אין לי וותק של 5 שנים אולם לי ולבעלי יש תחושה שאנחנו מאז ומעולם ביחד.

בכל אופן אנסה לענות לשאלותיך:

שאלה ראשונה:

חופש אישי, כיום אני לא מחפשת חופש אישי, אני ובעלי זה הכל הולך ביחד.

יש מעט דברים שבעלי מבחינת השקפת עולם שלו חושב הפוך, אבל אנחנו מנסים להגיע להבנות ולמסקנות שלא יגבילו אף אחד מאיתנו, לדוגמא היה נושא שבעלי חשב הפוך ממני ולקח לנו שנתיים להגיע להבנה, לא שנתיים של מריבה ושל צער ממש לא, אבל זה היה תהליך, שבסופו הבנתי כמה בעלי רואה אותי מתחשב בתחושות שלי ויודע להכיל אותי.

ואל תגידי שאני רואה את הכל טוב כי באים לקראתי, יש דברים שאני חושבת שזה נכון כך ובעלי חושב אחרת וכך זה נשאר, לא הכל הולך לטובתי.

מה שכן מגביל אותו זה הילד, אחרי שמגיעים ילדים חיי הזוגיות נכנסים לשבלונה אחרת, ואני כל הזמן אומרת לבעלי, לילד שלי אני אגיד שיחכו שנה שנתיים עד לילד הראשון...

שאלה שנייה:

לדעתי כל הזוגיות וכל המערכת הנפלאה הזו זה דברים חדשים.

שאלה שלישית:

אני הפסקתי באמצע הלימודים, יש לי חלום להמשיך אותם, אבל הגלגל מסתובב מהר מידי. החיים עמוסים, בתחילה מה אנחנו זוג צעיר, למה שאתפנה לדברים יותר חשובים, אח"כ הריון ילד לגדל אותו, ואין זמן לנשום ב"ה.

אבל דווקא מי שהכי מדרבן אותי לסיים אותם למען ה', זה בעלי.

אבל מאמינה שאם לא הייתי מתחתנת חלילה וחס, מזמן הייתי מסיימת.

שאלה רביעית:

את יודעת תמיד יש דרך חזור....חלילה.

לא חשבתי על זה, רציתי אותו ולכל החיים.

שאלה חמישית:

להורים שלי יש זוגיות נפלאה, אבל יש דפוסי התנהגות שלא נמצאו חן בעיני, לדוג' כל מיני תגובות של אמא שלי וכאלה, ולפעמים אני מוצאת את עצמי מגיבה כמוה או לחילופין באה להגיב כמוה ואני ממש עוצרת את עצמי ורוצה לעקור את הדבר הזה מהמהות שלי.

לפעמים נראה לי שאמא שלי נותנת מעצה לילדים ע"ח אבא שלי, הילד שלי עדיין קטן, אבל קודם כל בעלי אח"כ הילד בלב ובמעשים.

שאלה שישית:

אני אישה ולפעמים נפגעת, אז אני הכי אוהבת להתחפר במיטה ואז בעלי מצטרף אלי, לפעמים מנסה לנחם, להסביר, ובמיטה אנחנו מגיעים להבנות הכי טובות שיש.

מקווה שהועלתי לך.

1. הנישואין מגבילים את החופש ללא ספק. אני לא יכולה פשוט לקבוע עם אחיות/חברות על יציאה בלי לשאול אותו לפני אם זה מתאים לו, וזה לא רק בגלל הילדים. אפילו כשאמא שלי שואלת אם אפשר לבוא שבת וברור לי שהוא יסכים התשובה תהיה:״כנראה שכן, אבל אדבר איתו ואעדכן אותך״ והבהרה לכל מי שאולי חושב שזה נובע משתלטנות-ההתנהגות שלי כזו כי הוא מתנהג כך. הוא אפילו יותר קיצוני ממני. הוא יכול לשאול אותי לפני קנייה של 20 שקל מה שאני לא עושה

2. הזוגיות איפשרה לי לעשות דברים כמו:רישיון נהיגה וטיולים לחו״ל (אצלינו זה לא כל כך מקובל לעשות את זה לפני החתונה)

3. אני חושבת שהפוך, הנישואין גרמו להגשמה עצמית גבוהה יותר. היה מישהו שדירבן והאמין אפילו יותר מההורים שלי וגרם לי להתאמץ כדי שיהיה גאה בי.

