חצי שעה מרגע הקימה...

א. הרגש שלהן מפותח יותר ולכן גם הכוונה.

ב. הן מציאותית מתפללות לעיתים רחוקות יותר (נגד ההלכה), ולכן זה פחות מצוות אנשים מלומדה.

אני לא מסכים. ממה שראיתי, נשים מכוונות יותר.

מה הקשר? הן לא חייבות במניין בגלל שהן לא נספרות.

ממש לא.

א. נשים לא רוחניות יותר.

ב. גם אם זה היה נכון, אין לזה קשר לפטור ממניין.

ג. נשים חייבות בשלוש תפילות.

א. ברכות השחר.

ב. סברא.

ג. אגרת התשובה לר' יונה. 

נכון.

ובכלל, ממתי רמה רוחנית גבוהה היא סיבה לפטור? בדיוק להפך.

אבל בתפילה גברים ונשים חייבים באותה מידה.

בדר"כ, ככל שמישהו בדרגה גבוהה יותר, הקב"ה מצפה ממנו ליותר: ה' מדקדק עם צדיקים כחוט השערה, כהנים חייבים במצוות יותר מישראלים, שחייבים יותר מגויים, שחייבים יותר מחיות.

נשים אשכנזיות, מחלוקת אם חייבות בערבית.

גם לפי הפותרים, זה מסיבה טכנית, לא מהותית.

נשים ספרדיות, לרוב הפוסקים חייבות בשתיים או שלוש, לפי מיעוט הפוסקים חייבות בתפילה דאורייתא.

אם נשים חייבות רק בבקשה, זה רק לשיטת הרמב"ם, ואז אם לא יודעות שיש מצווה כזו, לא יוצאות.

עונה באישי.

לא הגיוני שכל דיון שקשור בנשים או בכללי דיון הלכתי

אתה מסתכל על זה בצורת מבט שכלית וקרה בלי להתחשב בדברים אחרים

לדוג':

הרב עובדיה אמר שמספיק תפילה אחת ביום. הרב מוצפי אמר (סתם לדוג') שאישה עם ילדים פטורה מתפילה לחלוטין.. 

ואתה אומר את זה בלי מקור בלי כלום כאילו זאת עובדה שקיימת שבחורה שלא מתפללת 3 תפילות ביום עושה עבירה!

וידוע שנשים מאוד קשורות לרגש שלהן ולא צריך מקור לזה. וגם ידוע שהאמונה של הנשים תמימה יותר (ושמעתי רבנים שאמרו את זה..) אז יש כאלה שיגידו רוחניות, ויש כאלה שיגידו שקל להן להתחבר יותר למצוות ממקום רגשי .. בקיצור.. התגובות שלך לא נעימות בכלל 

גם התגובה הזאת למעלה 
"ב. הן מציאותית מתפללות לעיתים רחוקות יותר (נגד ההלכה), ולכן זה פחות מצוות אנשים מלומדה."

ממש מעוררת בי סלידה. 

אם הייתי הבת שלך הייתי כבר חושבת שיש לך איזה עניין נגד העולם הנשי.. 

כל אחד הולך לפי נטיית ליבו, יש כאלו שידגישו את הצדדים שהגמרא אומרת בחיוב הנשים ומביא מקורות לזה מחז"ל. ויש כאלה שיחפשו ויחפשו איפה כביכול התורה מדברת כנגד.. וזה יוצר אווירה שלילית על המגזר הנשי ואני ממש מוחה על זה. 

תודה רבה ויום טוב

הקטע שאתה מתעקש לכתוב בכל תגובה שלך ע.י ולא מבינים למה

יוצר גם מין הרגשה של אולי התנשאות (הייתה לי מילה יותר טובה וברחה לי...)

ובכללי ממש לא נוח שאתה רושם כל תגובה שלך ככה.. 

זו לא התנשאות, זה עניין אישי.

תיקונים:

הרב עובדיה פסק *שספרדיות* חייבות בתפילה אחת, והרבה אחרונים חלקו על הקולא הזו, שהיא נגד רוב הפוסקים.

הפטור של אשה שמטפלת בילדים, לא קשור להיותה אשה. כל אדם שעוסק במצווה (ברמה שאין לו זמן פנוי בכלל, מציאות נדירה מאוד באמהות של ימינו) פטור מתפילה.

