צרחתי בלב למרות שאף אחד לא בבית ואני יכולה לצרוח כמה שאני רוצה אבל רגע אחותי הקטנה ישנה והפעם אתאמץ של להעיר אותה.
הלב שלי הלם בחוזקה ככה מרגישים לפני התקף לב?
נו נו ואף אחד לא יעזור לי כי על אף שאני לבד פיזית יש גם הפן המנטלי וכמובן שאני בודדה נפשית תמיד הייתי כך.
ניגשתי לפסנתר בצעדים כבדים ומהירים.
למה לעזאזל אין שום יצירה שיכולה לבטא את הכאב העצום השוכן בלב שלי???? עקצוץ קל בעיניים ובלב.
אז ניגנתי את היצירה המלודית והקרובה לעצב ביותר שבאמתחתי.
כמה טעויות. הרוסייה המטורללת הייתה הורגת אותי.
רק שהפעם,
הפעם הרגשתי שאני קולעת.
הרגש נשפך והזיופים ערבו לאוזניי מעט יותר מצלילי קולו.
זה לא היה מספיק חזק.
אז ניגנתי מנגינה עליזה למדי אך בקצב מהיר להחריד עד שגבי חישב להישבר.
השיער השחור שלי על הפנים ואני לא רואה כלום אז למה לעזאזל אני לא מסיטה אותו.
ואז ברגע השיא כמעט שנתנקה נשמתי מגופי.
רצתי, ברחתי כל עוד נפשי בי לחדר ואחזתי את כינורי בידי
וניגנתי בצורה הסוחפת ביותר שניגנתי מימיי.
אינני מפריזה ואינני מגזימה.
, טוב לראות שלא כותבים פה הרבה...