בוגרי אוניברסיטה משתכרים יותר מבוגרי מכללות שגם עולות יותר

לעניות דעתי אין כל כך משמעות לאופי חילוני או דתי של מוסד אקדמי, כי אין כ"כ הוואי חברתי בגיל הזה, יותר חשוב השכונה שאת גרה והחברות מלפני (אצלי במכללה אין כמעט דתיים אבל מה שמשפיע בעייני יותר היא שיש קהילה חזקה בשכונה שאני גר), לגבי מגע וחשיפה ממליץ פשוט לשאול את המקום שאת נרשמת או לנסות להתייעץ עם הבוגרים

ב"ה

שלום רב,

בד"כ כלל אינני כותב בפורומים כאלה אך ראיתי "במקרה" את השאלה בערוץ ונרשמתי במיוחד כדי להגיב ובתקווה שהתגובה תועבר גם לצעירים/ות אחרים/ות המתעניינים בלימודים גבוהים.

מזה שנים רבות אני מרצה באוניברסיטאות וכיום חבר סגל מן המניין באחת המכללות הגדולות בישראל.

במקור אני מתל אביב, גדלתי במשפחה לא דתית ובמהלך לימודי התואר השני והדוקטורט חזרתי ב"ה בתשובה.

לאורך השנים (כ-20 שנה) לימדתי סטודנטים רבים מאד ובין היתר למדו אצלי גם סטודנטים דתיים (גם היום). היות שיש לי ניסיון רב בחינוך ובהוראה במוסדות לימודים גבוהים שאינם דתיים בהגדרה אני מבקש להתייחס לשאלה שהועלתה.

עצתי היא שהקריטריון הראשון במעלה בבחירת מוסד לימודים יהיה הרמה הדתית בו (ללא קשר לרמת שמירת המצוות של המתעניין/ת) לא ניתן להגזים בחשיבות קריטריון זה ולא משנה כמה אכתוב בעניין זה לא יהיה מספיק.

יש הרבה סטודנטים וסטודנטיות שמתחילים את הלימודים עם רמת שמירת מצוות יפה ועוזבים הכל לאורך הלימודים גם בגלל הסביבה החברתית וגם בגלל החשיפה ללימודים גבוהים מצד מרצים כריזמטיים וחכמים  מאד שאינם שומרים תורה ומצוות. כמרצה אני יודע איזה כוח יש לבמה, לתואר ד"ר/פרופ', לרטוריקה ולדברי החכמה הנאמרים בשיעור. מאד קשה לחברה צעירים לעמוד מול זה. ישנם גם מרצים שחלק מסדר היום שלהם הוא להשפיע על סטודנטים דתיים לעזוב את הדת. זה נעשה באופן מתוחכם מאד ועובד פעמים רבות מדי. כמובן שדי אם נתבונן בכך שיש לא מעט אינטלקטואלים דתיים שמכירים היטב את כל הטענות שניתן לטעון באופן ישיר ועקיף כנגד היהדות ועצם זה שהם אינם מתרשמים מהם צריך להיות מספק כדי לא להיגרר אחרי טענות השווא הללו. אבל המציאות מדברת בעד עצמה מאד קשה להחזיק מעמד במקומות אלו.

לגבי עניין השכר והעבודה זה תלוי במיוחד ביכולת שלך להצטיין בלימודים ולא קשור באופן ישיר למוסד הספציפי.

עצתי אלייך להירשם אם כן באריאל, גם לקרבה לבית יש יתרון למרות שהרבה פעמים חברה צעירים רוצים לפרוש כנפיים ולהתרחק אך כמי שהיה סטודנט בעצמו שנים רבות המלצתי החד-משמעית להיות קרובים לבית ולא להתרחק (יש לכך משמעויות רבות מעבר למשמעות הכלכלית שגם היא חשובה).

מקווה שעזרתי,

בהצלחה רבה לך ולכל הסטודנטים והסטודנטיות לעתיד.

לרוב הציבור שמגיע לאוניברסיטאות/מכללות, מדובר באנשים שנמצאים בשלב גיבוש הזהות של החיים שלהם.

כלומר, לא שהאוניברסיטה\מכללה הם הגורם להורדת הכיפה, אלא כי זה השלב בחיים שזה קורה...

השיקול של אוניברסיטה מול מכללה מבחינה מקצועית - באופן כללי, אוניברסיטה לוקחת. האם יש מקצועות ספציפיים שבהם זה הפוך? יכול להיות. אולי הוראה.

בכל מקרה, הייתי מנסה בכל זאת לדבר עם אריאל - אולי יתפנה להם מקום השנה?

אולי ישנה אפשרות לעשות שנה במכללה ואז לעבור לאריאל?

ולפי ההתרשמות שלי ממנה, היא ב"ה נשארה חזקה תורנית כמו שהייתה לפני כן.
אני יודע לומר שהיא דאגה שבמהלך הלימודים את החלק המעשי היא תעשה עם בנות דווקא, והיו לה כמה חברות דתיות באותה השנה.
כמו שאמרו לפני, ברור שחשובה הרמה התורנית מבית, בכדי לקבל את הכוח ורצינות לשמור על הערכים החשובים, כשממול לא כולם שומרים, אלא "זורמים" ולפעמים מוותרים על עקרונות חשובים.
בהצלחה!

יותרפיה מבפנוכו, כך שאנלא בטוח שאהיה לתועלת.

נשאר לי רק לאחל לך המון ב''הצלחה!

פשוט לא שוים יותר מידי.

יש מעט מאוד נישות באקדמיה ששווה ללמוד אותם מהצד של פרנסה.

יש רפואה ופרא רפואה, STEM, משפטים וראיית חשבון, הוראה ואדריכלות, זהו בערך.

אם המטרה היא פרנסה אפשר ללמוד מגוון תעודות ורישיונות שלא באקדמיה, תיווך נדלן, רתכות ומסגרות, אינסטלציה ושיפוצים, טכנאים וחשמלאים למיניהם, רישיון מנוף או טרקטור או מלגזה או משאית, הלוואי שהציבור החרדי (והציבור הישראלי בכלל) יתמקד בזה במקום בתארים מיותרים במדעי הרוח והחברה, אין שום פרנסה בתחומים האלה.

כמו שכתב ריה"ל "ואל תפתיך חוכמה יוונית שאין לה פירות כי אם פרחים".

גם מעניינת אותי ההזדמנויות שיש ללימודי תואר "מהדרין"

אגב אולי בפרוג יהיו תשובות רלוונטיות יותר

קמפוס שטראוס,

יש להם מכינה לגברים, מניח שיש גם לנשים אבל לא יודע 

אפשר לפרסם את השרשור כדי להגדיל סיכוי לתשובה?

הי,
יודעת על מישהי שלמדה אומנות בשלוחה החרדית - היה אפס צינזור, גם בספריה היה ספרים ותמונות בלשון המעטה, לא ברמת צניעות מינימלית. גם המרצים מדברים על הכל בלי סינון.
בשלוחה הרגילה, זה עוד יותר, מן הסתם.
אולי זה שיקול - למי שפנתה

לפעמים זה נותן כיוון

ממרצים שלמדו או מלמדים שם.

יכול להיות שחלק כן השתפר עם השנים, אני לא יודעת מניסיון.

אווירה תחרותית נוראה בין הסטודנטים, סיפורים על אנשים שמחבלים אחד לשני ביצירות. 

ביקורתיות מאוד קשה מצד המרצים, מילים מאוד קשות, מסמנים לסטודנטים איקס גדול ישר על העבודה.

הכי קיצוני: בגלל כל זה, היו סטודנטים שהיו מגישים את העבודות ואז עולים לגג להתאבד.

וגם זה מקום מאוד חילוני ומאוד שמאלני. 

מבחינת צניעות זוועת עולם. מבחינת פוליטיקה, הם הוציאו בתור פרוייקט אומנותי תמונה של ביבי עם חבל תלייה לפני כמה שנים.

יש המון פרוייקטים ללימוד אומנות ועיצוב לדתיים שקמו בשנים האחרונות, הם סובלים מחסרונות משמעותיים משלהם (בעיקר חוסר מקצועיות משווע) 

אבל כל הנ"ל אלו דברים שנשמעים לי מאוד מרתיעים. שוב, לא באמת מניסיון.

בגדול זה לא המקום להתייעצות זו נישה מאוד מצומצמת ואם את בכיוון של בצלאל את כנראה מגיעה מכיוון טיפה שונה.

לא עונה כי עברו שנים מאז שהייתי בנישה הזו של האמנות למדתי אבל לא שם ומכיר כאלה שכן.

חלק ימליצו חלק פחות אבל ההפחדות כאן בלי פרופורציות. כמו בכל מקום זה תלוי בך בכוח הפנימי שלך ובשמירה שלך על עצמך ועל מה שחשוב לך. תנסחי את זה לעצמך מראש.

מי שלא למדה שם ומגיבה... זה מדבר בעד עצמו אין סיבה לחרדות בהצלחה

כנ"ל חוסן, וכנ"ל ערכים והגדרות דתיות.

להגיד זה תלוי בך זה נחמד אבל לא באמת עונה על השאלה אם האווירה מתאימה למי שמחפש מסגרת דתית וצנועה.

אכן אין סיבה לחרדות. 

