יש סיכוי, אין סיכוי. החיים יפים בכל אופן.
צבים כל הדרך למטה.
איך זה שג'ון גרין כותב עליי בכל ספר שלו?
כאילו. אשמת הכוכבים= תהום הנשייה ורימון יד. שפע של קתרינות= ילד פלא. צבים כל הדרך למטה= חרדה. מחפשים את אלסקה= מוות.
כאילו. רק חסר משפחה והנה אני לגמרי.
שפטרישיה לא יכלה לדבר בגלל איך קוראים לה ואז היא השתמשה בתוכנה הזו? זוכרים בכלל את כל הסיפור הזה?
לא ייאמן שזה מה שאהבתי פעם.
למען האמת כן ייאמן. זה בדיוק הסגנון שלי.
אני תוהה מה אני אוהבת ומה אני לא מצליחה להבין.
אבל זה באמת לא קריטי.
זה אסור לי.
משהזכרת!
@ל המשוגע היחידי , כשעשיתי את זה...
..
צריך להיות מוכנים
ראיונות עם המשפחה או העירייה? לא ברור
אני מודה זה בגלל סאו.
ופרסומת בערבית- נו באמת.
כל הכבוד להם על המעשה הזה!