5. התשובה היא כן. בגדול המודל היה חיובי מאד, אבל נקודה שבה היה חשוב לנו להשתפר הוא להפגין אהבה ליד הילדים. אצל ההורים של שנינו היה הרבה כבוד והערכה, אפילו חברות טובה מאד, אבל לדעתינו זה מאד בריא שהילדים רואים שכמו שההורים מחבקים אותם הם גם מחבקים אחד את השני, וכמו שאומרים לילד שאוהבים אותו אומרים גם לבן הזוג שאוהבים אותו

6. אז קודם כל-אין חילוקי דעות ליד הילדים, כלומר לא ברמה שיכולה להשמע כמריבה, אם זה זמן ממש לחוץ אז אחד מהשנים מתקפל בלי פשרה (לבושתי זה בדרך כלל הוא. אני עדיין עובדת על זה), ותמיד לחייך בסוף ויכוח גם לא כל כך מתחשק. בנוסף כלל בל יעבור הוא שאין מילים לא יפות בשום ויכוח, מה שעוד עוזר הוא להכניס תוך כדי ויכוח מילים של חיבה כמו:״אני ממש אוהבת אותך, אבל איכזב אותי ש..״. סורי אם זה נשמע קצת פלצני, איכשהו רוב הזמן הולך לנו טוב (אחרי לידות קצת יותר קשה ): )

1. לא מאד מגבילים, אבל גם ברווקות יש הגבלות...העבודה למשל... אז זוגיות נראה לי לא רלוונטי למוגבלות כלשהי.

מה שמגביל זה בעיקר האמהות- כי אז אם יוצאים לאנשהו צריך בייביסיטר. 

בגדול מה שכן מגביל זה ההתחשבות אחד בשני, נגיד- אני לא אצא לאנשהו בלי שלבעלי סבבה להיות לבד הערב...אם זה בא על חשבונו...אם זה בשעות שהוא לא בבית אז זה לא משנה לשנינו..

בגדול בעלי הכי מפרגן וגם אני מפרגנת לו- ואני לא מרגישה מוגבלת במשהו. חוץ מזה שאני גם אמא, אז אני לא יכולה להשאיר את הילדים לבד...או תינוק קטן שיונק עדיין.

2. כן, לחיות בזוגיות למשל...משהו שלא קורה כשרווקים...  

3. היה משהו שכן, כי בעצם עברתי לגור רחוק מאיפה שהייתי אז התפטרתי מעבודה שרציתי עוד לפני שהתחלתי אותה.

עדיין לא מצאתי את עצמי מבחינת תעסוקה, לא מצאתי מקום קבוע. אבל בעז"ה עוד נמצא. בכל אופן- במחשבה לטווח ארוך- ב"ה שהתחתנתי ולא נשארתי לעבוד כרווקה, אפילו שזה משהו שרציתי והיה החלום שלי...

הרבה יותר קשה להשאר לבד! 

4.כן מאד חששתי. זה היה תהליך קשה וכואב..עברנו את זה ב"ה. להפטר מהחשש הזה ולקפוץ למים. הדבר הכי משתלם שעשיתי בחיים.

5.לא חושבת..סה"כ הזוגיות של ההורים שלי טובה.

6.לא יודעת לנתח את עצמי כרגע...בעיקרון כשזה קורה אני מעדיפה מתישהו לשתוק וזהו. אחרי כמה זמן זה עובר...

הרבה כוחות יקרה!

הלוואי שהיתי יכולה לעזור לך

אין פה שום משפחה חדשה בשכונה 

נשואה ב"ה שנתיים..

