ממש ממש בהתחלה?

או אחרי דייט שלישי ככה.. 

ואני חוזרת ואומרת (חפרתי על זה פשוט בשרשורים קודמים..)

הכל תלוי בחיבור

אם הוא מרגיש לי מישהו קרוב אליי או קשור אליי(זאת הרגשה שאפשר להרגיש אפילו מכמה דקות שיחה, מניסיון)

אז זה יכול להרגיש טבעי ונחמד.. 

ואם לא, ואני לא מעוניינת בו, אז אני ארגיש קצת חוסר נעימות ומבוכה אולי.. אבל כן אגיד תודה על המחאה

וגם עד כמה הוא קולט אותי, מה רמת הטקט שלו כלפיי.. 

בד"כ שיש חיבור דברים זורמים יותר ומרגישים אחד את השני (אני לא אומרת שמושלם על ההתחלה וזהו חתונה..)

אבל מרגישים מתי נכון לומר מחמאה עדינה ומתי לא שייך.. 

בד"כ המבוכה מגיעה שהאדם לא קלט נכון את מי שמולו.. 

אסור להחמיא אפילו אחרי האירוסין.

כמובן תלוי באיזו רמה, אבל צריך שכל, לא לתת לרגש לסחוף אותנו..

דרוש זהירות..

|מחכה שכולם פה עכשיו יעלו עליי.. |

וחס ושלום שייצאו עליך.. 

אני לפחות שמחה מאוד שאומרים מה ההלכה קודם לפני כל הדעות והמחשבות שלנו... 

האמת אני לא כ"כ יודע, אבל סתם למשל "וואי אני מאזה חולה עלייך" נשמע לי משהו לאחרי החתונה...

צריך שמישהו שעבר הדרכה לפני פגישות יגיע לשרשור הזה ויתן קצת יותר ירידה לפרטים..

אחפש את המקור בעז"ה

השאלה אם תכלס בשטח זה עובד ואפשר ככה לחזר.. זו השאלה הגדולה!!

אז איך מחזרים??  או שלא...  שלא איזה דתיה תתהפך עלי שאני מחמיא לה 

אז עשית לי סדר פחות או יותר בעניינים.. 

רק לגבי השורה האחרונה, לא נראה לי שזאת הסיבה שזה לא נעים לך..חח

כאילו, בחייאת,אחרי החתונה לא תרצי לשמוע שבשבילו את הכי יפה בגלקסיה?

 יש אשה בעולם שלא אוהבת שיגידו שהיא יפה?? לא מאמין!

בטח כי זה ההתחלה של הקשר לא בגלל שלא בראת את עצמך וזה...לא קונה את זה חחח

התחלתי לפחד שבכלל הדתיות האלה מכוכב אחר. 

ונראלי יש דעות יותר מחמירות..

נגיד כינוי חיבה מבחינתי זה רק אחרי החתונה.. 

וגילוי חיבה, טוב זה נראלי ממש שנוי במחלוקת.. 

מבחינתי זה פחות משנה. קודם שנגיע בכלל למציאות הזאת... 

שאלה:
שלום,
אני יוצאת בשידוך עם בחור דתי טוב וירא שמים והפגישות איתו התקדמו ממש טוב. עד שבפגישה שישית הוא אמר לי שאני נראית מאוד יפה. אני לא יודעת איך להתיחס לזה, האם זה צנוע לבחור לומר כזה דבר לבחורה וגם איפה הגבול לשמירת עיינים בשידוכים.
וגם הרי בחורה כשיוצאת לפגישות, היא בכוונה מתקשטת ומתלבשת יפה כדי להיראות יפה בעיני של הבחור ואז יוצא שהיא מחטיאה את הבחור. כל הנושא הזה ממש לא ברור לי ואני לא יודעת איך להגיב. 

