אם היא מסכימה תעוף על זה...

החיסרון הוא אצלך שעוד לא הבנת את האור של קדושת הארץ 😅

אולי באמת הייתי פוסל אם היו מציעים לי מישהי מה'שפלה'

סתם... לא נראה לי בעיה

יש מצב שאני הייתי פוסלת על כזה דיבור..

אני לא נתקלתי בו יותר מידי..

אם, בעצם גם לא ממש נתקלתי במרכז יותר מידי 

אני מתנחלת שיכולה לספור על יד אחת את מספר הפעמים שהיתה מעבר לקו הירוק (לכיוון המרכז כמובן)

סתם אני מגזימה אבל יש בזה מן האמת..

ממש מעבר להרי החושך בשבילי. 

/מפחד שיכעסו עליו שלא הבין את קדושת הארץ וכו'/

ו @בחור ישיבה 1

לא תרצה להכיר למישהי כמוני את האור של המרכז? 

הכל כאן חצי בציניות..

באמת לא להבהל ממנו.. טוב?

שאמר לי שאם אני אמשיך לקחת טרמפיסטים הוא לא חושב שנוכל להמשיך לצאת.
(לא סיפרתי לו שבטעות לקחתי גם ערבים פעמיים)

פעם נסענו חברים לבקר חבר בגוש עציון...

אחרי כל ההרפתקאות שהיו לנו החלטנו שאם נפגשים זה שהוא בא לכיוון שלנו.

א. הכל סביבנו לוחות זיהוי ירוקות.  לך תדע מה הם זוממים..

ב ישבנו בקצה של הישוב ליד הבית שלו ועשינו על האש, כשבאופק לא רחוק יש כפר ערבי 

ושמענו רחשים מהיער שהיה חשוך פחד.   

חבר שלי נבהל מאיזה חתולה שרצה לידו, פתאום השכן מופיע עם אלה ביד ושואל אם הכל בסדר כי הוא חשב שיש פיגוע.

ועוד בחזור היה איזה נער ערבי שסובב משהו באוויר וחבר שלי מהפחד עבר לנתיב הנגדי ויכלנו למות.

(אני הצעתי לו לפחות לסטות לכיוון הנער ככה הוא בטח יברח או..)

בקיצור, הבנתם??  זה אשכרה סכנת מוות תמידית רק שהתרגלתם לזה.

אשרי מי שגר שם!! חח

אבל זה מפחידדד שיש בכלל את האפשרות כל רגע שיקרה משהו..

עצם זה שיש לך אויב כל כך קרוב שיכול לזרוק לך משהו על הרכב

או פתאום לבוא ולהרוג או לשחוט מישהו בשנתו..

שיגרה סבבה. אבל להגיד שאין סיבה זה לא נכון

לפי הדיבור אני באמת רואה שהתרגלתם לכל הבלאגן הזה חחח

בחיי שמעולם לא ראיתי בקת"ב שלא דרך מסך.

אמרת בעצמך שזורקים בקתבי"ם, אבנים, והשד יודע מה...ולפעמים גם מנסים לחדור כדי להרוג.

אני שומע את זה גם בתקשורת וזה עוד אחרי שמשתיקים את הטרור.

אצלנו לא.  בחיים לא זרקו עלי אבן ולא ראיתי בקבוק תבערה מעולם.

בקיצור, אצלכם יותר מפחיד חחח

גמני כמובן מעריץ, דווקא בגלל שלהרגשתי זה מפחיד

סתם המקום הראשון שעלה לי לראש שממש קרוב לערבים 

שווה לנסות להציע לה!

אולי החיים עוד יפתיעו אותך!

כבר בהתחלה סיכמנו שאני מכירה רק את יש"ע..

אז אני לא יודעת איפה אתה גר 

<צ>

אולי בגלל זה אני לא מפחדת 

נהגתי וקיבלתי אבן בדיוק מול הפרצוף שלי... אין מה להגיד זה היה מפחיד..

זה רק משמים שהזכוכית לא התנפצה...

אבן אשכנזית הכוונה היא אבן קטנה... סתם מושג (שלאו דוקא מדבר על גודל)

<צ>

חח... אני לא רואה את זה ככה גם אחרי 15 שנה...

עכשיו אני רואה, כמו שמול שקיעה כתב..

אתה רוצה שאני יתאר לך מה מפחיד במרכז?

הכל ענק ומפחיד 

מליון אוטובסים לא ברורים. אם אין מוביט אתה לא שורד.

מליון אנשים הזויים ברחוב שאתה פשוט רק רוצה לעוף משם.

צריך להחליף אלף אוטובוסים ורכבות בשביל להגיע לכל מקום

אתה לא יודע מי יהודי ומי גוי ברחוב.. וכשאתה רוצה לשאול מישהו איפה יש משהו אתה מחפש בנואשות מישו עם כיפה..

והכי הכי הכי מפחיד - רותח שם. אי אפשר לצאת החוצה לשניה  תכלס, שאם בעלי מהמרכז אני באה לחמותי רק בחורף.

ממש מעבר להרי החושך..

מה שנקרא כל אחד מפחד מהערבים של השכן.

חצי בצחוק, אבל די ברצינות.

וסתם שתדע, אצלנו לא מפחיד בכלל.

פעם נסענו חברים לבקר חבר בגוש עציון... שתי דקות מהבית שלי, לא מפחיד בכלל. העיר הגדולה.

אחרי כל ההרפתקאות שהיו לנו החלטנו שאם נפגשים זה שהוא בא לכיוון שלנו. חשבתי שבנים בם הרפתקנים, נשמעים חבורת בנות פחדניות.

א. הכל סביבנו לוחות זיהוי ירוקות.  לך תדע מה הם זוממים.. יש להם גם לוחיות זיהוי צהובות ואז הם נמצאים במרכז, אז תגיד תודה שפה הם  מסומנים. אין לך ספק שזה הם.. ובד"כ אם הם לא רוצים שיעלו עליהם הם ימצאו דרך טיפה יותר יצרתית מאשר לנסוע ברכב עם לוחית זיהוי ירוקה.

ב ישבנו בקצה של הישוב ליד הבית שלו ועשינו על האש, כשבאופק לא רחוק יש כפר ערבי 

ושמענו רחשים מהיער שהיה חשוך פחד.  באמת שאתם נשמעים חברות בנות פחדניות וההמשך רק מראה את זה יותר. כמו שלא כל חתולה אצלך תחשוב שהיא גנב. וחושך, נו באמת לא עברתם את הגן כבר?

