"ויעלו בנגב ויבא עד חברון ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק וחברון שבע שנים נבנתה לפני צען מצרים"
הנה אעפ"י שארץ ישראל גבוהה מכל הארצות, וחברון שהיא הטרשים שלה מבונה בכל הטוב על אחד משבעה בצוען (רש"י), בכ"ז היחס לארץ ישראל צריך להיות לא מצד שהיא חשובה יותר משאר הארצות, כי אם מצד טובה העצמי כפי מה שהיא באמת, ובלי השגה זו א"א לזכות למעלתה האמיתית של הארץ. ולא עוד אלא שבזמן שאינם מבינים את הארץ מצד עצמותה, וכל התפיסה בה היא אך ורק מצד שהיא משובחת ונבחרת יותר משאר הארצות, בזה עצמו נותנים מקום למציאות הגלות. ומכאן נובע הקלקול של המרגלים, שלא הבינו את הארץ אלא בבחינה זו שנבנתה שבע שנים לפני צוען מצרים, ולפיכך הגיעו למה שהגיעו. אמנם יהושע וכלב לא אמרו כן, הם אמרו "טובה הארץ מאוד מאוד", היינו שהיא טובה מצד עצמה, ולא רק ביחס לשאר הארצות.
(מי מרום ה קעד)
@ארץ השוקולד @יהודי אמיתי! @בא לי בירה @והוא ישמיענו@ע מ @תתן אחרית לעמך@בוער לארץ השלמה @לעבדך באמת! @פרח-אש@בת מלך!!!! @חן, @חיפושית~@בתוך בני ישראל@תופסת אומץ@אמיץ(ה) @אוא"ר @אוי טאטע! @אילת השחר