בלי מקור?

אגרת התשובה לר' יונה.

משנה ברורה סי' ק"ו ס"ק ד

מג"א סימן ע' ס"ק א

ט"ז סי' ק"ו ס"ק א

פר"ח שם.

פסק לספרדים בסדר. לא הזכרת את זה אפילו בתגובה הקודמת שלך! ומחילה מכבודך אני סומכת על הרב עובדיה בעניין הזה.. ("שהיא נגד רוב הפוסקים", איזה עזות לזלזל ככה בפסיקה של הרב עובדיה...)

הרב עובדיה בעצמו כותב שהיא ספק ספיקא, בתשובה שלו ביביע אומר.

אני ח"ו לא מזלזל ברב עובדיה, אבל רבים מרבני זמננו חלקו עליו.

ובסדר, אפשר לחלוק, שורה תחתונה רוב הספרדים קיבלו עליהם את הפסק של הרב עובדיה.

מי שרוצה להחמיר או לקבל על עצמה יותר תפילות מבורך ביותר.

אבל מפה ועד לזה שאתה כותב בתגובה שלך בצורה נחרצת ללא הבאת מקורות בתחילה 

*נשים חייבות בשלוש תפילות*

זה בהחלט מקומם, זה כאילו להוציא אותנו מקלות בהלכה. 

זה קולא גדולה, אין מה לעשות (מה גם שרוב הנשים לא מכוונות לצאת יד"ח מצווה דאורייתא, ולא ברור שהן בכלל יודעות שהן מקיימות מצווה כזאת).

מכל מקום, להגיד שזה מוכיח שנשים רוחניות יותר, על סמך דעה של מיעוט מהפוסקים הספרדים, זה פשוט לא נכון.

לא אמרתי שנשים רוחניות יותר בגלל שנפסק להן להלכה שלא בהכרח חייבות 3 תפילות.

אמרתי באופן כללי שנשים מחוברות יותר לעולם הרגש ולכן גם עבודת התפילה קלה להן יותר

ויש שייקראו לזה רוחניות יותר.. זה רק דיוק בהגדרה של המושג.. 

ומזה אין מה לעשות. תדייק בבקשה בדבריך פעם הבאה וזה הכל. ותדגיש שיש פוסק ענק שהתיר וסומכים עליו. וזה מה שהתקבל היום. 

ולגבי מצוות דאורייתא, אני בטוחה שיש גם גברים שלא מכוונת לצאת יד"ח מצווה דאורייתא , גם בגלל שיש הרבה בכללי שלא מכוונים דברים שצריך לכוון לפני תפילה, וגם בגלל שזה לא כזה ידוע שזה דאורייתא..

אני שוקלת להפסיק לדון איתך.. לא נעים לי בכלל.. 

א. הרב עובדיה פסק כך רק לספרדיות.

ב. הוא אמר בעצמו שזו קולא גדולה ושראוי להתפלל שלוש תפילות.

ג. הרבה מאוד מפוסקי זמננו חולקים עליו.

גבר שלא מכוון לצאת מדאורייתא, יוצא יד"ח לפי רוב הראשונים.

אני מתנצל עם אני נשמע מתנשא, אני באמת לא מתכוון לזה.

ובוודאי שאני לא חולק על זה: 

אמרתי באופן כללי שנשים מחוברות יותר לעולם הרגש ולכן גם עבודת התפילה קלה להן יותר

ויש שייקראו לזה רוחניות יותר.

גם משהו.

ומקבלת את ההתנצלות, למרות שזה לא בדיוק התנשאות זה יותר סגנון כתיבה שכאילו מוציא את הנשים בצורה שהן מקלות בהלכה ומחפשות קולות.. אם תתנצל גם על זה ולהבא הניסוח יהיה אחרת, זה יהיה מצוין. 

אני אישית סומכת על הרב עובדיה. לא יודעת לגבי שאר הפוסקים.. 

אבל תודה על סיכום הדברים. 

גבר שלא מכוון לצאת מדאורייתא, יוצא יד"ח לפי רוב הראשונים.- לא בדיוק הבנתי

זה נכון שרוב הנשים לא מקפידות בהלכה הזאת, אבל זה לא בא מזלזול במצוות.