חבר שלי נבהל מאיזה חתולה שרצה לידו, פתאום השכן מופיע עם אלה ביד ושואל אם הכל בסדר כי הוא חשב שיש פיגוע.

ועוד בחזור היה איזה נער ערבי שסובב משהו באוויר וחבר שלי מהפחד עבר לנתיב הנגדי ויכלנו למות.

(אני הצעתי לו לפחות לסטות לכיוון הנער ככה הוא בטח יברח או..) באמת, יותר מסוכן לעשות תאונה. תסתכל על הכביש פעם הבאה, רוב הסיכויים שאם תסע מהר הוא לא יפגע בכלל. אני לא שמה לב לדברים כאלה ואני גרה הרבה שנים ביש"ע ובקושי בקושי זרקו עלי אבנים (וגם זה רק באוטובוס, ממוגן ירי מגיע בשעות קבועות, בטוח של יהודים ושיא הקל לפגוע בו - נשמע תעלולים של ילדים ביסודי.)

אני אגיד לך למה התנהגנו כמו בנות

כי מחקרים מוכיחים שגם גברים לא יכולים לחזור לחיים אחרי שהם מתים- לא רק בנות. אז גם להם יש סיבה להמנע ממוות.  חחחח הבנתוש?

אצלנו תצעקי מחתולה באמצע הלילה אף אחד לא יחשוב שקרה משהו..

כי אם קורה משהו יש כלים להתמודד.

אם יש פיגוע, עדיף להיות אצלנו.

רציני.

זוכר מה קרה בהר נוף לפני כמה שנים?

לא נראלי שיש יישוב ביהודה ושומרון שיש בו מניין בלי נושא נשק אחד.

והמוקד חירום שלנו זמין פי מליון מהמשטרה.

אולי אתה חי בסרט בגלל שאתה בן..

זה קורה ועוד איך.

בוא נגיד שזה גם משהו מפחיד במרכז, אצלנו אני מכירה את כולם וכולם עברו סינון כלשהו לפני שהם נכנסו ליישוב. אני יכולה לסמוך על האנשים מסביבי.

התכוונתי לזה שכתבת שזה כמעט לא קורה תקיפות.

אז הסברתי לך שכן.

וההמשך, היה משהו שמפחיד אותי אישית.

אם אתה לא מדברת על דרום ת"א או איזה שכונת פשע.. גם שם לא הייתי רוצה להיות. 

זה שתשכנע אותי כמה המרכז הוא יפה וכמה אני חייה בסטיגמות על מקומות ספציפיים ומכלילה על הכל?

בדיוק כמו שאנחנו עשינו לך הרגע... 

אולי אתה צודק, אבל אותי זה לא משכנע להפסיק לפחד.

(למה רק אני לא מצליחה לשים סמיילים בנושא? זה מה שרציתי לשים )

עושים סוגריים ובתוכם המילה "כן" - אם זו הבעיה..

אם זה מה שעשית ולא מצליח, אין לי מושג למה אני לא מהחבר'ה שמבינים 

זה לא מה שעשיתי..

אז תודה 

הייתי חייבת להוסיף

ותרגום - נשמע כמו חבורת בנות פחדניות 

<צ>

 אז גם אני אוסיף משהו קטן לסיום הדיון..

, את טובה בלהוציא מישהו דפוק..

בדיוק את הצדדים ההפוכים, זה היה בציניות...

סתם כתבתי שנון ויורד עליכם אז הוא החמיא לי 

/עפה על עצמי /

סתם, תכלס ממש נהנתי בדיון שלנו  (וזה היה נראה שגם אתה..)

אז אל תעלב לי עכשיו..

אסור לי להחמיא עדיין!

להגיד למישהי שהיא טובה זה סוג של מחמאה.

מהסוג המותר..

ככה נראה לי לפחות 

|אוף, אני יותר מדאי ציני לאחרונה|

לא נורא, קורה לכולם משני הצדדים,

גם יותר מידי צינים שלא מבינים אותם וגם סתם לא מבינים פתאום ציניות...

והשקט...(:

זה אני מודה שזה כיף..

אבל אני לא אוכל להנות מזה כשאני חי בפחד

בהתנחלויות. לא חייב ללכת דווקא לאיזור שיש מלא ערבים מסביב או שאין בכלל גדר

לא טענתי שאני מאמין גדול. רק אמרתי ששם הסכנה היא יותר קרובה וזה מפחיד.

לא יודע מה זה להתרגל.. הסכנה עדיין קיימת.  מה זה עוזר לי להתרגל?  עובדה שגם ההוא קפץ באמצע הלילה עם אלה כי הוא חשב שיש פיגוע.. הפחד קיים בתת מודע.

ואם אני אתרגל לגמרי, זה יגן עלי? לא.

ולגבי אמונה עצמה, שטן מקטרג בשעת סכנה. 

גם על ההמשך.

ורציני, יש רמות סיכון ביהודה שומרון.

ובאמת, גם אם זה היה נראה בצחוק - אני באמת מפחדת במרכז. ולא אוהבת להקרב לשם בכלל..

ואם אני צריכה לנסוע לשם, אני ממש יפחד, ברמה שאני לא יעשה את זה אם לא יהיה עוד מישהו איתי ברכב.

וגם וויז, שאני לא סומכת עליו בכלל. 

אבל כשצריך משהו, ומאמינים בו אז צריך לסבול כל מחיר.

וכמו שכתבנו, יש לזה גם הרבה יתרונות..

אי אפשר לשרוד שם יום אחד, פשוט כאב ראש עם האוטובוסים האלה. או פשוט שאצטרך לעמוד שעות בטרמפיאדה...

תגלה שאין לך איך להגיע הביתה ויהודים צדיקים עם רכב פשוט עוזרים לך להתקרב לבית.

אני אישית מעדיפה טרמפים על אוטובוס, אבל אנשים לא מבינים שאין, פשוט אין אצלנו תחבורה אחרת.

ויש לזה כל כך הרבה כללים, ולא כזה מהר עולים על כל אחד.

הכל טוב.

אולי לא תעלו על אוטובוס כי פעם היתה חטיפה של קו 400 לאשקלון?

