מאיפה אתם זוכרים כל כך הרבה מקורות מדוייקים???
אני לומדת ואחרי שעתיים מתקשה לזכור ולחזור את מה שלמדתי, שלא לדבר על איזה כרך, עמוד, דף, שורה

אני הרבה פעמים זוכר נקודות של "בערך" איפה ראיתי משהו. מה היה ליד או אפילו באיזה חלק של העמוד זה היה.
זה עוזר לי כמובן לחפש את זה אחר כך שוב.
דעתן מתחילאיכשהו השאלה הצחיקה אותי. מעניין מה אתן חושבות שאנחנו עושים בישיבה כל כך הרבה שנים.
א. חיים את זה. כשחיים משהו, זה חלק מאיתנו. קשה לשכוח גם אם נרצה.
ב. לומדים. זו מילה שפחות מוכרת היום כשכל מה שעושים הוא לקרוא מלא מילים קצרות בקצת זמן, לשנן טריקים איך לזכור מיקודיות עד המבחן ולשכוח אח"כ. לימוד של השקעה תמידית וקבועה, של שנים כל יום כל היום, לימוד שרוצים ושואפים לדעת כל פסיק לא מובן די צורכו. פחות לומדים טריקים לשינון, פשוט לומדים באמת.
ג. חזרות. לא חייב בחזרות לחזור על אותם מילים. ללמוד נניח תוספות על הסוגיה יעזור לזכור אותה. כי קודם דנים במה הגמרא אומרת, ואז מה רש"י אומר ואז מה תוס' מקשה ולבסוף מה תוס' מחדש. יוצא שחזרנו. ואם נמשיך לפני יהושע נניח נתחיל את החזרה מחדש. אבל גם חזרות רגילות כמובן.
ד. באמת לא תמיד זוכרים. מתפללים ומשתדלים. לרוב מה שזוכרים טוב הוא חלק קטן מכמות הידע המקורית.
ובסדר הזה.
(אולי בטעות נשמע כאילו אני בקיא במיוחד. אז לא)
כי זה לא טקסט תורני אלא חומר מקצועי / קוד.
אבל כן, אני זוכר בערך איפה זה היה. באיזה קובץ, באיזה שורה בערך או מה היה שם.
אני יכול להגיד לך שיש קובץ שמייצג את הטופס של תגובה להודעה, והוא נמצא תחת
ClientApp/Forum/MessagePost.vue בערך בחצי השני של הקובץ.
יש חוקיות לדברים האלה.
זה לא שונה כשמרגישים "בבית" בספר או דומה לזה.
אולי את מרגישה שדף עב בשבת בדיוק כמו דף סו בסוכה.
אז לא.
דף עב לימד אותי לחיים משהו חשוב. הוא ממש חלק ממני.
ולמדתי אותו, ממש למדתי.
וחזרתי עליו, גם סתם כך, גם כדי להבין וגם כדי להתקדם למפרשים בסוגיה. כשריטב"א בסוטה מזכיר את הסוגיה בשבת הייתי צריך ללמוד אותה שוב. ולדייק, ולהבין טוב יותר.
וישבתי עליו כמה שבועות, עם חברותות ודיונים ושיעורים ושאלות וסברות וחידושים.
והתפללתי בחוננו שאדע ואזכור, שאלמד באמת.
זו הייתה דוגמא להסבר דברי הראשונים. לא למדתי לצערי את עב בשבת ואין סו בסוכה.
וכמובן שהדבר נוגע בכל תחום ולאו דווקא בגמרא.
פה לקצתכולל גם ציטוט מדויק ולא רק מיקום.
אז בטח 
לא מבטיח שאני זוכר הרבה, אבל מה שהשקעתי בשבילו הוא חלק ממני.

מובן לגמרי. תודה!פה לקצת
אני בטוח שיש גם כאלהחדשכאןאני חושב שזה עניין של לחיות את הדברים, להרגיש שזה חלק ממך.
מסופר על תלמיד ששאל את הרב עובדיה יוסף זצ''ל שאלה הלכתית, והרב עובדיה אמר לו:" לך לספרייה שלי, לשורה כך וכך, עמודה כך וכך, קח את הספר הזה והזה בעמוד הזה והזה בשורה פלונית", התלמיד מאוד התפעל מהבקיאות ושאל את הרב איך הוא זוכר, הרב ענה לו שזה לא זיכרון צילומי ולא שום דבר אלא רק שינון, "הדור והדור ואל תזדקק לבלאדור" (אמרה שמיוחסת לחז''ל שכוונתה: תחזור ותחזור ואל תזדקק לצמח מיוחד שנקרא בלאדור שמוכר בסגולות הזיכרון שלו....)