פשוט, כל הדורות נשים לא ידעו להתפלל, וכך השתרשה המחשבה שפטורות מתפילה.

אני לא בא בטענות, רק מביא את ההלכה.

אז ככה:

יש מחלוקת ראשונים, האם תפילה היא מצווה מדאורייתא (כלומר, יש מצווה מהתורה להתפלל כל יום תפילה קצרה שיש בה שבח, בקשה והודאה) או מדרבנן.

אם תפילה מדרבנן - נשים חוייבו כגברים (אפילו שהזמן גרמה).

אם תפילה מראש היא דאורייתא, מדאורייתא אין לה זמן קבוע ולכן נשים חייבות בה.

נחלקו האחרונים, אם לפי דעת הרמב"ם, שתפילה מדאורייתא, נשים חייבות גם במה שחכמים תקנו (שלוש תפילות בנוסח שמונה עשרה), או רק במה שחיובו מהתורה (תפילה קצרה שיש בה שבח, בקשה והודאה).

הרמ"א פסק כרמב"ן ורוב הראשונים, שתפילה דרבנן.

נחלקו המג"א והט"ז אם השו"ע פסק כרמב"ן או כרמב"ם.

הרב עובדיה פסק שלפי השו"ע תפילה דאורייתא, ונשים חייבות רק בנוסח של התורה.

אם אשה סומכת על הרב עובדיה, היא צריכה לדעת לכוון לקיים מצוות תפילה דאורייתא, כי מצוות (דאורייתא) צריכות כוונה.

איזה אמא יכולה להגיד עם יד על הלב שאין לה שלוש דקות פנויות ביום? (אם יש לה זמן לענות על סקרים היא אמורה להתפלל בזמן הזה).

תפילת שמונה עשרה מינימלית לוקחת שלוש דקות.

כל הכבוד למי שמכוון יותר, אבל זה לא 'הכל או כלום'.

מצוות תפילה לנשים | אתר ישיבה

ורק אצטט "נשים המטופלות בילדים קטנים וטרודות בניהול ענייני הבית, רשאיות לכתחילה לצאת ידי מצוות התפילה בברכות השחר ובברכות התורה בלבד."

נכון. כשהלכתית הן נחשבות כטרודות, כלומר, כשאין להן זמן.

נשים חייבות (לכתחילא, שיש זמן):

בשחרית: ברכות השחר וברכות התורה, פרשת התמיד, פסוקי דזמרא, פרשה ראשונה ופס' אחרון של שמע, אמת ויציב ושמונה עשרה.

הכי מקוצר: ברכות התורה, פסוק ראשון ואחרון של שמע, ושמונה עשרה.

במנחה בכל מקרה חייבות רק שמונה עשרה.

כתוב במפורש שלגבי פרשת התמיד לא חייב.. 

"היו נשים שנהגו לומר את פרשיות הקרבנות, ויש אומרים שנשים צריכות לומר את פרשת התמיד. אולם להלכה אינן חייבות בזה."

ביאור הלכה סי' מז סעיף יד.

זה כי זה לא באמת חובה לאף אחד. לכן כתבתי שזה רק לכתחילה.

"נדיר ביותר?"

אתה אישה עם 10 ילדים? 

כאילו שאני אבין מאיפה העזות? באמת שאני מזועזעת.. 

אני לא מזלזל ח"ו בעבודת הקודש של לגדל את הדור הבא של עמ"י.

אבל בימינו, שיש מכונת כביסה, וטיטולים חד"פ, ומקרר וכו', וממה שראיתי, כמעט ואין אמהות ללא זמן פנוי בכלל (ברמה שהן נחשבות הלכתית כ'טרוד').

בכנות, לרוב האמהות, אין אפילו שלוש דקות פנויות? שלוש דקות שהתינוק או הילד לא צריך אותן דחוף? בכל היום? קשה לי להאמין.

זה לא ה3 דקות, זה לא קשור. 

זה תוספת עול!

זה משהו נפשי.