ופיגועים יש גם במרכז, באוטובוסים ובכל מקום.

אם ה' ירצה שיקרה לך משהו זה לא משנה איפה תהיה, ההשתדלות זה לא לעמוד בכל מקום ולא לעלות על כל אחד.

זה גם כזה יפה לראות שאנשים מהיישובים האלה באמת יודעים שאין תחב"צ אז הם עוד יותר עוצרים.

פעם נסעתי עם חברה ליישוב שלה באמצע הלילה, והיא עצרה לטרמפיסט. 

רק שיש כאלה שזה לא מתאים להם התפקיד הזה להיות המגן של המרכז

ככה שהתפקיד הגיע אלינו בלי בחירה, אבל אנחנו לא מפסיקים לבחור בו. כל יום מחדש.

אבל את הקושי של המעבר, שהוא באמת החלק הכי קשה לא עשינו.

ולך יש הזדמנות 

אבל אני לא מנסה לשכנע. בכלל.

אם כל הדתיים לאומיים יגרו ביש"ע איך ידעו מי אנחנו בכלל? 

תמשיך לגור במרכז ולשמור עלינו מסטיגמות לא נכונות

תודה, אבל אני חושב שאני אוותר  חח

יש לך את הזכות של חזרה בתשובה שלנו אין 

תדע שאני מעריצה אנשים שעשו את זה, זה כל כך קשה. והכי לא ברור מאליו.

יש אצלכם גנבים 

וחייבים לנעול את הבית כל פעם!

וזה מפחיד להשאר לבד,

אצלנו יש שומר בחוץ שמפטרל מסביב לכל היישוב. שומר פרטי 

אם הכלה שלך נמצאת באילת ואתה בקרית שמונה לא תתאמץ בשביל לפגוש אותה?

והמרכז והשטחים לא כאלה רחוקים, 

ובמילא צריך לקרוע את הים בשביל למצוא אותה,

אז תצא ותכוון שזה יהיה חלק מהקושי ולא דברים אחרים.

תאמת, שאני ממש לא מבינה את השאלה בכלל.

אולי כי אני בצד המיובש, והנואש כבר.

אז תחשוב לעצמך כמה אתה בר מזל שיש לך אופציה בכלל להתלבט על זה,

כי ההצעה טובה, ולמה לא?

(ממש מרגישים מהתשובה שלי שאני נואשת? )

איזור השומרון ממש קרוב למרכז, וחוצמזה אפשר להפגש באמצע.

אל תדאג, מסתדרים. 

אתם לא הראשונים ולא האחרונים..

בהצלחה 

אז למה הוא צריך לפגוש אותה?

שכבר יסגרו אולם היכנשהו באמצע ויתחתנו!!

בקיצור, הוא לא הולך כרגע לפגוש כלה אלא אשה.

ואם המרחק הוא כזה שעצם המאמץ להיפגש יפגום בקשר, אז לא בטוח שכדאי.

בסופו של דבר, מעטים האנשים שמצליחים לתחזק קשר ממרחקים גדולים.

קשר במרחק קצר מאפשר "זרימה", שהיא יכולה לעזור מאד לבניין הקשר.

אם תהיה אהבה ביניכם אני מאמין שתמצאו פיתרון שישאיר אתכם ביחד

גיסי הוא מירושלים בזמן שאנחנו מצפון השומרון.. הם היו נפגשים באמצע הדרך כזה לעניות דעתי...

לא בעיה

באיזור תפוח\אריאל אני חושב שיהיה לשניכם נוח להגיע.. טוב, תלוי איפה אתה גר במרכז..

אבל שיהיה רק בהצלחה בכל מקרה! שווה לנסות לפחות להתרשמות כללית...

אבל יהיה לזה איכויות אחרות, והרבה זמן לחכות. זה לא יהיה מה שרגיל.

א) אני ממש מצטער אם זה נשמע ככה ממש לא התכוונתי לכך ..

ב) לא מחוסר עצלות אלא מכמה סיבות .

ג) ופשוט התכוונתי לגבי מרחק אז אמרתי שאני גר במרחק והיא גרה בשטחים ואולי הייתי צריך לתקן ליהודה ושומרון זה בסדר ?

פשוט רק שאלתי לגבי המרחק .. היא גרה בערך באזור ירחו 

מזל  כי אני לא משם..

כי כבר התחלתי לחשוש שאולי הציעו לך אותי ואף אחד כמוך לא ירצה אותי אחרי שהרסתי לו את כל השרשור..

סליחה אם הרגשת מותקף, ואם נצלשנו בהסחפות.

מקווים שתמשיך לכתוב כאן מה שאתה חושב, ולא תפסיק בגללנו.

אני הייתי נבהלת במקומך,אז ממש סליחה.

ושיהיה בהצלחה! 

זה מה שהתכוונתי..

מבואות ירחו למשל זה פחות הסגנון..

אבל הוא מהמרכז, איך ידע? 

אם הוא היה יודע הוא היה כותב שהיא מאזור מעלה אדומים..

לא הרגשתי מתוקף , פשוט הרגשתי ששפטתם אותי ישר .. בכלל לא התכוונתי לשטחים .. אני מאוד אוהב את א"י ולא אתן מלימטר לאף גורם שהוא לא עם ישראל , והכל בסדר

לק"י

לא, כי לא רצוי להתחתן עם מישהו שלא אוהבים גם את המראה החיצוני שלו.

וכן, כי תלוי במה מדובר. האם את מוכנה להפגש רק עם מישהו בעל מראה מאוד ספציפי?

אם כן, אז בעיני כדי להפתח ולנסות לפני שפוסלים.

מראה חיצוני רואים הכי טוב במציאות. ויכול להיות שחיבור רגשי לבנאדם, יוביל אותך לחיבור גם למראה החיצוני.

יש גבול במראה מבינה? תסתכלי באחוזים כמה את מורידה

אם אמרו לך את זה הרבה כנראה שזה נכון ואם את לא שומעת את זה הרבה ואת חושבת שחצי חצי הגיוני .

צריך חן .. אבל לא לחפש את מלך היופי להתמקד בשאר הפרטים.

עוד דבר אני חושבת שדווקא נשים שפחות מרגישות בנוח עם היופי שלהן יחפשו אותו אצל אחרים ..

