לי למשל היה מאוד חשוב שהילדים שלי יהיו חכמים.
לא הצלחתי להבין מה אני אעשה אם ייצא לי ילד טיפש או שיתקשה בלימודים (אני מאוד חכמה- זה קצת כרטיס הביקור שלי, ובעלי פחות- זה אכן הייתה התלבטות כשיצאנו, אבל בכלל לא חשבתי על זה בהקשר של הילדים..)
אחר כך עברנו אירוע של אובדן ואז אמרתי שזה הכי פחות חשוב העיקר ילדים בריאים וכל השאר שטויות! אבל החיים זורמים ושוכחים...
ב"ה יש לנו בת מהממת (אובייקטיבית) ברמה שכל הזמן עוצרים אותי ברחוב להגיד כמה שהיא יפה (היא באמת מאוד יפה! הרבה יותר ממה שיכולתי לדמיין, אבל גם זה מטריד אותי, כאילו זה מה שהיא תהיה, יפה?) ולצערי, היא לא כזו ילדה חכמה... ולצערי הרב מגלה שזה מפריע לי, אבל זו עבודה שלי נטו!!
בקיצר, יש לנו הרבה עבודה ולדעתי הם מרגישים את זה בקלות, לכן צריכה לעבוד על זה זריז (היא עדיין פיצקית)