עובדת ועובדת ומנסה לשחרר.
זה כואב לשחר.
זה לאבד משהו במובן מסויים.
לכל אדם יש לב.
לכל אדם יש רצונות.
לכל אדם יש עוד לבבות שעלייהם הוא מתפרק ומתרפק.
לכל אדם.
גם לי.
הלב שלי רוצה לחזור להתרפק גם.
להתרפק על עצמו.
להקשיב לעצמו.
לנשום את הדפיקות שנעשות מיום ליום רגועות.
לנשום.
להרגע.
לדאוג לעולם אבל לדאוג קודם לעצמי.
.
לו רק יכולנו
היינו פותחים הלב,
מאזינים דפיקה דפיקה
נותנים מעט מן ההקשבה
.
לעצמנו.
.

אבא ראה שכתבתי-וזכני להיות בבחינת זושא.
הוא חייך.
הוא אמר לי-
גיטרה,תהיי זושא.
תפסיקי קצת להיות משה רבינו.
תפסיקי להנהיג את כל העולם על כתפייך.
תפסיקי לדאוג לכולם.
אפשר להסתדר גם בלי ידייך.
שחררי.
תרפי.
תקשיבי לאור הפנימי שבך.
תנגני,כי ככה.כי את רוצה.
תשירי,תציירי,תלחיני.
כי זה מה שהלב שלך רוצה.
הלב רוצה חסידות.
הלב רוצה חופש.
הלב רוצה את טאטע.
הלב רוצה לדבר שתיקות.
הלב רוצה לב.
.
וכן.
הייתה בגרות במתמטיקה.
איך עוברים את הגהינום הזה.
ובבוקר,כשכולן למדו טריגו,אני ציירתי.
ציירתי את הלב.
ציירתי אלוקים.

שיחררתי.
היה לי קשה רצח.
בכיתי לאבא בפלאפון.
לא היה לי מושג איך אני עוברת אותה.זה היה נשמע מידי הזוי לשחרר ולצייר.
אבל אבא אמר לי לא ללמוד.הוא אמר להקשיב ללב.והלב רצה לצייר אז פשוט ציירתי.
הקווים הראשונים ששורטטו על הדף היו מלאים בלחץ.הסוף יצא מדהים.משוחרר.אוהב.אוהב את טאטע.אוהב את הלב.אוהב קדושה ונוגע בה.
.
שיחררתי.
וקשה לשחרר.
זה לא קל בכלל.
לא קל לדעת שמחפשים את עזרתך אבל את משחררת ולא מגיעה.
לא קל לשחרר כשנראה לך שהעולם יקרוס אם לא תעצרי אותו בכפות ידייך.
לא קל לשחרר ולאהוב את אבאלה ולסמוך עליו תמיד .
לא קל.
אבל.
לשחרר.

יוצאים למסע.
חופשה נעימה ללב שלי.