אז לשים לב איפה את לא מקבלת את עצמך

לכל אחד חשוב משהו אחר

חיצוניות זה המון

הבעיה בסינון כזה היא

שמראה כמו כל תכונה אחרת

יכול להפריע ואחרי זה כבר לא

אפילו למצוא חן

וגם להיפך

ככה שסינון ע"פ תכונות

הוא לא בהכרח נכון

זה גם "אנרגיה" שאנחנו קולטים כשאנחנו נמצאים ליד הבן אדם. וזה כבר קריטי למערכת זוגית בריאה.

האישו הוא לא התכונה/ האנרגיה

אלא

איך היא נתפסת

וזה יכול להשתנות מתקופה לתקופה 

אבל קודם כל לא לפסול את זה כ"מראה חיצוני וזהו". לפעמים זה באמת רק זה, לפעמים יש עומק.

חוזרת קצת על דברי קודמיי, אבל מתמקדת במה שכתבת "רק אם... אני מוכנה להקשיב לעוד פרטים". אני לומדת מזה שהסינון החיצוני הוא כבר בשלב ההצעה, וזה חבל, כי תמונה הרבה פעמים לא מספיק משקפת: אפילו את החיצוניות הפשוטה ממש של מראה בלבד, ובטח שלא את השדר הכללי ופוטנציאל מציאת החן החיצונית שתלוי גם בחיוך, מנגינת דיבור, מחוות וכו' (ובטח לא את הפוטנציאל של מציאת חן שאינה חיצונית, אבל זה מובן מאליו)

אם ממש רוצים לראות תמונה לפני, אני חושבת שזה צריך להיות רק כדי לפסול במקרים שממש נראה שיש דחיה. עדיף לדעתי לברר דווקא את כל הפרטים האחרים ולא לבקש תמונה, כי מהחיצוניות (שהיא גם חשובה!) תתרשמי באופן הכי משקף בפגישה.

סטטיסטית את לא נופלת על מכוערים. יש הרבה חבר'ה שנראים בסדר ופשוט לא חתיכים.

הבעיה בלהתחתן עם אדם מכוער היא שאת לא נהנית להתקרב אליו. החיסרון בלהתחתן עם אדם נחמד וממוצע היא שאת תרגישי ש"התפשרת" או ש"יש יפים ממנו", בזמן שבפועל הוא כן יפה וכן מושך ולא מעורר רתיעה.

כל אחד מציב לעצמו את הקו שבין רתיעה להתפשרות, אבל הרתיעה היא די בינארית וההתפשרות היא ספקטרום רחב (יש כאלה שאם הבחורה לא דוגמנית על לא טורחים אפילו)

אני כותבת מה שעולה בי כרגע מול השאלה שלך, קחי רק מה שמתאים ונכון לך.

השלב שאת מדברת עליו הוא שלב שאת בעיקר רואה בו תמונה, ולא פגשת את האדם עצמו והמכלול שהוא. ואפשר להבין את הצורך והרצון להתחבר בנראות לפני שמעמיקים חיבור, זה משמעותי במיוחד לאנשים מהסוג המתמסר, שאם הם נכנסים פנימה הם לא יגידו לא מהר כל כך. ואם את מהסוג הזה, יכולה להבין למה תעדיפי לא להיכנס למקום שעשוי להיווצר חיבור פנימי, כך שאם את לא מתחברת לפן משמעותי שאת הולכת לפגוש כל יום, יהיה פער ביחס כלפי בין ההערכה לפנימיות למה שמתעורר בך בהסתכלות החיצונית.

אז מול זה, אפשר לצטט פה מחקרים על זה שמציאת חן מתפתחת ככל שמכירים יותר חלקים פנימיים במי שמולנו, ודי בשלב ראשוני שיהיה נעים להתבונן בו, ואפשר גם להסביר כמה תמונה אחת סטטית (שלא תמיד היא גם כזו מוצלחת...), לא משקפת בכלל מי הנשמה שעומדת מאחורי התווים החיצוניים האלו, או להתחיל להסביר על האור הפנימי שזורח כשנפגשים עם חכמת האדם שמאירה אותו.

אבל משהו בי אומר שיתכן ויש פה בקשה עמוקה מתוכך, שיש מצב שברגע שתביני מה בעצם את מבקשת, ומה המשמעות הפנימית של מראה כזה או אחר עבורך, באילו עניינים פנימיים זה נוגע אצלך, ואת זה תבקשי במהות של האדם ולא רק בנראות החיצונית - גם תמצאי את הדרך איך לגשת להצעות מכאן והלאה.

ויכול להיות שאפילו תרצי לחזור להצעות שקיבלת.  

במקום הזה מול המקום הפנימי שיודע טוב מאוד לומר ''זה לא'', אולי כדאי להתמקד במה כן משמעותי ולמה זה משמעותי לך. את יודעת מה את מחפשת שם שיתגלה לך על הבחורים מתוך ההתבוננות בתמונות שלהם? אני לא יודעת אם זה המצב אצלך, אבל עולה בי מחשבה שלפעמים כשלא יודעים מה בדיוק מחפשים שם (ויתכן שזה בכלל לא קשור לחיצוניות, אולי מתבטא דרכה אבל זה לא העניין המהותי), הנטייה שעלולה להתפתח תהיה להימנע מהכל ולהכל להשיב בלא, גם אם אין סיבה אמיתית.

וזה מקום שכדאי לעשות בו בירור עומק פנימי כדי להיות מכוונת, קודם כל עבורך, ואחרי זה כדי להיות עירנית ובתשומת לב לזהות את זה במי שמגיעים אלייך, ולא לפספס את מה שיכול להיות הטוב עבורך.

מה בתכלס?

נסי להבין עם עצמך או עם מי שיכולים לכוון בבירור הזה, מה בעצם את מחפשת באותן תמונות ולא מוצאת. מה את היית שמחה ורוצה לראות, ומה ההרגשה שזה מעלה ומעורר בתוכך כשאת רואה מישהו שנראה כך?

(אפשר להתחיל במה את רואה ולהעמיק מה זה אומר שיש לו כך וכך ... מה זה אומר על מישהו שיש לו כך וכך? ומשם להמשיך...).