אם אשה תדע שמעבר ללפרנס, לבשל, לכבש, לגהץ, לדאוג לעצמה להיות יפה, לדאוג לילדים, להכין איתם ש"ב, לדבר איתם על מהלך היום, לסדר את החדרים, לארגן לשינה, ולא יודעת מה (ואין בעיה שהגבר גם שותף אבל בכוונה כתבתי הרבה מטלות)

ורגע לנשום

היא גם צריכה להכניס ללו"ז מחוייבת נוספת! זאת הבעיה.. זה לא ה3 דקות או 4 דקות.. 

קצת הבנה בנפש האדם, קצת.. לא סתם פטרו את האישה.

החיים זה לא מכונת זמן, זה גם נפש שצריכה להיות תלויה בזמן.

נפש צריכה מנוחה. 

ותפילה זאת עבודה גם אם זה 3 דקות. 

אבל לא פטרו נשים! הבאתי לך רשימה ארוכה (וחלקית) של פוסקים.

אשה חייבת בתפילה, ותאמיני לי שגם לגברים יש עול.

תפילה לא נחשבת מצוות עשה שהזמן גרמא שנשים פטורות ממנה.

אני חושבת שהתגובה הקודמת שלי הייתה ברורה

לא פסקו שלא. כל הפוסקים האשכנזים, ורוב הפוסקים הספרדים פסקו שחייבת. ע"ס מה את כותבת שלא?

אז למה לכאורה פטורה?

נכון. חייבות בגלל שהיא בקשת רחמים.

אתה בהחלט מזלזל, או במילים אחרות לא ממש מעריך.

וגם אין לך שום זכות בכלל לפתוח פה בנושא כי אתה לא אישה ואין לך שמץ של השגה איזה עול זה לחנך ילדים, לתחזק בית, להיות אישה יפה לבעלה, להיות רוחנית וצדיקה, וגם ללכת לפרנס. ותוסיף לזה שיש הרבה נשים חלשות מטבען, או עייפות, או עם ברזל נמוך, אחרי לידה, בין לידה, בהריון.. 

אני חוזר ואומר שאני לא מתכוון לזלזל.

אני לא מדבר על מצבי קיצון, או על מצבים של פטור.

אשה (אשכנזייה, בשביל שלא תגידי שאני מזלזל ברב עובדיה) סתם, כשהיא לא טרודה או חולה, חייבת בתפילה כגבר.

ואוקי, אם זאת ההלכה לאישה אשכנזיה, מה טוב. יבורכו הנשים. 

כי הדיון הלכתי.

הרב מלמד לא מחלק בין אשכנזיות לספרדיות.

השיטה האמצעית שהוא מציג לא מופיעה באחרונים (שאלתי אותו על כך).

עונה באישי.

וכן זה פחות או יותר מה שתמיד אמרו לנו...

נערך

באמת שואל, מה לא בסדר במה שאמרתי?

אבל כתבת קודם שלוקח לך מינימום שעה..

שאם את לא באמת מחויבת להתפלל שחרית, אז האם זה בסדר שכמעט באופן קבוע להתפלל בישיבה

(תמיד שאלתי את עצמי את זה.. ) 

אבל זה היתר לדעתי בדיעבד, ואם הופכים אותו באופן קבוע בפרט שלא בטוח שחייבת בתפילה הזאת.. 

אז אולי זאת שאלה שצריך לבדוק אותה.

עוד נקודה, 

יש כאלה שאולי יעדיפו להתפלל בנחת בישיבה באוטובוס (נגיד נסיעה ארוכה) מאשר להתפלל בעמידה שמגיעים ללימודים אבל יותר בקצרה.. וזאת גם שאלה שצריך לברר מה נכון.. 

 זאת לא השאלה.. 

השאלה אם זה כך באופן קבוע, וגם אם יש אפשרות להתפלל בעמידה אבל רק פחות בנחת.. אם עדיין אפשר להתפלל בישיבה.. 

לאפשרות להתפלל בעמידה במקום שהגעת אליו.. לא באוטובוס עצמו.. 

ולעצור?

או אפשר פשוט להתחיל רק מה שחייבת שלא לוקח זמן בכלל 

קריאת שמע ועמידה...

אפשר להתפלל שחרית עד חצות היום.. 

שימי לב למה שהוא כתב בהתחלה: זה לפי מיעוט הפוסקים הספרדים.

למה את לא באמת מחוייבת להתפלל שחרית?

