ערכה של הצפיה לישועה הוא יותר עליון מהערך של גילוי הישועה עצמה. שכן הישועה היא בלתי סופית ולעולם לא יגיעו אל קצה, כי כל גילוי ישועה אינו אלא חלק של ישועה. אולם הצפיה לישועה כוללת את כל האור האין-סופי של הישועה.
הצפיה לישועה איננה רק על העתיד, אלא גם בהוה- לצפות בכל שעה שתופיה בה הגאולה. ומבלעדי זה אין בכח השעה ההיא שתהא מקרבת את הגאולה. ומפני זה הקץ האחרון נעלם זמנו, לעמן יצפו ויחכו אליו בכל שעה.
וזה עניין "חבלי גאולה- "חבלי משיח", מלשון חבלים המושכים.
ומכאן הרעה של מחשבי קצים, שדוחים את הצפיה לישועה על הזמן ההוא שחושבים עליו.
וכל אלו שחשבו את הקץ חשבו על ה"בעתה" ולא על ה"אחישנה".
(ממעיני הישועה פרק א')
@ארץ השוקולד @איש רגיל @בא לי בירה @והוא ישמיענו@ע מ@לעבדך באמת! @פרח-אש@בת מלך!!!! @חן, @חיפושית~@בתוך בני ישראל@תופסת אומץ