עוד נקודה שחשוב לומר - יכול להיות גם שיש לך אינטואיציה מאוד חזקה להרגיש מה שייך לך ומה לא, ולא תמיד זה משהו שאפשר להסביר לאחרים. אבל כדי להבין אם זו אכן אינטואיציה בריאה שמגיעה מחיבור או שלילה שמגיעה ממקום אחר (כמו הימנעות, פחדים וכדו') נדרש שם בירור קשוב ועמוק יותר.

שאי ברכה וה' יהיה עימך בכל ההחלטות לטוב לך תמיד.

אני בול כמוך, אם אין לי משיכה(חזקה) חיצונית, קשה לי להמשיך, תיארת את זה מדויק ממש, רק אם יש משיכה חיצונית אז אני מוכן להמשיך לשמוע פרטים.

אני יודע שאם יש חיבור פנימי זה לרוב מפצה על החיצוני ודןוקא ירגיש ממש סבבה אבל מעדיף שלא

לא רואה בזה שטחיות כלל וכלל, גם לא חושב שאני חיצוני או ריק בגלל זה, יש לי המון מה לתת ואני מודע לזה, זאת פשוט נקודה שממש חשובה לי זה הכל, לא צריך לעשות מזה סיפור.

יש לי עוד המון מה להגיד בנושא הזה אבל מרגיש לי שהפורום הנ"ל פחות רלוונטי אז זה בתמצות.

שהחיצוני פתאום נראה אחרת, וא זה חבל להפסיד.

בסוף זה החלטה שלך אם ועם מי להתחתן.

ומין הסתם את לוקחת את כל השיקולים ומחליטה בהתאם

לא רדוד.

כי רק את מחליטה וקובעת מה מתאים לך ומה בא לך טוב.

את תחיי איתו 80 שנה ולא אף אחד אחר.

אז בקטע הזה, את מסודרת גם מפני בורא עולם (לדעתי)

אבל.

את עלולה לפספס בחורים שמאוד מאוד מתאימים לך על הדרך.

ולכן לדעתי זה מה שהכי טוב בשבילך :

את רואה בחור (או תמונה) - אם אין לך משהו -נגד- המראה שלו, 
(הכוונה למשהו שממש אומר לך "לא..אין מצב" )

אז תבדקי פרטים נוספים. אם שם ראית משהו שכן מדבר אלייך, תפגשי.

ככה את לא תוכלי לפספס את מי -שהכי- מתאים לך.

בהצלחה.

בנוסף לדברים החכמים שכבר כתבו,

אני חושבת שחשוב לשים כוכבית על תמונות.

תמונות לא תמיד משקפות לנו מי האדם.

יש אנשים שהם יותר פוטוגניים מאחרים.

להסתמך על תמונה אחת כמו שבד"כ עושים, ולפסול רק על פי זה -

לדעתי ייתכן שאת מפספסת אנשים שבמציאות דווקא לא היית פוסלת על הנראות שלהם.

ולכן לדעתי כדאי לקחת את זה בחשבון - אולי גם לבקש עוד תמונות - ואולי לבוא בגישה הפוכה:

קודם לקרוא פרטים על האדם,

ורק אז להסתכל על התמונה. ואם הפרטים נשמעים סבבה והתמונה לא - לנסות לבדוק עוד קצת, אולי עם מישהו שמכיר אותו, אם התמונה שיש לך משקפת.

אין עניין להתחתן עם מישהו שלא מוצא חן בעינייך, אבל כן כדאי לדעתי להיות זהירים בשיטת הסינון.

רתיעה - אין דיבור לעולם על להתחתן עם מישהו שמחשבה על קרבה ואינטימיות איתו גורמת לרתיעה. זה פשוט לא עובד, ומי שמתעלם מזה גוזר על עצמו חיים של אומללות.

משיכה - יש אנשים יפים מאוד שכשמסתכלים עליהם אומרים "וואו!" והם מושכים את תשומת הלב והיופי שלהם מהפנט. ולכל אדם יש רצון שבן הזוג שלו יהיה עד כדי כך יפה.

אבל לרוב האנשים *יש* משיכה גם לאנשים פחות יפים. אני רואה על עצמי שרוב מוחלט של בנות ישראל כן מוצא חן בעיניי, גם אם הן לא דוגמניות... אבל יש נשים שאני לא יכול להעלות על הדעת קרבה אליהן ואני נגעל רק מעצם המחשבה...

לכן לדעתי המלך המשיח שציטטת מדבר על הסוג הראשון ומכריח שתהיה משיכה כלשהי, אבל לא שחייבים למצוא את המהפנטים והמושכים והשש קוביות בבטן והחיוך מיליון דולר...

אני יוצא כיום עם מישהי והיא בכנות מאוד יפה, ובהמון סיטואציות אני מתפלא עד כמה היא יפה ושמח בה. אבל כשאנחנו ליד נשים יפות ממנה צובט לי הלב מאוד ואני מאוד משתדל לא להסתכל על נשים כדי שלא יכאב הלב ככה, ומטבע הדברים לידן היא נראית פחות יפה... אבל אני יודע שיהיה לי טוב איתה כי היא *מספיק* יפה, וזה מאוד מאוד משמעותי

אז אין יותר מדי מה לעשות עם זה.

אם יגידו לך שאת חייבת לבחור אחד מבין שני בחורים,
אחד חתיך אבל כלומניק והשני לא חתיך אבל עם מידות טובות.

את מי תבחרי?

צריך לזכור שהרבה ממציאת החן היא מההערכה שיש לך אל בן הזוג, ולאו דווקא מפרמטרים חיצוניים.

ואת זה אי-אפשר לגלות מיד, ואפילו לא תמיד בפגישות הראשונות.

"אסתר (המלכה) ירקרוקת היתה וחוט של חסד משוך עליה"

או חתיך וכלומניק או מכוער עם אופי טוב, אין כזה דבר כן?

ויש המון, שגם נראים טוב(גברים ונשים כאחד) ומלאי תוכן ועם עולם פנימי עשיר.

האמירה שלך היא ניסיון כושל לגרום לאנשים שכן אכפת להם מהנראות של בן / בת הזוג (שאיתו אגב הם הולכים בעזרת השם לחיות כל החיים) קצת מעבר לאדם הממוצע, לוותר על זה וכאילו להבין שיש גם מידות..

