איפה, על מה?

מרדף
חוה אלברשטיין
מילים: ירון לונדון
לחן: נחצ'ה היימן

ארץ טובה שהדבש בעורקיה
אך דם בנחליה כמים נוזל.
ארץ אשר הרריה נחושת
אבל עצביה ברזל.
ארץ אשר מרדפים קורותיה,
אלפיים דפים ועוד דף,
עד שנשרף
עוד מעט כל חמצן ריאותיה
בגלל מרוצת המרדף

ארץ אשר ירדפוה אויביה
והיא את אויביה תרדוף במרדף.
היא את אויביה תשיג, אך אויביה
הם לא ילכדוה בכף.
זו הרואה את חייה מנגד
תלויים כעלה הנידף.
היא יראה,
אבל כמו לא היתה כלל מודאגת
תמתין עד לתום המרדף.

תום המרדף מסתתר בנקיק
ומצפין את פניו במחבוא, במחבוא,
אך לסופו הוא יבוא כמו השמש
אשר ממזרח היא תבוא.
אז לא יותר אמהות תקוננה
ולא על בניהם האבות,
כן הוא יבוא
ורגלינו עד אז לא תלאינה
לרדוף בעקבי התקוות.

כאילו
כל מה שאני חי-
מישהו כתב כבר לפני
יפה יותר.
בעצם אני חי
כאילו
כל מה שאני-
זה מישהו.
בעצם אני חי
כאילו.

אבל אם אפשר צודק/ת
כל דבר מישו עשה לפניך

תרתי משמע

חלק על הרצף

באסון מירון היו רק חרדים ובשואה נספו קהילות שלימות של יהודים מאמינים כולל אדמורים.

ואם יש לך תובנות מזה

שימי לב שזו פרשנות לשאלה שלי ולא גוף השאלה

והקהילה שלנו חסרה היום את האנשים האלה. 

הי"ד

השבוע בדיוק לא היה לחברה מניין אז הם ביקשו ממני להשלים ולא היה אף אחד שיודע לעלות חזן אז עליתי חזן סליחות ומנחה 

או שטעתה בנו

הרצון להשתחרר...

מה מונע ממך לשחרר? מה יקרה אם הכל יקרוס?

אוי ואבוי

הבן שלי כשהיה באוסטרליה באמת סיפר שהלילה השני יותר ארוך

הצעת חוק -  אם החג מתחבר עם שבת, אפשר לוותר על החג השני.

תודה לאל שיש את מי לארח.

וזה לא מעבר לזמן קצר.

שככה חווית את זה

תאמת אני ניסיתי לקחת בכיף את ליל הסדר והכנתי להם קסמים על עשר המכות אז היה ממש כייף ומצחיק

אפשר גם להגיד לבעלך להריץ קצת להבא שיעבור יותר מהר ובשמחה

כן, יש לנו שנה לחשוב על דרכים יותר טובות לעבור את זה.