בעבר - 15 דקות מרגע הקימה, כולל תפילה ולהכין ארוחת בוקר.

אולי תפרט איך זה? שימושי

כשהייתי עובדת בחוץ הייתי שמה שעון מעורר לשעה לפני שצריך לצאת, קמה מהמיטה עשר דקות לפני שצריך לצאת ויוצאת חמש דקות אחרי שצריך לצאת.

אני אדם שמתארגן ממש מהר, תוך חמש דקות אני בחוץ.

מתפלל בדרך עם תפילין או בלי ומשלים אחר כך תפילין

התארגנות עד התפילה 15-40 דקות, תלוי ביום.

תפילה במניין לוקחת בין חצי שעה לשעה, תלוי ובבית כנסת בו אני מתפלל

אז לוקח זמן עד שפנויים לשאר היום יום

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים

לפורום של טבת והלאה...

בס"ד

לא תמיד כשפותחים, הפורום הוא מחודש טבת. חיפשתי מקום בו אפשר לכתוב

את התאריך (טבת, למשל) ולא מצאתי. אז  לפעמים מופיע פורום עתיק

איזשהו. לא מבינה למה ומדוע...

איך מגיעים לפורום העכשווי (מאתמול, שלשום) - ניסיתי בכותרות המציינות

מספרים גבוהים (2000+) למשל, אבל זה לא מעיד על אקטואליות הפורום.

ועוד משהו: הזמן המופיע ממול לתגובות לא הזמן הנכון. למשל 11.00

במקום 13.00 וכד'.

יש לי, כלומר, אין לי, שום כשרון טכני ולבטח זה משהו פשוט

אבל לא יודעת איך.

תודה!

מה פירוש "עבר עריכה"? מצד מי, הצוות? ומדוע?

תודה רבה!

או שרשום הניק שביצע (הניק שכתב את ההודעה ועשה עריכה ושינוי)

או שעריכה בוצעה ע"י מנהל הפורום - ואז זה בד"כ להסיר תוכן שלא ראוי לפרסום פומבי.  

פרטי העריכה רשומים באותיות אדומות.

כאשר נכנסים לערוך פוסט שכתבת - בדקות הראשונות לאחר שליחת הפוסט, אפשר לערוך "בשקט"  אין אינדיקציה שהפוסט עודכן.

רק אם מעדכנים אחרי די זמן, 10 דק נניח, אז מופיעה השורה האדומה שהפוסט עודכן.  

(ויש גם מגבלות מתי ניתן לערוך.  פוסט שקיבל תגובות, ננעל/נחסם לעריכה די מהר אחרי קבלת התגובה הראשונה.) 

לא הגיוני ולא ברור איך יכול להיות שאת נכנסת לפורום כל שהוא ואת רואה הכי למעלה הודעות שאינן הכי חדשות שנכתבו בפורום.  

אולי תצלמי בפעם הבאה את המסך שאת מקבלת?

את יכולה, אם תרצי, גם להעביר לי בשיחות האישיות.

שנבין מה הבעיה אצלך.  

הזמן שמופיע - כנראה גם זו בעיה במחשב שלך.

השעון במחשב שלך נכון? 

בס"ד

תודה על שתי התשובות.

1.  השעון בסדר גמור.

2. אעקוב אם אמנם זה כך (שמופיעות ההודעות החדשות קודם)

3. לא משמעותי אבל מדוע צריך לדעת שהניק (מה זה ניק?...מאיזו מילה?) ערך את תגובתו? מה זה משנה לנו?

4.  בבקשה, מה זה פצל"ש (או משהו כזה), אני לא מהדור שלכם, ידידי הצעירים.

אבל את רוב הדברים אני מבינה.....

יישכויח!

3. ניק מלשון nickname(כינוי). הכוונה למשתמש בפורום

4. פצלש זה פיצול אישיות - אדם אחד שמשתמש בשני כינויים

בכל מקרה זו אותה הכוונה

אדם אחד, שני שמות

ואם בפיצול עסקינן, למה כשאני פותחת את האזור האישי,

שואלים: האם יש לך פיצול אישיות?......