שים לב שאף אחד לא אמר שאין מידות, ברור שיש וכבודן במקומו מונח, אבל אמרו שחשוב להם יחד עם זאת, לא במקום, אלא יחד עם זאת מה נקרא בלעד together, יופי ומשיכה חזקה.

ולגבי מה שכתבת

"אסתר (המלכה) ירקרוקת היתה וחוט של חסד משוך עליה"...יש מאן דאמר שהיא הייתה אחת מ4 נשים הכי יפות שהיו בעולם, נכון שזו מחלוקת אבל אל תשכח שיש גם את הצד הזה.

אני לא כתבתי מכוער, אני כתבתי שהוא רק לא חתיך.

אני גם לא אמרתי לה שזה מה שצריכה לבחור, רק לתת לה כלים שהיא תדע להבחין מה חשוב לה ולהתמקד בזה.

ויש הבדל ענק בין אכפתיות מהמראה של בן הזוג לבין ההגדרה שזה הדבר הראשון והבסיסי ביותר שבודקים שבלעדיו לא מנסים אפילו להתקדם.

אין שום הסתכלות על מכלול, וכשלבן-אדם אין הסתכלות על מכלול, אז כנראה שהוא יקבל בן-זוג בהתאם.

ולגבי מה שכתבת על אסתר, זה בדיוק מה שחכמים מנסים לומר (וכנראה שלא הבנת את המסר שלהם).

אם היית בוחן את אסתר באמצעות תמונה - אז היא הייתה נראית לך ירקרוקת.

אבל אם היית נפגש איתה ורואה אותה ממש - היית מבחין בחוט של חסד שמשוך עליה והיית רואה שהיא אחת מה-4 נשים היפות בעולם.

בתקופת הגמרא עד כמה שידוע לי לא היו מצלמות, אבל בכל מקרה למזלנו יש לנו חכמים שלאורם אנחנו הולכים, והבן יהוידע קובע נחרצות שאסתר הייתה יפה, ומוכיח שם שלא סתם "יפה" אלא "יפת תואר ויפת מראה" מדנקט לישנא "יפייפיות" ועוד מוסיף שם "לא הכחישו יופיין מתחילה ועד סוף" זאת אומרת היו יפות בזקנותן כמו בצעירותן, ועוד שאומר שם שאף למאן דמפיק אסתר ועייל ושתי, בא להדגיש עוצם יופיה של אסתר. עיין שם באורך ותרווה צמאונך דוד.

אני הייתי עושה תרגיל בעל שני שלבים , בדרך כלל באמצע השיחה או כשהיא מתחילה לזרום.

שלב ראשון- כשהבחור מדבר יוצרת קשר עין ומסתכלת אליו תוך כדי הקשבה.

שואלת את עצמי איך הוא נשמע לי? איך נוא נראה לי?

בשלב השני ממשיכה להקשיב והפעם מסתכלת על נקודה אקראית באופק.

ואז מפנה את המבט אליו

והשאלה מתחדדת-

האם כשאני שומעת את תוכן הדברים בלי קשר עין, המראה שלו משתנה בעיניי?

האם כשאני מסתכלת ישירות תוך הקשבה אליו משהו מוצא חן בעיניי במה שאני רואה ?

מקווה שזה היה ברור... 

לדעתי עדיף לשניהם כי זה ימלא בקלות יותר אנשים. 

מה הקונצפט? לתלות לה תמונות בחדר או קבוצת ווצאפ שבכל יום שולחים את הספירה וכל משתתפי הקבוצה רואים?

יש לה או לארוס שלה מעגלי חברים ממקומות מיוחדים? מחוג מיוחד או ממעגלים שונים מצה"ל או מהשירות?

כדאי להתארגן על אנשי קשר לכל קבוצת אנשים, ואיש קשר למשפחה של כל אחד מהם.

לשניהם בקבוצת ווטצאפ.

יום אחד חברים שלה ממעגל מקביל,

ככה לכמה מעגלים שונים,

יום לסבים וסבתות אם יש (אפשר יום לכל צד),

יום משפחה מורחבת (לכל צד),

יום אחים ואחיות (אפשר לפצל ליומיים) לכל צד,

יום הורים ב2,

יום של הזוג ב1

אבל אנשים שתשמח בהם : מורות, מדריכות וחברות וככל שמתקרבים לחתונה : אנשים יותר קרובים ובסוף סבאסבתא אחים אחיות אבא אמא

אם תשנה גישה, אתה תרויח יותר.

מתי מרויחים יותר ? בדרך הקשה.

מהי הדרך הקשה ? תתעלם מכל הקוסמטיקה הזו, מכל הכוכביות האלה.

או במילים אחרות - תהיה גבר.

בסופו של דבר זה גם ירגיש לך נכון יותר וגם תרגיש טוב יותר.

שהבחורה תברר גם עם 8000 כוכביות. זה  לא אמור להזיז לך (קל לדבר קשה לבצע). זה לא העניין שלך. זה העניין שלה בלבד.

תחשוב על זה טוב טוב ותראה שזו האמת.

אותך מעניין דבר אחד : להפגש. לשדר מי שאתה. לא יותר. לא פחות. תפס ? מזל טוב.

לא תפס ? התקדמת עוד צעד בדרך לחתונה כי כל מפגש כזה מחדד אותך.

הכל בהכוונת השם יתברך.

לדעתי גם זה שתתעלם מהכוכביות האלה, זה חלק מהמבחן שהוא  עושה לך.

אגו. גאווה. להעיף את הזה ממך.

תבחר בדרך הקשה. רק תרויח לטווח ארוך.

בהצלחה.

כן, יש עניין להחזיק מורכבות, ושאתה גבר יש בזה גם ציפייה או יכולת להחזיק שהיא עוזרת מאוד להתחיל ולהמשיך קשרים.

אממה, נראה לי כל בנאדם ירצה להיות עם מי שרוצה להיות איתו. זה אנושי לגמרי.

ברגע שאני מבין שהבחורה השנייה פחות רוצה ממה שאני חושב שהגיוני שתרצה או רוצה מעבר למידה שנראת לי הגיונית, זה מדליק נורה אדומה.

למה? כי יש לי מלאי כוחות מוגבל ואני לא אקח כל הזדמנות רחוקה לקשר.

לפני כל הצעה, אני לוקח בחשבון את הסיכויים ואת המחירים שאני אשלם אם אני יענה אליה לחיוב.

מבחינה סטטסטית הגיוני שמי שתעשה לי טובה פחות תרצה להמשיך ופחות יהיה לזה סיכוי. אז כן, זה משתכלל בחשבון.

אני מכוון לבחור בדרך הקשה, להקשיב לעצמי ולסמוך על האינטואיציה שלי. וואו, זאת דרך מאוד קשה ולא מובנת מאליה.

הכי קל לי, (במיוחד שאני קצת מקורר ולא מרגיש טוב)

להגיד לך "מסכים עם כל מילה שאמרת. אני פשוט עניתי תשובה כללית לכל הקוראים שנותנת -עוד- זוית."

אבל אני לא מוכן להסתפק בזה.

כי גם כשאני קורא את התשובה שלך

ואני מסכים איתך,

אני יודע שיש משהו שמפריע לי (מפריע לי, בשבילך. שאולי אתה מפספס)

ואני אתן דוגמא :

"ברגע שאני מבין שהבחורה השנייה פחות רוצה ממה שאני חושב שהגיוני שתרצה או רוצה מעבר למידה שנראת לי הגיונית, זה מדליק נורה אדומה."

לזה אני לא מתחבר. ויתכן שאני לא מבין אותך או מפספס.

כשאתה מקבל הצעה,

אותך צריך לעניין :

א. האם אני מעוניין בה.

ב. האם אני חושב שאני יכול לספק לה את הציפיות שלה ואת השאיפות שלה בטווח הארוך.

הפרמטר "היא לא רוצה מאוד" "היא רוצה מאוד אבל בתנאים"

הוא מעצבן, הוא לא נעים, אבל...בחישוב קר, הוא לא נכון.

אני אגיד לך למה.

כי יש מיליון דוגמאות.

כלומר זה לא איזה סיפור נדיר,

זה חלק מהאופי של הבחורות (אל תאמין לי , תברר את זה לעומק)

שבחורה רגילה לגמרי עם היגיון בריא, יכולה לומר על בחור מסויים "מממ...לא יודעת.." "תבדוק לפני את זה..."

אבל אח"כ הכל משתנה אצלה ובני הזוג צוחקים שהיא לא רצתה בהתחלה. מלאאאאאא מקרים כאלה.

זו הסיבה שאני אומר לך (שוב, זה לא קל, אבל זה באמת ככה !)

יותר חשוב זה מה שיש לך להציע, מאשר הסרט שהיא חיה בו.

זה יכול להשתנות בדייט אחד !

מספיק שהיא תראה זוית חדשה שהיא אהבה אצלך,

אצל בחורות נורמליות, זה מקבל תפנית חזקה בעלילה. הרגש משחק כאן תפקיד גדול מאוד.

אז כאילו, אני אומר לעצמי "בואנה, שלא יתחיל עכשיו להתבאס מכל מי שתתחיל להציב תנאים"

תלך לפגישה הראשונה.

תנסה להבין מי הבחורה

ואם החלטת שאתה מעוניין בה *ו* אתה מתאים לה *ו* היא מתאימה לך

זה מה שחשוב <---------

מה שהיא אומרת, לא רלוונטי (בהקצנה).

לצערי,  אולי אני מסביר את עצמי לא טוב.

בוא נגיד ככה.

נניח שהעמדה שלך היא 3 והעמדה שלי שהיא מאוד קלה בתאוריה כי הכי קל לקשקש, היא 8.

אז אני אומר "אוקי, אל תשאר ב 3 . תדאג שאתה לפחות ב 5".

כלומר שחס וחלילה, לא תכנס לאוטומט "יש תנאים ? ביי". כאן הבעיה.

תהיה קר ומחושב עם עצמך. כן ! אבל תבדוק בצורה כנה, אם זו שחיה בסרט, שווה להלחם עבורה

כי שניכם תרויחו בסופו של דבר.

לזה שהיא לא רצתה כ"כ בהתחלה, ***אין משמעות*** להמשך הקשר. מבין?

צוחקים על זה אח"כ.  לא אני אומר. העובדות אומרות את זה על אלפים...ואולי עשרות אלפי זוגות.

מקווה שאני קצת ברור יותר אחרי הקידוח הזה.

רציתי לסיים "אוהב אותך" אבל, אין לי מושג מי אתה באמת, אנחנו לא מכירים מעבר להודעות בפורום.

אז אני אסיים, מחבב אותך מאוד ובהצלחה בהמשך, בציפייה להודעה משמחת שלך בפורום.

אבל אם יש לי התלבטות מאוד גדולה מרגיש לי רמאות לא לתווך את זה לצד השני .

נניח היה בחור שממש התלבטתי אם לצאת איתו והרגשתי שאני חייבת להגיד לו את זה .. זה לא סבבה לבזבז את הזמן של מישהו בלי להגיד לו את זה .

הוא בכל זאת רצה שנצא לא יצא מזה כלום כי זה עדיין הפריע לי .. אבל זכיתי להכיר בחור שמכיר לי היום בחורים איכותיים ואני לו . 

ובנות דוחות הצעות של בנים.

יש לכאן ולכאן.

ורק אחרי שהם מחזירים תשובה חיובית אז הבחורה מקבלת את ההצעה.

אתה מתכוון למקרים אחרים מהמקרה הזה?

איך מגיעות אליך הכוכביות?

זה לא שהיא מאשרת את ההצעה בפניך.. היא אומרת למי ששידך, לא?

שיעביר הלאה.

שיש הבדל בין שאלות לבירור לבין אמירה של הגברת שהיא נפגשת מתוך התלבטות.

גם הבחור מברר דברים שחשובים לו, אותו דסר הצד השני.. לכן אני חושבת שאם הדברים נעשים בצורה שיש מתווך-

אז גם שהמתווך יהיה חכם ולא יגיד לך "היא רוצה להיפגש אבל מתלבטת".

באופן עקרוני, תמיד פגישות הן עם ספק, לא?

זה לא שבדייט ראשון אני יודעת שזה האדם שאיתו אתחתן.

מטרת הדייטים היא לבדוק אם הפוטנציאל שקיים כאן הוא בר מימוש.

כלומר, הספק מונח על השולחן תמיד.

יכול להיות שזו צורת התבטאות מסוימת, איזושהי רתיעה ממחויבות, להדגיש שזה רק בדיקה ולא הצעת נישואין.

