"נכון שאמא צריכה מנוחה אבל גם תינוק צריך אמא"
נכון מאד. ולמה אי אפשר שניהם? לא מדובר על לזרוק תינוק בתינוקיה ל24 שעות. מדובר על האופציה לשים אותו שם שעתיים ביום וללכת לישון למשל. אני נגיד לא מסוגלת לישון כשיש לידי יצורון קטן כזה, זה מאד מלחיץ אותי שמשהו יקרה ולא אשים לב ולא אשמע. ואני פשוט לא ישנה! מאד קשה
ועזרה מהבעל זה דבר רצוי מאד, אבל אם יש ילדים קטנים ואין אמא\חמות שתבוא ו-וואללה, לא לכל משפחה יש רשת תמיכה כזו של אמא חמות ואחיות, ולא כל ילד בן שנה וחצי שאמא שלו נעלמה אפשר להשאיר עם בייביסיטר מהשכונה
ועזרה מהבעל בוודאי שאין בחמש בבוקר שאז מנחיתים עלייך לפעמים תינוק, שישן לגמרי, ולא רוצה כלום חוץ מלישון, כי את הנקת אותו עד 4 בבוקר, ואז הוא נרדם, ושניכם הלכתם לישון, אבל האחות תביא לך אותו בחמש כי ככה כתוב לה וככה זה ביות חלקי, ותעיר אותך, אפילו שהוא לא צריך כלום ומה היה קורה אם היה ישן בתינוקיה עוד שעה ואת היית ישנה עוד שעה כמו בן אדם...
בקיצור, זה לא שחור לבן, יש מלא מקרים, וההרגשה שלי שמאז שבתי חולים עברו לביות בלבד אין להם מספיק אנשים בשביל להשתדל. להשתדל להקל על האמא, להשתדל לעזור. ממש לא בקטע שהם יקחו אחריות מלאה, אבל כן בקטע שיהיה אכפת להם קצת איך האשה מרגישה חוץ מלבדוק אם הרחם שלה התכווץ מספיק ואיך הדימום.
חולה - ואשה אחרי לידה- מורכבים מעוד אלמנטיים נפשיים מלבד הפיזיים, ומרגיש שזה לא מענין אף אחד ששינה של האם מרפאת את הגוף והתפרים וחשובה לא פחות מזריקת פיטוצין או ויטמין K, שאותם מזריקים באדיקות רבה. ושאם האמא תישן או תנוח קצת יותר יהיה לה יותר חלב וזה זהב לבריאות התינוק.