1. איך חיי נישואין משתלבים עם חופש אישי ? / עד כמה נישואין מגבילים לכם את החופש? 

אם חופש אישי זה ההתקדמות וההתפתחות בעבודה ובתחביבים, אז הנישואין לא סותרים את זה בכלל, אני משלבת וזה פשוט וברור שיש את ההתפתחות המקצועית והאישית שלי שאני משקיעה בה הרבה, ובעלי גם מעודד אותי, וזו לא שאלה כל כך.. בתחומים אחרים כן יש איזו הגבלה, שבסוף- אני לא יכולה לצאת לאן שבא לי בערבים, או להיות בשבתות בכל מיני מקומות שבעלי פחות רוצה, ודברים כאלה, אבל זה ברור שזה חלק מהמשפחתיות, ובסוף זה הכי חזק ואני אוהבת את זה שבתור נשואה אני כבר לא עושה הכל, אבל אני בונה פה משהו הרבה יותר טוב ויציב.

בהתנהלות הכלכלית זה גם קצת מגביל אותי כי אני לא קונה כבר כל מה שאני רוצה.. והרבה פעמים שואלת לפני שאקנה, אבל נגיד בתחילת הנישאין היתה תקופה שלא תרמתי בלי לשאול את בעלי, ושמתי לב אחרי כמה זמן שזה ממש חונק אותי, כי בתור רווקה מאוד אהבתי לתרום והייתי תורמת לכל מיני מקומות ואחרי החתונה זה נהיה כל פעם כזה סיפור.. אז פשוט באיזשהו שלב, כשגם שמתי לב שמידי פעם בעלי קונה כל מיני דברים בלי לשאול אותי (ואין לי בעיה עם זה בגדול), החלטתי לתרום גם בלי לשאול אותו.. מה אני באה להגיד בזה? שיש דברים שאת יכולה לחשוב שמגבילים אותך אבל בתכלס את לא חייבת לפעול ככה.. כשהבנתי את זה גם אמרתי לו את זה, וכל זוג יכול להחליט מה מידת החופש ה"כלכלי" של כל אחד מהם בתוך הזוגיות. אולי בגלל שאצל ההורים שלי על כל תרומה אמא שלי התייעצה עם אבא, חשבתי שזה ככה, עד שהבנתי שלא.. כי לי זה לא התאים..

ובכללי, דווקא בתור נשואה אני מרגישה הרבה יותר חופשיה, כי דווקא זה שיש לי מישהו, גורם לי להיפתח יותר בחברה, זה נותן לי יותר יציבות וקרקע ומקום בעולם, אז משם אני יכולה לעוף.. זה גם הגדיל לי את האישיות במובנים מסויימים.

2. עד כמה הזוגיות איפשרה לכם דברים חדשים? מה לדוגמא?

איפשרה לי להכיר עולם חדש.. להבין המון דברים על עצמי, על המשפחה שלי, על החיים.. סתם דוגמא קטנה- בעלי נגיד פתח אותי בכיוון של השקעה  וגיוון באוכל וזה ממש מגניב וכיף שהוא אוהב את זה. הזוגיות כמובן מאפשרת לכל מיני דברים שבי לצאת לפועל בבית שלנו. חוץ מזה, אני מרגישה שאני גם מוערכת יותר בעבודה וגם בחברה, בתור נשואה, וזה עושה לי טוב וחד משמעית פותח דלתות גם של תעסוקה.

3. האם חיי הנישואין גרמו להגשמה העצמית שלכם להיעצר? אם כן- למה? אם לא- למה ואיך? 

בתחום מסויים, קצת כן, כי הבעל לא שם לגמרי איתי, וגם החיים היותר אינטנסיביים מקשים על הפיתוח של התחום הזה, אז זה יותר קשה, ובאמת מבאס, אבל זה בע"ה בר-שינוי. ובתחומים אחרים לא, וכמו שכתבתי, דווקא זה שאני נשואה מאפשר לי המון דברים חדשים.

4. לא חששתם להתחייב למשהו שהוא לכל החיים (צעד בלתי הפיך)? 