תשובה:
שלום רב:
ההרגשה שלך שהדיבור על היופי החיצוני יש בו מיעוט צניעות היא הרגשה טהורה שראויה לך. עצם ההתעסקות ביופי אין בו חוסר צנעיות אם הדבר נעשה בצורה הוגנת. חז"ל אומרים אין אישה אלא ליופי. כוונתם שיש כוח באישה לגרום לכך שהחיים לא ישארו רק בפנים אלא הנשים ניחנו בכישרון להביא את החיים גם בעטיפה נאה ויפה. היופי החיצוני הוא יכול להיות ביטוי שלמות שמתגלה בפנים ובחוץ. 
הבחור שאת יוצאת איתו דואי שצריך גם לשים לב ליופי שלך. חז"ל אומרים שאסור לאדם לקדש אישה עד שיראנה שמא תתגנה בעניו. אין כוונת חז"ל שבחור יעשה מבחן יופי לאישה שעומד לקחת לאישה. אולם ראוי שהבחור ירגיש שגם הצדדים החיצוניים מתיישבים אצלו על הלב. אני מסכים שלא ראוי לדבר על כך. זה צריך להיות דבר שמדברים עליו רק לאחר החתונה. [גם שם יש מעלות עליונות של צדיקים עליונים שאפילו לאחר החתונה אינם מכירים ביופי של נשותיהם. כך אמרו חכמים על אברהם אבינו שלא הכיר ביופי של שרה עד שירד עימה למצרים. אולם אלו מדרגות שאין לנו השגה בהם] אולם את צריכה לדעת שהיום הדור מאד מבולבל בנושאים אלו. גם אצל אנשים יראי שמים המושגים של הצניעות לא מבוררים. פעמים חושבים שדווקא הדוגריות הזרימה והפתיחות ראויה וקדושה גם בשלב ההכרות. אין זה מעיד שהבחור לא במדרגה רוחנית. יתכן שהבחור רצה שתרגישי טוב ולכן אמר לך שאת יפה. כך ראוי להתנהג באמת לאחר החתונה. 
אם הדיבורים האלו יחזרו את יכולה לשוחח עימו על נושא זה. את יכולה לומר לו שאת שמחה שאת מוצאת חן בעיניו אולם את מעדיםה שאת כ המחמאות על הדברים החיצוניים תשמרו רק לשלב של אחר החתונה. 
בנוגע לשאלתך האם את צריכה להתלבש יפה לפגישות. ודאי שאת צריכה להתלבש יפה. אבל יפה זה גם צנוע. כל עוד שהפגישות הם לצורך קשר רציני לא מדובר על חטא אלא להיפך על מצווה.
כל טוב ובהצלחה

מצידי זה סבבה, אבל אני בספק גדול אם כבר הבנתי איך מתנהלים עם דתיות..  

אבל בהתחלה, שמנסים להתניע את הקשר ולהכנס ללב

זה רק יוצר (אצלי לפחות) יותר חששות מה לומר ומה לא לומר. 

אני יודע שקשר על פי התורה הוא יותר עמוק זה וודאי.. אני רואה את ההבדל

אבל עד שנכנסים ללב.. סך הכל הצורך האנושי הוא אותו צורך לדתיות וחילוניות ואפילו גויות אני מאמין

ואני לא יודע איך לספק אותו כשאני מוגבל במילים

תודה על התשובה! 

כמובן לא בכוח, (אוי ואבוי לגבר שמנסה בכוח ) 

אבל לענות על הצורך הנפשי של הבחורה להרגיש מחוזרת, נאהבת... מחמאות וכו' -ככה זה היה עובד עם סתם בנות..

משהו השתנה אצל הדתיות? ומה אעשה עד שאלמד את העולם הפנימי של הגברת היקרה?

יש לך איזה טיפ בשבילי מהי פחות או יותר שפת האהבה הכללית אצלכן הדתיות?

אולי אני יצליח לתת לך כמה טיפים איך לתת מחמאות שיענו על העניין ומצד שני יהיו בסדר..

לא מסוג הדברים שהייתי חושבת עליהם לבד, אלא שנתקלתי בהם והן היו מדויקות וטובות.

אם אתה מעוניין אז תגיד לי  

לא באופן מאולץ ולא דברים שעלולים להביך אותה או אותי. כשמגיע מגיע, כמו לכל אדם.

לרוב אני לא מחמיא לאנשים שאני עוד לא מכיר.

להגיד על משהו שהיא אמרה שהוא חכם או עמוק כן.

להתפעל ממעשה טוב שעשתה כן.

להגיד "את כך וכך" וכדו' זה לא.

סתם כי אני עוד לא מכיר.

בקיצור - בטבעיות ובטקט.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?