כמה מחשבות לשבת קודש-

אתם יודעים, בפיוטים, החסידים הפכו כמעט כל "שבת" ל"שבת קודש", בחסידות הפולנית הקלאסית השבת זה 'ה' פסגה של עבודת ה' יתברך.

כמה משנה לנו היידיש קייט בשבת, כמה אנחנו חווים אותה כך?

האם אנחנו אוכלים צ'ולנט בשבת [הדוג' אשכנזית, כי זה מה שאני מכיר, אצל ספרדים זה לא יידיש קייט אלא "בית אבא", איך שתרצו. במחשבה שניה, היום הכל כ"כ שרירותי, כי בתכל'ס אף אחד שהוא מוגדר ספרדי-צפון אפריקאי לא יודע ערבית והאוכל מצוי בשפע בלי קשר למה גדלו בארץ זו אחרת. אז אולי דוקא כן יידיש קייט. (ואם תשאלו למה שלא אני אעבור ל'בית אבא' במקום 'יידיש קייט' התשובה היא- כי 'יידיש קייט' זה געוואלד!)] או שמא אנחנו אוכלים חמין?

האם אני מרגיש ששולחן השבת הוא שמח? (ביידיש אומרים "שאבעס טיש")

"איך יראה שולחן השבת שלך" זה לא כי אין מה לשאול, זו שאלה אמתית מאוד! יהו זמירות בשולחן השבת? אתם נהנים מהזמירות? אולי עדיף לשיר שיר אחר לה' יתברך שאוהבים מאשר שיר שלא אוהבים למרות שהוא בן אלף שנה? אולי עדיף לגלות שיש שיר שעובר אלף שנים בשולחן השבת? (למשל 'כל מקדש')

אולי עדיף מנגינה מודרנית שאנו אוהבים על פני ישנה?

איך הדבר תורה- מאולץ?

האריז"ל לא כתב כלום, כל "כתבי האר"י" זה רק מתלמידו רבי חיים ויטאל. כלום לא כתב האריז"ל- מלבד שלשה דברים- שלשה פיוטים לשלש סעודות שבת קודש.

'אזמר בשבחין', 'אסדר לסעודתא' ו'בני היכלא' (מופיע בכל זמירון) 

בפיוט 'אסדר לסעודתא' הוא אומר "לעטר פתורא ברזא יקירא' העיסוק ברוחניות, בתורה, בסוד- הוא נותן נופך משלו לאוכל ממש.

האם יש רגע בשבת שאני אוהב יותר?

האם יש תפילה שאני יותר מרגיש מחובר אליה בשבת? ערבית הנוגה והעדינה? אולי פסוקי דזמרא בנחת? אולי פסוטקי דזמרא בצעקות? אולי שחרית המנועמת "בפי ישרים תתרומם ובשפתי צדיקים תתברך"? אולי מוסף השבת- החידוש של היום! "וביום, וביום וביום וביום, וביו אום השבת" גיוואלד, אולי כתר? אולי מנחה, רעוא דרעוין?

האם אני מרגיש בסעודה שלישית התעלות? האם אני מרגיש נחת בסעודה שלישית?

עושים מלוה מלכה? כתוב בשו"ע.

איך אני מרגיש בהבדלה- פרידה קשה או שמא הקלה?

לבנים- איך נראה הלימוד שלי בשבת קודש? ("לא נתנו שבתות וימים טובים לישראל אלא בשביל שיעסקו בתורה") השבת מורגשת?

לבנות- מדליקות נרות שבת קודש? איך זה משפיע עליכם? מה אתם מרגישות באותו רגע? אומרות את התפילה שאחרי? 

לבנות- איך נראה הלימוד והעיסוק ברוח ובתורה בשבת קודש?

לבנים- הנרות של שבת קודש מרגשות אותנו? מוסיפות לנו? מסתכלים עליהם בשעת הקידוש (כתוב בהלכה)? כתוב להסתכל בשמים לפני התפילה ולהסתכל בנרות לפני הקידוש, את השמנים נשאיר לפעם אחרת, אתם מרגישים את האור שהנר מוסיף, בנפש, אני מתכוון.

בכללי- מי אוהב את השבת?

ואולי עוד שאלה אחרונה- כמה פרטי הדינים מוסיפים לי לשבת קודש- האם רפורמים חווים את אותה שבת קודש כמו שלי?

קחו שאלה, אפי' אחת. וואי, אם היא תלך איתכם קצת- גיוואלד. תזכו למעין עולם הבא.

גוט שאבעס!

מעניין אם זה עובד

חייב דחוף.

(בייניש)

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.

לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.

ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.

קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...

רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.

אין סוף. בסוף זה רק אני.