יש עוד צד לדעתי, ויסלחו לי הפמיניסטיות. כשאישה רואה מישהי בחתונה למשל עם שמלה מסויימת, היא לרוב תזכור אותה בדיוק רב, איזה חגורה הייתה לה, מה הצבע של הכיסוי ראש, ההתאמות של הצבעים וכו' בעוד שגבר לא זוכר מה הוא לבש באותו אירוע...
לדעתי זה גם קשור, ואני יודע שאני עוסק פה בנושא נפיץ קצת, יכול להיות שגבר מצווה ללמוד תורה כי הוא מחובר לזה משורש נשמתו ולכן גם הוא יכול לזכור את זה יותר בעוד שאישה לא יכולה לחיות את זה ככה, וזה חלילה לא אומר שום דבר על חכמה.
למדנו על היחס של התורה לנשים, "נשים דעתן קלה וכו'". מצד שני נכתב גם "בינה יתרה ניתנה באישה" איך מסבירים את זה?
דעת - יכולת יישום
בינה - הבנת דבר מתוך דבר
התורה ממש לא שונאת נשים, ההפך. וכל מין מצווה על פי הטבע שלו
סליחה שנגררתי למקום "השוביניסטי" 
אני בן ואני שוכח כמעט דקה אחרי שאני לומד....

או שנשארתם אותו הדבר?
ומה המשמעות למה שעברתם? או שלא עברתם..
ובכל זאת..
המלחמה יכלה לנטוע בי גבורה, מסירות נפש, רצון לחיים משמעותיים יותר בשל הידיעה כמה חיי אדם נגדעו... איזה אנשים איבדנו שיש להשלים את החלל שלהם..
לא זכיתי שקרה..
כבר כמעט חודשיים שאני מחפש עבודה.
נראלי שיש מין תום כזה שבע"ה נמצא בקלות עבודה, ולכן זה בסדר לקבל דמי אבטלה נמוכים שנגזרים ממשרת סטודנט..
ואז מגיע הרגע הזה, שאתה מבין שאולי ח"ו זה יכול לקחת הרבה יותר זמן .. ויפה שעה אחת קודם גם לחשוב על הכנסה זמנית וגם על לוז או משהו כזה ..
אני מניח שלרבים מילואים זאת אופציה אבל אין לי כח ורצון לפרט למה, אבל ישמצב גדול שאני מנוע מלעשות מילואים..
(לא עשיתי במלחמה..)
האם יש רעיונות אחרים למקומות עבודה זמניים?
במהלך התואר לא קמתי בזמן אז קל וחומר עכשיו שאני ללא מסגרת.. ואני מניח שאולי עבודה תוכל לגרום לי לבריאות ויציבות .. וכמובן גם להכנסה..
רעיונות אחרים לסדר ויציבות עשיה לימוד והתקדמות בתקופה מאתגרת זו מלבד עבודה זמנית/או על הצד שאתקשה למצוא עבודה זמנית זה גם מבורך..
בתפילה לפרנסה בשפע ולמציאת מקום עבודה מתאים ומספק לכולם.. ואולי אפילו השבוע אעדכן שדברים יסתדרו והתקבלתי😃
תודה רבה..
מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?
בינתיים אני במקומך הייתי יושב בבית ולומד שני דברים לעומק
1.AI
2. אקסל
ולא פחות חשוב מזה את השילוב בניהם.
אקסל אני מכיר קצת, היה לא מעט בתואר..
וגם יודע שיש קורסים חינמיים..
איך לומדים ai? אתה מכיר דרך או קורס?
ותוכל להסביר מעט מה יש ללמוד בזה?
כללומר. לנצל את הזמן כדי להתקדם מקצועית ולא רק "לחכות" שמישהו יואיל בטובו להסתכל עליך. כמובן גם הקו"ח שלך יתעדכנו בהתאם.
לימודי AI ברשת - למה זה לא שורה?
AI יש לא מעט חומר. הייתי מחפש ללמוד על השילוב בין AI לבין המקצוע שלך. כלומר איך לשאול שאלות על טבלאות דוחות וחשבוניות וכל אלה. בסוף איך לעשות את העבודה שלך טוב יותר.
יש הבדל גדול בין סיום לימודי חשבונאות ובין מי שמחזיק ברישיון לעסוק בראיית חשבון.
אם אתה עם רישיון - חיפוש העבודה הוא שונה מחיפוש מקום לעשות בו סטאז'
גם כיוון תעסוקתי הוא שונה - עם רישיון אתה כבר צריך לבחור כיוון התמחות / תת-התמחות מקצועי בתחום הגדול של ראיית חשבון.
לעשות לו"ז יומי. שכולל לימוד קבוע קודש או חול, אם אפשר כזה שמתקדמים בו.