אדם שרוצה לברר דבר ספיצפי שיברר אותו ואז יחזיר תשובה. זאת היתה האמירה.

ספק כללי, זה שאתה לא מכיר את הבנאדם עדיין ואין לך מושג מה באמת היחס שלך כלפיו.

אבל מהצד הגברי כן יש מקום להחליק את זה. לפעמים התשובות המהוססות מגיעות מתוך מגננה אחרי פגיעה כלשהי, או מתוך חשש שהצד השני לא מספיק רוצה.

למה יש עניין מה הצד הגברי להחליק? יש לי גם רגשות

אין סיבה שאני אהיה חסר רגש בגלל שאני גבר

כוונתי היא שבתחילת קשר אף אחד לא מכר את השני ולא באמת מבינים את ההקשר והעוצמה של כל ביטוי.

לא רציתי עיצוב אישי

אז לא יודעת לענות על זה

אבל כן עשו התאמות והיו מאוד אדיבים וקשובים

תודה!

ועשו לה בעיצוב אישי. היא רצתה שילוב של כמה דוגמאות.

היא היתה מרוצה מהתוצאה. 

בעיסוק והזמינות של הבעל, בדינמיקה הזוגית, בעומס החיים והמשפחה (גילאי הילדים, כמה ילדים). 

אם הבעל הוא זה שאחראי על ארגון הילדים בבוקר, להעיר, להלביש, אוכל, לפזר למוסדות חינוך - פחות זמינות ופנאי לפנק בבוקר במיטה עם אלפחורס את האישה האהובה…

זה עניין של סדרי עדיפויות

לשים אלפחורס ליד הכרית עם פתק זו פעולה של פחות מ5 דק

זה דברים קטנים שעושים שינוי גדול בדינמיקה הזוגית

וההפך אם מכינים ארוחת בוקר לילדים אפשר להכין צלחת נוספת לאישה/ להזמין ארוחת בוקר עם שליח

זה עניין של מה חשוב

אם נהיה אובייקטיבים לאדם שאין זמן גם לא יהיה לו זמן להיות בפון או להתכתב עם אנשים או לעשות דברים שהוא אוהב ורובנו עושים את הדברים הנ"ל

אז שזוגיות זה דבר מספיק חשוב אפשר למצוא זמן למחוות יום יומיות של 5 דק

והקב"ה ידאג שתקבלי מישהו כזה.

את מתחתנת עם אדם, פרטנר, שרוצה לעשות לך טוב ואת לו.
 

להתחתן עם האחד המושלם שבדיוק נותן לך את החיזור המדויק שאת רוצה - אין כזה כנראה.

הסוד הוא תקשורת.

ולא רק בחיזור, בכל ציפיה מסוימת שיש לכם מבן/בת הזוג.

המטרה היא לא חיפוש אחרי שלמות, וגם לא מה שהכי קרוב לשלמות.

המטרה היא אדם שאפשר לתקשר איתו בצורה בריאה, שהוא קולט, שהוא רוצה שיהיה לכם טוב וששניכם מוכנים לעבוד על זה.

רוצה פרחים כל שישי? אפשר להגיד.

גם מתנה, אפילו איזו מתנה ספציפית.

זה לא גורע מאפקט החיזור.

וללמוד עוד לפני החתונה - לא לצפות מאף אחד להבין ללא מילים, בן/בת זוג לא אמור לקרוא מחשבות ולא הבעות פנים עמומות.
 

וזה לא קשור למידות טובות, מכירה אנשים מהממים שלא קולטים את הצורך המדויק של האישה ולא את שפת האהבה שלה.

תקשורת טובה זה הנתון הכי חשוב להצלחה בזוגיות. 

רוצה לענות לך על כמה דברים

חשוב שתביני לא היינו נשואים דקה וחצי

זו זוגיות שנבנתה במשך שנים..כלומר לא התחתנו וישר הכל היה מושלם התחתנו עם הרבה אהבה ורצון להטיב אחד לשניה אבל כמו כל זוג עבדנו על הזוגיות דיברנו הרבה למדנו אחד את השני הסברתי לו בדיוק מה משמח אותי ומה פחות מדבר אלי ולאט לאט הוא הבין איך אני מרגישה אהובה ומחוזרת ומתוך זה שגבר אוהב אישה והוא רוצה לעשות אותה מאושרת אז הוא יעשה את הדברים שהיא הסבירה לו שמשמחים אותה

.אני חושבת כמו שרשמו לך מידות טובות זה הבסיס להכל..זה דבר שאני יכולה להעיד עליו היה לו מידות של בנאדם 1 לדור היינו נשואים כמעט עשור ואני יכולה לספור על יד אחת את מספר הפעמים שראיתי אותו כועס אז תחפשי גבר עם מידות טובות ורגוע

לגבי דייטים אני באמת מאמינה בתחושה פנימית אני יכולה לומר לך שבשניה שראיתי את בעלי ידעתי שהוא יהיה בעלי לא חושבת שכשתרגישי מחוזרת תרגישי שזה גובל באובסיסיביות ההיפך את תרגישי אהובה ושמישהו דואג ואוהב אותך

וגם בדייטים בעיני אפשר לראות הרבה..הוא דואג לבדוק אם הגעת הביתה. מציע לך לשתות/ מביא איתו משהו לפגישה/ יוזם/ בפגישות מתקדמות מביא פרחים או פינוק קטן

אבל זה דברים שעם אדם טוב ניתן גם לבנות יחד

מאחלת לך מכל הלב שתמצאי את שאהבה נפשך

בדברים הקטנים.

רגיש ביחס לזמן שלך, ביחס לנוחות שלך

תסמכי על עצמך שתדעי לזהות אכפתיות

מפה והלאה - תקשורת תקשורת ועוד תקשורת, ואז - השמיים הם הגבול

תעזרו לי בבקשה - לקראת נישואין וזוגיות

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

היא כן ואת לא ?

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.

לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות

תן לי כנות עדינות יציבות זהו

עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם

בנוגע ליציבות, זה שונה. גבר יכול להיות אחלה בכללי גם אם הוא לא הכי משרה יציבות, וכמובן זו תכונה, לא מעשה ספציפי. אבל גבר שעושה גוסטינג זה מעשה נלוז. (גם אישה כמובן.)