כיום אני באונ', אחרי כמה שנים טובות בישיבה
מלכתחילה ללא עבודה סדירה במקביל, כדי לנצל הזמן ללימוד (חברותות, לבד, שיעורים). וזה ממש ממלא ומשמח אותי שאני מצליח להקדיש זמן בכמות ובעיקר באיכות ללימוד, ושומר על צביון של בחור ישיבה בהתנהלות, בתחושה ובהנהגה.
ניסיתי לשריין מראש יום פנוי בו אני יכול לנסוע לישיבה/לנסוע למכון מאיר. מאד מחובר לרב שרקי שליט''א
נתקלתי בבנות תורניות שפסלו אותי- כיוון שאני כבר לא בישיבה, ורוצות להתחיל חיים בתור אברכיות
ונתקלתי בבנות תורניות שפסלו- כיוון שאני עוד לא עובד, מה שמבחינתן כבר תואם גיל ושלב בחיים
באזור פסח באמת התחלתי לחפש עבודה. גם מתחושה שזה השלב כרגע, וגם מהמקום שזה לא ידפוק לי הצעות.
זה בעיקר בהצעות המגיעות מבחוץ. כשאיכשהו כבר יש היכרות מסויימת מראש דרך האונ'/חברים משותפים זה עולם אחר.
אבל חלק מההשתדלות זה גם שדכניות ומאורות וואצאפ למיניהן (שאני לא חבר בהן, אבל מרבית ההצעות של השדכניות עוברות באוטוסטרדה הזו)
תוהה האם זכיתי להצעות קצה שאינן מייצגות, או שמא זה באמת הלך הרוח, מבחינת הבנות היותר תורניות, יחסית-
זה או שאני בישיבה ולומד כל היום,
או שאני באונ', קובע עיתים כמה דקות ביום וכבר עובד?
אין חיה כזו של לומד באונ' אבל משתדל למלא הזמן בלימוד בין לבין?
אשמח לדעתכן ולנסיונכן,
תודה




)