מה החלומות שלה?

אז ממה התייאשה כבר? יכול להיות שעוד שנה שנתיים תאזור את הכוחות.

אם מהלימודים באופן כללי זה כבר סיפור אחר.

לדעתי אין מה לעשות חוץ מעידוד, להציע עזרה לימודית, עזרה נפשית, אוזן קשבת.

להתייעץ עם יועצת בי"ס במקרים של חשש להחמרה במצב.

ולפתח תחומי עניין נוספים שיעזרו לראות את הכוחות שבה. (חוגים, הדרכה בתנועת נוער, קורסים בחופש וכו'..)

בהצלחה רבה, חשוב להיות כל הזמן עם היד על הדופק מניסיון כואב, הדרדרות עלולה להיות מהירה....

הרבה מאוד תארים  ניתן ללמוד באוניברסיטה הפתוחה/מכללות שלא דורשות בגרות.

וחוץ מזה לא כל מי שהוציא בגרות מצליח להוציא תואר, זה לא מדד...

מה שחשוב זה בעיקר הרצון לתואר והרצון להתאמץ כדי להוציא.

זה אומר שהילדה בריאה! 

איזה כיף! 

מי אמר שכולם צריכים לעשות בגרויות? 

היום בקלות משלימים תעודות מכינה, החל מלימודי חינוך וגם ללימודי הנדסה.

הכי חשוב, זה לעזור לה לנצל את הזמן שלה באמת ולא להיות עצלנית.. 

בשונה ממה שאנחנו חושבים, הילדים שלנו, של הדור הזה הם לא עצלנים! 

הם עושים דברים שהם מאמינים בהם בכל הכוח! (למרות שלא תמיד זה קל לגרום להם להאמין בדברים...)

שימו לב לכל השבתות שנערים מארגנים לכל מיני ארגונים לילדים עם צרכים מיוחדים, ההתנדבויות המדהימות והמגוונות 

שבני הנוער בישראל מארגנים ומשתתפים בהן..

להיות במיטה זה לא פיתרון, אבל לארגן דברים בישוב, באולפנא, בבית הספר, לנגן, ליצור, להתנדב.. 

אין מה לדאוג לעתיד, הכל אפשר להשלים.. מי אמר שאדם שיודע מתמטיקה 5 יחידות הוא יותר שווה מאדם שיודע לנגן ולרגש? לצייר ולבטא עולמות מיוחדים בציור שלו? לארגן ולהפיק אירועים והתנדבויות? 

אנחנו אלה שאומרים להם מגיל צעיר תעשו דברים שאתם מאמינים בהם, אל תעשו דברים סתם.. אל תחיו כמו "עדר".. ואז כשזה מגיע לבגרות, אנחנו פשוט סותרים את עצמנו.. ואומרים שאין ברירה, כולם חייבים את זה.. 

אולי אנחנו טועים? 

יש לי את אותו מקרה בבית הבת שלי בת 15.5 רוצה רק לעשות בגרות לא מעניין אותה כל מה שהאולפנא מציעה מסביב, היא רוצה ללמוד באקסטרני.

הענין שבעלי ממש מתנגד כי הוא רוצה שהיא תהיה במסגרת...

אשמח לרעיונות איך לשכנע אותו

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות