יש רב שאומרים שחטא.
למה כל העולם צריך לדעת על זה ולדבר על זה
זה ממש לשון הרע או הוצאת שם רע. זה פוגע במשפחה. ובאנשים.
יש רב שאומרים שחטא.
למה כל העולם צריך לדעת על זה ולדבר על זה
זה ממש לשון הרע או הוצאת שם רע. זה פוגע במשפחה. ובאנשים.
רצה לאש שאלה למה מפרסמים, ואני עניתי את התשובה שנכונה בעיניי. אני לא חושבת שלעיתונאים או לעיתונאי-פיייסבוק (בהיעדר הגדרה טובה יותר) אכפת שאנשים ידעו להיזהר, גם אם זה חשוב מאד.
השאלה היא למה הרב אליהו פירסם את זה.
א. לא חושבת שזה כזה נורא שהוא ילמד תורה.
ב. גם אם הרב אליהו חושב אחרת (וברור שהוא יודע יותר ממני, אז אם הוא חושב אחרת מן הסתם הוא צודק), אפשר לסגור את הישיבה. או לעשות את הדברים בשקט. לא רואה למה צריך לפרסם את זה ברבים.
הציבור מצפה מהתקשורת הכללית שתיגע בליבידו הפרטי שיש לכולנו ורצוי במנות קצובות וקבועות. שלא תתעלם לגמרי אבל גם לא תפציץ, רק שתיגע. הכלל הזה הוא כמעט מדע מדויק כמו הכלל של אדם נשך כלב לגבי עוצמת הסנסציה שמושכת אנשים.
הרגשות שלי מעורבים. כואב לי על הנפגעים-נפגעות בסיפור הזה וגם על הרב ומשפחתו. גם על הקהילה וכל מי שזה קשור אליו. למרות שאין לי שום נגיעה וקירבה לתורת החיים והאנשים ששם. ככה שאני לא באמת מופתע ומזועזע. מודה שזה מסקרן אותי רק בגלל היצר (או הליבידו).
התהיה היא לגבי הרב שמואל אליהו, שפירסם את הדברים לפני הכרעה של בית דין.
הרב טל, נניח והוא טעה, יכול לעשות תשובה.
ואז לא צריך לפרסם ברבים ולפגוע בכ"כ הרבה אנשים.
אבל קודם כל שתהיה הכרעה של בית הדין. שיהיה משהו סופי.
מעולם לא סמכת עליו..
מה אומר?
זה שהרב שמואל הוציא את מה שהוציא, לא היה משנה לך.
כי גם ככה אתה יצאת נגד רב לפני שידעו מיזה.
הדעה ההלכתית לא מעניינת אותך.
כי אתה שופך דם צדיקים בלי לדעת כלום.
השלישי יקרא על שמך. לא חרבה ירושלים אלא כי ביזו בה ת''ח
זה אמת?
זה דרכה של תורה?
אז זה באמת הפסד שלך
פסק הלכה כזה יכול רק בית דין לפסוק!!
2 עדים!!
מה שנעשה כאן זה רצח!!
וזה לא נכון מבחינה הלכתית.
תוכל לשלוח את הניסוח המלא?
נראה שהכל פה מת
תמיד נזכר לפני ראש השנה בפורום פה
כבר אין ילדים זיגזג
אתם תראו את הסדרה בהסתורה? בכאן 11
כמה באמת תופעת מסיבות האנוסים באמת קיימת?
מתיר עגונות.
בוודאי שהתופעה קיימת והיא לא נדירה, אבל אני לא חושב שהיא נפוצה מאוד.
זה אולי עדיין קיים אבל פחות ופחות.
זאת תופעה שהולכת וגדלה
מצד שני, בתור מישהי שאירחה בעבר מפגשי אנוסים- זה ממש לא נראה ככה.
היה חמוד ממש. לא ראיתי את הסדרה.
שאני יודע שהוא קיים
כאילו אני לא אצליח באמת למחוק את קיומו מהראש והרגשות שלי
ואז
יש את תורתו ומצוותיו
ואם לא
אז שאלות פילוסופיות
שבסופן
הרבנים תמיד צדקו וכל מה שהם השתילו לי
ואז הבחירה לצאת
לשחרר מהכל
תמיד תהיה מלווה באשמה.
ואז זה כבר לא שווה את זה
ואז אני נשאר באותו מצב
לופ.
השאלה איפה הקושי מתבטא אצלך בדיוק ואיך אתה מתמודד איתו?
האם זה מקדם אותך או מרחיק אותך?
איך זה מסתדר עם הסביבה?
אם הוא קיים,
אולי הגיע הזמן שלך להשתחרר ממה שלימדו אותך ולברר את האמת באמת.
אתה חופשי.
יש לו אתר ומלא שיעורים.
וגישה שאולי תיישב את דעתך .
נותן מורכבות לאלוהים ולמציאות
למגזר שממנו הגיעו.
אני לא חושבת שנכון לקשר בין רמה אמונית ודתית לבין אסונות.
תשובה סליחות וכו' ועם כל המחשבות והרגשות בלב?
השנה לא (או עדיין לא) התמודדתי עם הרגשות האלה.
כנראה הזמן עושה את שלו, ויותר ויותר ברור לי שהסליחות הן לא כלפי ה' או ביחס למצוות.
אני גם לא מאמינה במצוות או שמישהו בודק אותן, וכל הצ'ק ליסט הזה לא בשבילי ומרגיש לי קטנוני .
אם כבר אווירת סליחה אז יותר ביני לבין עצמי והסובבים אותי, לא כלפי אלוקים.
לכזה שלא מופיע בתפריט הראשי.
בעז"ה תכף תשובו
, טוב לראות שלא כותבים פה הרבה...