אני שולחת את זה לפה למרות שזה מאוד אישי,
מרגישה צורך לשתף כי זה צעד מאוד גדול מבחינתי.
אני יודעת שרוב האנשים בפורום הזה גדולים ממני בכמה שנים,
אולי זאת גם סיבה.
_____________________________________
אני לא שולחת את ההודעה הזאת כדי לדבר איתך שוב!
אני כבר לא רוצה כי אני חושבת שהבנתי משהו
אני מקווה שתגיד לי שזה לא נכון,
אני לא יודעת למה עדיין אכפת לי ממך, אני בעצם יודעת. כי אכפת לי.
אני מרגישה וחושבת שתכלס השתמשת בי, כי רצית לשתף מישהו את מה שאתה מרגיש,
לא יכלת לספר לחברים שלך כי פחדת מאיך שהם יגיבו,
וברגע ש*מצונזר* נפנפת אותי,
אבל לא לגמרי כי עדיין "היית צריך אותי"
אבל לא לגמרי כי עדיין "היית צריך אותי"
אני אצטט את מה שאמרת אז:
"אנחנו לא חייבים לנתק קשר, אנחנו יכולים לדבר * לא זוכרת כמה * ביום"
ואני זאת שלא רציתי והעדפתי לנתק קשר.
ואמרת עוד דבר:
"אולי אני ירצה לחזור לדבר איתך עוד כמה זמן, וגם אולי אם את תרצי"
טוב יש לי עוד הרבה ציטוטים,
אני זוכרת כנראה בגלל שהרגשתי שזה לא אמור להיות ככה ובחרתי להתעלם.
אני חושבת שהייתי נחמדה מדי, ממש ניסיתי להבין אותך כשאתה לא ניסית,
פיניתי לך מהזמן שלי, ואתה דיברת איתי רק בזמן הפנוי שלך,
אבל לא כשרצית לשתף, אז היה לך את כל הזמן.
הנה כמה סיבות ללמה אני כן אומרת:
1. שתראה שזה לא היה בסדר, אם תבין, זה יהיה בונוס
2. לסגור את הדברים שנשארו פתוחים, מבחינתי.
3. כדי שכבר לא יהיה לי אכפת, שאני לא ירגיש שאני סתם חושבת דברים
כי אחרי הכול יצא לי לראות הרבה צדדים טובים בך.
(אני חושבת שבכל אחד יש המון דברים טובים,
ואני חושבת גם שאם חושבים על מישהו משהו טוב צריך להגיד לו)
4. אולי לראות שהזמן, המחשבה והמקום בלב
ובחיים שהקדשתי לך לא היו בזבוז.
5.כדי להגיד לך שוואלה זה פגע בי.
6.ואחרון כי אני רוצה להגיד לך שגם למדתי מכל זה הרבה דברים,
על עצמי, על קשרים עם בני אדם,
על לנסות להבין אנשים גם אם אנחנו לא חושבים ומרגישים כמוהם.
אני חושבת שזה הפך אותי ליותר רגישה וגרם לי לראות את הטוב באחרים.
