הייתי מתחילה מהתאוריה ואז עוברת לפרקטיקה.
את התיאוריה אפשר ללמוד:
פודקאסט של דני מקורי- על תקשורת מקרבת. שימי לב שזה לא פודקאסט שעוסק ביחסי הורים-ילדים, אבל אם יש לך סבלנות ללמוד ולשמוע לדעתי זה נהדר כדי להבין את התאוריה לעומק כדי שבהמשך היישום יהיה יותר מדוייק.
אח"כ הייתי מדייקת לכיוון הורות:
"מדברים מהלב" של הבית להורות מקרבת
יש את הפודקאסט של רותי דריאן (אני פחות התחברתי)
יש תכנים שיותר מכוונים פרקטיקה:
איך לדבר כך שהילדים יקשיבו
יש ספרונים שראיתי המלצה עליהם:
לגדל ילדים בחמלה- של מרשל רוזנברג
הורות מהלב- ענבל קשתן
ההמלצה להתחיל משלב מוקדם, היא שככל שמתחילים מוקדם, טרם משתרשים דפוסים מוטעים בתקשורת ויותר קל לשנות גישה, מאשר שתוך כדי ניהול משבר בפועל, צריך לעצור. להיות פתוחים לשמוע, לזהות איפה זה מפעיל אותי ולמה, ובנוסף להכל גם לקחת אחריות ולתקן.
כשמתרגלים כששהורות היא "רכה" יותר אז יותר זורם.
למשל אם התמודדת עם התנגדות מסויימת, והסיטואציה התישה אותך, אז כבר תזהי בהדרכה נקודת חיבור.
וגם אפשר ליישם את העקרונות גם בלי שיש איזה קרייסס. סתם תוך כדי קריאת ספרים- לשאול איך החתול הרגיש כשנשפכה לו קערת החלב? מה היה אפשר לעשות כדי שהקערה לא תישפך.
נניח לו לעבור לידה.
אבל הילד רוצה לעבור שם. לחדד את הקונפליקט, החיים לא כאלה פשוטים 😜
אז הוא יכול לעבור בזהירות בלי שהקערה תישפך.
הדגמנו יישום עיקרון של תקשורת מקרבת.
או למה הידיים של הילד בעמוד הזה גדולות יותר מהעמוד הקודם? אולי זה מרמז שהוא מרגיש משהו אחר? בואי נסתכל על הפה שלו. פה הוא מחייך ופה הוא לא.
לתרגל לזהות סימנים מהסביבה ומה זה אומר.
מהאיורים בספרי ילדים אפשר להוציא המון תובנות שבקריאה רגילה פחות שמים לב אליהם בכלל.
ואז בהמשך זה הרבה יותר טבעי גם בתוך קונפליקטים בבית עם האחים או מול ההורים או בינה לבין עצמה.
היום הילדה שלך בת שנתיים והכל טוב לך (שאפו!) אולי כי היא עוד לא דרכה לך על איפה שקשה לך,
אולי כי את יודעת לנהל את זה כך שהכל יזרום מתוך אינטואיציה.
אבל היא תגדל, ובע"ה יהיו עוד אחים. מתישהו זה אולי יהיה קשה. אולי האינטואציה תגיע לקצה שלה ומשם צריך יותר שיטה, דפוס, תהליך מובנה יותר. תובנות מחודדות יותר. וכשיש את הבסיס, לחזור לרענן ולתרגם ליישום כבר יהיה יותר קל, פחות חוסר אונים.
