההורים שלי לא מסכימים אבל אני בכל זאת נוסעת

אבל צריכים להיות מחושבים לפני שלרכב עולים!

אני מבינה את מי שאומר שיש

מבינה את הדאגה של ההורים.

אבל אם אני נוסעת למקומות שיש בהם אוטובוס פעם ב.. אין. זה פשוט לא אפשרי להיות תלויים באוטובוס.

לכן אני משתדלת לעלות רק על בנות. (בטרמפים יש בעיות של איחוד.. צריך ללמוד את זה)

אז לא כתבתי.

בהחלט.

מבינה.

אגב, הורי יודעים שאני על טרמפים. אחרי הכל גם הם נסעו עם טרמפים בצעירותם

בשומרון זה קשה לחיות על אוטובוסים. ממש.

לא אמורה להיות בעיה של יחוד.

קטנה פי מספר משמועתי מהסבירות שיקרה לך משו כשתלכי לים/ תסעי סתם באוטו עם המשפחה/תחצי כביש או הרבה דברים יומיומיים אחרים שעושים והם מסוכנים בלי לחשוב יותר מידי..

ברור שנגיד לא לעלות על ערבים ולהציב עוד כמה כללים וזה

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....