לקבוע יעדים, כמו ספר קודש מסויים או פרק זמן קבוע או קורס מקצועי אונליין, אפילו סדרת שיעורים תורניים באתר של ישיבה או מכון מאיר
זמני ארוחות יחסית קבועים, ארוחות מזינות.
לשים לב לזמנים האידיאליים בשבילך לשיון ולקום, להתאים את הזמנים של היום למקצב הטבעי שלך.
לשמור על קשר עם אנשים אחרים
לטפח את הבית והסביבה.
למצוא התנדבות- זה משהו שיכול להיות זמני ואחר כך להיפסק או להשתלב בעבודה שתמצא
לחפש פרויקט כלשהו שלך, שאתה רוצה לממש בזמן הבינתיים הזה.
בהצלחה ושיעבור מתישהו 
מכירים את פורום אוצר החכמה? לתורה? ועוד כמה קצת פחות מוצלחים?
יש הרבה פורומים תורניים חרדיים. הראשונים שהזכרתי מוצלחים מאוד בהרבה מובנים, פעילים, ואפשר למצוא בהם דברים מעניינים גם לאחר זמן.
האם יקום פורום תורני דתי לאומי? שיהיה ברמה, פעיל, לגופו של עניין (בדרך כלל כמובן), ומעניין?
תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים
באיזה הקשר זה פורום?
ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.
זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.
מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.
זו פרשנות בלבד.
כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.
חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.
בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.
אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.
לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.
ובפועל ב95% באותם התכנים שעוסקים בהם תלמידי החכמים החרדיים, הפורומים שהזכרת מספקים את הסחורה שצריך.
זה אפילו יתרון עצום, ומהמקומות הבודדים שבהם יכולים לדון באותה הסוגיה אברך מרמת גן עם אברך בכולל ברכסים וכד'.
אני מכיר יותר את פורום לתורה, והוא באמת נועד להיות מקום סגור יותר מאוצר החכמה, אבל עדיין הוא משרת המון לומדים מכלל הישיבות.
הבעיה שה'בעל הבית' שם חרדי. אתה יכול לבוא, אבל תרגיש אורח.
יחד עם שאר פרוייקטי הווטסאפ של ערוץ 7, הנה עוד אחד: אייטמים מעניינים שאני (או הצוות) דגים מהפורום.
מוזמנים להצטרף. קבוצה שקטה של 2 אייטמים ביום בממוצע
.
אשמח לשמוע מנסיונכם כשילדה בת שנתיים ותשע עברה למיטת מעבר (כי למדה לצאת מהמיטת תינוק), מה הכי עזר לכן שתשאר במיטה שלה במהלך הלילה ולא תבוא אליכם חמש פעמים?
רוצים להתחיל איתה מהלך אבל מנסים להבין מה יגרום לה להישאר במיטה שלה ולא לבוא אלינו כי היא יכולה וזה מפתה לצאת ולהיות עצמאית.
מבחינת שפה היא מבינה אבל לא הכי מדברת עדיין.
הריון ולידה
פה זה פחות רלוונטי
מה שיעזור זה להחזיר כל פעם
כל פעם
אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון
עם הזמן זה עובר.
ואתם כהורים.
אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה
כיף להיות במיטה עם אבא ואמא! לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק
והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון
לילד. אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?
עכשיו יש לי אפס ניסיון אבל אני ממש רוצה לדעת לעבוד עם חומרים לעשות חריטות בעץ לבנות רהיטים וכאלה לא בקטע של מקצוע סתם כתחביב אבל אין לי מושג איך מתחילים וגם איך משלבים הכל עם לימודי תואר 
יש למישהו רעיונות לקורסים או סדנאות או ליודעת מה?
משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...
יוצא לכם? קל? קשה? יש טיפים?
כמו כן היה לי הרגל טוב שנטשתי ורוצה לחזור אליו.
איך שוברים את הכבדות שחוסמת ביני לבינו?
לשנות הרגלים רעים
ליצור הרגלים טובים
כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל
ממליצה על ספר כוחו של הרגל
הוא מסביר את הרעיון של
טריגר- פעולה- תגמול
איך להיפטר/ ליצור הרגל
או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך
הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו
לא אוהבים תהליכים
וזה גורם לקושי בהשגת דברים
אני כן אוהבת תהליכים
מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות
לרוב גם נהנת מהדרך
לכן בעיניי זה לא קשה
אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים
ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר
ללכת בצעדים קטנים
ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע
לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות
ופירט איך לעשות את זה צעד צעד
זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.
לגבי הצעדים הקטנים-
נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז
קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)
לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)
כשהייתה לי מטרה גדולה
השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....
היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי
רק צריך לרצות
ולעשות משהו קטן בכיוון.
ומוסיפים כמה שיכולים
בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים
הרצון להשתנות תמיד מתבדה