זה חממה מוגנת ורגועה לבנות שרוצות תואר של בצלאל בלי כאבי ראש

אבי נגר

מישהו יודע ומכיר בי"ס עם מסלול קצר יותר לאומנות ששווה באמת?

עכשיו רואה ששאלת על תואר אז לא רלוונטי

לעבור מנחה 3 חודשים לפני הסוף- אני לא יודעת כמה זה ריאלי.

תואר עיוני, ולצערי באמת אין המון חומר ל-2 מאמרים נוספים. אפשר ל-1. המון זמן התבזבז על כיוונים שלא צלחו.

אני מרגישה שהמנחה חושב שהתחתנתי קטולית עם הבעיה שאני מנסה לפתור. אני כולו באתי ל-4-5 שנות מחקר, לא מעבר. 

גם באמת שהמחקר מייאש אותי לגמרי. אני אמורה ללדת בתחילת שנה ואין כיוון מבטיח באופק. אם אצטרך לעבוד על זה עד לפתרון הבעיה אני עלולה להשתגע באמצע.

הגיוני שיש הרבה כיוונים שלא צולחים אבל בדרך כלל יש כיווני מחקר עם סיכון יותר גבוה ויותר חדשניים וכיווני מחקר נוספים פחות חדשניים אבל עם סיכוי טוב יותר להצלחה.

לגבי הוועדה המלווה זה החוקרים שהיו במעבר שלב.

הייתי קובעת פגישה עם המנחה ומנסה להבין איך כן אפשר לכנס את החומר שיש למאמר אחד נוסף. איזה סימולציות חסרות וכו ושמה על זה פוקוס מרכזי. יכול להיות גם שהמנחה שלך אובר ביקורתי ואם תדברי עם הוועדה המלווה הם דווקא כן יחשבו שיש מספיק חומר או קרוב לזה (מכירה מנחים משוגעים שלא רצו לשחרר אנשים בתואר שני גם אחרי כמה פרסומים וטענו שזה לא מספיק).

פשוט אני כבר כל כך מותשת מזה שכבר פחות חשוב לי התוספת ד"ר לשם שלי, העיקר לסיים.

כרגע הכיוון של הפסקת לימודים הכי ריאלי, מקווים לנס עם הרבה עבודה קשה.

ומוסיפה שאפשר לקבל הארכות אוטומטית עכשיו בגלל המלחמה..

בכל מקרה לא הייתי מוותרת, הייתי מנסה לראות איל אפשר כן להוציא מזה בחודשים הקרובים דוקטורט, את לא צריכה שלושה מאמרים אלא עבודה בהיקף של שלושה מאמרים

מניחה שיש לך וועדה מלווה, אולי להתייעץ איתם? זה אמור להיות חלר מהאחריות שלהם

בדכ עושים באמצע הדוקטורט ומגישים להם מסמך. רוצה לכתוב לי בפרטי מאיזה אוניברסיטה את?

אם את לא זוכרת, יכולה לשלוח מייל לרשות לתלמידי מחקר אצלכם

לי התואר השני לקח זמן רב, כך שבאמת לפעמים דברים מאתגרים ממש ולא הייתי מציע להתייאש אם כי הרמה של שני ודוקטורט לא קרובים.

שולח כוחות מכאן.

תרצי שאפרסם את זה בראשי כדי להשיג עוד תשובות?

אין חובה לסיים דוקטורט בצורה של מאמרים. זה אופציה, אבל לא חובה.

אמור להיות בתדירות של פעם בשנה פגישה עם ועדה מלווה (מהמוסד שלך או חיצוני), והם אמורים לתת חוות דעת נוספת למנחה לגבי התרומה, התקדמות וכו'.

נראה שלא היה לך דבר כזה.

בטח יש אצלכם דיקן\אחראי תארים מתקדמים שאפשר לדבר איתו על העניין.

בסופו של יום, דוקטורט זה עובר\נכשל. זה לא משנה אם עוברים ב-61 או במאה.

אז בסדר, לא יצא מאמר יוקרתי. אבל השאלה היא אם מה שכן נעשה מספיק למשהו, ובשביל זה שווה לפנות למישהו בעל תפקיד באוניברסיטה (הכוונה היא לפרופ' בכיר מהתחום, שכבר הגיש סטודנטים משלו ובחן אחרים, ויש לו למה להשוות) ולשמוע מה אפשר לעשות.

והרבה דירות שותפים.
 

בלוד יש כפר סטודנטים.

ברחובות יש כפר סטודנטים.

מניח שיש גם מעונות בבר אילן, לא יודע איך הם.

אוכל לחפש פרטי קשר לכל השלושה למי שרוצה, מוזמן לפנות בפרטי.

ממה שהבנתי

הרבה דתיים גם

ייתכן מאוד שאפשר לגור שם גם בלי ללמוד באריאל

שווה לבדוק