חששתי, אבל גם הרגשתי שיהיה לי איתו טוב, לא משנה מה יהיה, ושאני רוצה לעבור את זה איתו ביחד.. וגם אני זוכרת שבהצעה, לפני שאמרתי כן, הרגשתי שאני אוזרת אומץ וקופצת למים...

5. האם את/ה מרגיש/ה שבנית לעצמך מודל זוגיות שונה וחיובי- אחר ממה שראית בבית? אם כן, מה הדרך?

כן, לא בהרבה, כי בבית ראיתי משהו טוב בסך הכל, אבל בהחלט יש דברים שונים.

הדרך- א. עצם האישיות שלי ששונה מההורים שלי גורמת לי לפעול אחרת מהם. ב. בעלי ראה מודל זוגיות שונה אצל הוריו וגם הוא בא עם הכיוונים שלו לגבי זוגיות והוא פשוט חי את זה ככה, ואני ממש מרוצה ואוהבת את הכיוון שלו, אז זה יוצא טוב ב"ה

6. מהי הדרך שלכם להתמודד כשיש ריב או חוסר הסכמה?

א. משתדלים ללמוד על זוגיות, לקרוא ספרים ביחד, וכו. ב. משתדלים לצאת כל שבוע ולדבר על דברים, ככה שהם לא יישמרו בבטן עד שיתפרצו יום אחד אלא נדבר עליהם בנחת מראש, ומעלים דברים של חוסר הסכמה וכד'. וככה, כשמדברים בנחת, לא בתוך הסערה ומנסים לחשוב איך אנחנו יכולים להשתפר/לבוא אחד לקראת השני/ וכו' אז זה הרבה יותר טוב. ג. ריב זה תמיד נשמע לי צעקות או שתיקות רועמות ודרמטיות.. וזה לא האופי שלנו, אז אין את זה בצורה הזו ב"ה, כן יש חוסר הסכמה וקושי עם דברים שהשני עושה/חושב, ואז מדברים על זה. בדרך כלל כשמדברים על הדברים זה עושה טוב.. וגם משתדלת להסתכל בעין טובה, להכיל את המורכבות, להיזכר בדברים שלמדתי על זה.

 והכי חשוב: לראות את השני. לא להיכנס לעמדת המסכנה, אלא תמיד תמיד לחשוב על השני, על הקושי שלו, לצאת מעצמי ומהתחושות שלי ולראות אותו. לעזור לו, לתת לו איזה אוכל, לפנק, לחשוב עליו באמת. זה בעיני הכי חשוב בכלל בזוגיות, וגם הכי עוזר לא להיכנס למקום הפגוע והמתרחק, זה בינתיים לעשות כל פעם סוויץ' בראש- לתפוס את עצמי בשלב הנכון ולשנות את הגישה.

בהצלחה רבה!

שהילדים כבר כן "מגבילים" את החופש..

זה כבר לא אותו דבר..

וגם אז, כשהילדים במסגרות בבוקר או אחרי שהם הולכים לישון בערב, בעיקרון, יש לי את הזמן שלי..

אבל זה כבר באמת לא אותו דבר. זה נון-סטופ, זה ממש משנה את החיים בהקשר הזה..

אבל כמובן שזה שווה את זה =)

אני, ברגע ששמתי לב שבגלל שלא שמתי את הבת הקטנה שלי במעון והיא היתה איתי כל הזמן, כבר לא היה לי אויר לנשימה, החלטתי להכניס אותה למעון וזה באמת עשה לי טוב.. בדברים האלה צריך לשים לב לעצמך, מה נכון לך, מה נותן לך כוח ומה שואב ממך כוח.

לכתוב בפורום הריון ולידה

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

‏‏1.5K‏‏ צפיות‏ · ‏‏11‏ רגשות‏ | מפלגת זהות עדכנה את מצע החינוך שלה, ועכשיו היא מקבלת ציון גבוה ב"מדד לוריא לחינוך" | טל לוריא

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.