עניתי המון פעמים: כן. כן. כן....(לא נותן ברירה אחרת)

כך שיש לי כבר פיצול אישיות לעילא ולעילא, אבל

אני לא מבינה מה העניין כאן. זה גם קשור לשם?

או שזה הפסיכולוג של האתר......

תודה!!

לפעמים כשאני מתחבר לפורום ונכנס לשיחות האישיות, במקום לראות את רשימת הניקים איתם התכתבתי, הניק שלי מופיע, משום מה, בכל השורות. במקום הניקים הנכונים שהיו אמורים להיות שם

ואז כשאני לוחץ על ניק, זה גורם שאני כאילו רוצה להתכתב עם עצמי.

ואז מופיעה השורה ההזויה "האם יש לך פיצול אישיות"

הפתרון לצאת מזה הוא רענון הקישור וזה מסתדר. 

ולמה אדם אחד משתמש בשני כינויים ועוד מצהיר על זה?!

ברכה והצלחה!

הרבה פעמים, וזה קרה כאן בפורומים בגלים ובתקופות, היו טרולים שעשו צחוק ושיגועים וגם הטרדות. אותו אחד פתח והשתמש בניקים שונים כדי להטריל..

ויש גם שימושים לגיטימיים.

מישהו/מישהי עם ניק ותיק ומוכר, רוצים לשאול שאלה שלא תסגיר מי הוא השואל או השואלת.

דברים רגישים שלא רוצים לחשוף מבחינת הזיהוי של הניק הותיק.

לחסוך מבוכה, להסתיר משהו, להיות אנונימי בשאלה ספציפית. 

וזה א ח ר י  עריכה?

אז התת פורום הזה צריך להיות חסום איכשהו ולא כך פרוש לעיני כל

בכלל, כל כך מהר עלולים לגלוש בפורום , לדברים כאלה, ללשון

הרע, לפגיעה במישהו על ידי התלוצצות עליו (גם בתכתובת על

החצאיות ראיתי כזה דבר; אפשר לענות יפה או להתעלם על ידי

מעבר טבעי לנושא אחר אבל לא להוציא לבן אדם את הנשמה

ולעשות אותו כלעג וקלס לעיני כולם....זה לא יפה.

הכי מרגיז שזה  משעשע (אללי) ומושך להמשיך לקרוא -

כעין בידור - זה לא מתאים לפורום רציני כמו שהפורום

הזה נועד להיות, לפי הבנתי, וכך הוא רוב הפעמים.

 מאד קל בפורום לכתוב כל העולה

על רוחנו; האם פנים מול פנים גם היינו מעזים

להתבטא כך?

ועוד - חושבת שנושא שעלול להיגרר לתגובות

מזלזלות, או שעוסק בעניניים שהצניעות די

יפה להם - צריך לעבור מהר ובנימוס

(כלפי זה המתחיל בנושא כזה, אפילו

ברצינות כי משהו מטריד אותו) לנושא אחר

ואפשר לאמר שבפורום הזה לא מרחיבים

בדברים כאלה, כי...כי....יש כאן ילדים קטנים!.....

וגם אם מישהו רוצה לשפוך את הלב

והנושא חריג, לא צריך לפרט יותר מדי -

זה לא בריא, זה לא נאות ויש דברים

שהשתיקה יפה להם. כלומר, מבינה

שזה מקום שאפשר לחשוף הכל

כי אף אחד לא מכיר, אבל בכל

זאת, קצת להתאפק. למרות שנורא

מושך לפרוק הכל. ואני מדברת גם

על עצמי. שלא אסחף מדי

בקלי קלות אפשר להיסחף.

שלא נהפוך לצהובון מרוב שיעמום

או סקרנות.  הכי יפה ומעניין זה

חילופי הדברים הרציניים, החקירות

והדיבורים בנושאים חשובים.

לא צריך לרדת למכולת!

אם ראית תגובה מסוימת שלדעתך אין מקומה בפורום, את תמיד יכולה ללחוץ על כפתור הדיווח ואז זה מגיע למנהלי הפורום לבדיקה.

בגדול תהיה מחיקה או עריכה או אף חסימת המשתמש רק במקרים חריגים, בדרך כלל בגלל פגיעה בניק אחר או שימוש בשפה לא נאותה וכיוצ''ב.

ופותחים ניק חדש.