ב"ה
שלום רב,
בד"כ כלל אינני כותב בפורומים כאלה אך ראיתי "במקרה" את השאלה בערוץ ונרשמתי במיוחד כדי להגיב ובתקווה שהתגובה תועבר גם לצעירים/ות אחרים/ות המתעניינים בלימודים גבוהים.
מזה שנים רבות אני מרצה באוניברסיטאות וכיום חבר סגל מן המניין באחת המכללות הגדולות בישראל.
במקור אני מתל אביב, גדלתי במשפחה לא דתית ובמהלך לימודי התואר השני והדוקטורט חזרתי ב"ה בתשובה.
לאורך השנים (כ-20 שנה) לימדתי סטודנטים רבים מאד ובין היתר למדו אצלי גם סטודנטים דתיים (גם היום). היות שיש לי ניסיון רב בחינוך ובהוראה במוסדות לימודים גבוהים שאינם דתיים בהגדרה אני מבקש להתייחס לשאלה שהועלתה.
עצתי היא שהקריטריון הראשון במעלה בבחירת מוסד לימודים יהיה הרמה הדתית בו (ללא קשר לרמת שמירת המצוות של המתעניין/ת) לא ניתן להגזים בחשיבות קריטריון זה ולא משנה כמה אכתוב בעניין זה לא יהיה מספיק.
יש הרבה סטודנטים וסטודנטיות שמתחילים את הלימודים עם רמת שמירת מצוות יפה ועוזבים הכל לאורך הלימודים גם בגלל הסביבה החברתית וגם בגלל החשיפה ללימודים גבוהים מצד מרצים כריזמטיים וחכמים מאד שאינם שומרים תורה ומצוות. כמרצה אני יודע איזה כוח יש לבמה, לתואר ד"ר/פרופ', לרטוריקה ולדברי החכמה הנאמרים בשיעור. מאד קשה לחברה צעירים לעמוד מול זה. ישנם גם מרצים שחלק מסדר היום שלהם הוא להשפיע על סטודנטים דתיים לעזוב את הדת. זה נעשה באופן מתוחכם מאד ועובד פעמים רבות מדי. כמובן שדי אם נתבונן בכך שיש לא מעט אינטלקטואלים דתיים שמכירים היטב את כל הטענות שניתן לטעון באופן ישיר ועקיף כנגד היהדות ועצם זה שהם אינם מתרשמים מהם צריך להיות מספק כדי לא להיגרר אחרי טענות השווא הללו. אבל המציאות מדברת בעד עצמה מאד קשה להחזיק מעמד במקומות אלו.
לגבי עניין השכר והעבודה זה תלוי במיוחד ביכולת שלך להצטיין בלימודים ולא קשור באופן ישיר למוסד הספציפי.
עצתי אלייך להירשם אם כן באריאל, גם לקרבה לבית יש יתרון למרות שהרבה פעמים חברה צעירים רוצים לפרוש כנפיים ולהתרחק אך כמי שהיה סטודנט בעצמו שנים רבות המלצתי החד-משמעית להיות קרובים לבית ולא להתרחק (יש לכך משמעויות רבות מעבר למשמעות הכלכלית שגם היא חשובה).
מקווה שעזרתי,
בהצלחה רבה לך ולכל הסטודנטים והסטודנטיות לעתיד.