(המשך מאתמול- הפסקה היומית מהרב חרל"פ - צעירים מעל עשרים )
לזאת, גם זה בכלל הצפיה לישועה- להכיר ולהאמין כי ראויים המה ישראל להגאל בכל שעה ושעה. שאף אם רבים הם הלקויים מצד החוץ, טהורים ונקיים הם מצד הפנים, כדברי התקוני זוהר תקון ס' על דרא דעקבתא דמשיחא "טב מלגאו ולבושא דיליה ביש, דר איהו עני ורוכב על חמור", שאם לא מכירים בזה אי אפשר לצפות לגאולה באותה שעה.
לכן יש להעמיק בקדושתם של ישראל ועומק זכותם שהם ראויים תמיד לגאולה, ואם עברה השעה ולא נגאלו אין זה אלא מכבשי דרחמנא, ואין לך רשות להרהר בזה.
קדושתם של ישראל מצד הכלל שלהם לא נפגמה מעולם, והיא בזקוק טהרה כמאז ומעולם. כל החטאים והעוותים הם אך מצד הפרט ולא מצד הכלל, ואפילו אם מוצאים כלל שלם שכולם נסוגו אחור, אין זה מצד מצד הכלל, אלא שכל הפרטים הללו נתכונו לדבר אחד, אבל הכלל הקדש של כנסת ישראל במובן האמיתי של מושג הכלל של ישראל- אשר רק הקדושים שבארץ היותר נשגבים יכולים לעמוד כל הגובה העליון והמקודש של המושג הזה- מעולם לא חטא ומעולם לא נפגם במאומה.
וכל הכשלונות והעונות וההסתרות מאחרי ה' ותורתו, לא באו אלא מפני שנחלשה ההתקשרות בכלל במובנו האמיתי.
ואמנם כשמגיע תור התגלות צעדי הגאולה, ראשית התשובה היא לשוב ולהקיץ מחדש מושגי הכל הנעלם של ישראל, ולהתנער לאט לאט מהפרטיות. שמתוך זה יחדלו כליל כל החטאים והעוותים, הזדונות והשגגות, ולא יהיו עוד.
@ארץ השוקולד @איש רגיל @בא לי בירה @והוא ישמיענו@ע מ@לעבדך באמת! @פרח-אש@בת מלך!!!! @חן, @חיפושית~@בתוך בני ישראל@תופסת אומץ
